ידידיה – יש חברים בפלורנטין

 זמן: יום ראשון בלילה, ינואר 2024

מיקום: ידידיה פרנקל 29, פלורנטין תל אביב

רקע היסטורי: הידידיה YedidiYa הינו בית קפה – בר מבית הקיוסקו הסמוך, שקרוי על שם הרחוב ונפתח ב-2022, בצמוד למרים – בית מרקחת פרטי וחנות לאספקת קנאביס רפואי.

הסיפור: אחרי הרבה זמן שאנחנו מנסים לקבוע מפגש של החבורה, הציע לי מקלאגר לבוא לבירה ספונטנית והפעם זה הצליח דווקא. קבענו באזור מגוריו סביבת פלורנטין-לוינסקי כשהיו מספר יעדים אפשרים, כשתמיד אפשר גם ללכת להפי האוור של ימי ראשון באורסה או הברלין בפלורנטין.

המקום שחשבתי להתחיל בו היה הידידיה בר, לידו חלפתי מספר פעמים בערבים והיה די ריק, אך נזכרתי בו לאחרונה, כשחלפתי שם בבוקר והיה מלא בשעות שעובד כבית קפה.

נפגשנו ליד הבר בסביבות 21:45. בחוץ על הרחוב היו מספר שולחנות תפוסים עם מבלים, בפנים היו שולחנות קטנים פנויים אך אלו נראו יותר מתאימים לדייטים, כשהסתבר שיש גם חצר אחורית/פנימית פתוחה ונחמדה שם היה מקום לשבת בספה וכסא בקצה.

אחרי שוידאנו עם הברמנית שאפשר לשבת שם, שמחנו לראות שיש גם בדיוק שתי בירות מהחבית שמתאימות לשנינו (התפריט הכתוב לא מעודכן), והזמנו כל אחד חצי – אני נגב אמבר אייל (27 ש"ח), הוא בקס (24), כשבנוסף הזמנתי גם מנה קטנה של עלי גפן על טחינה (22), שיהיה לי משהו לנשנש בצד.

ידידיה תפריט משקאות

ידידיה – תפריט אוכל

הבירות נמזגו לנו חיש קל, בכוסות הממותגות ההפוכות כפי שאפשר בתמונה לראות, כשלקחנו אותן איתנו אל החצר.

אחרי שהשקנו לחיים התעדכנו בנעשה זה אצל זה, בבעיות ובמעלות בעבודה, במיוחד בהתחשב בתקופה, וכמו תמיד השיחה קלחה, כשעלי הגפן הגיעו אחרי זמן מה, והיו לא רעים בכלל. תוך כדי העלנו גם הצעה לשת"פ עם בית המרקחת ליד (לפני שגיליתי שהוא גם חנות לאספקת קנאביס רפואי) – תרופות ביום, קוקטיילים בלילה.

כשסיימנו את הבירות נגשנו אל הבר לשלם את החשבון שיצא 73 ש"ח בלבד לפני שירות, ומשם המשכנו אל היעד הבא – הביר שופ בו לא הייתי תקופה ארוכה.

בדרך חלפנו דרך התדר ופארק המסילה שהיו די רגועים יחסית, כשגם הביר שופ היה די מנומנם.

ראיתי על הלוח את הבירות (כשהיו לא מעט חסרות הפעם) ובהם כמה של Siren ללא פירוט אז שאלתי. הברמנית אמרה ששתיים חמוצות (לא עבר הטרנד הזה?) ואחת לאגר, אז ביקשנו טעימה מהאחרונה. למרות הסגנון זו היתה עם ניחוחות פירותיים וטעמים של אשכוליות וזרעי כוסברה, לא בשביל המקלאגר שהזמין חצי שפאטן בעוד שאני הסתפקתי בשליש Hazy Queen של Horizont ההונגרית (כשהמחירים, במיוחד לבירות הזרות, פחות אטרקטיביים ממה שהיו בעבר).

ישבנו הפעם על הבר בפנים, כשברקע להיטי פופ עכשווים והמשכנו לשוחח ולשתות בנעימים.

לקראת חצות החלטנו לסיים בזאת, לפני שנהפוך לדלועים.

לסיכום: לעומת הברים העמוסים בידידיה פרנקל (בואכה ויטל) הידידיה הוא מקום קטן ונסתר. אבל עם מגוון אפשרויות לא רע בתחומי האוכל, השתייה והישיבה, צריך שיהיו גם חברים כאלו בשכונה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר לידידיה – אפשר לבקר, מתאים בעיקר לדייט או סתם מפגש עם חבר

אורסה, Mate והמשביר – יום ראשון בסימן 3

זמן: יום ראשון בלילה, יוני 2023

מיקום: פלורנטין (ויטל) עד שוק לוינסקי, תל אביב

רקע היסטורי: בר האורסה – URSA , האח הקטן של הברלין בפלורנטין נפתח בפינה ממולו לפני קצת יותר משנה. ה Mate (מייט) ברחוב ויטל הינו האח הקטן (כבר בן 14) של המייט בדיזנגוף שכבר מזמן נסגר. המשביר (מקבוצה הדדה) הינו הגלגול העכשווי של הבר בתחילת רחוב המשביר ליד דרך יפו (לשעבר הדייגו סאן, אונסיס) שכבר עובד שם כשנה וחצי.

הסיפור: הבעז"ב, כן כן, הגיע לביקור השנתי בארצנו. בשנה שעברה, עקב אילוצי לו"ז, הסתפקנו במפגש רגוע וקצר יחסית בשניט, אך הפעם קבענו לערב ארוך יותר בראשון.

שבועיים לפני כן, בביקור בברלין בפלורנטין, נזכרתי שיש הפי האוור משתלם בימי ראשון באורסה (50% הנחה על האלכוהול כל הערב), שגם לא ביליתי בו כבר שנה, אז קבענו להתחיל שם את הערב.

הגעתי אל המקום בסביבות 20:30, בחוץ היה מלא (כמו גם בברלין ממול), אז נכנסתי פנימה והתיישבתי על הבר. בזמן שחיכיתי לבעז"ב ניגשה אליי עלמה צעירה (וקצת שתויה), שישבה בחוץ עם חברים ואותה אני מכיר כבר כמה שנים מהקניות שאני עושה בשוק לוינסקי בימי שישי, והציעה לי לשתות איתה צ'ייסר. אמרתי למה לא ושתינו צ'ייסר של רום מתובל ונחמד וזו חזרה לחבריה שבחוץ.

