ביר בזאר, באנה וביצ'יקלטה – בקצרה

בחודש האחרון ביליתי במספר מקומות עליהם כבר רשמתי פוסטים מקיפים יותר אז החלטתי לעדכן עליהם בקצרה:

ביר בזאר (שוק הכרמל) – ביקור עם הספרותן שחזר מהגולה. היה די מלא, השירות היה טוב ומהיר, האוכל (כריך טבעוני וסלט) היה טעים. אמנם יש 8 בירות ישראליות מהחבית, אך אם בהתחלה שתיים היו של הביר בזאר והאחרות ממבשלות שונות. עכשיו רובן הן מהמבשלה של הביר בזאר, שזה הגיוני, אבל קצת מבאס שכך לא יוצא לטעום או להכיר בירות אחרות.

באנה (נחמני) – ביקור שני עם העכברושית במסעדה הטבעונית המצליחה והתוססת כשהפעם ישבנו בחוץ (פחות כיף בלחות ובחום למרות המאווררים). שתיתי משקה בריא ומוזר על בסיס פטריה תוססת (קומבוצ'ה), האוכל היה טעים, אך קצת פחות הרשים מהביקור הקודם, כשיש לציין את שלגון הטונקה וקשיו כטעים במיוחד, גם לדעת העכברושית.

ביצ'יקלטה (נחלת בנימין) – בילוי בחבורה של 10 אנשים מהעבודה. נראה שמשהו עובר על המקום (אולי התחלפו הבעלים), כשהתפריט השתנה ולא לטובה, חלק לא מועט מהמנות לא היה זמין בכלל, השירות היה איטי, לא אחיד ומפוזר (אין סיבה להמתין לשתייה למעלה מ-10 דקות), לפחות נעים וכיף לשבת שם בגינה. יורד בדירוג ברשימת המומלצים.

באיחור קל – סיכום חגיגות המסיברוש בביר בזאר

זמן: יום שני בערב, אפריל 2017

מיקום:, זבולון 13, שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: עכברוש העיר, בלוג הברים העצמאי הוותיק בתל אביב חוגג יום הולדת 9 בסניף החדש של הביר בזאר בלוינסקי – הבית של בירות הבוטיק הישראליות.

הסיפור: 9 שנים עברו וגם השנה הגיע הזמן לחגוג, כשהפעם שריינתי לנו מקום בביר בזאר החדש בו בילינו 3 שבועות לפני כן בהנאה.

הגענו אל הבר בסביבות השעה 9, כשלמרות שהיה זה יום שני, זה היה הפעם די מלא – כנראה שלכבוד המאורע…

התיישבנו בשולחן ששוריין לנו, ועיינו בתפריטים, מחכים שיצטרפו אלינו החברים. העכברושית בחרה להזמין חצי באסטרס מהחבית (29 ש"ח), ואני טעמתי מפה ומשם והחלטתי להזמין את הנצרת (29) – בירת מעורבת של חיטה ו-IPA עם 4.5% אלכוהול. היינו גם רעבים אז הזמנו את הסנדוויץ שוק (34), סלט ביג לוינסקי (28) וחצי כרובית (40).

בינתיים החלו להצטרף אלינו החברים – נטול הכינוי, הראשוני והפלפלית, לפטי ובת זוגו (או להיפך), כשגם בקר עם בת זוגו וחבר, שהיו בחוץ הצטרפו אלינו לשולחן. החברים הזמינו בירות גם להם, וחלקם הלכו על מסלול הטעימות שנראה די מעניין.

המלצר הצעיר הביא לנו כמה צ'ייסרים ואמר שכבר יביא לכולם, אך לא חזר אלינו עם זה. חיכינו וחיכינו אך בסוף החלטנו להסתפק במה שהגיע לשולחן.

עקב העומס במקום לקח טיפה זמן עד שקיבלנו את הבירות לשולחן. האוכל לעומת זו התעכב יחסית די הרבה, כשהכריך היה נחמד, הסלט היה קצת סתמי, והכרובית לא יצאה טוב כמו בפעם שעברה.

חברים נוספים הצטרפו אלינו לשולחן – הסטודנט והתכשיטנית ואורחי הכבוד – באזז-וקה ג'ו ותפוחי שהגיעו במיוחד.

נהנינו מהחברה מהאווירה במקום, ורובנו המשכנו לסיבוב נוסף של בירות (אני הזמנתי חצי דארק מאטר של מבשלת השכן).

