ביר גארדן – גם כשלא כל ערב פורים

 זמן: יום חמישי לפנות ערב, ערב פורים, מרץ 2024

מיקום: ריינס 2, כיכר צינה דיזנגוף, תל אביב

רקע היסטורי: הביר גארדן (Beer Garden) בריינס – דיזנגוף, נפתח לפני כ-10 שנים היכן ששכנו לפניו פיק אפ ברים ידועים – ההמינגווי, קולנוע אקופק והאוורבוך, לאלו מכם שמכירים וזוכרים.

הסיפור: השעה היתה קצת אחרי חמש אחה"צ כשהפעם חיפשנו מקום נחמד במרכז תל אביב לבירה קלילה אחרי העבודה לפרידה מעובד. בהתחלה חשבתי על החביתוש בבוגרשוב שם ראיתי לא מזמן שבנוסף למגוון הבירות מהחבית הוסיפו מקומות ישיבה על הרחוב. אך זה היה סגור משום מה (לאור המצב?) כשגם בטלפון של המקום אין מענה.

אמנם במרכז העיר יש עוד הרבה ברים, אך רבים נפתחים רק אחרי 18:00 – הביגי זי למשל, שאף הוא בבוגרשוב. במקום זאת צעדנו רגלית לאזור כיכר דיזנגוף, שם יש יותר מבחר, שגם פתוח בשעות מוקדמות – כגון הקונסיירז', בו יצא לי לשבת כבר לא מעט פעמים בשעות השמחות (כולל גם בהפי האוור במסגרת העבודה בערב שלפני כן).

החברים כבר היו צמאים (הציעו לקנות בירות ולשבת בכיכר – מה שפחות מתאים במיוחד עכשיו) , אז הלכנו אל הביר גארדן שצופה אל הכיכר, שכבר פתוח מ-17:00, כששמחתי לגלות שהחזירו את ההפי האוור שהיה לפני המלחמה שכולל עכשיו 50% הנחה על כל האוכל המשקאות עד 19:00, ו-30% הנחה מ-19:00 עד 20:00.

הבר היה מקושט לפורים. בפנים היה ריק, כשבחוץ ישבו אנשים במספר שולחנות והשאר היו שמורים. המלצר הפנה אותנו אל המארחת, כשזו הציעה לנו לשבת בשולחן בחוץ שמוזמן רק ב-21:00 ולנו זה התאים.

תפריט המשקאות כולל מגוון לא רע יחסית במחירים טיפוסיים לאזור. בגזרת הבירות מהחבית יש כמעט את כל מבחר הבירות של מב"י, כולל את בירת הבוטיק שלהם שקמה – IPA וגם אמבר אייל.

ביר גארדן – תפריט משקאות

החברים הזמינו משקאות שונים ואני הלכתי על שקמה כשהמלצר המליץ על ה-IPA על פני האמבר אייל (38 ש"ח לחצי לפני ההנחה).

בתפריט האוכל אפשר למצוא מאכלי בר טיפוסיים וסוגי מנות נקניקיות (כולל טבעוניות). הזמנו לשולחן לנשנש צ'יפס בטטה (38) וצ'יפס רגיל (34), כשהחבר שלא אוכל בעבודה הזמין נקניקיות.

ביר גארדן – תפריט אוכל

השקמה הוגשה בכוס הממותגת והמעוצבת, שנותנת לבירה מראה קצת שונה (וגם מסווה כוס לא נקייה מספיק אם יש). זאת היתה צוננת ולא רעה יחסית לבירת בוטיק של מבשלה גדולה.

באופן לא צפוי הצ'יפס בטטה היה קצת מאכזב, כשהיה רך מדי ופחות טעים מהצ'יפס הרגיל.

מסביבנו ישבו קבוצות מעורבות – צעירים, הורים עם ילדים ואף מבוגרים. בינתיים השמש שקעה, המקום החל להתמלא ומולנו על הרחוב חלפו האנשים, חלקם כבר מחופשים ומחופשות, כולל כמה כאלו תחפושות מקוריות ומושקעות.