כמה דקות לאחר מכן הגיע הבעז"ב, כשנשארנו בבר בפנים מכיוון שעדיין לא היה מקום בחוץ. החלפנו ברכות, כשהבעז"ב רצה לשבת בחוץ ו/או למצוא מקום שמשדרים את המשחק של נבחרת הנוער. בחוץ לא היה מקום כאמור, אז אמרנו שנתחיל עם הסיבוב הראשון שם ונראה מה קורה אח"כ.

בתפריט האלכוהול לא השתנה כמעט כלום מהשנה שעברה חוץ מ-2 בירות מהחבית שפשוט התחלפו, כשהמחירים (הלא זולים מלכתחילה) באופן מפתיע לא עלו. בגזרת האוכל המנות קצת השתנו ואנו התלבטנו אם להזמין משהו לנשנש או לאכול משהו רציני יותר אח"כ במקום אחר.

אורסה תפריט בירות ואלכוהול

אורסה תפריט אוכל

בסופו של דבר הזמנו שנינו חצי סאונדווייב של Siren כל אחד (21 ש"ח בהפי האוור) ומנות קטנות לנשנש – טחינה (26), תפו"א קריספי (32) וגם שרימפס לבעז"ב (34), שמגיעות עם לחם אם מזמינים שלוש.

בעוד אנו לוגמים את הבירות הקרות התעדכנו והחלפנו חוויות.

כעבור זמן מה הגיעו גם הנשנושים שהיו די סטנדרטים ותו לא.

אחרי שסיימנו את הבירות והאוכל, שילמנו את החשבון החלטנו להמשיך למקום אחר בו נוכל לצפות במחצית השניה של משחק הכדורגל.

חוץ מהפינה החמה של הברלין והאורסה היה האזור רגוע יחסית (כשחלק מהמקומות, כגון המסקל, לה טיגרה ואחרים סגורים בכלל בראשון).

לא הלכנו יותר מדי עד שהגענו אל המייט שם שידרו את המשחק, וידעתי גם מהסיבוב הקודם באזור שיש בו בירות זולות, שם התיישבנו בשולחן עגול בפנים מול המסך.

לפני כ-15 שנים היה המייט אחד הברים האטרקטיבים בצפון דיזנגוף עם מגוון בירות טובות לאותה התקופה (בלגיות וכדומה). אך חוץ מהעישון בפנים שלא יכלו להיגמל ממנו, הבר גם היה מאלו שאימצו בזמנו את כוסות ה"פינט" הידועות לשמצה, ולכן נמנעתי ממנו מאז.

איכשהו בסניף בפלורנטין, זה שכן שרד, המחירים דווקא זולים באופן מפתיע והכוסות עכשיו בגדלים תקניים, גם אם המגוון לא מדהים (חצי – 26, שליש – 19). עם זאת, עדיין מעשנים בפנים, מזל שהיה אוורור חזק ולא היו יחסית הרבה מבלים.

הבעז"ב הזמין חצי לף (26) ואני שתיארתי לעצמי שעוד נמשיך לסיבוב נוסף הסתפקתי בשליש גינס (19).

עם להיטי רוק מוכרים וטובים ברקע, צפינו במחצית השנייה של נבחרת הנוער ישראל בכדורגל, כשתוך כדי שאנו צופים נשמעו קריאות וצהלות מהעבר השני של מחיצת הזכוכית, ולא הבנו אם לנו יש דיליי כי לא היו בכלל שערים. הסתבר שהמחיצה היא לחלל גדול ללא עישון (לפחות גם בזה התקדמו), שם הקרינו את הדרבי בכדורסל בו הביסה הפועל את מכבי לקראת משחק שלישי ומכריע בסדרת הגמר.

כשנגמר המשחק בתוצאה 3-1 לנבחרת ישראל שזכתה בצורה מרשימה במקום השלישי, שילמנו את החשבון ויצאנו בחזרה אל הרחוב.

הבעז"ב היה עדיין רעב, וחיפש משהו לאכול – אוכל רחוב. הצעתי שנלך להרצל שם נמצא משהו. אוכל ויאטנמי בקאנו לא התחשק לו, והמסקליטו היה סגור. אז הובלתי אותנו אל המשביר, שם יש כל מיני דברים טובים בפיתות ועוד.

כשהגענו לקראת 23:00 ערב הג'אז של ראשון כבר נגמר, אך ברקע עדיין התנגנה מוסיקה בסגנון, ואנו התיישבנו בבר הקטן בפנים שצופה אל הרחוב.

הזמנו שנינו שפירא מהחבית (הוא חצי, אני שליש), עם כרובית איכותית, כשהבעז"ב לקח גם בפיתה מנה בשרית.

נשנשו ושתינו, נהנים מהמוסיקה, האוכל והבירה הטובה. כשהמקום שהיה יחסית ריק, התמלא קצת מחדש כשבחוץ מולנו בדיוק התיישבו מלא צעירים בשולחן.

כשסיימנו את הסיבוב השלישי, החלטנו להסתפק בזאת לערב זה. המשכנו עוד קצת להסתובב באזור. כשלפני שנפרדנו הספקנו גם לעבור בתדר שהיה רגוע, בלי איזו הופעה או משהו מיוחד.

לסיכום: גם ואולי אפילו בימי ראשון יש הרבה מה לעשות בפלורנטין ובסביבה. אם זה הפי האוור משתלם באורסה, בירה זולה ומשחק במייט, או ערב ג'אז במשביר, מה שבא בא.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר לאורסה בימי ראשון (3 ביתר הימים) – כדאי לבקר כשיש הפי האוור

3 כוכבים למייט – אפשר לבקר, טוב לשידורי ספורט וכדומה

אין שינוי מפעם שעברה לגבי המשביר

ויויאן בלוינסקי – החלק החסר?

זמן: יום חמישי בערב, אוגוסט 2022

מיקום: סמטת השוק 3, שוק לוינסקי, תל אביב

רקע היסטורי: בר הקוקטיילים ויויאן – Vivian בשוק לוינסקי הינו סניף חדש וטרי לויויאן משוק הכרמל שנפתח לפני כשלוש שנים בשוק הכרמל כבר קוקטיילים פופ אפ בר, ובעקבות ההצלחה נשאר שם באופן קבוע.

