השופטים וחברים – Back to basic

 זמן: חמישי בלילה, פברואר 2024

מיקום: השופטים פינת אבן גבירול 39, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי חגג לפני שנתיים יום הולדת 40! והינו אחד מהברים הותיקים בעיר ביחד עם העמירם.

הסיפור: אחרי הדייט עם העכברושית הגיעה שוב הזדמנות לצאת לשתות משהו עם חבר מהגולה. כשהפעם לא היה זה עם ההולנדי/חולוני אלא עם ג'וני דילר שהגיע לביקור מולדת מטורונטו שנה וחצי אחרי שעזב.

חיפשתי הפעם משהו בסיסי ונגיש, בלי סיכונים והרפתקאות, בו נוכל לשבת לשוחח בכיף ולשתות. הבחירה נפלה על השופטים הותיק, איתו קשה ליפול, בו הייתי עם מקלאגר ביוני שעבר (מרגיש שמאז חלף הרבה יותר זמן).

לירושלמי צץ משהו ואמר שיגיע באיחור אז כגיבוי הזמנתי את נטול הכינוי (שמכיר אף הוא את החבורה עוד מהטירונות ועוד) שיצטרף אלינו (אחרי שלא יצא לנו כבר זמן מה לצאת).

נטול הכינוי ואני הגענו אל השופטים בדיוק בזמן שקבענו – 21:30, כשג'וני דילר שהגיע בקו האדום מאם המושבות, כבר חיכה לנו בסמוך מכיוון שלא היה שולחן פנוי במקום. עם הירושלמי והמלומד היינו אמורים להיות חמישה, אז נאלצנו לחכות לשולחן מתאים שיתפנה.

כעבור כ-10 דקות התפנה לנו השולחן והמלצרית הגישה לנו את התפריט, כשזה התפצל לשניים – הדף עם הלוגו המוכר עם השתייה (שנראה שלא השתנה למעט המחירים שקצת עלו) ותפריט האוכל היומי (שנראה מצומצם יחסית) על דף מודפס בנפרד.

השופטים – תפריט משקאות

השופטים – תפריט אוכל יומי

ג'וני דילר שמח לגלות שיש טוכר בתפריט והזמין ממנה חצי (35 ש"ח), כך עשה גם נטול הכינוי, כשאני שמחתי לגלות מהמלצרית שיש סאונדווייב IPA ממנה הזמנתי חצי גם (31).

ג'וני היה קצת רעב אז הזמין נקניקיות, ומכיוון שאי אפשר להזמין סתם נשנושים כמו צ'יפס או ירקות כמו פעם הזמנתי לנו גם בוטנים (4) וזיתים (8) לשולחן.

בזמן שחיכינו לבירות סיפר לנו ג'וני קצת על החיים בטורונטו בימים אלו ובכלל, כולל העובדה שאפשר להוציא שם רשיון ולקנות רובי סער, בתנאי שהם לספורט במטווח או לציד (אסור להסתובב סתם ככה מחוץ לבית).

השקנו לחיים עם הבירות, כשהמלומד הצטרף אלינו כעבור מספר דקות והזמין אף הוא חצי טוכר. הירושלמי גם הגיע בסוף והזמין חצי IPA וגם מנת חומוס עם צ'יפס לו ולמלומד שהיו רעבים (29, 8).

השיחה עברה לנושאים אחרים, כשג'וני סיפר לנו על הקריירה החדשה בתחום ההימורים החברתיים, והצדיק את הכינוי שלו עוד משכבר הימים.

בהמשך הזמנו לשולחן עוד מנת חומוס ובירות (אני הלכתי הפעם על שליש גינס – 31), כשבגלל העומס במקום או בגלל המטבח, חלק מהדברים קצת התעכבו הפעם.

השיחה נדדה קצת לשוק הנדל"ן בטורונטו והסביבה – מסתבר שאנשים שמסוגלים גרים שם באחוזות עם קולנוע ביתי ועוד, כשג'וני שואף להגיע לשם גם עוד כמה שנים.

לפני החשבון הרמנו צ'ייסרים (12 כ"א לפני המבצע), כשלקינוח הזמין הירושלמי שלושה מלבי במלביה הסמוכה, אחד לעצמו, אחד נתן למלומד כמעט בכוח, כשאת השלישי לא מצא למי לדחוף, עד שבסוף נמצא מישהו לתת לו בדרך בכיכר החטופים.

לסיכום: השופטים יישאר השופטים, נקווה שלעוד הרבה שנים, שתמיד יהיה לנו לאן לחזור כשצריך.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

השופטים במוצ"ש – לפחות אצלם אין סיבה לדאגה

זמן: מוצ"ש, יוני 2023

מיקום: השופטים פינת אבן גבירול 39, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי חגג לפני שנה יום הולדת 40! והינו אחד מהברים הותיקים בעיר ביחד עם העמירם.

הסיפור: בחודשים האחרונים מוצ"ש זה הדייט הקבוע עם העכברושית כאמור. אך יצא שהיא לא יכלה להצטרף, אז הצעתי למקלאגר (ראו בהמשך) לקבוע לבירה אחרי (כמו בפעם הקודמת כשלא היתה).

מקלאגר הסכים בשמחה, אך העדיף שלא נצא לשניט, שם אין בירות לטעמו. הצעתי את השופטים, תמיד ברירת מחדל טובה, מה גם שעברה שנה מאז שישבתי שם לאחרונה (כפי שיצא גם בברלין בפלורנטין בשבוע שעבר).