ישבנו ושתינו לנו בכיף עד סביבות 19:00, אז גם החל טפטוף קל. החשבון לכל מה שהזמנו יצא 215 ש"ח בלבד במסגרת ההפי האוור – בהחלט שווה, כשהמלצרים זכות לתשר נאה.

אחרי ששילמנו את החשבון, נפרדנו לשלום, כשכל הערב עוד לפנינו – יותר נחמד עם קצת (אבל לא יותר מדי) אלכוהול בקיבה.

לסיכום: עם הפי האוור משתלם (שלא מכריח אתכם לשתות כפול), גם כשלא ערב פורים, הביר גארדן נותן מענה טוב לבירה מוקדמת עם נוף תל אביבי של האנשים והכיכר קצת לפני שהעיר עוברת למשמרת לילה.

חבל שבשעות שאין מבצע המחירים די גבוהים, בעוד שבמקומות אחרים בעיר – לדוגמא במרלנ'ס בפלורנטין בו הייתי לאחרונה, המחירים זולים בכל הערב (20 וקצת ש"ח לחצי) גם בלי שעה שמחה.

3 כוכבים – אפשר לבקר, כדאי כשיש 50% הנחה בהפי האוור בשעות המוקדמות או גם 30% מאוחר יותר

קוצ'י – יש לאן להתקדם

זמן: יום ראשון בלילה, ינואר 2022

מיקום: אבן גבירול 13, תל אביב

רקע היסטורי: בר הקוצ'י Qucci נפתח על ידי קבוצת השולי לוצי (Shuli Lutsi) וסלון ברלין על אבן גבירול לפני כמה חודשים, היכן ששכנו לפני כן ברים שכונתיים אחרים (ביניהם הבקי בר למי שזה נשמע לו מוכר).

הסיפור: לרגל חגיגות השנה החדשה, החולוני  מאמסטרדם הגיע לביקור מולדת, אז קבענו מפגש עם הירושלמי והמלומד (ג'וני דילר קיבל פטור לרגל בידוד). אחרי הביקור בשולי לוצי לא מזמן שהפתיע לטובה, אמרתי שכדאי לבדוק את הבר החדש שלהם שנמצא בלוק ליד, שגם בו יש הפי האוור עד 22:30 של 1+1 (ותמיד אפשר לברוח משם במקרה הצורך לשופטים או מקום אחר בסביבה).

החולוני, הירושלמי ואני הגענו למקום בסביבות 20:45. הקונספט דומה לשולי לוצי הסמוך, מקומות ישיבה על הרחוב מתחת לקומות המגורים וחלל פנימי עם בר מקושט ומואר בפנים. לא היתה בעיה של מקומות בחוץ זאת מזג האוויר הקר (שנהיה גשום בהמשך) בשילוב תחילת השבוע, והמארחת החביבה הושיבה אותנו ליד שולחן/חבית מוגבה – "פוקר" (קצת לא נוח לרגליים אבל לא נורא) והגישה לנו את התפריטים, שמשום מה מוגדרים עדיין כתפריטי הרצה למרות שהמקום פתוח כבר מהקיץ הקודם.

תפריט האלכוהול מכיל מבחר מצומצם יחסית של בירות מהחבית: טובורוג, אסטרייה, בלאן 1664, ושקמה – בירת הבוטיק של מב"י. בבקבוקים המבחר קצת יותר גדול כולל בירה ללא גלוטן ובירה ללא אלכוהול. ההפי האוור 1+1 על כל המשקאות עד 22:30 משקה ראשון, חוץ מהסנגריה החמה כפי שדאג לציין המלצר.

קוצ'י – תפריט משקאות

בגזרת האוכל גם אין הפתעות מיוחדות עם מאכלי בר טיפוסיים פחות או יותר – אדממה, צ'יפס, פיצה, שניצל, כרובית, חציל ועוד.

קוצ'י – תפריט אוכל

החולוני והירושלמי הזמינו חצי בלאן (30 ש"ח) ואני חצי שקמה ענברית (28).

הזמנו גם את החצילוצי (42) עם הגבינה בצד, כרובית מטוגנת עם צ'ילי (39), כשהירושלמי שהיה ממש רעב לקח גם שניצבורגר בלי גבינה (54).