הסיפור: רגע לפני שהתחיל הבלגאן השנתי הספקתי לצאת לבירה בביר שופ עם נטול הכינוי ואפילו לפטי הצטרף. הפעם לא יעלה פוסט בנפרד, כי רשמתי עליו מספיק. מה שכן עם 29 ברזים זמינים מתוך 30 של בירות טובות ומגוונות מהחבית (שלא כמו למשל בשניט), במחירים סבירים, אם כי לא זולים כפי שהיו, זהו עדיין בר הבירות המוביל (והיחיד?) בעיר.

Beer Shop תל אביב

הערב שאחרי שוריין לדאבל דייט זוגי עם הבעז"ב ובת הטייס, אך אלו בסוף לא יכלו. במקום זאת קבעתי עם העכברושית לדייט, כשהיעד היה הסניף החדש של הויויאן בלוינסקי אותו גיליתי לפני כחודש, אחרי שכבר בילינו בהנאה לפני כשנה בשוק הכרמל בבר המקורי.

הגענו אל הסמטה העמוסה קצת לפני 21:00, ולשמחתנו היה מקום פנוי בויויאן, בשולחן על הסמטה בצד ליד ה LILA, מול עוד מכון קעקועים חדש, ולידו בצד מה שנראה כמו נרקומן לא מזיק, יש בשוק מדי פעם גם כאלו.

סמטת שוק לוינסקי

תפריט האלכוהול כולל מבחר קוקטיילים כמו בשוק הכרמל, ויינות מגוונים. תפריט האוכל לעומתו, שנמצא בהרצה, מצומצם מאוד.

ויויאן לוינסקי – תפריט קוקטיילים

ויויאן לוינסקי – תפריט יינות

ויויאן לוינסקי – תפריט אוכל (בהרצה)

התייעצנו עם המלצרית/אחראית לגבי הקוקטיילים. אני הזמנתי את היאמאס (46 ש"ח), עם אננס ואניס, על בסיס אוזו ולא רום בהמלצתה. העכברושית התלבטה בין הספיישל העונתי לשפריץ הקסום, אך הראשון לא היה זמין, לכן הלכה על קוקטייל האושר (46) על בסיס רום עם אבטיח ועוד בהמלצתה המלצרית.

בגזרת האוכל לקחתי אני את שתי האופציות הטבעוניות היחידות – חמוצי הבית (18) וסלט ויויאני (42). העכברושית הלכה על הטוסט שיכורים (46) אחרי שוידאה שיגיע בלי חריף וזיתים.

השולחנות שמסביבנו החלו להתמלא, וכעבור כמה דקות קיבלנו את הקוקטיילים הצבעוניים לשולחן. אלו הצטלמו היטב והיו מתקתקים וקלילים, אם כי לטעמי היו פחות איכותיים ומוקפדים מברי קוקטיילים אחרים (למשל ה-MACE ב NYC).

בדיעבד התברר שאלו בדיוק שני הקוקטיילים שהזמנו בשוק הכרמל לפני שנה רק במחירים הרבה יותר נמוכים (39 ש"ח לקוקטייל). חבל שלא קראתי מראש את ההמלצה שלי לקחת את היאמאס על בסיס רום ולא על אניס.

הסלט והטוסט הגיעו לא זמן רב מדי האחרי הקוקטיילים. הטוסט היו מלוח מדי לטעמה של העכברושית (והיא עוד אוהבת מלח), ואילו הסלט היה נחמד ומרענן אך קטן יחסית למחירו, מזל שלא באתי רעב באמת. דווקא מנת החמוצים, שאמורים להיות מראש מוכנים, הגיעה אחרי שתיהן.

מזג האוויר היה נעים יחסית, וכך גם האווירה הקלילה שמסביב. כשסיימנו לאכול ולשתות שילמנו את החשבון, שיצא יחסית לא זול, כשהבטחתי לעכברושית קינוח איכותי במקום אחר.

חזרנו אל מדרחוב לוינסקי והלכנו מזרחה אל עבר החצ'אפוריס' הגיאורגי במיקומו החדש בלוינסקי 52, בו יצא לנו כבר להיות מספר פעמים, בעיקר בשעות הבוקר. העכברושית נהנתה הפעם ממאפה בצקי עבודת יד ממולא בנוטלה ומסקרפונה, ואני מבראוניז טבעוני שוקולדי דחוס וטעים, כשמשניהם נשאר לנו מספיק לקחת הביתה.

קינוח בחצ'אפוריס'

לסיכום: בשוק לוינסקי בכלל, ובסמטת השוק בפרט יש הכל מהכל – קפה טרי (קפליקס), פיצה טובה (LILA), בירה זולה מהחבית (בירה ב-15 ש"ח), מסיבות על הגג (מונדו 2000), ברים שכונתיים טרנדים כולל גם בגרסה מקסיקנית (קליפורניה והבאחה), בית קפה חצי היפסטרי (טוני ואסתר) ועוד, רק בר קוקטיילים עדיין חסר.

הויויאן יכולים להתאים בצורה מושלמת למשבצת הזו כפי שעשו בשוק הכרמל, אך הרבה עדיין חסר – תפריט האוכל דליל ולא זול, כך גם הקוקטיילים עצמם שהתייקרו ללא סיבה (למרות שעדיין זולים יחסית), השירות שקצת מגמגם, כשהמקום באופן כללי מרגיש פחות מגניב מאחיו הבוגר (או בעצם אחותו הבוגרת).

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לוותר, לפחות עד שישתפרו ויתייצבו נשתה ונאכל במקום אחר

מהחצ'אפוריס' לביר שופ – זה התבקש

במקור לא תכננתי לכתוב פוסט מיוחד (התמונות עלו לטוויטר עוד באותו ערב), אבל זה התבקש מהקהל

זמן: ראשון בערב, סוף ינואר 2022

מיקום: חצ'אפוריס – נחלת בנימין 107, ביר שופ – יהודה הלוי 21

רקע היסטורי:  החצ'אפוריס' (hachapuris), פולקלור בצלחת, המתמחה באוכל גאורגי, נפתח לפני כחצי שנה בנחלת בנימין בין לוינסקי למטלון

הסיפור: את השנה פתחנו ממקום ממנו אפשר בעיקר לעלות ברמה, אך במקום שנתקדם הלאה במהרה, נשארנו בעיקר בבית בחודש ינואר המדבק, סוער וקר.

