אלפקה בר – בהתחשב במצב

זמן: יום חמישי בלילה, פברואר 2024

מיקום: פלורנטין 40, תל אביב

רקע היסטורי: האלפקה בר Alpaca Vegan Bar נפתח לפני כשנתיים היכן שפעל לפניו המיידל'ה במשך מספר שנים, ומגדיר את עצמו כבר הטבעוני הראשון בתל אביב, למרות שהיו לפניו גם אחרים (Phi Bar, אוקספורד ז"ל, 416 בתחילת דרכו).

הסיפור: בתקופה שכזו, גם לצאת לשתות ולאכול משהו לא מתחשק כמו פעם, אך עדיין ממשיכים, גם כדי לברוח ולשכוח את המציאות היום יומית.

על הדייט הקודם עם העכברושית בינואר לא פרסמתי פוסט. זה היה במסעדה האסייתית למפור בקינג ג'ורג' (ממשיכת דרכה של האנוי הויאטנמית שהיתה בלילנבלום) – ארוחת ערב טובה ומאוחרת לכבוד היום הולדת.

הפעם בחרתי ביעד מוכר בו היינו ונהנינו כבר מספר פעמים בעבר – האלפקה בר.

הגענו אל המקום קצת אחרי 21:00, בחוץ לא היו הרבה אנשים והיה די קר, אז נכנסו פנימה שם היה די מלא – גם הבר וגם השולחנות שמסביב, כך שהתיישבנו בפינה על הבר שסביב המדרגות, כשאחד המלצרים הביא לנו את התפריטים.

למרות שהיינו שם כאמור כמה פעמים, האחרונה לפני כחצי שנה, כמו אז העכברושית שוב לא זכרה בהתחלה שהיינו שם, וגם לא שזהו בר טבעוני לגמרי, אז הזכרתי לה.

הפעם לא באנו רק לקינוח, כשהעכברושית היתה די רעבה והתלבטנו מה להזמין מהתפריט.

אלפקה בר – תפריט אוכל

אלפקה בר – תפריט אלכוהול

היתרון של בלוג עם ביקורות זה במקומות שכבר היינו בהם לבדוק בהן איזה מנות אהבנו יותר או פחות. ראיתי שאהבנו את מנת הארטישוק אז הזמנו אותה שוב (38 ש"ח) ובהמלצת המלצר את הסנדוויץ של גדליה עם רידיפיין מיט (72).

בגזרת השתייה המליץ המלצר על קוקטייל Error 404, שלא הכרנו כשהוא טען שהוא בתפריט מזמן. הלכנו על ההמלצה שלו (52), עם הקיצ'י ליצ'י המוכר (48).

במקום היתה אווירה ביתית נעימה, עם מוסיקה קצבית שהוסיפה ולא הפריעה, כשלאוכל ולשתייה לא לקח הרבה זמן להגיע.

מנת הארטישוק נראתה טיפה אחרת, כשהעכברושית פחות אהבה אותה הפעם. הסנדוויץ של גדליה היה סביר, למרות שלא היה ברור בדיוק מה יש בפנים, כשהצ'יפס היה פשוט טעים.

הקוקטייל של ה Error 404 היה בהחלט קצת חמצמץ אבל בגלל שהוגש עם קיווי ויתרתי עליו. לידינו התחלפו הזוגות, כשגם אחד מהם הזמין את אותו קוקטייל אך זה לא היה בהתאם לציפיות ולכן הוחלף.

גם הפעם לא ויתרנו על קינוח והזמנו את האופציה היחידה מהתפריט – מוס שוקולד לבן עם חתיכות בראוניז, ממנו היו לנו כמה זכרונות טובים, אך להפתעתנו גם הוא היה הפעם פחות טעים.

צ'ייסר לא קיבלנו גם הפעם, ואחרי ששילמנו את החשבון (248 ש"ח), הלכנו משם בחזרה. בדרך חלפנו על איזה בר חדש וצבעוני באחד הרחובות הקטנים שצפונית לאזור הבילויים בפלורנטין, שנראה ממבט חטוף כמו מקום טוב להיפסטרים, נבדוק יותר לעומק בפעם הבאה.

לסיכום: בהתחשב במצב, כשבעקבותיו גם נסגרו הרבה מקומות טבעוניים אחרים בעיר (AJA, הרצוג), טוב שיש מקום כמו האלפקה בר לקצת אסקפיזם (יש גם משחקים נחמדים לחברים כמו בשאפל בר בפלורנטין). רק פעם הבאה נלך על תחושות הבטן ולא דווקא על המלצות המלצר.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – עדיין כדאי לבקר

שניט – אלו החיים?