הבירה הוגשה לנו תוך זמן קצר, והרמנו לחיים לכבוד המפגש והבשורות המשמחות מהעבודה שחלק איתנו הירושלמי. כשכבר שתינו התברר שהבירות לא באמת חצי, אלא "גדול" מה שאומר איפשהו בין 400 ל-470 מ"ל (בניגוד לשולי לוצי שם מגישים בכוסות ממותגות ומדודות), לא בדקנו עד הסוף.

החציל והכרובית היו חביבים, לא משהו לכתוב עליו לנכדים, כשהשיחה קלחה על עבודה, מגורים, גיל, נוסטלגיה ודברים אחרים.

כשהיינו בסוף הסיבוב הראשון הצטרף אלינו גם המלומד שהזמין אף הוא מהבירת חיטה. הירושלמי הלארג' הזמין עוד שתי מנות כרובית לשולחן, המלומד הוסיף גם פיצה ירוקה (44), והזמנו גם סיבוב נוסף של בירה אותו הדבר.

הירושלמי עדכן גם את המלומד בבשורות המשמחות, הרמנו שוב לחיים, והתעדכנו גם מה קורה אצלו.

בינתיים התחיל לרדת גשם, זה היתרון של מקום שנמצא בקומת המסחר תחת הרחוב, ואנו נהננו מהחברה עד סביבות 22:30, כשהחלטנו לעבור לקינוח למקום אחר בסביבה.

החשבון, אותו ניתן לשלם בביט גם, יצא 417 ש"ח. הירושלמי יצא לארג', המלומד וכרטיס האשראי שלו עשו שוב בעיות, אך לבסוף המארחת הסתדרה עם הכל.

לקינוח הלכנו בגשם הקל אל המלביה שם לקחנו אני והירושלמי מלבי טבעוני שהיה קצת תפל הפעם. משם המשכנו לסיציליאנית לטובת גלידה למלומד ולחולוני, כשהאחרון זרק חצי ממנה לפח (בשביל זה טועמים לפני שמזמינים משהו לא מוכר), וגם הירושלמי התפנק בכדור, אין ספק שמגיע לו.

לסיכום: חוץ מההפי האוור המאוחר, הקוצ'י לא באמת מציע משהו מיוחד, אם כבר עדיף את השולי לוצי שליד. יש לו עוד לאן להתקדם לפני שאחזור אליו במיוחד.

וגם לעכברוש העיר יש לאן להתקדם במשך שנת 2022….

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לוותר

שולי לוצי – השד לא כזה נורא

זמן: יום רביעי בלילה, אוקטובר 2021

מיקום: אבן גבירול 25, תל אביב

רקע היסטורי:בר השולי לוצי Shuli Lutsi נפתח לפני קצת פחות משנתיים על ידי חבורת סלון ברלין באבן גבירול

הסיפור: אחרי יותר מ-13 שנים של ביקורות ברים ועוד בתל אביב ומקומות אחרים גם, שכללו ביקור במאות ואולי אף יותר מקומות שונים, פיתחתי עם הזמן שתי תכונות שהפכו לקווים מנחים. הראשונה לאבחן מראש אם המקום מספיק אטרקטיבי לטעמי האישי (בירות, אוכל, אווירה, קהל יעד, מחירים וכו') ומצדיק ביקור, והשנייה היא להמנע מראש מרוב המקומות שלא עומדים בקריטריון זה.

את השולי לוצי, לידו חלפתי יותר מפעם פעמיים, אבחנתי כמקום שאינו עומד בקריטריון, למרות שידעתי שיש בו הפי האוור אטרקטיבי (1+1 עד 22:30, לא פחות), זאת עקב היותו האח קטן של סלון ברלין (מקום שני בחיפושים שמובילים לעכברוש העיר, נראה אם תנחשו מי הראשון), אותו אני לא מחבב (למרות שגם שם יש הפי האוור דומה).