הגעתי אל הפאב קצת אחרי 21:30. זה היה מלא, כמו שאר המקומות באזור במוצ"ש, אז ביקשתי מהאחראי שיגיד לי שמשהו יתפנה. עברו כמה דקות עד שהתפנה שולחן קטן בפנים, ועוד כמה דקות עד שהצטרף אליי המשתדרג שביקש וקיבל כינוי משודרג במקום – מקלאגר.

התפריט נראה כמעט זהה לחלוטין לזה שהיה גם לפני שנה, כשבבדיקה לאחר מכן מסתמן שגם המחירים לא עלו – כבר נקודה לטובה. הבירות מהחבית לא בדיוק מיוחדות אך לפחות יש מכל הסוגים ובמידות הנכונות.

מקלאגר הלך על חצי פילזנר (28 ש"ח) ואני על חצי גינס (34) וגם על המבורגר סלק טבעוני של ריינבו (44), כשהמלצרית אמרה לי שייתכן ויתעכב קצת בגלל עומס על המטבח. חשבתי אולי בינתיים ננשנש קצת ארבעס, אך התברר שאלו כבר לא מחולקים ליושבי הבר מזה זמן מה.

דווקא לבירות לקח כמה דקות יותר מדי עד שהגיעו לשולחן, אך אלו היו טריות, קרות וטובות ללא טעמי לוואי.

דיברנו קצת על עבודה, פיטורים של אנשים, מוסיקה, אפילקציות, הופעות (כולל זו של גילמור באנגליה בה הוא היה לפני מספר שנים) ועוד נושאים מגוונים, כשבינתיים הגיע אליי ההמבורגר סלק עם סלט קטן מרענן, שהיה משביע וטעים (אחרי שבטעות הביאו לי כנפיים לא טבעוניות).

ברקע התנגנה מוסיקת רוק טובה ולא שחוקה מדי, ומקלאגר סיפר לי על פרוייקט רשימות ההשמעה שלו לפי סגנונות בספוטיפיי, ואני הצעתי לו לעבור לעבוד שם כמנהל מוצר.

מכיוון שהייתי עוד צריך לרכב חזרה על האופניים ויתרתי על סיבוב שני הפעם, ואחרי ששילמנו את החשבון הלכנו איש איש לאופניו, כשבדיוק נשמעו קריאות שמחה מהסילביה באמפר הסמוך עם הגול השלישי של הנבחרת הצעירה של ישראל במשחק נגד ברזיל ברבע הגמר (שהתברר גם כגול הנצחון).

לסיכום: ככל שמדובר בשופטים בישראל (או בתל אביב), לפחות לפאב הותיק אין סיבה לדאגה, וגם לא לאלו שמגיעים לבלות שם. אותו פאב קלאסי עם אוכל ושתייה מגוונים, במחירים יחסית סבירים, שיתאימו לכולם, מוסיקת רוק טובה ושירות ידידותי, רק חבל שהארבעס כבר לא שם.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

השופטים – בילוי רב גילאי

זמן: יום שלישי בערב, מאי 2022

מיקום: השופטים פינת אבן גבירול 39, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי חוגג השנה יום הולדת 40!

הסיפור: בשופטים הייתי בפעם אחרונה ממש רגע לפני הסגר הראשון לפני שנתיים. עם הסרתן של המגבלות וחזרה לחיים נורמליים (עד כמה שאפשר לקרוא לחיים כאן נורמליים), יצא לי לשתות בהרבה ברים בסביבתו (שולי לוצי, טרביץ, קוצ'י) אך אליו לא יצא לי להגיע עדיין.

אחרי שעצרתי יומיים לפני כן בברטי ורחו במקום להגיע לשופטים, היה זה מתבקש שאקבע בו למפגש עם בן דוד מבוגר מחו"ל שהגיע לביקור ולן ממש ליד.

הוא כבר חיכה בשולחן בחוץ עם בירה כשהגעתי למקום. אחרי ברכות השלום והעדכונים, התפנתי להתבונן בתפריט. זה השתנה פה ושם מלפני תקופת הקורונה, כשהמחירים גם עלו במקצת, לא זולים אך סבירים יחסית למקומות אחרים בעיר.

השופטים – תפריט

בלי הרבה התלבטויות הזמנתי חצי גינס (34 ש"ח) לשתות, פלטת ירקות (32) וצ'יפס (32) לנשנש בשולחן, כשדווקא הפעם שכחתי מהארבעס החופשי המפורסם.

בינתיים בשולחן שליד, נצפתה התרחשות, כשכתבת של רשת 13 עם צלם, ראיינה זוג בסביבות גילאי 60-70 שישב בשולחן עם עוד שני חברים, לכתבה על דייטים (אם תצפו בטלוויזיה חפשו ברקע את עכברוש העיר). כשלאחר מכן המשיכה משם לראיונות של חברה קצת יותר צעירים בסילביה באמפר שממול.

רשת 13 – דייטים

הגינס הוגשה במהרה – טרייה, כהה, מרירה וטעימה בדיוק כמו שהיא צריכה להיות – Tall, dark, and handsome.

המחירים של האוכל כאמור טיפה עלו, אבל המנות נדיבות (במיוחד יחסית למקומות אחרים שמגישים דוגמיות) כפי שאפשר לראות, כשהירקות (חוץ מהפלפלים שהיו קצת עם טעם לוואי של סבון) היו טריים וטעימים, וגם הצ'יפס היה עשוי כמו שצריך.

בזמן שאכלנו ושתינו, סיפרתי לבן דוד על כך שהשופטים בן ה-40 הוא מותיקי הברים בתל אביב עכשיו (אם לא הותיק ביותר). כשהוא קצת לגלג עליי ואמר לי שאצלם בקנדה, יש ברים הרבה הרבה יותר ותיקים.