 זמן: יום ראשון בלילה, דצמבר 2023

מיקום: הארבעה 12 / כיכר גבעון, תל אביב

רקע היסטורי:השניט – Schnitt Brewing Company, הינו פאב-מבשלת בירה או גסטרופאב תל אביבי מבית הפורטר אנד סאנס – Porter & Sons, שנפתח בצמוד אליו לפני כמעט שנתיים, התרחב לפני כחצי שנה עם הלאוטר Lauter – בר וחנות בירות  בפינה הסמוכה על כיכר גבעון, ולאחרונה התחדשו עם סניף חדש ביפו.

הסיפור: הפוסט האחרון של עכברוש העיר היה אי שם בסוף אוגוסט, מאז עברנו הרבה, הספקנו להיות בחופשה בניו יורק, עליה הפעם לא התפרסמה סקירה למרות שיצא לנו גם שם לבלות (לפחות אשים כמה תמונות להזכיר נשכחות) וחזרנו לכמה ימי הסתגלות בסוכות רגע לפני שפרצה המלחמה.

מאז לא ממש יצא לי לצאת לבלות, חוץ מפעמיים שלוש לבירה עם חברים בגינה או בסלון בבית.

אבל לאט לאט החיים נכנסים לסוג של שגרה חדשה, מקומות חוזרים לעבוד (אלו שלא נסגרו), וצריך גם לחזק אותם כדי שישרדו (גם ה צפיותבעכברוש העיר חזרו לרמה שהיו בספטמבר, חודש שהיה חלש יחסית בגלל החגים ובגלל שלא היו פוסטים חדשים).

גם מפגשים חברתיים חשובים, כך שקבעתי עם נטול הכינוי (אפילו איתו) לצאת לשתות משהו כאשר ההתלבטות היתה בין פראג הקטנה, גוגיס או השניט, בכולן יש מגוון בירות, כשהבחירה נפלה הפעם על השניט, שם ידעתי שיש בירה חדשה לרגל המצב מבית הדובים וגם ככה הגיע הזמן לביקור הדו שנתי.

הגענו אל המקום קצת אחרי 9 בערב, כשבדרך חלפנו ליד הפורטר אנד סאנס שהיה נראה סגור במבט ראשון, אך במבט נוסף התברר כפתוח ופשוט כמעט ריק.

גם בשניט עצמו בפנים היה כמעט ריק לגמרי, אבל מול הבר ובחוץ בכיכר היו לא מעט אנשים יחסית, בטח גם שזהו ערב יום ראשון.

התפריט על הלוח נראה די מבטיח, אך כשהגיע תורנו להזמין התברר שהוא לא ממש מעודכן – בירת החיטה הבווארית נגמרה לצערו של נטול הכינוי ואת הבירת חיטה מעושנת הוא לא אהב. גם החלופה שלו שהיתה הפילזנר לא היתה זמינה בגלל פיצוץ באחד הצינורות, כך שבסופו של דבר הוא טעם מהבלונד אייל והזמין ממנה חצי.

אני טעמתי מה NEIPA עם השאטה, בההחריפות לא היתה כזו מורגשת (לא כמו בדאנסינג קאמל ז"ל) ומהועדת תקומה – NEW IPA של הדובים, כשהזמנתי חצי מהשנייה (29 ש"ח).

תפריט האוכל המלא על הקיר לא רלוונטי (כנראה לאור המצב), אבל יש תפריט אוכל מודפס עם רוב הנשנושים, נקניקיות (גם טבעוניות) ועוד. מכיוון שלא אכלתי לפני כן, התלבטתי אם להזמין משהו או לא, כשהחלטתי בסוף להזמין נקניקיה טבעונית בלחמניה של רידפיינמיט (39).

התיישבנו עם הבירות בשולחן עגול בחוץ והשקו לחיים, אך כעבור מספר דקות ביקש נטול הכינוי להיכנס פנימה בגלל הניחוחות. בפנים היה כאמור ריק, כשחוץ מאיתנו ישב שם עוד זוג, אך לפחות היתה מוסיקה ומיזוג.

כשראיתי שהנקניקייה שלי מתעכבת ומתעכבת, ניגשתי בסוף לבדוק מה איתה, והיא אכן היתה מוכנה ומחכה שאאסוף אותה (רק שהברמנית רשמה מספר נייד לא נכון להודעה).

כשאוכלים נקניקיה בלחמניה (טבעונית או לא), חשובים לא פחות ממנה הלחמניה וכל התוספות, כשבמקרה זה אלו די אכזבו כפי שאפשר בתמונה עצמה לראות.

לקראת 22:00 סיימנו את הבירות והמשכנו משם רגלית לאבן גבירול אל המלבייה שם קנה לו נטול הכינוי מלבי מתוק, כשבמקומות האוכל והברים בדרך וליד היה תפוסה די אופיינית לערבי יום ראשון – מלחמה או לא.

