ביר סטיישן – תחנה חדשה בעיר

שימו לב בתחתית לסקר הברים של פלורנטין

זמן: יום שלישי בערב, אוגוסט 2017

מיקום: שטרן 1, פינת ידידיה פרנקל, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: לפני כחודש וחצי נפתח הביר סטיישן (Beer Station), סניף חדש בפלורנטין של הרשת לה יש סניפים בחולון, ראשון ואשדוד, היכן ששכנה לפני כן מסעדה דרום אמריקאית שלא שרדה זמן רב, ולפניה השטרן1 – בר הבירות הזכור לטובה.

הסיפור: על הסניף החדש של הביר סטיישן שמעתי מפה ומשם – מקום עם מלא בירות מהחבית, שאפשר גם למלא ולקחת הביתה בבקבוקים, ועוד בפינה של השטרן1, נשמע מתכון מצוין.

לכן, בהזדמנות הראשונה שיצאה לי, קבעתי עם חבר הילדות שמתגורר בפלורנטין, אותו לא ראיתי זמן רב, כשכמובן שמחתי שהעכברושית הסכימה להצטרף גם.

הגענו אל האזור קצת לפני 9 בערב. המקום, שעיצובו לא ממש השתנה מאז ימי השטרן1 (בר ומאחוריו הברזים, בצדדים שולחן עגולים, ויש גם חדר פנימי למטה), היה די ריק ואנו נכנסנו פנימה שם קיבל את פנינו קיר עם 20 ברזים, להם מחוברים גם בקבוקים, וקיבלנו הסבר איך זה עובד מהבעלים, שאמר שבקרוב יתווספו עוד ברזים כך שמספרם יגיע לכ-40.

תפריט הבירות די מרשים – הרבה סוגים של בירות (אפילו שיש ייצוג גדול מדי בינתיים לדעתי ללאגר, פילזנר חיטה) במחירים מזמינים (20 עד 28 ש"ח לחצי, 30-49 ש"ח לליטר!). תפריט האוכל מורכב רק מנשנושים – צ'יפס, נאצ'וס, אדממה, ומאכלי ים מטוגנים בהם אנחנו לא ממש נוגעים.

טעמתי מהשושנע (בירת חיטה עם נגיעות נענע), אך בחרתי להזמין חצי ביטבורגר (20), כשאת הראשונה הזמין דווקא חבר הילדות. הזמנו גם קצת נשנושים – אדממה וצ'יפס, כשחבר הילדות הזמין קלאמרי מטוגנים.

הבירות הוגשו לנו במהירות ואנו התיישבנו בשולחן עגול קטן בפנים כשברקע התנגנה לה מוזיקה עם שירים (בעיקר להיטי רוק) מוכרים וטובים.

גם הנשנושים הגיעו בהמשך אך לא הרשימו מי יודע מה. חבר הילדות קיבל בכלל שרימפס מטוגנים עם תפוחי אדמה שהוגשו אמנם בצורה יפה, אבל זה לא מה שהוא רצה. הבעלים/ברמן הנחמד החליף לו את זה בלי בעיה, רק שעל הקלאמרי אמר חבר הילדות שזו מנה לא אכילה.

המשכתי לבדי לסיבוב נוסף, הפעם משהו קצת יותר לטעמי – חצי אלכסנדר גרין (24), כשהמקום נשאר די ריק למעט עוד שני זוגות חברים.

החשבון יצא זול למדי – 139 ש"ח בלבד, כשבנוסף קיבלתי גם כרטיס חבר שצובר 10% על כל קניה, שבו אוכל לצבור או לנצל בפעם הבאה.

לסיכום: בניגוד לרשתות (לרוב גנריות ומיינסטרימיות להחריד) שבד"כ מתחילות בעיר הגדולה ומתפשטות החוצה, הביר סטיישן דווקא עשה את התהליך ההפוך והגיע לתל אביב אחרי שהצליח בערים מחוצה לה. אמנם המיקום שלו בפלורנטין לא אידיאלי (מחוץ ל"סטריפ"), אך עם מגוון ומחירים כאלו של בירות מהחבית, שגם אפשר לקחת הביתה בבקבוקים, אפשר לסלוח לחולשתו בנשנושים (בשכונה יש מספיק מקומות אחרים שלזה מתאימים), ולהגיע אליו (או לקחת טייקאווי) לערב שתייה מוכנים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, אבל אולי לחכות שבועיים שלושה עד שיתווספו עוד בירות מהחבית והמקום טיפה עוד ישתפשף וישתפר.