קבעתי לצאת לבירה עם נטול הכינוי והראשוני (את לפטי לא נראה בקרוב כנראה), כשהחלטתי לצאת הפעם אל אזור אבן גבירול בואכה לונדון מיניסטור, לשם קל יותר להגיע בתחבורה ציבורית, על פני דרום העיר.

מכיוון שהיה זה ליל רביעי ולא סופ"ש, בחרתי כן לנסות את השולי לוצי, כשתמיד אפשר לברוח משם אל השופטים מקסימום.

נטול הכינוי ואני הגענו אל המקום בסביבות 21:00. בחוץ, שם יש הרבה שולחנות וכסאות היה די מלא אך לא מפוצץ. רצינו לשבת שם, אך התברר שכל השולחנות הפנויים מוזמנים. המארחת הציע לנו לשבת בפנים וכך עשינו.

העיצוב בפנים די מזמין, חלל מרווח ונקי, מואר יחסית ומקושט, עם בר לא קטן ושולחנות קטנים בצדדים, שבאחד מהם התיישבנו.

תפריט האלכוהול כולל מבחר בירות מוכרות בתוספת 3 ישראליות (אביר, Oak&אש), כשהמחירים אמנם לא זולים יחסית בחלקם (וויינשטפן/גינס – 37 ש"ח לחצי), אבל משתלמים אם לוקחים בחשבון את ההפי האוור של ה 1+1 עד 22:30.

שולי לוצי – תפריט אלכוהול

גם תפריט האוכל יש מגוון לא רע יחסית, מנות בר סטנדרטיות ברובן, כולל כמה אופציות טבעוניות.

שולי לוצי – תפריט אוכל

נטול הכינוי הזמין חצי ארדינגר (32), אני התחלתי עם אביר IPA חצי (33), והזמנתי גם את הפיצה הטבעונית (37).

לא עבר זמן רב והבירות הוגשו לשולחן ע"י המלצרית הצעירה, השקנו לחיים, ופצחנו בשיחה לגבי יעדים אטרקטיבים לטיסה בחודשי החורף. האביר IPA היתה לא רעה, אבל יש הרבה טובות ממנה.

הפיצה הטבעונית הגיעה גם יחסית מהר. נטול הכינוי טעם קצת ואמר שהגבינה הטבעונית דווקא לא רעה בכלל (מפיו זו ממש המלצה). אני גם חשבתי שהיתה נחמדה (וגם לא קטנה), אך הייתי מעדיף יותר רוטב עגבניות וקצת פחות גבינה.

בינתיים הצטרף אלינו גם הראשוני שבקושי מצא חנייה לאופניים על הרחוב. זה התיישב והזמין חצי ארדינגר, בזמן שאנחנו הזמנו סיבוב שני – ארדינגר לנטול הכינוי, כשאני גיוונתי עם חצי אמבר אייל של oak&אש.

אחרי שקיבל מכה מהארגז של הכלים לשטיפה שעבר לידו, ומכיוון שלא רצה לשבת מול הקיר, הציע הראשוני שנעבור החוצה. המארחת מצאה לנו מקום פנוי, אז עברנו לשם.

בניגוד לבפנים, בחוץ אין מוסיקה, רק יושבים על הרחוב ושותים את הבירה, בלי יותר מדי אווירה, אבל גם זה לא רע.

האמבר אייל לא השאירה רושם מיוחד לכאן או לכאן, וכשנטול הכינוי ואני סיימנו את הסיבוב השני (הראשוני הסתפק בבירה אחת בלבד), ביקשנו ושילמנו את החשבון – 134 ש"ח ל-5 בירות ופיצה, לא רע בכלל. בחשבון גם גיליתי שהולך להיפתח מקום נוסף שלהם באבן גבירול 13 – הקוצ'י, מה שהיה פעם במקור הבקי בר (למי שעוד זוכר).

כשסיימנו נזכר נטול הכינוי שהוא רעב. ובגלל שחיכינו לנקניקיה שלו, פספסנו את האוטובוס בחזרה, אז עשינו טיול רגלי לתחנה מול גן העיר, שם חיכינו לאוטובוס הבא.