לקראת 23:00 החלו החברים לעזוב לאיטם. העכברושית רצתה קינוח אז הזמנו שוב את מוס השוקולד הטבעוני. הפעם הוא לא היה כל כך טעים, כך גם אמרנו למלצרית ששאלה, אז זו לא עשתה משהו מיוחד עם המידע.

נשארנו רק עם באזז-וקה ג'ו ותפוחי וניסינו לחלק בינינו את מה שנשאר מהחשבון של כולם. אך משהו לא יצא שם בסדר בחישוב ולא הצלחנו להבין איך ולמה, אז כמו שהם אוהבים להגיד – "נו שוין".

לסיכום: לביר בזאר בלוינסקי יש קלף מנצח במגוון וסוגי בירות הבוטיק שהוא מציע, בשילוב אווירה טובה ומיקום שמבטיח שלא יהפוך למיינסטרימי מדי. אולי זה עדיין חבלי לידה, אך כמו אחיו הגדול בשוק הכרמל, גם אצלו ניכרות בעיות בשירות ובמטבח שהוא מלא במבלים.

3.5  כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, אך הבעלים חייבים לשפר בימים ושעות כשעמוס יותר

ביר בזאר – מה שטוב לשוק הכרמל טוב גם ללוינסקי

יש גם סקר על מקומות בילוי בשוק לוינסקי בסוף הרשומה כמובן…

והאם הביר בזאר מתברג במקומות המומלצים בשוק לוינסקי?

זמן: יום שני בערב, מוצאי פורים, מרץ 2017

מיקום:, זבולון 13, שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הביר בזאר (Beer Bazaar) החדש בלוינסקי נפתח לפני כ-3 שבועות כחלק ממגמת ההתרחבות של המותג שמציע מגוון בירות בוטיק ישראליות מהחבית ובבקבוקים. זה התחיל מדוכן בשוק הכרמל אליו נוספו בר בשוק הכרמל, בשוק מחנה יהודה, מבשלה בקרית גת (מה שהיה פעם מבשלת נגב) שמארחת שם גם יצרנים אחרים, ופופ אפ בר ברוטשילד מול קובימה שפעל בשנה שעברה וחוזר לסיבוב נוסף ממש בימים אלו.

הסיפור: לפני כחודשיים גיליתי לצערי שאחד המקומות שאהבתי באזור שוק לוינסקי – הברמצווה, נסגר לאחר שנתיים פעילות. תהיתי מדוע וקיוויתי שלא ייפתח עוד בר סתמי במקומו. מה רבה היתה שמחתי כשגיליתי שבמקומו עומד להיפתח בר נוסף של הביר בזאר משוק הכרמל, מקום בו אני אוהב לבלות רבות.

עברתי ליד הביר בזאר החדש, שנפתח כבר בשעות הבוקר המאוחרות כל יום (אך סגור מכניסה ועד צאת השבת), כבר כמה פעמים, אך לא יצא לי לשבת בו עדיין בערב. לכן היה זה רק טבעי לצאת לשם בהזדמנות הראשונה לדייט עם העכברושית.

הגענו אל המקום בסביבות 21:30, כשזה באופן מפתיע היה די ריק יחסית למה שציפיתי, כשרק חלק קטן מהשולחנות היו תפוסים ועל הבר היו הרבה מקומות פנויים. המקום לא עבר שינוי עיצובי גדול מדי מהברמצווה שהיה שם לפניו – חלל גדול עם תקרה גבוהה, שולחנות פזורים במרווח, עם סטנד גדול של בקבוקי בירה במרכז, בר מפותל כשמאחוריו המטבח ומבחר ברזי בירות בוטיק ישראליות מהחבית.

התיישבנו על הבר מול המטבח, שם היתה רק טבחית אחת (נקווה שבימים עמוסים יותר המטבח מתוגבר שלא יווצר צוואר בקבוק כמו שקורה לעיתים בשוק הכרמל). תפריט הבירות מהחבית (10 בירות בוטיק ישראליות) מופיע על הקיר, המחירים סבירים, ויש גם מסלולי טעימות, קנקנים, בקבוקים ועוד. בנוסף עיינו גם בתפריט האוכל מכיוון שהיינו רעבים.