 

 

מולי בלומס – גם כשעוברות השנים

זמן: יום ראשון בלילה, יולי 2017

מיקום: מנדלי מו"ס 2, פינת הירקון 100, תל אביב

רקע היסטורי: הפאב האירי מולי בלומס (Molly Bloom’s), ע"ש הדמות מהספר "יוליסס", פועל בהצלחה כבר למעלה מ-15 שנה, כשגם האח הקטן ליאו בלומס ברמת החי"ל פעיל כבר שנים רבות, ולמשפחה נוסף יחסית לא מזמן עוד סניף בשרונה.

הסיפור: נטול הכינוי חגג יום הולדת ולכבוד המאורע קבענו לצאת לבירה, כשבניגוד ליציאות אחרות בחודש יולי, חיפשתי מקום חדש או כזה שלא בילינו בו זמן רב, כשפתאום נזכרתי בערגה במולי בלומס, שעברו שנים מאז שביליתי בו לאחרונה.

לפטי, נטול הכינוי ואנוכי הגענו אל המקום קצת לפני השעה 22:00. אמנם היה זה יום ראשון, אך עדיין מדובר בחודש יולי, ולכן הופתענו כשהמקום היה כמעט ריק לגמרי ונטול תיירים.

זה לא הפריע לנו להתיישב בשולחן בפנים, כשמלצרית צעירה חביבה דוברת אנגלית הגישה לנו את התפריטים. כמו המקום, שמעוצב כבר אירי מסורתי,  גם התפריטים לא השתנו ממש בשנים האחרונות. תפריט האלכוהול מכיל את אותן 6 אופציות מהחבית (גינס כמובן, קילקני, וויינשטפן, קרלסברג, טובורג ומגנרס סיידר), 28 ש"ח לשליש ו-33 לחצי. יש גם מבחר יפה של בירות בבקבוקים, וכמו כן סוגי וויסקי שונים, בעוד שתפריט האוכל נרחב ומכיל בעיקר מאכלי פאבים טיפוסיים.

    

הזמנו את אותו דבר שהיינו מזמינים לפני 10 שנים – אני חצי גינס (אפשר לשתות אותה עכשיו כשהיא כבר טבעונית) והם חצאי וויינשטפן. בנוסף לפטי ואני הזמנו לחלוק את ההמבורגר עדשים הטבעוני (49 ש"ח).

הבירות הוגשו לנו די מהר בכוסות הממותגות הטעימות. וגם הבורגר עדשים (מטוגן) לא התעכב יותר מדי, והפתיע לטובה.

  

אלינו הצטרף בשלב זה הראשוני, שהגיע על אופניים חשמליות יוקרתיות, כשהוא הזמין חצי מגנרס.

שתינו ואכלנו לאיטנו, והתחלנו לתכנן טיולים משותפים לשנה הבאה בארה"ב וקנדה, כשבינתיים הכל נשאר בגדר חלום בלבד.

לסיכום: כמו הדמות בספר, גם הבר של המולי בלומס לא השתנה בכלל עם השנים (חוץ מהמחירים שעלו בעשור בכ-20 אחוזים), ושומר על סטנדרט אחיד וטוב, אם כי היה אפשר לגוון לפעמים (למשל ברזי בירה מתחלפים או אורחים).

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, יש שידורי ספורט והופעות וגם הפי האוור בשעות מוקדמות יותר

אגנס פאב – מעכשיו גם בלוינסקי

ויש גם סקר בונוס בסוף הרשומה – מה המקומות האהובים עליכם בשוק לוינסקי והסביבה?  

זמן: יום חמישי בלילה, יוני 2017

מיקום: הקישון 7 (פלורנטין – שוק לוינסקי), תל אביב

רקע היסטורי: בעקבות האגנס פאב (Agnes Pub) המקורי בהוד השרון (אותו גם יצא לי לפקוד לפני כחודש וחצי), והבר הנוסף באבן גבירול (אותו יוצא לי לפקוד אחת לכמה חודשים), פתחו הבעלים סניף חדש לפני פחות משבועיים באזור שוק לוינסקי.