והנה הגיע סוף החודש, המשתדרג הציע שנצא לבירה, כשעבר זמן רב יחסית מהפעם האחרונה. הצענו לחבורה להצטרף, ומתוכם הלריס הבכיר שבדיוק החלים נענה להזמנה.

קבענו באזור מגוריו של המשתדרג ליד שוק לוינסקי, כשהרעיון היה לאכול משהו לפני ואז להמשיך לבירה טובה.

בחודשים האחרונים בכל פעם שעברתי באזור באזור שוק לוינסקי, שמתי לב לשלטים שמפנים למקום הגאורגי החדש – החצ'אפוריס', אך עד העיתוי לא היה אף פעם מתאים, עד עתה.

נכנסו אל המקום הקטן בסביבות רבע ל-9 והתיישבנו על הבר. בתפריט  יש היצע רחב של מאכלים גאורגים (בתפריט המודפס יש גם תמונות), בצקים וגבינות בעיקר, מרקים, הרבה אופציות טבעוניות ועוד, כשהכל מוכן ונאפה במקום. חוץ מזה יש גם מקרר קינוחים שנראה מפתה, עם בירות פרימיום בלגיות בבקבוקים (יש גם משקאות נוספים), אך הפעם לא באנו בשביל זה.

חצ'אפוריס – תפריט

התלבטתי בין המנות השונות, כשבהמלצת המוכרנית, החלטתי ללכת על אצ'ארולי עם גבינה טבעונית ותרד (42 ש"ח).

בתוך מספר דקות הוגש לי האצ'ארולי עם סלט גזר קצת פיקנטי, ורוטב חמצמץ מתקתק. המנה היתה משביעה ונחמדה (למרות שהגבינה הטבעונית היתה קצת פחות מתובלת ממה שציפיתי), כשהיה נעים לשבת לאכול ובמקביל לנהל שיחה.

כשכבר סיימתי לאכול (המשתדרג אכל בבית לפני), הצטרף אלינו הלאריס הבכיר, שחשב להזמין לשתות תה (?), אך ויתר אחרי שהבין שכבר באנו להמשיך לבירה במקום אחר.

הלכנו משם דרך מדרחוב שוק לוינסקי, שהיה די רגוע, אל הרצל ומשם אל הביר שופ, שם היו רוב השולחנות בחוץ מלאים אז התיישבנו על הבר בפנים.

המשתדרג הלך ישר על חצי לאגר איטלקי גנרי (מורטי). אני התלבטתי וטעמתי שני סוגי IPA, כשבחרתי להתחיל עם שליש "I Do Not Seek. I find" של מבשלת Thornbridge בשיתוף פעולה עם מבשלה נוספת – IPA בסגנון west coast עם טעמי אשכוליות מורגשים (27 ש"ח). הלריס החליט לנסות משהו חדש וטעם גם הוא IPA, והזמין בסוף חצי ממה שבחר (ברודוג אם אני לא טועה) ואדממה בנוסף.

הבירה היתה טרייה, איכותית וטעימה, ברקע התנגנה מוסיקת רוק טובה ולא שחוקה, כשהברמן היה נראה לנו כמו כפיל צעיר של טיפוס שכולנו מכירים.

התלבטנו לגבי הסיבוב השני, כשהחלטנו בסוף להישאר ולא להמשיך למקום אחר. אני הזמנתי הפעם משהו מקומי – שליש עשן לבן של הדובים (20 ש"ח), והם הזמינו חצאים אחרים ואיזה מאכל בשרי – בילטונג.

שתינו בכיף עד סביבות 23:30, אז החלטנו לסיים את הערב, כשלקחתי גם טייקאווי קצת סיידרים בבקבוקים לעכברושית על הדרך.

לסיכום: החצא'פוריס' עושה רושם כמקום שמתבקש לאכול בו משהו לפני או אחרי בילוי בסביבה, כשאפשר גם סתם ככה לבוא אליו (פתוח מ-10 עד 22). בביר שופ ממשיכים לשמור על המבחר והרמה, רק לא ברור למה המחירים של הבירות המיובאות הטובות גבוהים יותר משמעותית יחסית למקומיות בהתחשב בשקל החזק.

ובלי קשר עם מגוון כזה של בירות זה מתבקש שיהיו גם מגוון מאכלים ממקומות בסביבה, חבל שבביר שופ לא מרימים את הכפפה.

3.5 כוכבים לחאצ'פוריס' – כדאי לבקר

באחה קליפורניה, אריבה תל אביב

זמן: יום רביעי בלילה, חנוכה, דצמבר 2021

מיקום: סמטת השוק 3, שוק לוינסקי, תל אביב

רקע היסטורי: בר הבאחה קליפורניה Baja California, שהוא בעצם הרחבה של בר הקליפורניה הצמוד, נפתח לפני מספר חודשים בואכה מתחם סמטת השוק, במדרחוב שוק לוינסקי השוקק בימים ובלילות.

הסיפור: אחרי זמן רב שלא נפגשנו, הציע חבר הילדות שמתגורר בפלורנטין שנפגש, אז קבענו איתו בשמחה. היעד הפעם היה הבאחה קליפורניה החדש יחסית בשוק, שחלפתי לידו כמה פעמים עד שגילית שהוא בעצם הגרסה המקסיקנית של הקליפורניה (מכאן משחק המילים באחה קליפורניה), שנפתח בקיץ 2019 ועובד בהצלחה מאז (למרות שאני קצת פחות התחברתי אליו).

הגענו אל מדרחוב שוק לוינסקי קצת אחרי 21:00. המדרחוב, המקושט בנורות תלויות לכבוד עונת החגים, היה יחסית די ריק, כנראה בגלל מזג האוויר, כשאמנם לא ירד גשם, אבל היתה רוח וקצת קריר.

כשהגענו אל הבאחה קליפורניה, היה זה עדיין ריק חוץ מחבר הילדות שכבר חיכה לנו שם. התלבטנו היכן לשבת, כשבגלל הרוח, החלטנו להתיישב בפנים ליד הכניסה.