לסיכום: גם בימים אלו של חוסר ודאות ויציבות, השניט מצליח לשמור פחות או יותר על אותו סטטוס כמו בעבר, אלו החיים כמו שנאמר, לטוב ולרע (נקווה שהראשון יגבר במהרה).

אלפקה בר – נתנחם בזאת

פוסט חגיגי (סוג של) לכבוד יום הולדת 15! לעכברוש העיר, בלוג הברים העצמאי הותיק של תל אביב (שעלה לאוויר ב-19.3.2008, כשהחיים פה עוד נראו נורמליים)

זמן: יום חמישי בלילה, מרץ 2023

מיקום: פלורנטין 40, תל אביב

רקע היסטורי: האלפקה בר Alpaca Vegan Bar נפתח לפני קצת יותר משנה היכן שפעל לפניו המיידל'ה במשך מספר שנים, ומגדיר את עצמו כבר הטבעוני הראשון בתל אביב, למרות שהיו לפניו גם אחרים (Phi Bar, אוקספורד ז"ל, 416 בתחילת דרכו).

הסיפור: כחלק מהשלמת הפערים, הגיע הזמן לדייט לילי עם העכברושית (יציאות זוגיות להפגנות לא נחשבות), אפילו כשערב קודם לכן כבר יצאתי עם נטול הכינוי (בכל זאת היו זמנים בשנים הראשונות של עכברוש העיר כשבשבוע יצאנו שלוש ואפילו ארבע פעמים).

היעד שבחרתי הפעם היה מקום בפלורנטין שעדיין לא ניסיתי ושמעתי עליו דברים טובים. אך כשהגענו אל המקום הקטן, התברר שכל המקומות מוזמנים, היה כדאי להזמין מראש ולא להגיע ספונטנית.

העכברושית הרעבה חששה שנצא למסע רגלי לחפש משהו חלופי. אך מכיוון שזהו אזור פלורנטין שם יש הכל מהכל ברדיוס מצומצם היא התבדתה במהרה כשהגענו תוך דקה לאלפקה בר, בו בילינו בהנאה בקיץ שעבר עם הקברניט ואוהבת החיות, שנמצא פחות מ-100 מטר משם (כשיצא לי לפקוד אותו גם עם לפטי ונטול הכינוי רגע לפני שהתחיל הבלגן).

המקום לא היה מלא אך היו בו לא מעט מבלים. בחוץ עישנו אז העדפנו לשבת על הבר בפנים.

הברמנית בדיוק הכינה קוקטייל שנראה מעניין, כששאלנו אותה מהו (משהו עם ליקר קפה) וביקשנו ממנה את התפריט. זה לא השתנה בהרבה מהפעמים הקודמות. בגזרת השתייה יש מהחבית 5 בירות מגוונות (אלכסנדר גרין ובלייזר, ג'מס חיטה, קרומבאכר פילז ואפילו גולדסטאר לאלו שפחות מתקדמים) בתמחור נוח יחסית, קוקטיילים מעניינים ועוד. בגזרת האוכל מטוגנים ונשנושים, טורטיות, המבורגרים ועוד, עם רידיפיינמיט או ביונד.

אלפקה – תפריט אוכל

אלפקה – תפריט משקאות

העכברושית החליטה להזמין מהקוקטייל שאותו הברמנית הכינה בהתחלה – אלפקוקטייל (46 ש"ח), כשאני הזמנתי חצי אלכסנדר גרין (32). לגבי האוכל התלבטנו קצת כשהעכברושית שמה עין על הארטישוק על הלאבנה אותו הזמנו (38), ואיתו גם את הפלטת מטוגנים (64) במקום לחלוק בינינו המבורגר או משהו כבד יחסית.

הבירה נמזגה לי חיש קל, כשגם הקוקטייל של העכברושית הוכן והוגש לה די מהר, והיה מתקתק ומעורר, כשהקפה והקוקוס הורגשו בו היטב.

לידינו ישבה קבוצה של צעירים שחגגה יום הולדת, כשנראה שהבר ידידותי גם לכלבים, כשהיו שם גם כמה כאלה.

לא עבר זמן רב מדי עד שקיבלנו את מנת הארטישוק. זאת נראתה טוב, וגם היתה טעימה מאוד, כשהארטישוק העסיסי השתלב היטב עם הלבאנה, הויניגרט והטוסטונים (מסתבר שאפשר להכין מנה טובה שכזו גם בלי שתעלה 60).

מספר דקות לאחר מכן קיבלנו גם את פלטת המטוגנים. זו כללה נאגטס טבעוניים, פרחי כרובית, חציל מטוגן וצ'יפס קרוע עם מטבלים שונים – מנה גדולה שמספיקה גם ליותר מזוג (לא שהשארנו משהו).