הסיפור: עם מיעוט המקומות בעיר שמשקיעים בבירות איכותיות, שמחתי לראות שהאגנס עומדים לפתוח מקום חדש, ועוד באזור שוק לוינסקי שאהוב עליי במיוחד. הירושלמי, החולוני, ולאדי מרי, המלומד ואני קבענו להיפגש לבירה אחרי כמה חודשים שלא נפגשנו, כשקבענו לעשות זאת באגנס שבדיוק נפתח (והמלומד הבריז לנו בסוף בדקה ה-90 כמובן).

הגענו אל המקום קצת לפני 21:30. השמועה כנראה עדיין לא עשתה לה כנפיים כי המקום היה כמעט ריק, ועוד ביום חמישי בערב. נכנסנו אל הבר, שנראה יחסית די קטן, כשאת פנינו קיבלו ברזי הבירה של המקום, ואנו התיישבנו בשולחן קטן לצד החלון.

המלצרית הגישה לנו את התפריטים, שנראים זהים לאלו שבסניפים האחרים עם 16 בירות איכותיות ברובן מהחבית, בהן של מבשלות בוטיק ישראליות מהנפוצות יחסית (נגב, שפירא, אלכסנדר, ג'מס, מלכה), כולל ברז אורח (חבל רק שאין יותר מברז אחד), בקבוקים ומשקאות נוספים במחירים יחסית סבירים (ובגדלים תקניים). בתפריט האוכל מככבים ההמבורגרים (יש גם אחד טבעוני), פיצות ועוד מאכלי בר טיפוסיים.

 

ולאדי מרי שכבר סיים קודם לכן כשהמתין לנו חצי וויינשטפן ויטוס (33 ש"ח) הזמין עוד אחת. אני טעמתי מברז האורח – שפירא IPA והזמנתי חצי (38), כשהירושלמי הזמין חצי נגב אואזיס (33), והחולוני שליש בלבד (29). אני כבר אכלתי לפני כן, אבל הם הזמינו המבורגרים שונים.

נהננו מהבירות הקרות והטעימות, מהחברה ומהמוזיקה (רוק-בלוז) שברקע התנגנה, כשבינתיים המקום במבלים טיפה התמלא.

  

בזמן שהם אכלו את ההמבורגרים שלהם, הזמנתי לי סיבוב נוסף – חצי אלכסנדר אמברה (32), גם בחירה טובה.

לקראת 23:00 החלטנו לסיים להפעם, שילמנו את החשבון, כשלפני שיצאנו גילינו שיש בפנים עוד חלל עם יותר מקום, אם אתם לא רוצים שיגיע אליכם עשן מעבר לחלון.

לסיכום: באגנס החדש משכפלים את הנוסחא שהצליחה להם עד כה – מבחר בירות מגוונות ואיכותיות עם אוכל ברים מתאים ואווירה שכונתית אינטימית ורגועה. תוספת טובה לסצינת חיי הלילה בסביבה.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר, כשאפשר גם לעשות סבב ברי בירות מגניב בשילוב הביר בזאר

 

ברלין בפלורנטין? בוורשה יש דברים יותר מעניינים

הסקר על פלורנטין ממשיך בתחתית הרשומה, בואו גם לקרוא על מקומות מומלצים בפלורנטין

זמן: יום שישי בערב, פורים, מרץ 2017

מיקום:, ידידיה פרנקל 6 פינת ויטל 1, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: בר ברלין (Berlin) בפלורנטין נפתח לפני כשנתיים בערך בויטל פינת ידידיה פרנקל, היכן ששכן  לפני כן הברחוב, ואולי גם אחרים, ועבר תוך כדי לא מעט שינויים.

הסיפור: אחרי זמן רב סוף סוף הזדמן לי לצאת לבירה עם התעשיין – להלן הסטודנט השכיר. לרוב אני משתדל שלא לצאת בלילות שישי העמוסים, אך בגלל שלא יצא לנו לצאת שוב בשלושה שבועות הקרובים כנראה, החלטנו לצאת, ועוד לפלורנטין, בפורים, בתקווה שלא יהיה מפוצץ ונמצא לנו משהו מעניין.

הגענו אל השכונה לקראת 21:30. מסיבת רחוב לא ממסדית כמו פעם כבר אין כמה שנים, וחוץ ממבלים מחופשים פה ושם, לא נרשמה אווירה פורימית מיוחדת ואפילו לא היה עדיין עמוס מדי כבלילות שישי רגילים.