הבאחה קליפורניה שונה בעיצוב מהקליפורניה הסמוך אליו – חלל אחד גדול ופתוח, מואר יחסית וצבעוני עם ציורי קיר בסגנון מקסיקני, בר קטן בחלקו הפנימי, ושולחנות קטנים בצדדים בפנים וגם בחוץ על הסימטה.

עיינו בתפריטים שחיכו לנו על השולחן. תפריט המשקאות מתבסס על קוקטיילים בסגנון מקסיקני, וכמה בירות סטנדרטיות. ואילו בתפריט האוכל ניתן למצוא סוגים שונים של טאקוס, ועוד מנות מקסיקניות לחלוקה.

באחה קליפורניה – תפריט אוכל

באחה קליפורניה – תפריט קוקטיילים

העכברושית ואני היינו רעבים אז הזמנו כמה מנות לחלוק – נאצ'וס סופרים (40 ש"ח) ללא כוסברה ועם הגבינה והקרם פרש בצד, סלט שעועית והדרים (46), וטאקו טבעוני אחד עם ג'ק פרוט (22). לשתות הלכתי אני על מרגריטה צ'ילי קוקוס (46 ש"ח), בכל זאת בר מקסיקני, והעכברושית החליטה לנסות את הקליפורניה סאוור.

חבר הילדות הסתפק בצ'ייסר דון חוליו (31), קולה (12) וטאקו בשרי (24).

תוך מספר דקות המקום החל להתמלא במבלים שישבו בחוץ או בפנים, אך המקום לא היה עמוס כמו בערבים אחרים (כך גם בפיצה LILA ליד שתמיד מלאה).

ראשונים הגיעו הנאצוס לשולחן – גדולים ופריכים (לא דוריטוס מהשקית) עם מטבל אבוקדו טעים וקצת סלסלת עגבניות, טעים אך לא מצדיק את יחס הכמות למחיר.

גם סלט השעועית היה נחמד, כשטעמי ההדרים החמוצים השתלבו היטב עם התירס המתקתק, הפריחולס, האבוקדו, הבצל וגמבה, אך שוב לא הצדיק את המחיר המופקע.

הטאקו עם הג'ק פרוט פשוט לא היה טעים, מזל שהזמנו רק אחד. כשחבר הילדות דווקא היה מרוצה משלו עם הבשר.

המרגריטה היתה נחמדה, אבל מנה קטנה שנגמרה כמעט בלגימה. הקליפורניה סאוור של העכברושית היה נדיב יותר בכמות, כשהפסיפלורה נתנה לו טעם מעניין וארומה טובה.

חבר הילדות הראה וסיפר לנו על הקעקוע החדש והראשון שעשה, על העבודה החדשה, והתזונה ואורח החיים הבריא יותר שהוא מנהל עכשיו (הכולל בין היתר צום של 12 שעות מהערב עד למחרת).

אנחנו היינו עדיין רעבים, אז חשבנו שאולי אפשר להזמין משהו אחר מתפריט האוכל של הקליפורניה שליד, אך התברר שהוא אותו דבר, לכן הזמנו עוד מנת נאצ'וס סופרים בלית ברירה.

החשבון יצא 307 ש"ח לא כולל השירות של יובל המתקתק. חלקנו בו יצא 240 ש"ח, בהחלט מחיר מוגזם יחסית לתמורה, במיוחד בהשוואה למה שאכלנו ושתינו בבילוי רק שבוע לפני כן (איכות וכמות מול מחיר), ועוד במקום באזור הצפון הישן.

נפרדנו משלום מחבר הילדות, וחזרנו אל המדרחוב המואר – תוספת יפה, כשאיתה עכשיו הגולדה הבוהקת (ובלי קשר מתוקה וממוסחרת מדי) קצת פחות בולטת בסביבה (ועדיין לא הבנתי למה כל הזכיינים נדרשים לפתוח את הסניפים כבר מ-8 בבוקר, אמנם יש קפה, אבל זה בטח לא זמן לגלידה).

מדרחוב שוק לוינסקי בליל חנוכה

לסיכום: בדיוק בשבוע שהתפרסם שתל אביב היא העיר היקרה בעולם (אפילו שזה בגלל השקל שהתחזק, ובגלל שזאת עיר קטנה יחסית למתחרות בעולם ונמדדת בנפרד מהמטרופוליטן), ביקור בבאחה קליפורניה מסביר מאיפה נובע הדבר (כמו גם בכמה ברים אחרים בהם ביקרנו לאחרונה). מבר בשוק לוינסקי בסגנון מקסיקני, אפילו כזה שמגיש נאצ'וס טובים, אפשר לצפות למחירים יותר שפויים.

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לוותר, יש עוד מקומות בסגנון מקסיקני במחירים שפויים יותר, אפשר לעצור לדרינק ונשנוש אם אתם באים בהפי האוור

K בר – טעם של פעם

זמן: רביעי בלילה, אוקטובר 2021

מיקום: הרצל 4 והסביבה, תל אביב

רקע היסטורי: ה K Bar (קיי בר) נפתח אי שם ב-2015 על רחוב הרצל, כיורש/ממשיך דרכו של בר השסק ז"ל המיתולוגי ששכן לא הרחק משם על לילנבלום

הסיפור: החבר מהעבודה של פעם, שעבר שדרוג לפני שנה מדרום גוש דן בואכה השפלה לעיר הגדולה (מגורים ועבודה), ולכן ייקרא מעכשיו "המשתדרג", הציע שנצא ספונטנית לבירה באזור לוינסקי, ואני נענתי להזמנה.

נפגשנו קצת לפני 21:30, והתחלנו לשוטט במדרחוב שוק לוינסקי ולחפש מקום לשבת לשתות. ויקטור שהפך למקום בילוי לילי היה די מלא, אבל דגים זה לא הקטע שלי, כשהמשתדרג גם אמר שהמחרים סתם גבוהים. נכנסנו לסמטת השוק שם הבר של ה-15 ש"ח לחצי עדיין מגיש בירות לאגר לא לטעמי, הקליפורניה שעבר הרחבה גם לא התחשק לי. חזרנו ללוינסקי וירדנו למטה שם בברחוב החדש (לוינסקי 33, לשעבר הטחינייה) היתה אמנם מיני מסיבת רחוב עם ה DJ שתקלט אבל רציתי משהו יותר טוב ממה שיש להם להציע מהחבית.