דיברנו עוד על הא ועל דא, כולל על בעיות הסביבה וספיציפית בעיית הפלסטיק החד פעמי בה אני מתעסק לא מעט (זה הזמן לעבור לרב פעמי). הידעתם שעד לפני 50-60 שנה, אז החל השימוש ההמוני בפלסטיק, משחת השיניים היתה בכלל בשפורפרת ממתכת?

לקראת עשר החלטנו לסיים. כשהלכנו נשמעו תרועות שמחה של המבלים בסילביה באמפר, שצפו שם בגמר גביע הפועל באר שבע מול מכבי חיפה, בזכות פנדל שנשרק לטובת חיפה והשווה את התוצאה. בסוף מבחינתם המשחק נגמר באכזבה.

לסיכום: בילוי בשופטים הוא רב גילאי ומתאים למפגש חברים, משפחה ואפילו דייטים. לא תמצאו שם הפתעות או דברים חדשים ומסעירים (אולי דווקא את מוני מושונוב). אבל תמיד טוב שיש פאב קלאסי ותיק ויציב לצאת אליו, בו יודעים בדיוק מה מקבלים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

טרביץ – משהו לכתוב עליו

זמן: יום חמישי בלילה, מרץ 2022

מיקום: אבן גבירול 31, תל אביב

רקע היסטורי: הטרביץ בר Travitz Bar נפתח לפני כמעט 3 שנים על אבן גבירול, באזור שהיה שומם יחסית מול הלונדון מיניסטור, ע"י קבוצת המוזנר.

הסיפור: בעקבות תקופת הקורונה לא הופיע כבר כמה שנים בעכברוש העיר הספרותן המדופלם והידוע. מסתבר שבזמן זה הוא עבד על ספרו הראשון שיצא לאור לא מזמן, בתחום הספרות העברית כמובן, ואני שמחתי לקבל הזמנה לערב ההשקה החגיגי בבית אריאלה.

בסיומו של ערב ההשקה האלגנטי, בו היו בנוסף לאנשי האקדמיה והספרות גם חברים רגילים, המשכנו מספר חברים, אותם אני מכיר עוד מימי בית הספר היסודי והצופים, כשאת רובם לא ראיתי שנים ארוכות, יחד עם הספרותן לבירה לילית.

היעד המתבקש היה השופטים באבן גבירול, אך שם לא היה מקום. הדרמנו על הרחוב עד שהגענו אל המקום הבא שהיה על הדרך – הטרביץ, שם היה שולחן מוגבה פנוי בצד בחוץ שנראה מתאים למרות הקור (משום מה לא חשבו להוסיף שם בחוץ משהו לחימום).

ההתחלה היתה קצת איטית, כשנאלצנו ללקט מסביב כסאות גבוהים, ובהמשך גם תפריטים (האחד שהביאו לשולחן לא ממש הספיק).

התפריט של הטרביץ לא ממש הלהיב, עם טובורג, באדווייזר וגינס מהחבית, וגם זה לא בגדלים תקניים. גם באוכל אין בשורות עם מבחר מאכלי בר מצומצם, בלי יותר מדי אופציות טבעוניות.

טרביץ – תפריט אוכל (סוג של)

המלצרית החיננית לקחה מאיתנו הזמנה, כשאני הלכתי על גינס גדולה (29 ש"ח ל-420 מ"ל?), האחרים הזמינו אף הם ברובם שתייה, והזמנו גם כמה מאכלים שיהיה לנישנוש לכולם.

בזמן שהמתנו לאוכל ולשתייה, סיפר לנו הספרותן קצת יותר על תהליך הכתיבה, ההוצאה לאור, ההכנות שלפני ערב ההשקה, והתוכניות להמשך בעולם הספרות והאקדמיה.

האוכל והשתייה הוגשו לנו כעבור כמה דקות, ובהם לא היו הפתעות מיוחדות או מרעישות, כאשר הגינס הוגשה בכוס ממותגת של המקום, בגודל לא ברור, או כמו שאמרה המלצרית – "גדול".

ישבנו כך כשעה עם סיפורים, זכרונות ועוד, עד שלקראת חצות (ולקראת שעון הקיץ – שעת שינה אחת פחות), חלקנו בינינו את החשבון שיצא 345 ש"ח, והלכנו משם בלי שוב.

לסיכום: כפי שתיאר הספרותן בנאומו את נושא המחקר (המעניין מאוד יש לומר) שבחר כמקרי, הבחירה בטרביץ היתה אף היא מקרית, אך לפחות נתנה לי משהו לכתוב עליו אפילו בשבוע חורפי שכזה בתחילת האביב. כשבלוק מצפון יש את השופטים, ופחות ממאה מטרים מדרום את השולי לוצי, שניהם עם יותר אווירה ומבחר (ובשולי לוצי גם הפי האוור עד מאוחר), אין באמת סיבה לשבת בטרביץ, שהינו הוא עוד בר שכונתי קצת טפל וסתמי.

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לוותר ולמצוא בסביבה משהו טוב יותר

השופטים וחברים – כבר לא בבידוד (אפילו יש גם קוריאני ליד)

זמן: חמישי בלילה, מרץ 202

מיקום: אבן גבירול 39, פינת השופטים, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי חוגג עוד פחות משנתיים 40!