מולנו על הבר תקלט בשמחה והתלהבות ה DJ Tamir Ziso. בעיקר להיטי MTV משנות ה-90, ביניהן כמובן בריטני ספירס, כריסטינה אגילרה, הבקסטריט בויס ואחרים – אמנם זה לא הקו המוסיקלי שלי, אבל לאווירה בבר זה בהחלט הוסיף. בהמשך הוא גם הזמין אותי ואת העכברושית לצ'ייסרים, ובהעדר הברמנית, מזג גם לעצמו כוסית.

לא ויתרנו על קינוח. כשהתייעצנו עם הברמנית לגבי שתי האפשרויות. היא העדיפה דווקא את הקינוח של הקרם גבינה, אבל אנחנו הזמנו את עם השוקולד הלבן וחתיכות הבראוניס (38) שהיה מתוק ולא כבד מדי.

אחרי ששילמנו את החשבון (218 ש"ח) , נפרדנו מהברמנית וה DJ לשלום, עוד שבוע הגיע לסיומו.

לסיכום: כשהמצב הכללי ומצב הברים בעיר לא מזהיר, אפשר להתנחם במקומות כמו האלפקה בר, גם אם אתם לא טבעוניים.  מחוץ להמולה של פלורנטין, אווירה שמחה וטובה (גם בזכות ה-DJ למרות הקו המוסיקלי המיינסטרימי), מגוון משקאות לא רע ואוכל ברים טעים ומנחם.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר

הבחירות הנכונות – לאכול ולשתות

זמן: שני בלילה, נובמבר 2022

מיקום: ביר שופ – יהודה הלוי 21, אלפקה – פלורנטין 40, תל אביב

רקע היסטורי: הביר שופ (Beer Shop) הגיע לתל אביב מנתניה לפני יותר מ-5 שנים, והביא איתו בשורה של היצע בירה מרשים ואיכותי מהחבית (30 ברזים), כולל אופציה לבקבוק של ליטר הביתה מהחבית, ומאז הפך למקום שאותו אני פוקד לעיתים קרובות יחסית.

האלפקה בר Alpaca Vegan Bar נפתח לפני כ-9 חודשים היכן שפעל לפניו המיידל'ה במשך מספר שנים, ומגדיר את עצמו כבר הטבעוני הראשון בתל אביב, למרות שהיו לפניו גם אחרים (Phi Bar, אוקספורד ז"ל, 416 בתחילת דרכו), אם כי כרגע הוא אולי בהגדרה הבר היחיד.

הסיפור: סוף חודש אוקטובר, הלוואין, בחירות, זמן טוב לצאת ולשתות. במיוחד אחרי שבחודש האחרון שתיתי דווקא יותר יין וקוקטיילים ופחות בירות.

הפעם קבעתי עם נטול הכינוי ולפטי, שהתחיל לצאת בתדירות גבוהה יותר, אך התלבטתי כהרגלי לגבי היעד – לנסות משהו מוכר וטוב? מקום שלא הייתי בו זמן רב? או לנסות דווקא מקום חדש?

בסופו של דבר בחרתי שנתחיל מהביר שופ, בתקווה שהפעם תהיה פה הבירה החדשה של הדובים, שלא היתה בפעם שעברה, ובושלה עכשיו שוב.

נטול הכינוי ואני הגענו אל האזור קצת אחרי 21:00. למרות ההלוואין לא נרשמה ברחובות, וגם לא בתדר תכונה מיוחדת – תחפושות או קישוטים מיוחדים. חצינו את התדר לפארק המסילה, ויצאנו משם אל הרצל במעבר החדש שנפתח לא מזמן.

משם הדרך לביר שופ היתה קצרה. השולחנות בחוץ היה בחצי תפוסה, ואנו ונכנסנו פנימה לראות מה יש במבחר הפעם. אמנם היתה בירה חדשה יחסית של הדובים – ערביקה, אך לא זו שקיוויתי למצוא. במקום זאת הזמנתי חצי Hazy Queen, שהיא NEIPA של המבשלה Horizont מהונגריה (36 ש"ח). נטול הכינוי, כהרגלו הזמין חצי פרנסיסקאנר (29).

ישבנו ושתינו לאיטנו במזג האוויר הסתווי, מחכים ללפטי שיצטרף אלינו.

זה התקשר אלינו כעבור זמן מה ואמר שחנה דרומה ורחוק, ושנבוא לפגוש אותו בפלורנטין. מכיוון שהיינו לקראת סוף הבירה, הסכמנו, וקבענו להיפגש באלפקה – הבר הטבעוני בו בילינו לפני מספר חודשים.

כשהגענו בחוץ היה מלא, והצטרפנו אל לפטי שחיכה לנו על הבר.