לסיכום: למרות שהשולי לוצי שייך לסלון ברלין מתברר שהשד לא כל כך נורא, ואף אולי יותר טוב מכך. עם עיצוב ואוויר נקי בפנים (בחוץ העשן לא מורגש), הפי האוור ארוך ומשתלם, די מובן למה המקום מלא בכל לילה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, אולי אפילו כדאי בשביל ההפי האוור

שר המשקאות – הבר של השר

רוצים לגלות ברים אלנטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

זמן: שלישי בערב, מרץ 2019

מיקום: דיזנגוף 268, תל אביב

רקע היסטורי: הבר (והחנות) שר המשקאות בדיזנגוף נפתח לפני יותר משנתיים וחצי כסניף נוסף ברשת שלה חנות משקאות בדרום העיר וכמו כן חנות/בר ברמת גן, היכן ששכנו לפני כן ברים רבים שלא ממש תפסו (קו 5, אזור אחד, ג'קסון, דייליז ומי יודע מה עוד פספסתי).

הסיפור: בשיטוטיי בתקופה האחרונה על גבי דיזנגוף, גיליתי שאיכשהו פספסתי עד עכשיו את החנות של שר המשקאות בפינה שלא האירה פנים לברים הגנרים הקודמים ששם שכנו. ראיתי גם שחוץ ממגוון האלכוהול שאפשר לקנות הביתה, יש במקום בר, שמציע בירות מעניינות מהחבית (ברודוג פאנק IPA, ארדינגר ובלו מון בין היתר) וגם הפי האוור של 1+1 עד 21:00 כולל הנחה על האוכל – בהחלט מצדיק בילוי.

פניתי אל חבריי חובבי בירות החיטה – לפטי ונטול הכינוי והצעתי להם שניפגש מוקדם יחסית על מנת שנוכל לנצל את ההפי האוור, כשהם באופן מפתיע זרמו.

נטול הכינוי ואני הגענו אל המקום בשמונה וחצי, כחצי שעה לפני תום ההפי האוור. בספסלים שבחוץ לא ישבו כמעט מבלים, אולי בגלל הערב הקריר, כשעל גבי מסך גדול הוקרן משחק כדורסל של מכבי תל אביב. אחד מהצוות של המקום ניגש אלינו עם התפריטים. לדאבונו של נטול הכינוי התברר שהתפריטים לא מעודכנים ושהברזים במקום בדיוק הוחלפו, כך שאין יותר ארדינגר וגם פרוני, כשבמקומם יש וויינשטפן וגינס , ובגלל ההחלפה חלק מהבירות אינן זמינות.

שר המשקאות – תפריט בירות (לא מעודכן)

שר המשקאות – תפריט אוכל

לשמחתי הברודוג פאנק IPA היתה זמינה אז הזמנתי ממנה חצי (37 ₪), כשנטול הכינוי החליט להזמין חצי מכבי 7.9 (27). רצינו גם לאכול משהו עם הבירות אז הזמנתי אני את הסלט האסייאתי (31 ₪ בהפי האוור אחרי 30% הנחה), והוא הזמין נקניקיות (27 בהפי האוור).

הבירה והאוכל הוגשו לנו די במהירות. הבירה הקרה היתה מצוינת כהרגלה וגם הסלט האסייאתי היה די גדול (במיוחד בהשוואה לאוכל של ברים אחרים בהפי האוור), טעים ומשביע.

קצת לפני 21:00 הצטרף אלינו גם לפטי והזמין במהירות שליש בלו מון (27) ופיצה קפרזה (31 בהפי האוור).

ברקע התנגנה לה בעיקר מוזיקת היפ הופ וראפ טובה, כשמשום מה התגנב גם שיר של מייקל ג'קסון לפלייליסט, שאחרי סרט הדוקו עליו (לעזוב את נוורלנד) אולי תהיה זו הפעם האחרונה שאותו נשמע.

למקום התווספו מספר מבלים, אך עדיין הוא נשאר ריק יחסית. המשכנו כולנו לסיבוב שני ומהנה של הבירות, כשאחריו בשעה 22:00 החלטנו לחתוך.