הסיפור: הימים ימי הקורונה, אך בינתיים בילויים כרגיל, כשהתוכנית המקורית היתה לצאת לדייט עם העכברושית בבר יין טבעוני חדש שנפתח על אבן גבירול – The Blue Cheesery. הזמנו מקום מראש, אבל איחרנו ב-15 דקות אז השולחן לא נשמר לנו. למרות שהעכברושית המתינה בסבלנות לשולחן שיתפנה, נתפס זה במהירות ע"י זוג שבא אחרי, כשהבעלים העדיף שהם יישבו שם כי טענו שיהיו שלושה, בעוד שאותנו שלח להצטרף לשולחן אחר. שלום ולא תודה, החלטנו לחפש משהו אחר בסביבה.

בשנה האחרונה נפתחו על המקטע המערבי של אבן גבירול בין כיכר רבין לקפלן כמה ברים חדשים. אחד מהם, לידו חלפתי לפני כן, הוא השולי לוצי, שנמצא קצת דרומי לשם והיה מפוצץ, ללא חששות מקורונה כך נראה. מכיוון שזה שייך לבעלים של סלון ברלין, לא מקום מועדף עליי, ויתרנו עליו.

שולי לוצי – מלא

גם על הטרביץ, לו עדיין לא מלאו שנה, מבית המוזנר, שהיה צמוד אלינו מול הלונדון מיניסטור, ויתרנו, והמשכנו לכיוון צפון. חלפנו ליד סניף חדש של המלביה, שנפתח בצמוד לשופטים, ועקב רעבונה של העכברושית, החלטנו לא להמשיך ולשוטט, אלא לפאב הקלאסי להיכנס, שם בטוח יימצא משהו שישביעה.

טרביץ בר

המלביה אבן גבירול

בחוץ היה מלא, אז נכנסנו פנימה והתיישבנו על הבר. התפריט לא השתנה מהפעם הקודמת שהייתי לפני 3 חודשים, כשהעכברושית התלבטה והזמינה בסוף טוסט צהובה (28) עם כוס גוורצטרמינר (32), ואני החלטתי להזמין הפעם חצי גינס (33), צי'פס משודרג (28) וכמובן ביקשתי מהברמן לא לשכוח את הארבעס.

הברמן מזג לעכברושית את כוס היין במהרה והתפנה למזיגת הבירה. הגינס לא נמזגה בדיוק על פי ההגדרה, כשהברמן הקפיד אמנם על הההמתנה בין מילוי שלושת רבעי הכוס להשלמתה (אולי קצת יותר מדי זמן), אך ויתר לחלוטין על זווית ההטייה בעת המזיגה, אולי זאת הסיבה שהפעם היא היתה לי קצת פחות טעימה (או סתם בגלל הפסיכולוגיה). הארבעס הרגיעו קצת את הרעב של העכברושית, עד שהגיעו גם הצ'יפס והטוסט צהובה עם ירקות בצד. שתי המנות היו די שומניות, כשמנת הצ'יפס היתה נדיבה וכללה גם בטטה וטבעות בצל, ולשמחתי אפילו עם מיונז טבעוני.

כשברקע מוזיקת ראפ והיפ הופ הפעם, אכלנו ושתינו לרוויה. שילמנו את החשבון שיצא 121 ש"ח, כשהעכברושית הציעה שנלך צפונה לכיוון הכיכר אל הסניף של הקינוח קוריאני So Bing לידו חלפנו מספר פעמים בעבר. בדרך עברנו ליד עוד בר אוכל חדש – מאנה, שכבר עשה לעצמו יחסי ציבור עם מישהי בשם שורטי ממשחקי השף, שהיתה שותפה ופרשה מיד עם הפתיחה.

מאנה בר

הדיספליי ב So Bing נראה מזמין אז ביקשנו מהמוכרן שיסביר לנו במה מדובר. הוא סיפר לנו שהקינוח הקוריאני ששמו בינג סו הוא לא גלידה וגם לא ברד, אלא בעצם מרקם שלג מבוסס על חלב/חלב קוקוס, לא כבד מדי מבחינה קלורית, שמגיע עם תוספות לבחירה (ובתקווה בלי קורונה) ועולה 28 ש"ח (לא זוכר את הסכום המדויק). אז הזמנו מנה על בסיס חלב קוקוס, עם תותים, רוטב שוקולד, אוריאו וקצפת צמחית.

מכירים את ה"שלג" שמצטבר במקפיא, כשהוא לא סגור היטב? בלי התוספות זה בערך הטעם. הכסף הלך, אבל לפחות לא בזבזנו יותר מדי קלוריות לשווא.

So Bing

לסיכום: טוב שיש השופטים בתל אביב, שם תמצאו מבחר בירות ואוכל מתאים, עם אווירה של פאב קלאסי, מוסיקה וכל הנלווים, כשעכשיו הוא כבר לא מבודד באיזור עם כל הברים ומקומות הבילוי החדשים שנפתחו מסביב. אולי בסוף (אחרי משבר הקורונה) עוד יהיה אפשר לערוך גם שם סיור ברים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר 

השופטים – יש דברים שלא משתנים

זמן: מוצ"ש, נובמבר 2019

מיקום: אבן גבירול 39, פינת השופטים, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי חוגג עוד שנתיים 40!

הסיפור: בד"כ איני אוהב לצאת במוצ"ש לבלות בעיר, עמוס מדי לטעמי. התוכנית היתה לצאת עם נטול הכינוי ולפטי באמצע השבוע, אך בגלל מחסור בערבים פנויים (גם בגלל הסיורים) נאלצתי להעביר למוצ"ש.