תפריט המשקאות לא השתנה מהפעם שעברה, כשמהחבית יש אלכסנדר (אמברה או גרין), ג'מס (חיטה), קרומבאכר פילס, וגולדסטאר לאלו שמתעקשים. חוץ מזה יש גם קוקטיילים מעניינים ואת שאר המשקאות הרגילים. תפריט האוכל גם לא השתנה יותר מדי, ומכיל מבחר נשנושי בר, סלטית ומנות טבעוניות (בורגרים וכו'), שמבוססות על חלופות טעימות, מוסריות וסביבתיות לבשר  – ביונד או רדיפיינמיט.

אלפקה – תפריט משקאות

אלפקה – תפריט אוכל

לפטי ונטול הכינוי הזמינו שניהם חצי ג'מס חיטה (32), כשאני הזמנתי שליש אלכסנדר גרין (28). מכיוון שלא אכלתי קודם שכנעתי את לפטי לחלוק איתי מנה טבעונית – טורטייה מקסיקנית פיקנטית במילוי שעועית שחורה ורידפיין טחון בתוספת פרחי כרובית מטוגנים (54).

השקנו לחיים, ודיברנו על החיים וטיולים. הטורטייה והפרחי כרובית המטוגנים היו לעניין, וגם המוסיקה ברקע – רוק לועזי מסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, התאימה בסגנון ובווליום לערב הנעים.

לסיכום: כשיוצאים לבלות צריך לדעת לבחור נכון איפה לאכול ולשתות. הביר שופ שומר על יציבות עם זמינות ומבחר גבוה של בירות איכותיות מהחבית, חבל רק שהמחירים כבר לא זולים כשהיו – הישראליות (29 לחצי) והמיובאות (36), אם כי הם עדיין סבירים יחסית לאחרים. באלפקה אפשר למצוא גם מגוון קטן אך נחמד של בירות, אוכל טבעוני מגוון וטעים (גם לאחרים), מוסיקה ואווירה שכונתית טובה, זה בהחלט יותר ממספיק.

3.5 כוכבים לביר שופ – כדאי לבקר

3.5 כוכבים לאלפקה בר – כדאי לבקר (גם לא טבעונים)

אלפקה בר – הכל יחסי

זמן: יום חמישי בלילה, יולי 2022

מיקום: פלורנטין 40, תל אביב

רקע היסטורי: האלפקה בר Alpaca Vegan Bar נפתח לפני קצת יותר מחצי שנה היכן שפעל לפניו המיידל'ה במשך מספר שנים, ומגדיר את עצמו כבר הטבעוני הראשון בתל אביב, למרות שהיו לפניו גם אחרים (Phi Bar, אוקספורד ז"ל, 416 בתחילת דרכו), אם כי כרגע הוא אולי בהגדרה הבר היחיד.

הסיפור: לפני מספר שבועות, באחד מהיציאות הליליות לפלורנטין, עברתי במקרה ליד המיידל'ה וגיליתי שנפתח בר חדש במקומו – האלפקה. זה נראה היה במבט חטוף די אטרקטיבי, עוד יותר לאור זאת שהוא בר טבעוני, תוספת טובה לאזור אחרי האכזבה שחוויתי לאחרונה מהשינויים שחלו בשאפל שהיה חזק בקטגוריה.

הוספתי אותו מיד לרשימה של הברים שצריך לבקר בהם בקרוב, וחשבתי רק עם מי יהיה מתאים. שבוע לאחר מכן חל יום הולדתה של אוהבת החיות, ומכיוון שלא יצאנו לבלות איתה ועם הקברניט כבר הרבה זמן, קבענו שנצא לשם לדאבל דייט מיד אחרי שאחזור מנסיעה מתוכננת לארה"ב הרחוקה (שעליה אולי יתפרסם פוסט).

קבענו להיפגש שם ב-21:00, כשהזמנו מקום מראש וטוב שכך כי הבר היה מלא בפנים ובחוץ על הרחוב. אנחנו התמקמנו בשולחן בחוץ בצד על הפרקלט שהוצב שם על ידי העירייה בתקופת הקורונה.

עיינו בתפריטי האוכל והמשקאות. בגזרת האלכוהול יש 5 בירות מהחבית, כולל 2 אלכסנדר ואחת ג'מס, כמה קוקטיילים ועוד, בתמחור שנראה די סביר יחסית. בגזרת האוכל יש מגוון טבעוני די גדול – מנות על בסיס ביונד ורידיפיין מיט, נשנושים, סלטים, ספיישלים ועוד.

אלפקה בר – תפריט אוכל

אלפקה בר – תפריט משקאות

העכברושית והקברניט הזמינו שניהם קוקטיליים – דודה אביבה (46 ש"ח), אוהבת החיות התלבטה וביקשה לטעום את שני היינות אדומים שבתפריט (34 ש"ח לכוס, לא שמעתי מאיזה יקב), ואני הזמנתי חצי אלכסנדר גרין (32).