הצעתי שנלך לברלין בפלורנטין, שם נהנתי בפעם שעברה, למרות שידעתי שהמקום עבר מאז כמה שינויים.

הגענו אל הבר כשחוץ מאיתנו ישבו בחוץ שני הברמנים, שהתחפשו למלצריות שחסרות להם בבר לדבריהם, ועוד חבר, ועישנו אתם כבר בטח מנחשים מה. נכנסנו פנימה לראות מה יש מהחבית. חוץ מהמקשוף שהתחלפה ללופולוס (Lupulus) – בירת מנזרים טריפל בלגית חזקה, והגולדסטאר שהפכה למשהו לא מעניין כל כך גם כן (מרפי'ס אם אני זוכר נכון אוהרה'ס, שהיה בכלל חסר), האחרות נשארו אותו הדבר – עלמה (ספרדית במיתוג ישראלי), פרנסיסקאנר ולוונבראו.

החלטנו להישאר ולשבת בפנים ליד היציאה, אולי נשאף קצת מהאווירה. ביקשנו לטעום את הלופולוס והלוונבראו. הסטודנט השכיר לא כל כך התלהב אז הזמין בסוף חצי פרנסיסקאנר (32 ש"ח). אני רציתי להזמין חצי לופולוס, אך בעצת הברמן החלטתי להסתפק רק בשליש (30) בתור התחלה.

הבירות נמזגו לנו חיש קל. ביקשתי לעיין גם בתפריט האוכל, כשגיליתי שהמקום כבר הספיק להוריד לחלוטין את המנות הטבעוניות המיוחדות שהיו בו, ומציע עכשיו סתם מאכלי בר טיפוסיים ולא מיוחדים.

הבירה שלי היה חזקה וטובה – מעין שילוב של סאן ברנרדוס ומקשוף, אך לא יותר מדי מתוקה. ניהלנו בינינו שיחה מעניינת, בין היתר על חוסר הייחודיות של הברים היום בעיר לעומת מה שהיה לפני כמה שנים – כשהיום כמעט ולא נפתחים כאלו שאפילו מנסים להיות קצת ייחודיים ושונים.

הברמן הזמין אותנו לצ'ייסר, כשאחרי שהוציא בקבוק מהמקפיא, הוא גילה שנפלו לו מהחולצה הבלונים מהתחפושת, לפחות יצא משהו שליש משעשע לכתוב עליו לקוראים.

כשסיימנו את הבירה לא מצאנו סיבה מיוחדת להישאר לעוד אחת. המקום, כמו גם שאר השכונה, לא ממש התמלא במבלים, אולי בגלל השעה המוקדמת יחסית.

הסתובבנו קצת ברחובות הריקים יחסית, כשבדרך עברנו ליד מקומות שפשוט נסגרו ולא נפתח במקומם כלום וגם ליד מה שהיו פעם הקורדוברו והשטרן1 ועכשיו במקומום יש מקומות בילוי לא ממש מעניינים. הלכנו גם אל שדרות וושינגטון – פוטנציאל מבוזבז, כדי לגלות שבמקום הצ'אנגוס המקסיקני נפתח סתם עוד מקום של שניצל (שגם כך סגור בשבת), לפחות אל הגרפיטי של הומר נוספו גם דמויות נוספות ליד – ליסה, פלנדרז וכמובן מיסטר ברנז.

לפני שחתכנו הביתה הלכנו בחזרה אל רחוב ויטל, שם התעשיין הזמין לו צ'יפס באמסטרדם פרייס, ומכיוון שלא היתה אפשרות להזמין רק משולש פיצה טבעונית יחיד ב Tony’s (שהתפצל לשני מקומות קטנים – פיצריה ובר ליד) הצטרפי אליו. אלו היו טובים בהרבה מהצ'יפס ההולנדי האחרון שניסינו – הצ'יפסטאר.

לסיכום: אחרי שירד לחלוטין מהקטע הטבעוני, הברלין בפלורנטין הוא עוד בר שכונתי, לפחות עוד יש בו כמה בירות קצת פחות שגרתיות ממקומות אחרים. כנראה שצריך עכשיו לנסוע לוורשה כדי למצוא מקומות קצת יותר מיוחדים (הקורא הוותיק ניימן מוזמן להעלות פוסט אורח עם רשמים).

