האם הימים הטובים עוד לפנינו? התשובה בתמונה האחרונה בסוף למטה
זמן: יום ראשון בלילה, סיינט פטריק דיי, מרץ 2024
מיקום:, פלורנטין 10 פינת ויטל, תל אביב
רקע היסטורי: המרלנ'ס Marlene's הינו בר חדש (וגם בית קפה ביום) בלב שכונת פלורנטין שנפתח לפני מספר חודשים ע"י יוצאי הגוגיס וסלון ברלין במקום הפלורנטין 10, שעבד בפינה 18 שנה, ונסגר בקיץ האחרון.
הסיפור: אחרי הרבה זמן שלא נפגשנו בהרכב מלא קבענו מפגש של החבורה מהעבודה הקודמת, רק התלבטנו היכן לקבוע. בצפון דיזנגוף הייתי שבוע לפני כן, אז הוחלט שניפגש ליד מקלאגר ונמצא משהו חדש ומעניין מהמקומות החדשים שנפתחו באזור פלורנטין-לוינסקי ועדיין לא יצא לי לבקר בהם.
לצורך כך עשיתי מחקר מקדים קצר במרשתת לבדוק מי ומה נפתח בשכונה, כשהפור נפל על המרלנ'ס כתחנה ראשונה.
מקלאגר ואני הגענו אל המקום קצת אחרי תשע בערב. זה לא נראה שונה בהרבה מהפלורנטין 10 שהיה שם לפניו – בחוץ כסאות ושולחנות, ובפנים חצי בר אליפטי. בחוץ השולחנות היו קטנים לארבעה, אז התיישבנו על הבר בפנים, עד שיגיעו החברים.
הברמן הגיש לנו את התפריט. בגזרת השתייה יש לא מעט בירות מהחבית במחירים שווים לכל נפש 17 עד 20 ש"ח לשליש, 22 עד 26 ש"ח לחצי, כשבגזרת האוכל יש מאכלי בר טיפוסיים – בורגרים (גם טבעוני), פיצה, סלטים ונשנושים רגילים.
מרלנס – תפריט
מקלאגר רצה את האסטרייה אך זו לא היתה זמינה, כמו גם הקרלסברג, אז הזמין במקום לאגר אחר – חצי קירין (25 ש"ח). אני ויתרתי הפעם על גינס לכבוד החג האירי והזמנתי חצי אלכסנדר גרין (24), חייבים לשתות IPA כך כתב לנו קודם הלריס.
הזמנו גם משהו לאכול ליד – סלט ארטישוק (44) וחציל בתנות (38), כך רשום בתפריט כנראה בטעות.
המקום היה די ריק יחסית (בכל זאת יום ראשון), מוסיקה טובה התנגנה ברקע (רוק משובח מעשורים שונים) ומקלאגר ואני קיבלנו את הבירות והשקנו לחיים.
בעוד אנו מחכים לשאר החבורה שתגיע, סיפר לי מקלאגר על דילמה בתחום הקריירה -האם להישאר בכלוב הזהב בחברה גדולה ומפנקת או לעבור לאתגר חדש בסטארטאפ קטן עם פוטנציאל, וכמו כן על ביקוריו במסגרת זו בבוקרשט שברומניה, בה אין משהו מלהיב מדי לדבריו.
האוכל הגיע גם כעבור זמן מה, השילוב של המרכיבים בסלט (סלק, בזיליקום, זיתים, ארטישוק, אגוזי מלך, בצל ובלסמי) היה טוב, כאשר מנת החציל היתה די סטנדרטית אבל השביעה עם הלחם שהוגש בצד.
היינו לקראת סיום המנות, כשאלינו הצטרפו הלריס והמפליא בסיפוריו. הם התיישבו לידינו על הבר, הזמינו בירות ואוכל לנשנש, והזמנו לכולנו גם צ'ייסרים במבצע (50).
שוחחנו קצת על הזוגיות של מקלאגר (בתכנון עתידי של מסיבת רווקים בחו"ל אם וכאשר זה יהיה רלוונטי), הלריס סיפר על טיולו האחרון והמומלץ באזור הכינרת (ואדי אל ג'ורם), ואילו המפליא בסיפוריו, שנראה היה קצת בדיכאון, העלה נושא חדש לדיון – איך אפשר להתבסס כלכלית בשנים הקרובות, כך שלא יצטרך יותר לעבוד.
הפתרון לדבריו מגיע מלעבוד בקרן השקעות (ואז מקבלים אחוזים על אקזיטים של חברות), או לחלופין כמו קרוב משפחתו המבוגר להשקיע בחולות – נדל"ן עתידי שיסדר את כל הדורות.
תוך כדי השיחה המשכנו לעוד סיבוב של בירות עד שלקראת 23:30 היה הלריס כבר לחוץ לחתוך. אחרי ששילמנו את החשבון יצאנו וחצינו את הכביש אל שדרת הברים שברחוב ויטל.
הברים שם היו יותר שוקקי חיים מהמרלנ'ס, כשהגענו אל הפינה של ידידיה פרנקל שם נמצאים הברלין בפלורנטין והאורסה (ששייכים לאותו בעלים) שהיו מלאים ובהם חגגו עם ההפי האוור של ימי ראשון (50% על הבירות) והכובעים הגבוהים הממותגים של גינס את סיינט פטריקס דיי.
הלריס והמפליא בסיפוריו רצו שנשב שם לעוד בירה לחוות קצת את האווירה, אז התמקמנו בברלין בפלורנטין ליד הכניסה, כשבוריס הבעלים סיפר לנו קצת על הפרסים של מזיגת הגינס בהם הבר זכה.
הזמנו שלושה שלישים של גינס (15 ש"ח כ"א בהפי האוור) ולאגר למקלאגר כמובן – בקס הפעם. המפליא בסיפוריו הביא פיצה מהג'וזפה הסמוך לו וללריס שלא נשאר איתנו עוד זמן רב.
ברקע גם כאן שמענו את לד זפלין, ואני שהייתי כבר רווי באלכסנדר גרין התקשתי לסיים את הגינס הטובה שלי, ובנוסף גם לעלות במדרגות התלולות לשירותים בקומה השנייה.
השעה היתה כבר אחרי חצות כשלקראת סיום חזר אלינו בוריס לשיחה ובין היתר שיתף אותנו בקשיים של להיות בעלים ולנהל ברים בתקופה מורכבת שכזו.
לסיכום: במרלנ'ס יש מגוון בירה בזול ומוסיקה טובה – אולי לא מקום למסיבה אבל כן עושה את העבודה. תמיד אפשר לקפוץ לברלין בפלורנטין או אחד האחרים אם רוצים להרגיש חלק מההמולה.
3 כוכבים בסולם עכברוש העיר למרלנ'ס – אפשר לבקר (מקלאגר רצה יותר), כשאם אתם באזור בימי ראשון כדאי לקפוץ לפינה הצפונית של ויטל ולתפוס שם את ההפי האוור.
עכברוש העיר 