לגבי האוכל הזמנו בתור התחלה קצת נשנושים – צ'יפס קרוע (32) ופרחי כרובית (28), עד שנחליט על השאר.

המשקאות הגיעו במהירות. הקוקטיילים היו טעימים אך אולי טיפה דלילים, כשאוהבת החיות בחרה את המרלו. בינתיים באה המלצרית המתולתלת להסביר לנו על המנות והספיישלים. את הרידיפיינמיט והביונד הם לא מגישים as is, אלא מוסיפים ומתבלים.

אוהבת החיות התלבטה בין אחד הבורגרים לטורטייה המקסיקנית שכוללת בשר טחון של רידיפיין, כשאני עזרתי לה עם ההחלטה כשהזמנתי את הטורטייה (54) והצעתי לה שתטעם ואם תרצה נחלוק. היא הזמינה את הפטה בורגר (68), גם על בסיס רידיפיין בתוספת פטה שקדים.

הקברניט החליט ללכת על משהו קטן יחסית בתור התחלה – ארטישוק בלבנה (38). העכברושית התלהבה מספיישל של סלקים ואותו הזמינה, רק כדי לגלות כמה דקות מאוחר יותר שנגמר, כשבמקומו הזמינה את ה Redefine בורגר (62) בתוספת צ'דר טבעונית (8).

הנשנושים של הצ'יפס והכרובית הגיעו תוך מספר דקות לשולחן והיו שניהם מוצלחים.

היו לנו הרבה פערים להשלים, עדכונים וחוויות לשתף, כך שהשיחה קפצה בין הנושאים השונים. כמו כן גילינו שהקברניט, שאיבד את כובעו בתקופת הקורונה, חזר לעבודתו בשחקים, במקביל לעיסוקיו האחרים, ובכך שמר על כינויו.

תוך כדי השיחה הקולחת הגיעו המנות לשולחן, כשכולן היו מוצלחות, ללא הפתעות מיוחדות. בטורטייה המקסיקנית שלי, שהיתה באמת פיקנטית, הבשר הטחון של הרידיפיין לא הורגש יותר מדי בגלל יתר המרכיבים והתיבול.

הבר נשאר מלא, הפסקול שהתנגן בפנים ונשמע גם בחוץ היה רוק/פופ מתחילת המאה (אבריל לאבין), כשבשולחן שמאחורינו היה נראה שיש מפגש צעירים/ות, אליו כל הזמן הצטרפו נוספים (חבל רק שעישנו וזה הגיע אלינו עם הרוח).

בשלב כלשהו המלצריות הנחמדות קצת התחילו לעופף, ביקשנו כמה פעמים מים עד שקיבלנו, כשגם את הקינוח לקח לנו קצת זמן להזמין – עוגיית הפתעות עם גלידה (34), היחיד שהיה זמין.

העוגיית הפתעות היתה נחמדה, וכשסיימנו אותה ביקשנו את החשבון.

.

המלצרית הציעה לנו גם צ'ייסרים עם החשבון, אך נעלמה לדקות ארוכות. כשלבסוף אחרי שביקשנו שוב הצלחנו לקבלו, ולהשיק איתה יחדיו צ'ייסרים. היא גם הבטיחה שבקרוב יהיו באלפקה עוד קינוחים והפתעות, משער שיצא לנו בקרוב לחזור ולבדוק.

לסיכום: האלפקה בר הינו תוספת מרעננת לברים בפלורנטין, ובפרט לקהילת הטבעונים. מקום מזמין, עם אוכל ברים טעים באווירה לילית (חבל שהפי האוור הוא רק על האלכוהול בימים ראשון עד רביעי), אפילו שהשירות קצת לא אחיד. המקום לא מתיימר להיות בר בוטיק/גורמה טבעוני – אחרי האכזבה הגדולה מה-416 (האוכל והשירות), ולעומת זו החווייה ב Planta Queen בניו יורק (פוסט נפרד יבוא בקרוב), אפשר לסכם ולהגיד שבחיים הכל יחסי.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – לטבעונים כדאי לבקר, אפשרי בהחלט גם לאלו שלא

J17 – גיחה לעבר עם מבט אל העתיד

זמן: יום חמישי בלילה, נובמבר 2021

מיקום:, ירמיהו 17, תל אביב

רקע היסטורי: J17 – הטבעונית בירמיהו, נפתחה כבר לפני כמה שנים (כך הסתבר לי בדיעבד) היכן ששכנו בעבר מגוון סניפים של בתי אוכל שונים – חומוס נטו, חומוס אשכרה הטבעוני, מקסיקנה ואולי גם אחרים בין לבין.