כששילמנו את החשבון (180 ₪ בלבד), שאלתי את המלצר לגבי הקומה הגדולה שלמעלה. התברר שיש שם גם אזור ישיבה של ספות עם מסך, שמתאים למפגש חברים או למאורע.

לסיכום: למרות שמדובר בחנות משקאות במקור, והמקום רחוק מהאזור העמוס במרכז דיזנגוף עם כמות מבלים דלילה יותר, הקונספט של הבר עובד כאן וכדאי אליו להגיע בשביל הבירות הטובות והמבצעים המשתלמים בהפי האוור.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר בהפי האוור

מברוק – לא לפה לא לשם

זמן: יום שלישי בערב, דצמבר 2018

מיקום: קינג ג'ורג' 79, תל אביב

רקע היסטורי: פאב/בר המברוק Mabrouk נפתח לפני כשנתיים על קינג ג'ורג' ליד הסנטר, היכן ששכi לפני כן ג'וני קריספי ובעבר היותר רחוק בר הפאבלה.

הסיפור: עברו כמעט חודשיים מהמפגש הקודם עם החבורה שאחרי העבודה, מה שאומר שהגיע הזמן לעוד מפגש.

קינג ג'ורג' הינו רחוב די ראשי ומרכזי בעיר, אבל קצת מבוזבז לטעמי מבחינת מקומות הבילוי שעליו. לכן לא חשבתי עליו כאופציה, עד ששמעתי לא מזמן על המברוק, בו לא יצא לי לבקר, ונראה מתאים למפגש בהפי האוור.

מפאת מזג האוויר החורפי ועשן הסיגריות שריינתי לחבורה מקום בפנים. הגעתי ראשון בשעה שקבענו (19:30), כשבדקות הראשונות הרגשתי קצת כמו בקיץ של אביה. מלצרית צעירה ונחמדה הפיגה את בדידותי והגישה לי את התפריט. תפריט המשקאות כולל 4 בירות מהחבית (מרדסו, מלכה בהירה, טובורג וסטלה), עוד כמה בבקבוק, כמה קוקטיילים וגם יינות ומבעבעים. תפריט האוכל כולל כריכים, סלטים ומאכלי בר אחרים.

המלצרית הסבירה לי גם על ההפי האוור – 1+1 על כל השתייה עד 21:00, כשאת הכוס השנייה אפשר להזמין עד 21:30 ואפשר שיהיה משקה אחר גם. על האוכל לעומת זו אין הנחה מכיוון שלדבריה המחירים גם ככה נמוכים יחסית כי זה תפריט הרצה.

מברוק – תפריט אוכל

מברוק – תפריט אלכוהול

עד שהחברים יצטרפו הזמנתי לי חצי מלכה (36) שהוגשה לי די מהר. אליי הצטרף איש הסלפי ומכיוון שלא ירד גשם, העשן משולחן שישב ליד החלון נכנס פנימה, והמוזיקה בפנים היתה חזקה למדי, החלטנו לעבור לשולחן מוגבה בחוץ שם העשן והמוזיקה פחות הפריעו.

בדיוק שעברנו החוצה אלינו הצטרפה גם הדאגנית, ומספר דקות מועט לאחר מכן גם שאר החברים, כולל דוגמן הבית של היוניקלו (לא ביבי), כשרק הבורגנית מהפרובניציה היתה חסרה (קיבלה פס הפעם). המלצרית ניגשה אלינו שוב והסבירה את כללי ההפי האוור וכולנו הזמנו שתייה ומאכלים שונים.

אני הזמנתי את הארטישוק בגרסה הטבעונית בלי הרוסטביף (41), ובמקביל הזמנתי חצי מלכה נוסף.

השתייה זרמה לשולחן, והאוכל הגיע גם בצורה מדורגת (מדי). מנת הארטישוק היתה טעימה אך גודלה לא הצדיק את מחירה, במיוחד אם זה עוד נחשב תפריט "הרצה".

כולם המשיכו גם לסביבו שתייה נוסף והיה שמח מאוד כך שהזמן חלף במהרה. השקנו גם צ'ייסרים מתוקים קצת אותם הביאה לנו המלצרית, ובלי ששמנו לב השעה היתה כבר לקראת 22:30, כשכולם היו כבר די מבושמים, אז החלטנו לסיים את הערב המוצלח.