הזמנתי לעכברושית שליש באסטרס (23 ש"ח) מהחבית שאהובה עליה ואילו לי הזמנתי חצי דארק מאטר (29). הסנדוויץ' שוק נראה לי מעניין אך לא הייתי בטוח אם הוא טבעוני אז ביקשתי מהאחראי לברר לגבי הלחם. בינתיים הזמנו את החצי כרובית בתנור עם היוגורט בצד (40) והעכברושית הזמינה את הפיצה (36), שאינה עשויה על גבי לחוח כמו בשוק הכרמל.

העכברושית קיבלה את הסיידר שלה די מהר ואני חיכיתי קצת שיחליפו חבית עד שקיבלתי את הדארק מאטר. כשקיבלנו גם גרגירי חומוס מתובלים לנשנש. נהנינו מהבירות כשבינתיים הגיעה גם הכרובית שהיתה מוצלחת (קשה להרוס כרובית בתנור), לא היה מזיק עוד קצת טחינה גולמית.

העכברושית קיבלה גם את הפיצה שלה, כשהאחראי קיבל תשובה לגבי הסנדוויץ' שלא היתה 100% ודאית, אז במקום זאת הזמנתי את הסלט עדשים שחורות (28).

לידינו התיישב זוג על הבר, כשהבחור הכיר את המלצרית הצעירה, וקטעים משיחתם שהגיעו לאוזנינו היו די משעשעים.

סלט העדשים השחורות היה טעים ומרענן, כשליוויתי אותו עם שליש מלכה אדמונית מהחבית (23), אחרי שטעמתי את עמק האלה טריפל שהיתה לי מתוקה מדי.

במקום יש גם שני קינוחים, אחד מהם הוא מוס שוקולד טבעוני (26), שאותו החלטנו להזמין והיה אף הוא די טעים, אך בדיעבד כבד מדי עם כל האוכל והשתייה.

הסטודנט השכיר ביקש שאביא לו בקבוק בינדי או שניים של הביר בזאר, אז רציתי לקחת שישיית ביר בזאר הביתה. אחרי התלבטויות הזמנתי  2 בינדי, 2 ספיישל לוינסקי, אחד דודש'ך ואחד חתול שמן. אך לצערי ולצערו הרבה יותר של הסטודנט, דווקא הבינדי לא היתה בנמצא אז ויתרתי על השישייה.

שילמנו את החשבון שיצא 205 ש"ח ונפרדנו לשלום מהצוות הידידותי והשירותי של המקום.

בדרך חזרה דרך לוינסקי עברנו ליד ג'לה – הגלידרייה הטבעונית המצוינת על פינת נחלת בנימין, שהיתה עדיין פתוחה למרות השעה המאוחרת (פעם הבאה ניקח שם קינוח), ומה רבה היתה השמחה ההדדית כשהעכברושית פגשה שם את מדריכת הפילאטיס המעולה שלה, ששומרת על דירה בפלורנטין ושמחה לגלות שיש בסביבה מלא אופציות טבעוניות.

לסיכום: לביר בזאר יש נוסחה מנצחת. וגם בשוק לוינסקי הם מיישמים את הקונספט המוצלח כמו בשוק הכרמל – בר/פאב עם מגוון בירות בוטיק ישראליות מרשים שאי אפשר למצוא כמעט בשום מקום (חוץ מהביר בזאר במקומות אחרים) במחירים טובים, אוכל פשוט וטעים ואווירה אינטימית ולא מיינסטרימית המונית (בניגוד לפופ אפ ברוטשילד).

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, מקווה שאחרי שירוץ קצת אפילו ישתפר עם תפריט אוכל מגוון יותר ואיזה הפי האוור

ביר בזאר – רוטשילד זה לא שוק הכרמל

זמן: יום ראשון בערב, יולי 2016

מיקום: שדרות רוטשילד 142 (מול כיכר הבימה), תל אביב

רקע היסטורי: בעקבות ההצלחה של הביר בזאר (Beer Bazaar) בשוק הכרמל ובמחנה יהודה, נפתחה לפני חודש שלוחה נוספת בקצה של שדרות רוטשילד מול הבימה. שלוחה זו מתוכננת להיות פופ אפ ולעבוד עד חודש דצמבר.

הסיפור: מכיוון שאני מאוד אוהב את הביר בזאר בשוק הכרמל, ומבקר שם באופן תדיר, שמחתי לשמוע שנפתח להם עוד מקום באותו קונספט גם בשדרות רוטשילד וקבעתי שם מפגש עם החברים.