הסיפור: האירי/אוסטרלי/אקספט תאילנדי, שיקרא מעתה איש העולם הגדול ואשת איכות הסביבה חזרו/עלו לארץ אחרי יותר מעשור, ולמרות שנפגשנו כבר כמה פעמיים, עדיין לא יצא לנו לצאת לבילוי לילי כמו בימים של פעם לפני שעזבו, או כמו שסתם שבאו לבקר (כשבקישור נמצא הפוסט הנצפה ביותר בעכברוש העיר).

בגלל מיקומם שקצת רחוק מתל אביב, ביקשו השניים להיפגש בצד הצפוני של העיר. אז חשבתי על אזור ירמיהו-דיזנגוף, בסמוך אליו התגוררנו כולנו אי אז בימים, כשבדיוק נתקלתי איפשהו ב-J17 הטבעונית שנראתה לי מעניינת ומשום מה לא שמעתי עליה קודם.

התקשרתי להזמין מקום ליתר ביטחון, רק שבמסעדה ביקשו שאזמין דרך ה Ontopo, והבטיחו שנקבל גם מתנה על חשבון הבית. אז נכנסתי אל הקישור שנשלח וביצעתי הזמנה לשעה היעודה.

הגענו אל האזור בסביבות השעה 9 בערב. בשנים האחרונות עבר המתחם העמוס בירמיהו-דיזנגוף, בו היינו מבלים רבות, מתיחת פנים. הפו סושי שהיה על ירמיהו, עבר והתרחב במיקום חדש קצת דרומית לפינת דיזנגוף. הג'רמייה והמובינג הותיקים ששכנו על הפינה שנים רבות נסגרו אחד אחרי השני לפני שנתיים (עוד לפני הקורונה), ובמקומם נפתחו בר האוכל הצפון הישן ובית הקפה ג'פרי לבובסקי בהתאמה. את הוניליה בפינה החליף סניף של בוטיק סנטרל (שעלה מתחתית הרחוב). מסעדת נאם החליפה את בר ה MASH. את הסניף של טוני וספה החליף פאפא ג'ונס ועוד. רק בר הרוזה פארקס הותיק נשאר במקומו. רק חסר עוד סניף מיותר של גולדה, אבל דאגה יש אחד כזה ממש לא רחוק.

נכנסנו אל ה J17, שעכשיו כבר מקורה לחורף, כשזה היה חצי ריק. בשולחן גדול במרכז חגגה קבוצת בנות צעירות, כשבחדר הפנימי היה מקום לרוב, .

תוך זמן לא רב, המקום התמלא די מהר בקהל מעורב (טוב שהזמנו מקום), עד כדי כך שקבוצת הבנות לא מצאה כיסא פנוי נוסף, ועברו לשבת שם אחת על השנייה.

הזוג החוזר עדיין לא הגיע, וניצלנו את הזמן להתבונן בתפריטים שכוללים מבחר רב של מאכלים טבעוניים שונים, תבשילים, שילובים וספיישלים, תפריט של רידיפיינמיט (סטארטאפ ישראלי בתחום הפוד טק שפיתח בשר מודפס מהצומח, והושק לאחרונה באופן מסחרי, אליו עוד נגיע בהמשך), קוקטיילים מעניינים ועוד.

J17 – תפריט

J17 – תפריט קוקטיילים

J17 – תפריט רידיפיין, בינתיים יש רק את הבורגר הקבב והנקניקיה

היינו כבר רעבים, ורצינו לשאול כמה שאלות, אך מכיוון שהכסאות מולנו היו עדיין ריקים, המלצרים/ות (או אולי היו אלה המארחים/בעלים – ההגדרות שם לא ברורות עד הסוף), שהיו לפתע עמוסים, לא ממש התפנו אלינו.

לשמחתנו הצטרפו אלינו לבסוף גם איש העולם הגדול ואשת איכות הסביבה, ואז ניגש אלינו מלצר נועז (ככה מופיע שמו בחשבון – מוזמנים לבדוק), שהסביר לנו על התפריטים והמנות, וקצת על הערב היווני שהיה באותו ערב במקום (בכל ערב יש ספיישלים ממדינה אחרת).

החלטנו לשלב כמה סגנונות – העכברושית ואני הזמנו מנה אחת של רידפיין בורגר לחלוק (68 ש"ח), ומהמנות הראשונות את הממולאים (28), והכרובית המוקפצת (29), מכיוון שהסלט שרצינו נגמר. אשת איכות הסביבה הזמינה גם היא רידיפיין בורגר ואילו הוא הלך על "מצב רוח חופשי" (55) – ארוחת טעימות אישית הכוללת 3 מנות מהסירים ושתי תוספות, ועוד מנה של כרובית מוקפצת.