החשבון ל-7 יצא 672 ₪ (אחרי שדוגמן היוניקלו כבר שילם), לפני שהמלצרית הורידה לנו את התוספת צ'יפס בטטה (9) שהבטיחה שלא תחייב בעת ההזמנה. לא כזה זול בהתחשב בכך שהשתייה היתה 1+1.

לסיכום: בדומה קצת לרחוב שבו הוא נמצא שהינו ציר בין רחובות ראשיים יותר, המברוק הוא אמנם בר חביב אבל לא ממש לפה או לשם. ההפי האוור קצת פחות משתלם ממקומות אחרים בגלל מחירי האלכוהול הלא כל כך זולים, והאוכל שהינו די פשוט בסה"כ גם כן לא זול ועוד עליו אין שום הנחה. מזל שמה שהכי חשוב הוא פשוט להיות בחברה טובה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר בשעות ההפי האוור

שם טוב – הולך לפניו עד סוף השעה

זמן: יום רביעי בערב, ינואר 2018

מיקום: שדרות מסריק 14, תל אביב

רקע היסטורי: בר השם טוב (Shem Tov Bar) נפתח כבר לפני למעלה מ-5 שנים, היכן ששכן השרלוק לפניו.

הסיפור: אנחנו כבר בינואר, שזה אומר שעברו חודשיים מאז נובמבר, זמן למפגש עם החבורה מהעבודה. הפעם החלטנו על היעד ברגע האחרון – השם טוב ליד כיכר מסריק בו יש הפי האוור עד 21:00 (זאת אחרי שהם דחו את שתי הצעותיי הראשונות – דרומי מדי או תפריט לא מספק לטעמם).

הגעתי אל הבר קצת לפני 21:00, כשהחברים כבר חיכו לי בשולחן בתוך הבר שלא היה עמוס במיוחד, עם משקה ביד. נשארו עוד מספר דקות להפי האוור, שכולל 50% הנחה על האלכוהול והאוכל, ולכן עיינתי בתפריט, בו אין משהו יוצא מהרגיל, ובמהירות הזמנתי חצי גינס (36 ש"ח במחיר מלא, 18 בהפי האוור) ואת הסקפה סנדוויץ' טבעוני (38 במחיר מלא, 19 בהפי האוור).

הגינס שלי הגיעה יחסית במהירות והשקנו לחיים כי מי יודע מתי תהיה לנו הזדמנות עד הפעם הבאה.

מכיוון שאנו כבר בסוג של חורף, בימים קרים/גשומים, שלא כמו באביב, בסתיו או בקיץ, הברים השכונתיים, על אף ההפי האוור, די מנומנמים ולא מלאים, כשגם בשם טוב היה זה מצב העניינים.

עברו עוד כמה דקות והאוכל הגיע לשולחן, כשהכריך הטבעוני הפתוח שלי על לחם פרנה, די התפרק ולא ממש הרשים.

השעה השמחה כבר חלפה, אך מלבד המחירים לא הרבה השתנה, ואנחנו המשכנו עוד כשעה בשיחה.

אחרי 22:00 החלטנו לסיים, וניסינו לשלם את החשבון, זה לקח לנו כמה דקות יותר מהצפוי, כנראה שגם המלצרית נמנמה בעמידה.

לסיכום: השם טוב הוא עוד שכונתי סטנדרטי כמו רבים אחרים באזור, כששמו הטוב הולך לפניו לפחות עד שנגמרת השעה השמחה (50% עדיף על 1+1), בעוד שאחריה עדיף אולי להמשיך למקום אחר בסביבה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר בהפי האוור – אפשר לבקר,  לא בהפי האוור אפשר למצוא מקום טוב יותר

פרנצ' 57 (French57) – מדעי הקוקטייל

סתיו 2017 – המקום נסגר

אל תשכחו להשתתף בסקר ברי הקוקטיילים של עכברוש העיר (בסוף הפוסט)

זמן: יום שני בערב, דצמבר 2016

מיקום: ברנר 2, ליד פינת אלנבי, תל אביב

רקע היסטורי: הפרנצ' 57 (French 57), בר קוקטיילים בסגנון ניו אורלינס, נפתח לפני קצת יותר משנה, ע"י ה"פרופסור" (אחד המיקסולוגים הטובים בארץ, אותו אני גם מכיר אישית יש לציין), במקום ה – Hide&Seek, בר קוקטיילים בו הוא היה שותף אך פחות הלך.

