קאנו ואלפקה – בילוי של ליל קיץ בפלורנטין

 זמן: יום חמישי בלילה, אוגוסט 2023

מיקום: הרצל פינת פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הקאנו Kanu – אוכל רחוב וייטנאמי, נפתח כבר לפני כמעט עשור בהרצל סמוך לפינת פלורנטין, כשהאלפקה בר Alpaca Bar נפתח לפני כשנה וחצי ממש ליד – בפלורנטין 40 במקום המיידלה ז"ל.

הסיפור: העכברושית הציעה שנצא לדייט ואני הסכמתי בשמחה. ביעד שחשבתי עליו, בו עוד לא היינו, היה מקום רק ברשימת המתנה, כך שבמקום זאת הגענו לאזור פלורנטין שם הייתי בטוח שנמצא דבר מה.

בסביבות 21:00 הגענו אל ידידיה פרנקל, שם הצעתי לעכברושית כמה הצעות – פיצה בלה טיגרה, יין ב-Wineberry או קארנל המקסיקנית החדשה (יותר מזללה על הדרך מאשר מקום לבילוי), אך היא דחתה את כולן. אז הצעתי שנלך לכיוון הרצל אל הקאנו, בו כבר היינו כמה פעמים בעבר, או האלפקה בר שגם בו היינו לא מזמן, מה שהיא תבחר.

בדרך להרצל חלפנו על פני בר שאיני יודע את שמו (ידידיה?) ותמיד ריק שאני עובר שם, כשדווקא הפעם זה היה מלא.

כשהגענו אל הרצל נזכרה העכברושית שכבר אכלנו בקאנו ונהנינו אז התיישבנו שם. המקומות שהיו בצידיו התחלפו בינתיים והפכו לסניפים של מקומות אחרים – ההארפה'ס הונצואליאני נסגר ובמקומו נפתח המסקליטו מבית המסקל, והנינה הפך ל NG בורגר, כששלושתם היו יחסית די ריקים לחמישי בערב.

מלצר שהציג את עצמו בשם שמשון קיבל את פנינו בשמחה והציע לנו את התפריט ומקום ישיבה. התפריט מסתבר מאז הפעם האחרונה הפך לטבעוני לגמרי, מה שמצוין מבחינתי, אך לפי מה שאמר שמשון עומד להשתנות שוב בזמן הקרוב ולהכיל גם מנות שאינן טבעוניות.

קאנו – תפריט

 

העכברושית ואני התלבטנו האם להזמין את הספיישל שנראה מעניין ואיתו עוד מנה, או להזמין 3 מנות שונות מסוגי המנות השונות – דאמפלינג, רולס, סלטים ובאנס.

בחרנו באופציה השנייה והזמנו את הדאמפלינגס (45), ובהתייעצות עם שמשון המלצר את הרוייס רולס (41) בתוספת "גבינת עיזים" טבעונית (9) והסלט אומאמי (45).

הדאמפלינגס הגיעו די מהר, 5 במספר. כולם היום טעימים במיוחד אלו עם הבטטה.

בדיוק שסיימנו אותם הגיעו הרולס שהיו לא רעים אף הם, במיוחד עם הרוטב חמאת בוטנים, כשה"גבינת העיזים" באמת היתה עם טעם שכזה, לא בטוח אם דווקא למנה זו זה התאים.

לבסוף הגיע גם הסלט אומאמי שהיה מאכזב יחסית – חריף קצת למרות ששמשון אמר שלא יהיה, וכך קלקל את המנות הקודמות לעכברושית.

 

התלבטנו אם לקחת משהו אחר בנוסף כדי לסיים בטעם אחר והחלטנו לנסות את הבאן "בקר" עם הרידפיינמיט ורוטב חמאת בוטנים במקום האיולי (52). מנה חביבה אבל קצת כבדה אחרי כל הארוחה.

תוך כדי שאכלנו מסביבנו בקאנו ובמסקליטו גם באו, ישבו והלכו מבלים בגילאים שונים, כשדווקא ה NG בצד השני נשאר ריק כמעט לחלוטין.

מכיוון שלא שתינו משהו עם האוכל חוץ ממים (יש רק סאקה ובירה יפנית/תאילנדית), החלטנו להמשיך לדרינק וקינוח באלפקה בר שליד. 

בחשבון (שימו לב לשעת ההדפסה) גילינו שלמלצר הנחמד קוראים בכלל נתנאל, כשהעכברושית טענה כבר קודם שלא באמת קוראים לו שמשון. זה הסביר לנו ששמו באמת נתנאל אך הכינוי שלו זה שמשון וביחד זה האל שנתן שמש.

נפרדנו ממנו לשלום והמשכנו לאלפקה בר הטבעוני אף הוא, שלא היה מלא אף הוא. בחוץ ישבה קבוצת צעירים בשולחן גדול, אנחנו התיישבנו על הבר בפנים כמו בפעם שעברה, עליו נוספו גם בובות חמודות של אלפקות לקישוט.

העכברושית חשבה להזמין את הקוקטייל על בסיס ליקר קפה, אך הזכרתי לה שהיא קצת פחות התחברה לטעם של הקוקוס, אז במקום זאת הזמינה את הליצ'י קיצ'י. אני הסתפקתי בשליש אלכסנדר גרין הפעם, כשלקינוח בחרנו שוב את השוקולד הלבן עם החתיכות בראוניז בצנצנת.

העכברושית ממש אהבה את הקוקטייל שלה, וגם הקינוח היה טעים. הפעם לא היה DJ, אבל כן היתה מוסיקה קצבית מוכרת ברקע ואנו ישבנו ושתינו להנאתנו כך זמן מה. 

אחרי שכבר סיימנו ושילמנו, הציעה לנו הבעלים/מנהלת צ'ייסר ע"ח הבית (יש מבצע למי שמשתף תמונה ברשת), אך אנו החלטנו לותר ולשמור אותו לפעם הבאה שבתקווה תגיע במהרה.

לסיכום: אין כמו בילוי של ליל קיץ נעים יחסית בפלורנטין (אפילו אם אתם לא מוצ'ילרים). הקאנו הוא מקום נחמד ומיוחד לאכול בו, רק צריך לזכור ולהתמקד במנות שלכם מתאימות. כמו שגם רשמתי בביקורת עליו בפעם הקודמת – אפשר ורצוי להמשיך ממנו לבילוי אלכוהולי לילי וקינוח טעים – כשהאלפקה בר הסמוך זו תמיד בחירה טובה (כולל גם לארוחה).

3 כוכבים לקאנו – אפשר לבקר, בשביל אוכל מעניין וטעים סתם כך, או לפני/אחרי בילוי במקום אחר