שמנו פעמנו אל הרצל, כשבדרך חלפנו על פני כמה מקומות חדשים. נכנסו אל נווה צדק שם במדרחוב של אחד העם נפתח בר חדש עליו שמעתי – Tu Lo (תו לאו), בשטח של המעדניה של משק ברזילי. המקום נראה מעניין, אך לא היו שם בכלל מבלים.

חזרנו אל ה K Bar בהרצל, לידו חלפנו קודם לכן, והיה נראה מעניין. למרות שזה נמצא על הרחוב הסואן, כשחולפים לידו, מבעד לדלת והחלונות השחורים, קשה לדעת שמדובר שהמקום בכלל פועל.

נכנסנו פנימה למקום הקטן, החשוך והאינטימי – בצד ימין בר קטן שמאחוריו דיספליי משקאות גבוה, ומהצד השני תמונה יצירתית על הקיר ושולחנות נמוכים. המקום היה עדיין יחסית ריק, כשרוב המבלים ישבו על הבר עצמו, שם פינו לנו מקום טוב באמצע.

חוץ ממגוון המשקאות שבדיספליי, יש שלושה ברזי בירה סטנדרטיים – גינס, בקס וטובורג. אני הזמנתי מהברמנית חצי גינס (33 ש"ח) והמשתדרג בקס (32) שהיה מסתבר רק 450 מ"ל.

האווירה והמוסיקה (צ'יל אאוט קצת פסיכדלי) היתה כמו בברים הקטנים שהיו בנחלת בנימין, לילינבלום והסביבה, בימי השסק, מישמיש וכו'. מה שקצת פגע בכך היה כמובן עשן הסיגריות שנלווה לכך. בהתחלה היה זה רק זוג בודד בפינה שלא הורגש כמעט בזכות איוורור/מיזוג מוצלח, אך בהמשך המקום התמלא במהירות (לא קשה מדי) בקהל מעורב ולמרות שהרוב לא עישנו, זה כבר התחיל להפריע, אפילו שלא חנק ונדבק. בין לבין הספקנו לנהל שיחה רגועה עם הבירה, על דברים שהיו, דברים שעכשיו ודברים שיהיו, כשהפעם נושא הקורונה כמעט לא עלה.

לא נשארנו לסיבוב נוסף או וויסקי שהיה יכול להתאים דווקא. המשכנו משם אל ברירת המחדל – הביר שופ כמובן, שם היו מהחבית כל 30 הברזים זמינים. המשתדרג הלך על חצי לאגר איטלקי שהוא לא פרוני – Moretti, ואני הזמנתי שליש NEIPA של ברודוג – Hazy Jane.

כשהיינו בשלבי סיום הצטרף אלינו המפליא בסיפוריו, שהיה הפעם קצת מדוכדך ורעב, והציע שנמשיך משם אל הפיצה המפורסמת של התדר.

התדר היה בתפוסה די מתאימה ליום ולשעה, החברים הזמינו מכבי כי זה מה שיש מהחבית (אני ויתרתי), חצי פיצה רגילה לחלוק ביניהם, ופיצת דם טבעונית אישית. בשבילי.

התיישבנו בשולחן ברחבה הפתוחה, כשהמפליא בסיפוריו, סיפר לנו על מה שעבר עליו מאז שראינו אותו לאחרונה, מה שהיה די מזמן. מהפיצה לא נרשמה התלהבות מאף אחד – בצק דק, אין מספיק רוטב (מזל שיש במגש בצד), והמחיר מופקע.

השעה היתה קצת אחרי 0:30, כשהגיע זמני לפרוש, ערב לא קצר, עם סיבוב ברים כמו בימים טרום קורונה – אולי זה הזמן להחזיר את הסיורים במתכונת קצת שונה.

לסיכום: ה K Bar נותן טעם טוב של פעם בכל הקשור לעיצוב, האווירה והמוסיקה. חבל שיש גם טעם וריח לוואי של פעם עם עשן סיגריות.

2.5 כוכבים ל K בר – אם לא עשן הסיגריות היה אפשר ואולי כדאי לבקש אך איתו אפשר לוותר

ביר שופ (Beer Shop) – אנחנו שוב כאן

זמן: שלישי בלילה, סוף אוגוסט 2021

מיקום: ביר שופ – יהודה הלוי 21, ברלין בפלורנטין – ויטל פינת ידידיה פרנקל, תל אביב

רקע היסטורי: הביר שופ (Beer Shop) הגיע לתל אביב מנתניה לפני קצת יותר מ-5 שנים, והביא איתו בשורה של היצע בירה מרשים ואיכותי מהחבית במחירים מזמינים (כולל אופציה לבקבוק של ליטר הביתה מהחבית), ומאז הפך למקום שאותו אני פוקד לעיתים קרובות יחסית.

הסיפור: אז אחרי "חופשה" באוגוסט של בירה לא משהו (שבסה"כ עברה בסדר ללא בעיות מיוחדות), הציע נטול הכינוי שנצא לשתות משהו. קבענו לשלישי בערב שנינו כשהאחרים לא יכלו להצטרף הפעם.

הגענו לאזור שוק לוינסקי בסביבות 21:30, כשהאזור היה די רגוע יחסית לימי הקיץ בשנים קודמות, משם שמנו פעמנו אל עבר הביר שופ כיעד ראשון.

כמו כל האזור המקום היה די רגוע אך לא ריק, אך בניגוד לפעמים קודמות הפעם היתה תפוסה כמעט מלאה בברזים (29 מתוך 30), כשהבירות התחדשו והמבחר שוב מגוון ומרשים, כשבין היתר יש במבחר סוגים שונים של ברודוג, Thornbridge, וגם Siren, הדובים, דאנסינג קאמל, עמק האלה, רונן ואחרות.

אני התחלתי עם שליש הדובים – עשן לבן, אותה זכרתי לטובה מהפורטר אנד סאנס (כשפה המחיר שפוי יותר – 20 ש"ח לשליש, מול 34 ש"ח לחצי בפורטר), כשנטול הכינוי התלבט הפעם ובסוף הלך שוב על חצי פרנסיסקאנר (25).