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר

בקאנטה

זמן: יום שלישי בלילה, מוצאי ראש השנה, אוקטובר 2016

מיקום: אבן גבירול 71, גן העיר, תל אביב

רקע היסטורי: הקאטנה (Kanta), בר קולינרי בהגדרה, נפתח לפני קצת יותר משנה על גג בניין גן העיר, היכן ששכנו בעבר כמה מקומות בהם הגאנה 71 למשל, ע"י קבוצת נוקס מבעלי הרובי, מנדלימוס ועוד.

הסיפור: מי שעוקב אחרי עכברוש העיר באדיקות בוודאי תהה מה פתאום יצאתי לקאנטה. לפעמים צריך להקריב בשביל הקוראים, אבל הסיבה העיקרית היתה מפגש משפחתי עם בני דודיה הלא ישראלים של העכברושית שמקומות מהסוג הזה דווקא מחבבים.

הזמנתי מקום ליתר ביטחון, וגם עיינתי בתפריט ברשת לפני. מכיוון שלא מצאתי שם אופציות טבעוניות מעניינות, החלטתי לנצל את המיקום – מול הריינבו, ולאכול שם לפני ביחד עם העכברושית ריינבורגר.

הגענו אל הריינבו, שהיה גם הפעם די מלא, בסביבות רבע לתשע והזמנו שנינו ריינבורגר. התלבטנו אם להצטייד גם בצ'יפס מהצ'יפסטאר הסמוך כמו שעושים שם הרוב, אך גם שם היה תור בלתי צפוי, אז החלטנו לוותר. הפעם יצא שחיכינו קצת זמן עד שהגיע הריינבורגר, אך זה היה שווה את ההמתנה – גם לדעתה של העכברושית (הלא טבעונית), שהתלהבה מרוטב אלף האיים הטבעוני שביקשנו וקיבלנו בצד.

אחרי שסיימנו חצינו את הכביש אל גן העיר ועלינו אל הגג, שם בבר הפתוח תחת כיפת השמיים, חיכו לנו כבר כולם – התעשיינים, פמפי והאוגר, וצמד הבני דודים להם נקרא הגרמנים מעתה.

20161004_213333

מלצרית צעירה הגישה לנו את תפריט האוכל והמשקאות. כולנו כבר אכלנו קודם אז התמקדנו במשקאות. חלק זה בתפריט לא כזה מלהיב, כמה קוקטיילים יקרים, יינות, 3 בירות סטנדרטיות וחלשות מהחבית ועוד.

20161004_213750

המלצרית ניסתה להמליץ לנו על הקוקטיילים היקרים ביותר, כשהעכברושית התלבטה ולבסוף הזמינה אחד מהם (58 ש"ח) שלא היה מלהיב כל כך. השאר הזמינו יין או בירה, כשאני הזמנתי בלית ברירה הייניקן (32), "פינט – קצת פחות מחצי" לדברי המלצרית, ואני כבר חשבתי שכבר עברנו את זה.

לא עבר זמן רב וקיבלנו את המשקאות לשולחן. המלצרית ניסתה מדי פעם לעודד אותנו להזמין עוד משהו, או צ'ייסרים, אך אנחנו לא התפתינו ושתינו לאיטנו.

מסביבנו המקום לא היה עמוס במיוחד, חלק לא מבוטל מהקהל נראה כמו הבנות שבתמונה, כשהרוח החזקה מהמאווררים אולי קלקלה להם את הפן, אבל לפחות פיזרה את עשן הסיגריות (ועוד) שהיה מסביב די במהרה.

20161004_221828

לסיכום: חוץ מהמיקום האטרקטיבי, המצב בקאנטה לא ממש מלהיב. מגוון משקאות ומאכלים לא גדול יחסית ודי יקר, ככה זה במקום שפונה למיינסטרים החוץ תל אביבי / צפוני, ולתיירים בעיקר.

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לוותר, אלא אם אתם באים כווינגמן, לדייט סתמי או משהו בסגנון דומה

ברלין בפלורנטין – עדיין לא צריך להגר

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

עדכון מרץ 2017 – בוורשה יש דברים יותר מעניינים

זמן: מוצ"ש, ספטמבר 2016

מיקום: ויטל 1 (פינת ידידיה פרנקל 6), פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי:  בר Berlin (ברלין) בפלורנטין נפתח לפני כשנה וחצי בערך בויטל פינת ידידיה פרנקל, היכן ששכן לפני כן הברחוב, ואולי גם אחרים.