הרבה זמן לא הייתי בשופטים (כמעט 3 שנים), ככה זה שבתל אביב יש מגוון שכזה, וכל הזמן נפתחים מקומות חדשים ומעניינים. דיברתי עם נטול הכינוי והחלטנו שזה היעד, לפטי הבריז (זה מה שקורה כשגרים בבקעה מעבר להרי החושך), ובלי קשר הצעתי לראשוני, שחזר ממרתון ניו יורק, שיצטרף אלינו אף הוא.

הגענו אל האזור קצת לפני 21:00, הסילביה באמפר שנמצא די ממול היה מלא (כצפוי במוצ"ש), וגם בשופטים היו הרבה אנשים. בחוץ לא היו מקומות ישיבה, אז נכנסנו אל הבר בפנים, שם קיבלו את פנינו כראוי עם פרל ג'אם בהופעה ברמקולים.

התיישבנו על הבר ועיינו בתפריט שנשאר באותו פורמט. זה לא השתנה רבות מלפני 3 שנים – הבירות קצת התחלפו (מהחבית נוספו טוכר חיטה, טוכר לאגר ושיפיארד IPA במקום גוסר, אדלווייס ודאנסינג קאמל), והמחירים עלו בסביבות 10 עד 15 אחוזים.

נטול הכינוי הזמין בזריזות חצי טוכר חיטה (28 ש"ח), ואני ביקשתי לטעום את השיפיארד שהיתה לא רעה, והזמנתי חצי ממנה (32), כשעם הבירה ביקשתי גם את הארבעס שבחינם מגיעים (זוכרים שהיו פעם מגישים בברים בחינם ביגל'ה, זיתים, תורמוסים וכו' עם הבירה?).

הבירה נמזגה לנו במהרה, ויכולנו לשתות בניחותא, עם המוסיקה הטובה ברקע ועדיין לנהל שיחה.

כשהיינו כבר באמצע הבירה הצטרף אלינו הראשוני, שטעם משתי הבירות שהזמנו, והזמין חצי טוכר חיטה (28). הארבעס לא השביעו אותי, אז הזמנתי גם צלוחית ירקות קטנה עם טחינה (14).

נטול הכינוי הזמין בירה נוספת, מנת הירקות היתה נדיבה וטרייה, וגם הטחינה היתה טעימה, והשיחה קלחה עם מגוון נושאים. כשאיכשהו שוב הגענו בסוף לתוכניות הפרישה לפנסיה של נטול הכינוי בגיל 50.

ברבע ל-23:00 ביקשנו את החשבון (שימו לב לשם המלצר). רק אחרי ששילמנו שמנו לב שיצא לברמן (טל) יותר מ-40 ש"ח טיפ, כשבד"כ אנחנו לא כאלו נדיבים. לקח לנו כמה דקות עד ששמנו לב שהוא שכח להכניס טוכר אחת לחשבון, הרווח על חשבונו.

המקום היה עדיין מלא כשיצאנו החוצה. נפרדנו לשלום מהראשוני, שלמרות שהוא חזק במרתונים בא על אופניים חשמליות ממרחק הליכה של 15 דקות, ושמנו פעמינו בחזרה הביתה.

לסיכום: השופטים לא השתנו כמעט בכלל ועדיין מציעים מבחר בירות טוב מהחבית ובבקבוקים, תפריט מגוון ומשביע בלי יותר מדי דברים פלצניים (וגם ידידותי לטבעונים), מוזיקה טובה, ואווירה שהשתרשה עם השנים. פאב קלאסי ומקום מפגש מצוין לכל המינים והגילאים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר 

השופטים – לשתיינים שמבינים, וגם לאחרים

רוצים לגלות ברים אלטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

זמן: יום שני לפנות בערב, נובמבר 2016

מיקום: אבן גבירול 39, פינת השופטים, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי מציין בימים אלו 35 שנים להיווסדו!

הסיפור: הביקור הקצר בשופטים לפני כשבועיים עשה חשק לביקור מעמיק יותר. לשם כך קבענו את מפגש החברים מהעבודה שם, כמובן בשעות ההפי האוור (עד 20:30, יום שישי עד 21:30).

הגעתי למקום בסביבות 19:00 יחד עם מצטרפת חדשה לחבורה, כשאחד החברים כבר חיכה לנו שם. מכיוון שבאנו בשעה מוקדמת לא חשבתי להזמין מקום מראש. מכיוון שכל הספסלים בחוץ היו תפוסים, התמקמנו בינתיים בשולחן ל-4 בפנים.

ידענו שיקח זמן עד שיגיעו שאר החברים, אז ביקשנו לידינו את התפריטים כדי להחליט מה להזמין.

אני החלטתי להתחיל עם חצי פילו (26 ש"ח במקום 34 בהפי האוור) – אייל בלגי בהיר וחזק (8.5%), ועם הבורגר הטבעוני בתוספת אבוקדו (36+5), עליו שמתי עין בפעם הקודמת שהיינו. החברים גם הזמינו לשתות ולאכול, ובנוסף ביקשנו את הארבעס – גרגירי חומוס מתובלים שמוגשים בחינם, אחד מהסמלים של המקום. אלינו הצטרף גם המשתעבד (שקיבל פס מכל המשעבדים), שהזמין אף הוא חצי פילו.

למרות העומס היחסי לשעה מוקדמת זו, המשקאות הוגשו לנו במהירות וגם האוכל לא התמהמה יותר מדי. הבורגר הטבעוני שלי, ע"ב שעועית שחורה, היה כלל לא רע ועשה את העבודה (אם כי הריינבו עדיף בהרבה, בתנאי שמקבלים אותו בזמן סביר).