מזג האוויר היה קצת יותר נעים, הבירות היו טובות כתמיד, ואחרי שסיימנו לדבר על התו הירוק ומשמעותו (דוחף אנשים להתחסן ומפחית את הסיכון לתחלואה, אך מצד שני נותן להם פטור מבידודים ובדיקות למרות שעדיין עלולים להידבק ולהדביק, ואישור ליבא וריאנטים חדשים), עברנו לשוחח על דברים יותר מעניינים, כשנטול הכינוי אפילו טעם מהעשן לבן עם הריח פירותי והמזמין, אך הטעם כשותי ומריר (מדי לטעמו), כמו ש IPA צריכה להיות.

אחרי הסיבוב הראשון החלטנו לנצל את המגוון ולהמשיך לסיבוב שני שם. טעמתי מהמהדורה המיוחדת של המלצר, אליה לא התחברתי, אז הזמנתי שליש Hazy Jane – ה NEIPA של ברודוג (27) אותה חיבב קצת יותר נטול הכינוי מאשר ה IPA הקודמת. נטול הכינוי החליט להתפרע ולהזמין משהו שהוא לא בירת חיטה – הפעם חצי טריפל עמק האלה החזקה (25).

למרות ששתה ליטר בירה (חצי עם אחוז אלכוהול גבוה) והיה קצת סחרחר, עדיין הצליח נטול הכינוי לעשות חישוב של מספר מנות האלכוהול ששתה אל מול המותר. אחרי שסיימנו את הסיבוב השני, המשכנו הלאה, כשנטול הכינוי עצר לפיצה על הרצל, אך אני התכוונתי לחפש משהו מעניין יותר בשוק לוינסקי.

בסמטת השוק היתה Lila חצי ריקה באופן מפתיע (חבל שאין משולשים), עוד בר חדש נפתח בצמוד לקליפורניה (או שזו הרחבה? נבדוק בפעם הבאה), ואילו הבר ליד שמוכר חצי ב-15 ש"ח עדיין מציע בירות בזול אבל אלו פחות אטרקטיביות ממה שהיה בעבר.

המדרחוב היה די רגוע כמו שאר האזור, נטול הכינוי לא התפתה לגלידה בגולדה הבוהקת מדי, כשבסוף הגענו אל דוכן הנקניקיות של ה-Fat Dog על דרך יפו פינת החלוצים, שם קינחתי עם נקניקיה טבעונית בלחמניה בתוספת אננס וצ'ילי שהיתה טעימה ומשביעה.

לסיכום: הביר שופ חזרו לעצמם עם המבחר והמגוון של הבירות מהחבית, בתוספת אופציות טובות ומגוונות נוספות בפחיות ובקבוקים (אפשר גם לקנות ולקחת הביתה במחירים יותר זולים ולא רעים), סיבה טובה לחזור ולבקר בו שוב לעיתים קרובות יחסית.

4 כוכבים לביר שופ – כדאי לבקר

עדכוני יום ולילה – מדרחוב שוק לוינסקי

שוב עבר זמן רב בלי פוסטים חדשים בגלל גשם, סיורי ברים ובירות ודברים אחרים

במקום זאת קבלו שוב פוסט עדכונים קצרצר ממתחם שוק לוינסקי שהפך למדרחוב מגניב לפני חודשיים:

VGF – בית קפה טבעוני ונטול גלוטן (Vegan Gluten Free), משהו שבהחלט היה חסר בשוק, שנפתח החודש על נחלת בנימין (86). עוגיות שוקולד צ'יפס, מוסים שונים, עוגות ועוד דברים מושחתים ומתוקים (וגם מלוחים ואוכל יותר רציני), טעמתי כמה דברים וכולם היו מוצלחים

פיצה LILA – המקום בסמטת השוק שעמוס כל ערב החליט שהגיע הזמן להתרחב ופתח השבוע חלל נוסף בסמוך שמסתמן יותר כמו בר לילי (מהחבית יש עדיין סן מיגל וגם סן מיגל סלקטה) – ננסה בקרוב

מעדני עופר – זוכרים שארומה לוינסקי נסגר? במקומו נפתח סניף של מעדני עופר משוק התקווה, עוד לא יצא לי לתהות על קנקנו

ביר בזאר לוינסקי – הסניף נסגר לשיפוצים בתחילת פברואר, אמור להיפתח מחדש בתחילת מרץ, נעקוב מקרוב ונדווח

פורים 2020 – חנויות הצעצועים ברחוב מטלון עמוסות בתחפושות ואביזרים לפורים. יכול להיות מגניב אם יהיה בזאר או עדלאידע במדרחוב, מה שבטוח עכברוש העיר יערוך סיורי ברים מיוחדים

מדרחוב שוק לוינסקי

שנה חדשה – סדנת בירות חדשה

אז הנה התחילה לה עוד שנה, שנת העכברוש שנפתחת בסערה!

לכבוד השנה החדשה ובנוסף לסיור הברים ובירות הבוטיק המוצלח (יש גם ספיישל לוולנטיין דיי), עכברוש העיר מציג סדנת בירה חדשה בשיתוף האגנס פאב – מוזמנים להרשם!

אוהבים בירה?

בא לכם לטעום מגוון בירות איכותיות שמאוחסנות ונמזגות לפי הספר?

ללמוד יותר על ההבדלים בין הבירות השונות ולהבין איך שיטות המזיגה והכוסות משפיעות על טעמן?

מוזמנים להגיע לסדנת הבירה הייחודית של עכברוש העיר בשיתוף עם פאב האגנס!

בסדנה, שתתקיים בפאב האגנס בלוינסקי ותמשך כשעתיים, תלמדו ממומחי האגנס על ההבדלים בין סוגי הבירות השונות, איך אמורים לאחסן בירה, איך מוזגים בירה בצורה הנכונה, איזה כוס מתאימה לאיזו בירה ולמה ועוד. כל זה בזמן שאתם טועמים ושותים מהבירות האיכותיות של האגנס, ונהנים מהאווירה בפאב השכונתי (גם אחרי שהסדנה נגמרת)

הסדנא מועברת ע"י מומחי הבירות ומערכות המזיגה של פאב האגנס, לו סניף בהוד השרון מאז שנת 2003 ושני סניפים נוספים בתל אביב, בהם מערכות קירור ומזיגת בירה מיוחדות

מה תקבלו?