הסיפור: הספרותן הגיע לביקור מולדת, ולמרות שלרוב אני לא יוצא במוצ"ש, נענתי בשמחה להצעתו לצאת ספונטנית.

החלטנו לצאת לפלורנטין, שם ביליתי בחודשיים האחרונים מספר פעמים ועדיין לא פקדתי כמה מקומות עם פוטנציאל להיות מעניינים.

הגענו לשכונה לקראת עשר בלילה, חשבתי בהתחלה ללכת לגרין שאק הטבעוני, שלא הייתי בטוח אם הוא עדיין פתוח. הסתבר שהוא נסגר ועומד להשכרה, אז המשכנו להסתובב קצת בשכונה.

חצינו את רחוב ויטל עד שהגענו לפינה, שם בחוץ ליד הברלין בפלורנטין, לידו עברתי לא מזמן ולא ממש התלהבתי, ראיתי פתאום שיש תפריט טבעוני חדש שנראה שווה בדיקה. נכנסנו פנימה אל המקום, שם גיליתי לשמחתי שגם הבירות במקום שודרגו ממה שזכרתי ועכשיו יש – מקשוף, פרנסיסקאנר, עלמה (בירה ספרדית בשם ישראלי), לוונבראו וגם גולדסטאר למי שבאמת רוצה.

20160910_221725

התיישבנו על הבר והתלבטנו מה להזמין. בגזרת השתייה זה היה יותר פשוט, אני הזמנתי חצי מקשוף, והספרותן שטעם מהעלמה ומהלוונבראו הזמין חצי מהגרמנית משתיהן.

בגזרת האוכל התייעצנו עם הברמן הצעיר. זה סיפר לנו שבמקור הוא בכלל ברמן בליצמן שבנמל, ורק הגיע לגיבוי כטובה לחבר אז הוא לא יודע הרבה רק שהטבח זה קובי שהגיע מהגרין שאק שכאמור נסגר, כך שיצא לנו טוב בדיעבד. אחרי התייעצות עם האחראי בחרנו להזמין ולחלוק שניצל טבעוני (45 ש"ח) ופילי צ'יס סטייק (45).

קיבלנו את הבירות די מהר, אותן שתינו לאט עד שיגיע האוכל. בינתיים התבוננו מסביב במבלים, בהם היפסטרים, אנשי לילה, זוג נשים מהקהילה כך נראה, טבעונים, צמחונים ואחרים, כשהעובדה שהמקום די פתוח לרחוב תורמת לאווירה השכונתית.

20160910_220901

20160910_233254

חוץ מהברמן הצעיר והמקצועי, והאחראי שהיו במקום, היתה גם ברמנית (מתלמדת?) בלונדינית צעירה וחטובה, שחוץ משתי כוסות שהיא שברה, נראה היה שבזה הסתכם תפקידה.

לאוכל לקח קצת זמן להגיע, מה שלא בהכרח רע – מבחינתי זה אומר שהוא מוכן במקום ולא מראש, ויש בו השקעה. שתי המנות הוגשו בלחמניה, עם צ'יפס, קטשופ ומיונז טבעוני, והיו מפוצצות וטעימות לדעת שנינו – מי אמר שאין ג'אנק טבעוני איכותי? גם האחרים שישבו לידינו, שלא היו כולם טבעונים בהכרח, התרשמו מהאוכל לטובה.

20160910_223856

תוך כדי שאנו אוכלים, שותים ומשוחחים, נהנינו גם מהמוזיקה, רוק ובלוז בעיקר, שהתנגנה ברקע ותרמה לאווירה הטובה – קאבר אקוסטי של "No Diggity", פיקסיז, ג'ימי הנדריקס ועוד שירים מוכרים יותר או פחות.

אמנם במקור תכננתי שזה יהיה ערב של ריצה וסלט, אבל התוכניות קצת השתנו לבירה ואוכל לא כל כך דיאטטי, אז גם על קינוח טבעוני לא ויתרתי וגלידת סניקרס הזמנתי. קיבלנו כוס גדושה בגלידה משובחה, כשהספרותן רק לקח טעימה ואף אני לא יכולתי לסיים את כולה.