שבוע לפני המפגש המתוכנן, הציעה העכברושית שנצא לדייט ספונטני, היתה זו הזדמנות טובה לביקור מכין בביר בזאר החדש.

הגענו לקראת 21:30 אל המקום שנמצא בדיוק על הפינה מול הקובימה. המקום לא גדול במיוחד ופתוח לגמרי. קיר עם מבחר בקבוקים, בר לא גדול ומספר שולחנות גבוהים ונמוכים.

לא היה שולחן פנוי או מקום על הבר, אז המלצר הצעיר צירף אותנו לשולחן מוגבה, בו היה מקום פנוי לשניים ואפילו לשלושה.

מהחבית יש רק 4 בירות שונות, כפי שבתמונה ניתן לראות. תפריט האוכל יחסית די מוגבל וכולל מספר מנות מהמלגו ומלבר, רובן מבוססות על דגים ולא ממש זולות.

20160717_214859

המלצר החביב ניגש אלינו לקחת את ההזמנה, חבל שעשה זאת כשבידו סיגריה. אני הזמנתי חצי דודש'ך מהחבית (29 ש"ח) והוא בצחוק נעלב. העכברושית רצתה את הבאטסרס קינמון, אך התברר שזו מהדורת חורף שאינה זמינה, ולכן בהמלצתו הזמינה בקבוק סיידר רגיל במקום (28).

רצינו גם משהו לנשנש, אבל לא היה משהו טבעוני או אחר שהתאים. הסתפקנו בצ'יפס (19) שהיה פריך וחמים.

בחוץ לא התנגנה מוזיקה (החלה רק בשלב מאוחר), והרוח המאוורר הביאה איתה מדי פעם עשן סיגריות מכיוון המרפסת של מלגו ומלבר, שם גם בילתה אגם רודברג עם חברות באיזושהי חגיגה.

20160717_222142

אחרי שסיימנו את הצ'יפס והשתייה, החלטנו לשלם את החשבון ולמלא את הבטן בפיצה מטוני וספה.

20160717_221557

את הפיצה (שלי היתה טבעונית כמובן) אכלנו מול מעגל שיח של המחאה החברתית בשדרה. טוב שזה עדיין כאן, אך לצערי לא היה נראה שמשם תבוא בקרוב הבשורה.

20160717_223311

לסיכום: רוטישלד זה לא שוק הכרמל, והביר בזאר פחות מתאים מול הבימה – המבחר של הבירות טיפה מצומצם, האוכל לא כזה שייך, וגם אין אווירה בחוץ של ממש.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר  – אפשר לבקר אם אתם באזור במקרה (אולי אפילו מומלץ בהתחשב בהיצע המקומות האחרים באזור)

מיוחד לחג – סיכום חגיגות המסיברוש בביר בזאר

זמן: יום רביעי בערב, אפריל 2016

מיקום: ישכון 36, שוק הכרמל, תל אביב

רקע היסטורי: עכברוש העיר, בלוג הברים העצמאי הוותיק בתל אביב, חוגג יום הולדת 8 בביר בזאר (Beer Bazaar) בשוק הכרמל.

הסיפור: לרגל החגיגות שריינתי מקום ל-10 עד 15 איש בביר בזאר. העכברושית ואני הגענו קצת אחרי 21:00, כאשר כבר חיכה לנו שם המלומד.

באנו להתיישב ב"שולחן" הארוך, שהרכיבו ממלא ארגזים הפוכים בשתי קומות עם מפה, שהכינו לנו על הפינה בסימטא, כשלפתע ניגש אליי בחור נחמד שעדיין לא הכרתי – הסתבר שזה בקר (טבעוני הולך לאכול), שהגיע לחגוג איתי והביא איתו גם חברים.

בעוד אנו מתעניינים עם המלצרים לגבי הבירות מהחבית (בגלל שהן משתנות כל הזמן אין לצערי תפריט), הגיעו חברים וקוראים נוספים, בהם המורה (שהגיע גם לחגיגות לפני שלוש שנים, והפעם הגיע במיוחד מכפר סבא ברכבת) וחברים של התעשיין. בשלב זה הבנתי שכנראה המקום ששוריין לא יספיק לנו, אז הזמנתי חצי חתול שמן לשתות, וחיפשתי לנו עוד כסאות.