• טעימות של בירות איכותיות מהחבית בשיטות מזיגה וכוסות שונות
• 5 כוסות בירות איכותיות לבחירתכם מהתפריט (150 מ"ל כל כוס)
• 5 אחוז הנחה על תפריט האוכל המגוון והמשובח של פאב האגנס
• תכירו בירות חדשות וחברים חדשים

בקיצור הרבה בירה, אוכל טוב וחוויה מעניינת וכיפית

שתהיה שנה מוצלחת

מהפגנה למסיבה – סבב הברים האולטימטיבי?

רוצים גם אתם לשתות בירות בוטיק ולגלות מקומות בילוי חדשים ומיוחדים? לחגוג יום הולדת או אירוע מיוחד בבילוי לילי קצת שונה מהרגיל? הרשמו לסיור הברים הייחודי של עכברוש העיר (אפשר גם לפנות במייל לסיורים מותאמים אישית/קבוצתית ולבירורים – cityrat.telaviv@gmail.com)

ערב מוצ"ש שהתחיל בהפגנה בהבימה ונגמר אחרי הרבה שתייה בהופעה ומסיבה בכולי עלמא

הבעז"ב עדיין בביקור בארץ, בשלישי היינו בדאבל דייט בבית העמודים ובמוצ"ש הוא הציע שנצא רק אנחנו הגברים, כמיטב המסורת לסבב ברים.

קודם כל הייתי צריך לממש את זכות היסוד של חופש ההפגנה. כשלאחר שנפרדתי מהעכברושית, שהיתה אף היא, צעדתי לקצה השני של שדרות רוטשילד למקום בו אני מתחיל את סיורי הברים באופן קבוע, שם פגשתי את הבעז"ב.

התלבטתי איתו אם ללכת לכיוון צפון – אלנבי, נחלת בנימין שוק הכרמל – שם היו כמה מקומות שרציתי לבדוק, או לכיוון דרום – כמו בסיור הרגיל. החלטנו ללכת דרומה, חצינו את לילינבלום והעלנו זכרונות קצרים, עברנו ליד ההרצל16, והתיישבנו בביר שופ, בו לא היו הרבה אנשים, לבירה ראשונה – הוא הזמין חצי שבט, אני רבע ברודוג אלוויס ג'יוס, כשברקע ברמקולים התנגנה לה נירוונה.

אחרי הבירה המשכנו אל בית רומנו והתדר. זה היה מלא כצפוי במוצ"ש, עם DJ וריקודים, אירוע של וירג'ין אטלנטיק באחד החללים, ועומס גם בחנות התקליטים, כשאנו הסתובבנו קצת אך לא הצטרפנו למבלים.

חצינו את הכביש אל היעד הבא בסיור – האגנס פאב בלוינסקי. האגנס היה ריק יחסית, אך עדיין היתה בו מוסיקה טובה ואנו התיישבנו על הבר עם הברמנית אוריה. הוא לקח חצי מלכה בהירה, ואני שליש שפירא IPA, כשליווינו את הבירות עם מנת זיתים מתובלים טעימים, וכשסיימנו המשכנו משם הלאה.

הלכנו במעלה שוק לוינסקי, כשהבעז"ב חיפש משהו לאכול בלי יותר מדי המתנה. עברנו בסמטת השוק, שם התאבלנו על הפאוץ' שנפטר. ב-LILA היה עמוס כרגיל, חשבנו לנסות את הסאלוף ובניו אך זה היה סגור (כמו גם קאימק). לבסוף הגענו אל ה-Fat Dog בדרך יפו פינת החלוצים, שם אני הזמנתי נקניקיה טבעונית בלחמניה, והוא, שהזמין לא טבעוני, התקשה טיפה עם הצ'ילי חריף, כנראה שהוא עדיין לא טקסני בהגדרה.

Vegan Sausage – Fat Dog Tel Aviv

חשבנו לאן להמשיך משם, כשהכיוון שנבחר היה אזור לבונטין. בלבונטין 7 היו הרבה אנשים בחוץ (הופעה/מסיבה), שאר הרחוב היה מנומנם. בסופו של הרחוב, חצינו את הכביש והגענו אל האברהם הוסטל, שם עלינו אל הבר הענק, בו בדיוק הסתיים אירוע נוסף של Fluentlv, שנראה שהיה מוצלח. בכל זאת ישבנו לבירה – הוא חצי שפירא לאגר, אני שליש שפירא אוטמיל סטאוט, כשבינתיים רוב המבלים עזבו, והצוות סידרו את המקום בחזרה.

Fluentlv Abraham hostel

החלטנו להמשיך ליעד נוסף, כשגם אותו הבעז"ב לא הכיר עדיין – הכולי עלמא (מקווה ישראל 10), ועבר זמן רב למדי מאז שהייתי בו לאחרונה. עברנו את הדורמן וירדנו במדרגות למטה אל המתחם הגדול שמחולק לכמה חללים בהם מתקיימים הופעות, תצוגות ועוד. בחדר הקטן והסגור, ישבו כמה שנראו משועממים, כששניים שיחקו בפלייסטיישן או משהו כזה והשאר בוהים. האקשן התרכז בחדר הפנימי יותר שם התקיימה הופעה מקפיצה של La Kombina Sound System עם איתמר רביב. החלטנו להישאר וליהנות, אז הזמנו ממה שנראה כמו דוכן בקולנוע, סלאשי של ברד אלכוהולי עם מיץ פירות (45 ש"ח לכוס), כשיש גם בירות מהחבית (טמפו), ונשנושים למיניהם (נאצ'וס, פיצה, פופקורן).

כולי עלמא Kuli Alma

 

המוסיקה הלטינית עם נגיעות ים תיכוניות היתה טובה מאוד, והאווירה גם כן (האוויר קצת פחות), עם הרבה תיירים מכל העולם וטיפוסים מוזרים – אחד למשל בחליפה ועם מקטרת בלוק של שרלוק הולמס (והוא לא היה חלק מהמקום). כשנגמרה ההופעה, החלה מסיבת ריקודים בחדר הסמוך בו ישבו קודם המשועממים, כשאנחנו נשארנו עוד מספר דקות לפני שחזרנו אל העולם שבחוץ. כשהבעז"ב ציין שהיה זה סבב ברים מוצלח מאוד, אולי אף האולטימטיבי, עד הפעם הבאה לפחות.