הזמנו גם משקאות – 2 קוקטיילים של Gentle Gin לבנות (42 כ"א), קוקטייל Jamaica Split בשבילי (42), וג'יימסון לאיש העולם הגדול (32), איך אפשר שלא.

בגלל העומס במקום, האוכל בושש מלבוא. הקוקטיילים הגיעו ראשונים רק קצת אחרי 10, והיו טעימים. כשבינתיים פינקו אותנו במנת אנטיפסטי קטנה עד שיגיעו המנות.

אלו החלו לזרום לשולחן רק בסביבות 22:15.

ראשונה הגיעה הכרובית המוקפצת, שהיתה עסיסית וצלויה היטב כמו שאמורה להיות, ואותה לא הספקתי לצלם בגלל הרעב.

אח"כ הגיעה מנת הממולאים, שהיתה בעצם רק כרוב ממולא (הבצל והעלי גפן נגמרו) עם טחינה בצד, והיתה נחמדה.

איש העולם הגדול קיבל קערה עם 3 קציצות – סויה בולס, קציצת עדשים וטופו בסגנון חריימה, עם מג'דרה ורוטב עגבניות, חלק טעימות, חלק קצת יבשות.

ואז הגיעו לשולחן שני מגשים גדולים עם הבורגרים של רידפיינמיט, אותם לא יצא לי עדיין לנסות קודם לכן, שלנו עם פירה שורשים, שהיה קצת אנמי, ושל אשת איכות הסביבה עם צ'יפס סטנדרטי, בלחמניות טריות, אווריריות וטובות.

Redefine Burger

אז איך הרידפיין בורגר כך ודאי אתם רוצים לשאול? גם העכברושית וגם אשת איכות הסביבה הלא טבעוניות אהבו קודם כל (וכך גם אני). המרקם מזכיר את הבורגר הבשרי, רק בלי הכבדות, וטעמי הלוואי (של השומן בעיקר) שנשארים אחרי. מבחינת הטעם נראה שהבורגר היה טיפה יותר מדי וול דאן, וחרוך קלות, כך שנראה שהיה קצת פחות עסיסי, ואולי טיפה יבש מכפי שהיה אמור להיות.

מי שיחפש בורגר טבעוני ממש כמו הבשרי, לא ימצא זאת. אך מי שמחפש בורגר טעים ועסיסי (שעם שיווק נכון יכול להתחרות ב Beyondmeat) ללא נקיפות מצפון (מוסריות וסביבתיות) בהחלט יהנה ממנו מאוד.

תוך כדי שאכלנו, כשכבר לא היינו כל כך רעבים, יכולנו ליהנות יותר מהאווירה והחברה שבשולח ומסביב.

לקראת שלב הקינוחים התפנו אלינו יותר גם הבעלים/מלצרים החברותיים. הם הסבירו לנו על שלושת הקינוחים האפשרים (יש גם מבחר חליטות תה מעניין ומרשים). לא רצינו להתחזר יותר מדי אז ויתרנו על הצלחת מתוקים עם המלבי גם, והזמנו רק את הבאגסו קייק (30) – עוגה בסגנון הודי עם תחתית מעוגיית לוטוס ושלוש שכבות שוקולד מריר, לוטוס וקוקוס, ואת הקרנאץ' שוקולד שהיה על חשבון הבית כפי שהובטח מלכתחילה.

עם הקינוחים קיבלנו גם הפתעה נוספת על חשבון הבית – לוקומדס, סופגניות יווניות עם זיגוג מייפל (טבעוניות כמובן), שהוכנו על ידי הטבחית לכבוד הערב היווני, והיו נהדרות.

בהתחשב בלוקומדס היה אפשר לוותר בדיעבד על הקראנץ' שוקולד שלא היה מיוחד, אך לא על הבאגסו קייק שהיה גם הוא נהדר ובמהרה חוסל.

גם מסיבוב לוקומדס נוסף שהגיע לשולחן לא נשאר יותר מדי.

שבעים, שמחים ומרוצים, יצאנו מהמקום אחרי ששילמנו את החשבון (465 ש"ח לפני שירות לארבעתנו), שאולי נראה על פניו לא זול, אך לא יצא יותר מדי יקר בהתחשב בהכל.

לסיכום: טבעוניים או לא, ב J17 הטבעונית, למרות שיש קצת בלגן, ואולי יותר מדי מגוון, אין ספק שתמצאו משהו טעים לאכול. העתיד כבר כאן, בואו לנסות וליהנות, עדיף לא בשעות עמוסות.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, במיוחד לטבעוניים/צמחוניים אך גם לאחרים, אפשר גם לעסקיות צהרים או שישי צהרים (כך נאמר לנו) אם אתם בסביבה עוברים.