לא עברו כמה דקות ואלינו הצטרפו גם ניימן, תפוחי, באזז-וקה ג'ו, לפטי, נטול הכינוי, בן המושבה וחבר נוסף של התעשיין. כולם שתו ונהנו כך היה נראה, כשהמקום עצמו היה מלא, והמטבח לא עמד בקצב ההזמנות של האוכל (כדאי לשים שם עוד בן אדם). אלינו הצטרפו גם התעשיינים עצמם ואיתם פמפי כמובן, כך שכבר היינו חייבים לצרף עוד שולחן.

הזמנתי את הבירה השנייה – שפירא סטאוט הפעם, כשגם הסנדוויץ' הטבעוני שהזמנו עוד בהתחלה הצליח להגיע.

פתאום ראיתי שתי בחורות צעירות שנראו קצת אבודות. זיהיתי שמדובר בטל (The_Mark) וחברתה. מסתבר שהם הגיעו בהתחלה למקום יד הבסטה של הביר בזאר ברחוב רמב"ם הסמוך, ואמרו להם שהביר בזאר סגור (הכוונה היתה לבסטה ולא לבר). לשמחתי הן לא ויתרו ואותנו מצאו.

בסביבות 23:00 הגיע גם הג'ינג'י העצבני במיוחד. מה שכמובן "הכריח" אותי להזמין עוד חצי, הפעם נגב אמבר אייל, ולשתות איתו ועם השאר יחדיו.

החברים החלו אט אט לנטוש, ולקראת חצות החלטנו הגיע גם הזמן שלנו לעזוב, כשהחשבון הסופי של כולנו יצא בסביבות 1600 ש"ח, וכלל בסביבות 20 ליטר של אלכוהול (חתול שמן, דודהש'ך,נגב אמבר,שפירא PA וסטאוט ,ג'מס IPA ,באסטרס,הרצל,אלכסנדר גרין).

לסיכום: כמדי שנה גם הפעם שמחתי לחגוג את יום ההולדת של עכברוש העיר עם הרבה חברים וקוראים (אגב, כל הקוראים שהגיעו גם כתבו ביקורות אורח במהלך השנים) – יותר מ-25 אנשים. היה לנו בשולחן הארוך טווח גילאים מרשים – 23 עד 40, שני דוקטורים ועוד שניים שב"קרוב" מסיימים, ובכלל הרבה חברה מעניינים ומהנים. הבירות היו איכותיות כרגיל, האוכל הגיע בסוף למרות העיכובים, ואנו בילינו בנעימים.

תודה לכל מי שהגיע, מקווה שגם אתם נהנתם כמוני – להתראות בחגיגות הבאות!

 

מסיברוש – מחר (רביעי 20.4) זה קורה!

אז השנה נחגוג את המסיברוש לציון יום הולדת 8 לעכברוש העיר באחד המקומות האהובים עליי בימים אלו  – הביר בזאר בשוק הכרמל, מקום שנותן כבוד לבירות הישראליות.

אני אהיה שם בשעה 21:00 בערך. למגיעים ברכב מומלץ לחנות בתחתית השוק ליד הכרמלית (אפשר למצוא חניה באפור אדום) ולעלות דרך הסמטאות.

לאלו שמגיעים רגלית או מכיוון אחר ולא רוצים להסתבך יותר מדי בסמטאות, כדאי פשוט לבוא מכיוון המדרחוב של נחלת בנימין, דרך רמב"ם ולחצות את הרחוב המרכזי של השוק (ליד הבסטה של הביר בזאר) אל רחוב ישכון שנמצא ממול וללכת עוד 20 מטר אל הביר בזאר.

כולכם מוזמנים לבוא ולחגוג איתנו ביחד – זמן טוב לביעור חמץ ולשתות הרבה בירה לפני פסח למי ששומר.

אם אתם מתקשים למצוא אותי, פשוט חפשו את החולצה עם הלוגו המוכר.

מקווה לראותכם מחר,

עכברוש העיר

נורמן – הגיע הזמן להתאוורר

ויש גם סקר בסוף הרשומה

זמן: יום חמישי בלילה, סוף מרץ 2016

מיקום:, הלל הזקן 8, שוק הכרמל, תל אביב

רקע היסטורי: בר הנורמן (Norman) נפתח כבר לפני יותר מ-10 שנים ע"י חבורת הנורמנים (נורמה ג'יןפורטר אנד סאנס, נורמן פרימיום), כשלפני כמה שנים הם מכרו את הבר הקטן למישהו אחר שאותו מפעיל מאז.