לא עבר זמן רב ואלינו הצטרפו גם שאר החברים, אך בשולחן לא היה מקום ל-9 אנשים. בחוץ עדיין לא התפנה מקום, אז המלצר חיבר לנו כמה שולחנות בצד השני של הבר, מה שלנו התאים. בניגוד לשעות הערב, המוזיקה לא היתה בווליום גבוה במיוחד, כך שיכולנו אחד את השני לשמוע.

הבירה זרמה לשולחן כמים (שגם הגיעו לשולחן בהמשך), והוגשו לנו לשולחן כל מיני מאכלים (חומוס ביתי, חצילים בטחינה, מטוגנים ועוד), וקיבלנו עוד צלוחיות של גרגירי החומוס הטעימים. אני הזמנתי חצי דאנסינג קאמל APA (21 במקום 28 בהפי האוור), שהיתה מצוינת כתמיד, וכולנו נהנינו מהחברה ומהאווירה.

בסביבות 21:00, אחרי שעתיים במקום, ואחרי שניצלנו את ההפי האוור עד תום, החלו החברים אט אט לעזוב, כשהחשבון לכולנו יצא 640 ש"ח בלבד.

למרות שהיינו די מלאים מהאוכל והבירות, המשכנו חלקינו אל הברטון קרפרי שליד, שם חלקנו ביחד קרפ טבעוני אחד. מסביבנו נישא ריח של ירוק באוויר, כמו כל מקום לאחרונה בעיר.

לסיכום: עם מבחר בירות איכותיות וזולות יחסית מהחבית ובבקבוקים, תפריט מגוון ומשביע בלי יותר מדי דברים פלצניים (וגם ידידותי לטבעונים), מוזיקה טובה, ואווירה שהשתרשה עם השנים, אפשר בהחלט להבין למה השופטים כל ערב מלאים ומהווים אחד הפאבים הטובים לשתיינים שמבינים, וגם לאחרים בכל המינים והגילאים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר (בהפי האוור אפילו שווה יותר)

השופטים – כאן כדי להישאר

זמן: יום שלישי בערב, נובמבר 2016

מיקום: אבן גבירול 39, פינת השופטים, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי חוגג בימים אלו 35 שנים להיווסדו!

הסיפור: אחרי בילוי מוצלח של בורגר טבעוני, בירה וקרפ באבן גבירול עם התעשיין (שאינו טבעוני), ולאחר מכן עוד חוויה מוצלחת בריינבו גם עם העכברושית (שאינה טבעונית אף היא), קבענו הפעם לדאבל דייט גם עם התעשיינית, כשהתכנון היה דומה (בורגר טבעוני, בירה וקרפ).

הגענו אל הריינבו שהיה מלא לקראת 21:30. הזמנו ארבעתינו את הריינבורגר (35 ש"ח), כשנאמר לנו שיש בערך 20 דקות המתנה בגלל העומס, לא נורא. בעוד אנו מחכים שיתפנו מקומות ישיבה, הלכו הבנות לצ'יפסטאר להצטייד בצ'יפס לנשנש בצד.

כעבור כמה דקות התפנה לנו מקום, ואנו התחלנו לנשנש את הצ'יפס. זה היה די שומני ולא ממש מיוחד, וכולנו סיכמנו שמדובר באכזבה ובזבוז קלוריות מיותר.

כשעברו כבר יותר מ-20 דקות הלכו לברר מה קורה עם ההזמנה שלנו. עקב בעיות במטבח הקטן (חשמל, ארגון ועוד), הבורגרים התעכבו עוד ועוד, כשקיבלנו אותם לבסוף רק אחרי יותר מ-45 דקות. אלו היו משובחים כמו בפעמים קודמות (הבורגר הטבעוני הטוב בעיר כרגע לטעמי), אבל אם גם בפעם הבאה זה יהיה אותו דבר, כנראה שלמרות האיכות זו תהיה גם הפעם האחרונה.

מכיוון שהתעכבנו שם יותר מהצפוי החלטנו להמשיך ישר אל השופטים, לשתוף את הבורגר בגרון עם בירה קרה וטעימה. השעה היתה כבר כמעט רבע ל-11 וגם השופטים היה מפוצץ, כשרק בפנים מתחת לרמקולים, שניגנו מוזיקת רוק איכותית אבל בווליום גבוה מדי, היה לנו מקום.

עברו יותר משנתיים וחצי מאז ביליתי בשופטים לאחרונה, ושמחתי לגלות שהתפריט השתדרג – גם בגזרת הבירות שם אפשר למצוא מהחבית בירות איכותיות יותר מהרגיל ובמחירים טובים יחסית, וגם בגזרת האוכל כשיש אפילו בורגר טבעוני (במקום לחכות 45 דקות בריינבו נבוא לנסות אותו).

אנחנו הבנים שמחנו להזמין חצי דאנסינג קאמל APA מהחבית (28 ש"ח, כמו בפאב של המבשלה), כשהבנות הזמינו שתיהן בירת פירות – ליפמנס דודבן בבקבוק (29).

כשהתפנה מקום בחוץ עברנו לשבת שם על הספסלים, כשיכולנו גם לדבר יותר בקלות, אבל ספגנו מהצדדים עשן – לא רק של סיגריות, כשבכל הפעמים האחרונות שיצאתי יש ריח ירוק באוויר – אולי הגיע הזמן ללגליזציה גם כאן? יש מצב שזה יעשה את האנשים קצת יותר מאושרים.

מכיוון שהיינו כבר מלאים מהצ'יפס, הבורגר והבירה, החלטנו הפעם לוותר על הקרפ.