20160910_231357

החשבון יצא 184 ש"ח לפני שירות, שילמנו בשמחה ונפרדנו מהברמן והמקום בברכת לילה טוב ובהצלחה.

20160910_232904

לסיכום: דווקא אחרי שכבר התחלתי להתייאש ממצב הברים בעיר, הביקור בא-לה רמפה ובברלין בפלורנטין החזירו לי את התקווה. מעבר לאוכל הטבעוני הטעים (גם לאלו שלא טבעונים מומלץ לנסות), תמצאו בברלין בירות טובות יחסית לא יקרות (יש גם כל מיני מבצעים), מוזיקה איכותית ואווירה שכונתית, כך שעדיין לא צריך להגר מכאן.

4.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ במיוחד לטבעונים, וכדאי גם לאחרים (3.5 כוכבים)

לני'ס – אין סיבה לדאגה

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

זמן: יום רביעי בלילה, אוגוסט 2016

מיקום: ויטל 7, פינת קורדוברו, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: בר הלני'ס Lenny’s Bar נפתח לפני כ-15 שנה בלב השכונה כשעוד לא היתה מתחם לילי.

הסיפור: חבר הילדות עבר לגור בפלורנטין לפני כמה חודשים ואנו סוף סוף קפצנו לביקור, כשבדרך אל הדירה חלפנו על פני כמה מקומות חדשים שרצינו לנסות. אצל החבר היו כבר שתי ידידות, ולאחר כמה דקות החלטנו כולנו לצאת לאכול ולשתות.

חבר הילדות הציע את ה-Lenny’s – אותו הוא כבר מחבב במיוחד, ואנו הסכמנו אחרי שלא בילינו שם מאז הקיץ המר.

המקום עצמו די מרווח יחסית לברים בשכונת פלורנטין ומחולק לשני חלקים. המעשנים זכו לקבל את החלל של הבר, בעוד שבחדר השני יש כמה שולחנות מוגבהים ושולחן סנוקר והוא מוקצה לטובת אלו שבאוויר נקי חפצים (קיר זכוכית מפריד בין החדרים).

20160810_220138

20160810_220046

התיישבנו ליד שולחן עגול מוגבה בחדר הנקי, כשמלצרית צעירה הגישה לנו את התפריטים. מה שטוב בלני'ס הוא שבנוסף לתפריט האוכל הרגיל, יש גם תפריט טבעוני עשיר.

20160810_215424 20160810_215507 20160810_215629

התלבטתי בין השווארמה להמבורגר הטבעוני. המלצרית המליצה על השווארמה אך העכברושית אמרה שאקח דווקא את ההמבורגר, כשגם חבר הילדות המליץ, אז כך עשיתי (49). לצד ההמבורגר הזמנתי פאולנר מהחבית (28 ל-400 מ"ל לדברי המלצרית).

העכברושית הזמינה לניס רויאל – קאווה בטעמים (33), חבר הילדות הזמין ג'ין אנד טוניק אופנתי, ושניהם הזמינו גם קלאמרי מטוגן (35) לצערי.

הבירה היתה קרה וטובה, וההמבורגר הטבעוני היה טעים ומשביע. הידידות (שהזמינו רק שתייה קלה) נטשו די מהר יחסית, ואנו נשארנו עם חבר הילדות כשברקע התנגן פסקול קצת מוזר של מוזיקה משנות ה-90 – מצד אחד שירים טובים של RATM, פרל ג'אם, נירוונה וגארבג' ומצד שני מקרנה ואחרים.

20160810_221009

למרות שהיה לנו כיף, נאלצנו בסביבות 23:00 את הערב לסיים. החשבון לכולנו יצא 301 ש"ח, כשהמלצרית לא הבינה את הבדיחה וחייבה רק 300 באשראי.

20160810_225825

לסיכום: הלני'ס, כמו כמה ברים אחרים בשכונה, שומר על יציבות מרשימה. עם תפריט עשיר, מגוון אלכוהול ובירות יותר מסביר, ולמרות המוזיקה הלא אחידה, אין סיבה לדאגה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, בימי ראשון כשיש 1+1 כל הערב (בשאר השבוע מ-7 עד 9) שווה יותר