הסיפור: אחרי זמן רב שלא התראינו קבעתי לצאת עם הג'ינג'י העצבני שהגיע במיוחד מהפרבר המרוחק, לאזור שוק הכרמל ונחלת בנימין שם יש כמה ברים מעניינים.

השעה היתה כמעט 22:00 כשנפגשנו ליד הנורמן, לו תמיד היתה לי פינה חמה בלב, אך הג'ינג'י חיפש מקום עם קצת יותר אקשן, אז החלטנו קצת באזור להסתובב. הלכנו דרך הרחוב הקטן בו היו רוב המקומות (המנזר, ברלין ועוד) די מלאים, לכיוון הנחלה, כשבדרך חלפנו ליד החנות של אומנות הגלידה, שם היתה הופעה בחוץ – מה שרק הראה את הפוטנציאל המבוזבז של המדרחוב בלילות, עד שהגענו לבנין בו נמצא על הנסיך על הגג.

20160331_220414

20160331_220719

המקום דווקא מצא חן בעיני הג'ינג'י, אך היה עמוס במבלים (לא מפתיע כשמדובר בחמישי), כולל רשימת ממתינים, אז הלכנו אל עבר בית העמודים, שעקב הופעת הג'ז שהיתה בו היה אף הוא מלא במבלים בפנים.

בלית ברירה, חזרנו אל הנורמן, שם קיבלה את פנינו שוב המלצרית. חשבנו לשבת על הבר בהתחלה, אך נרתענו מהברמן שעישן סיגריה (מזל שלא עשו כך גם שאר המבלים), והתיישבנו באחד מהשולחנות הקטנים.

20160331_221559

חוץ מזה שלצערי הרב מאפשרים לעשן שם בפנים (כפי שדיווח גם הצבר), לא הרבה השתנה בנורמן מביקורים קודמים. מהחבית ניתן עדיין למצוא את אותן 6 בירות פרימיום, מבחר גדול של וויסקי ובקבוקים, ונישנושים.

הזמנו שנינו מרדסו מהחבית – הוא חצי (36 ש"ח ) ואני שליש (32 ש"ח), שהוגשו לנו בכוסות תקניות וממותגות. חוץ מזה הזמנו גם לנשנש אדממה, שהגיע בצלוחית קטנה עד מאוד ואולי לכן שכחה בסוף המלצרית גם לחייב אותנו עליו.

ברקע התנגנה מוזיקת רוק משנות ה-80 וה-90 כמו שמתנגנת שם בד"כ, והבר התמלא כמעט לגמרי במבלים, חלקם תיירים כשרובם לא צעירים. אנו תכננו להמשיך הלאה למקום אחר, וכשעוד אחת מהמבלות הדליקה סיגריה, החלטנו לעשות זאת מהר.

משם לקחתי את הג'ינג'י אל הביר בזאר, אותו הוא לא הכיר. היה די מלא אך בכל זאת היה מקום על הבר שם התיישבנו. הוא הזמין חצי דודה'שך מהחבית (28) ואני שליש שפירא סטאוט (23), והסכים לזרום איתי גם עם הפיצה לחוח הטבעונית (29).

20160331_235332  20160331_232246

כשסיימנו החלטנו להמשיך הלאה במסלול שכבר עשיתי בעבר, והלכנו אל הפסאג' באלנבי. המאבטח בכניסה לקח את תפקידו ברצינות רבה, בדק לנו תעודות והבהיר שבפנים למטה לא מעשנים. ירדנו אל הבר, כשבניגוד לביקוריי הקודמים, הפעם היתה בו הופעה של מוסיקה בסגנון יווני והבר היה מלא במבלים. למרות האטרקטיביות של מכונות הוידאו הנוסטלגיות החלטנו לא להישאר, הסתובבנו עוד קצת ברחובות עד שנפרדנו לשלום איש איש לביתו.

20160401_000321

לסיכום: הנורמן אמנם שומר על יציבות מרשימה לאורך השנים, אך נראה שגם הוא צריך קצת להתאוורר, תרתי משמע. זה אומר להוסיף עוד בירה מתחלפת מהחבית, ולא לאפשר ולעודד את המנהג המגונה של עישון בפנים.

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, אם מעשנים בפנים אפשר למצוא בסביבה אופציות טובות יותר