לסיכום: עם בירות משודרגות ולא יקרות, אווירה של פאב קלאסי, מוזיקת רוק טובה ואוכל מגוון, השופטים כאן כדי להישאר גם בשנים הקרובות.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר, בשעות ההפי האוור אפילו מומלץ יותר

שעות שמחות בתל אביב – Tel Aviv's Happy Hours

רוצים לגלות ברים אלנטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

פוסט מתעדכן

לצאת לבלות ולשתות משהו זה תמיד נחמד, אם זה דייט זוגי, כפול, אחד על אחד עם חבר או חברה או סתם מפגש של כל החבורה. לרוב יוצא שנפגשים בערב, צריך להתארגן לפני, העייפות מתחילה להשפיע, יום אחרי צריך לקום מוקדם וכדומה.

בגלל זה חשוב להקפיד מדי פעם לצאת בשעות מוקדמות יותר – אחה"צ, לפנות ערב, אז יש יותר זמן פנוי, יותר כוח, בשעון קיץ יש גם אור בחוץ עדיין, וכמובן גם את ההאפי האוורס (Happy Hour) – השעות השמחות, בהן אפשר בזול לאכול ולשתות.

אז כמו שהבטחתי לקוראים, הנה סקירה של כמה ברים במיקום מרכזי בעיר בהם ביליתי באופן אישי במסגרת השעות השמחות, ייתכן שמאז שביקרתי היו שינויים, אתם מוזמנים לעדכן אם צריך ולהוסיף ברים אחרים, בהם יצא לכם לשבת, שמציעים גם הם דילים משתלמים.

השופטים (אבן גבירול)

הדיל: כ-25% הנחה על בירות מהחבית ומשקאות נבחרים (שגם לא בהפי האוור יחסית זולים), כל יום עד 20:30 ובשישי עד 21:30.

ההיצע: 7 בירות מגוונות מהחבית, רגילות וגם יותר איכותיות, 18 עד 26 ש"ח לחצי (יש גם שלישים) בהפי האוור (25 עד 34 ש"ח רגיל).

האווירה: פאב קלאסי כבר 35 שנים, לכל המינים והגילאים

אוכל: מגוון, לא יקר, אבל בלי מבצעים (חוץ הארעבס – גרגירי חומוס מתובלים שבחינם מוגשים)

לסיכום: מומלץ, בגלל האווירה של תל אביב בנות ערביים והמבחר האיכותי

שאפל (פלורנטין)

הדיל: 1+1 על כל הבירות מהחבית, עראק, קאווה קוקטיילים ו-20% הנחה על האוכל עד 21:00 (בימי ראשון כל הערב 1+1, שני טבעוני – 30% הנחה על התפריט הטבעוני כל הערב)

ההיצע: 8 בירות מגוונות מהחבית, רגילות וגם יותר איכותיות, מידות סטנדרטיות, 27-36 ש"ח לחצי.

האווירה: פאב של פעם עם אווירה שמחה ומשחקי חברה

אוכל: מגוון, כולל המון אופציות טבעוניות

לסיכום: מומלץ, גם בגלל האוכל והמשחקים

שאפל – תפריט

אגנס פאב (אבן גבירול)

הדיל: 1+1 על כמעט כל הבירות מהחבית או מהבקבוק עד 20:00 אבל עם כוכבית (שלא רשומה בתפריט) – צריך להזמין את שתי הבירות עד 20:00!

ההיצע: כ-15 בירות מגוונות מהחבית, כולל בירות בוטיק ישראליות, בירות מנזר בלגיות ועוד, חצאים בשלושים ומשהו שקלים

האווירה: בפנים מוזיקה טובה אבל ריק, ברחוב אין מוזיקה אבל מסביב תל אביב זורמת.

אוכל: מגוון, אבל אין מבצעים קבועים

לסיכום: אפשר, העובדה שצריך להזמין את שתי הבירות עד 20:00 פוגעת ברעיון של השעה השמחה.

קונסיירז' – Concierge (ליד כיכר דיזנגוף)

הדיל: 1+1 על כל האלכוהול (קוקטיילים, בירות ועוד) עד 21:00

ההיצע: 12 קוקטיילים מגוונים בתפריט הקבוע (48 עד 52 ש"ח), ספיישלים, שיירינג, בירות מהחבית (גולדסטאר, הייניקן, פאולנר, מרדסו) ועוד

האווירה: טובה לכל מאורע, במיוחד למפגש של חבורה

אוכל: מושקע ויצירתי (ממליץ על ה"סטייק" כרובית)

לסיכום: מומלץ בשעות השמחות – קוקטיילים מצויינים, שניים במחיר אחד (אפשר לגוון). כדאי גם לבקר אפילו לא בשעות השמחות, רק שאז החשבון לא יאפשר זאת לעיתים קרובות.

לואי (כיכר רבין)

הדיל: 1+1 עד 21:00, תפריט האוכל ב-50% עד 20:00.

ההיצע: מבחר יפה של כ-20 בירות מהחבית עם נציגי טמפו, בירות בוטיק ישראליות, בלגיות ועוד במחירים לא סבירים יחסית לכוסות לא תקניות (בסביבות 40 ש"ח ל-410 מ"ל לבירות פרימיום)

האווירה: הלב הפועם של תל אביב

אוכל: סטנדרטי במקרה הטוב, עדיף לאכול לפני או אחרי במקום אחר

לסיכום: כדאי רק בשעות השמחות – אלכוהול מגוון במחיר סביר, במיקום הכי מרכזי, עד שעה מאוחרת יחסית

רובינא (כיכר הבימה) – עדכון יוני 2017

הדיל: 40% הנחה על המשקאות עד 20:30, תפריט האוכל ב-30% הנחה (קודם היה 1+1 ו-50% הנחה).

ההיצע: 14 בירות שונות מהחבית בהן גולדסטאר, מכבי, בוטיק ישראליות (בזלת, מלכה), בלגיות (קסטיל, מרדסו) ועוד במחירים לא סבירים יחסית לכוסות לא תקניות (35 ש"ח ומעלה ל-420 מ"ל לבירות פרימיום בממוצע, 29 ל-420 מ"ל גולדסטאר או מכבי לדוגמא)

האווירה: תל אביב של בין הערביים, תלוי גם אם יש הפגנה או הצגה טובה ממול

אוכל: סטנדרטי במקרה הטוב, עדיף לאכול לפני או אחרי במקום אחר

לסיכום: כדאי רק בשעות השמחות, או לפני הצגה – אלכוהול מגוון במחיר סביר, במיקום מרכזי

שם טוב (כיכר מסריק)

הדיל: 50% על כל האוכל והאלכוהול עד השעה 21:00

ההיצע: סטנדרטי בלי תוספות מיוחדות (נציגי מב"י מהחבית)

האווירה: בפנים שקט ומבודד מהרחוב, בחוץ רגוע יחסית

אוכל: אין הפתעות

לסיכום: משתלם – 50% זה יותר נחמד מ- 1+1, לא חייבים להזמין כפול כדי שזה יצא משתלם

מתתיהו (כיכר מסריק)

הדיל: 1+1 על האלכוהול עד 21:00, 50% על האוכל

ההיצע: נציגי שופ (מק ולה) ורוז' (קסטיל, טריפל) מהחבית בכוסות תקניות, כשהשאר סטנדרטי (מב"י מהחבית)

האווירה: כמו בשם טוב, רק שפה אלו שיושבים בפנים מרגישים חלק מהרחוב

אוכל: מגוון, כולל גם דים סאם

לסיכום: כדאי אם אתם חובבים את הבירות האיכותיות והחזקות

 

מילה (דיזנגוף דרומית לבן גוריון)

הדיל: 1+1 עד השעה 21:00

ההיצע: מהחבית נציגי מב"י + ברז מתחלף, בסביבות +30 ש"ח לחצאים, בירות הבוטיק ובלגיות האיכותיות אפשר למצוא רק בבקבוקים

האווירה: כמו רוב הברים בדיזנגוף, הרבה תנועה על הרחוב אבל בלי מוזיקה

אוכל: כמו רוב הברים בדיזנגוף

לסיכום: אפשרי רק בגלל השעה המאוחרת יחסית

סרבסה (דיזנגוף צפונית לבן גוריון)

הדיל: תפריט מוזל (בערך 40% הנחה בממוצע כשעד לפני כשנה היה 1+1 )

ההיצע: 17 בירות מגוונות מהחבית, נציגי טמפו, בלגיות, נגב ועוד, 15-25 ש"ח לחצי בכוסות תקניות.

האווירה: ריק יחסית בשעות המוקדמות

אוכל: נחשו אתם מה כבר יכול להיות

לסיכום: אפשרי בגלל המגוון הרב יחסית

סימטא (דיזנגוף צפונית לגורדון)

הדיל: כל המשקאות ב-16 ש"ח עד השעה 21:00

ההיצע: נציגי מב"י הקבועים מחוזקים במרדסו טריפל וליפמנס דובדבנים (ההאפי האוור הוא לשלישים)

האווירה: בחוץ על הרחוב כמו רוב המקומות על דיזנגוף, בפנים אפלולי ורגוע עם מוזיקה

אוכל: בדיזנגוף כמו בדיזנגוף

לסיכום: אפשרי רק בגלל השעה המאוחרת יחסית

לבובסקי (מלכי ישראל 11, כיכר רבין)

הדיל: 1+1 על המשקאות עד 21:00.

ההיצע: נציגי טמפו הסטנדרטים (גולדסטאר, הייניקן, מרפיס, פאולנר), במחירים סבירים גם ככה (26 לחצי גולדסטאר, 29 לשאר) לכוסות תקניות.

האווירה: בלוז ובירה על הכיכר.

אוכל: לא חסר – מגוון יפה של סלטים, כריכים, פסטות ועוד

לסיכום: אפשרי אם אתם רעבים למשהו קצת יותר משביע עם בירה

אבני (אבן גבירול 95 פינת ארלוזרוב, תל אביב)

הדיל: 1+1 על חלק מהמשקאות ו-25% הנחה על חלק מהמנות עד 21:00.

ההיצע: יין, קוקטיילים כשמהבירות רק קרסלברג וטובורג נכללים בהפי האוור, האחרות (גינס, וויינשטפן ויטוס, מלכה ועוד) משום מה לא כלולות

האווירה: פינה עמוסה

אוכל: מנות קטנות אבל נחמדות שקשה להרוס

לסיכום: נחמד לעצור להפי האוור כשמסביב כולם עדיין מתרוצצים, בשעה מאוחרת יותר זה פחות מזמין

 

סלון ברלין (נג'ארה 15 פינת הלל הזקן, שוק הכרמל)

הדיל: 1+1 עד 22:30! בכל יום

ההיצע: כ-12 בירות מהחבית, רובן די סטנדרטיות, יין ומגוון משקאות חריפים

האווירה: עמוסה ומעושנת

אוכל: מאכלי ונשנושי בר

לסיכום: עמוס ומעושן מדי לטעמי, אין סיבה לבקר חוץ מההפי האוור המאוחר