הסיפור: עברו כמה שבועות מאז עלתה הביקורת האחרונה, זה לא שהפסקנו לבלות, פשוט ביקרנו במקומות עליהם כבר רשמתי בשנה האחרונה – קונסיירז' (נהייה סוג של מגה בר קוקטיילים, אך עדיין שומר על הרמה), מסקל (עדיין טעים, אפילו שהפך למיינסטרים), הא-לה רמפה (בימי ראשון יש גם הקרנה של סרטי קאלט), הדוסה בר (הודית טבעונית נחמדה בבן יהודה), ואחרים (ביקורות נוספות יעלו בימים הקרובים).

אגב, שני דברים מהם התרשמתי מהשיטוטים בעיר: 1. נראה שבת"א נפתחות יותר חנויות אלכוהול מאשר ברים לאחרונה. 2. ת"א הפכה למעצמת גראס עולמית, כאשר כמעט בכל בילוי בחודשים האחרונים, יצא לי להריח ברחוב את הריח המוכר חזק באוויר באופן חופשי.

בכל מקרה, קבעתי דייט עם העכברושית, כשהצעתי שנצא הפעם לביקור יותר מעמיק בפרנצ'57, בו כבר בילינו כמה פעמים, אז זה היה בדרך כלל בילוי משלים.

כידוע, יש שתי בעיות עיקריות עם קוקטיילים טובים – הם יקרים ונגמרים מהר. לכן החלטנו הפעם לצאת מוקדם יחסית ולנצל את ההפי האוור (30 ש"ח לקוקטייל עד 21:00).

הגענו אל המקום בסביבות 20:45, הבר כבר היה די מלא (לא בדקנו מה קורה בחצר), למזלנו דאגנו לשריין לנו שני מקומות על הבר שחיכו לנו (בגלל שמדובר במקום לא גדול כדאי לעשות זאת).

אחד הברמנים מזג לנו מים במהרה והגיש לנו את תפריט האוכל והקוקטיילים. תפריט הקוקטיילים לא השתנה בהרבה ומכיל 15 קוקטיילים, שמחולקים ל-3 קטגרויות – מרעננים, מורכבים ופירותיים, בתמחור שנא סביב ה-50. תפריט האוכל, שמתעדכן בכל פעם שאנחנו באים, מכיל 10 מנות שאף הן מחולקות לקטגוריות, כשלשמחתי יש גם שתי מנות טבעוניות.

העכברושית הזמינה את ה- Pearl Diver, ממנו נהנתה בפעם שעברה, ואילו אני רציתי לנסות משהו חדש ומורכב יותר ואחרי התלבטויות הזמנתי את ה Laveau’s Potion, עם רכיבים שמזכירים תה (ציפורן, ג'ינג'ר, קליפות ליים, פלפל אנגלי) יותר מאשר קוקטייל (שניהם כאמור ב-30 ש"ח).

בגזרת האוכל הצטערנו שפספסנו את "ראשון טבעוני" בו מתארחת השפית שיראל ברגר (לשעבר במיס קפלן), אז הזמנו לחלוק בינינו את שתי המנות הטבעוניות מהתפריט – סלט אספרגוס (46) וכריך עגבניות ירוקות ופטריות פורטובלו מטוגנות (54).

הקוקטיילים הוגשו לנו די במהירות בלי יותר מדי הצגות. העכברושית נהנתה גם הפעם מהקוקטייל הפירותי והמתקתק שלה, כשהקוקטייל שלי היה באמת מורכב ומעניין, כשהאלכוהול והתבלינים המעקצצים קצת הורגשו בו היטב.

הפעם שתינו יחסית באיטיות, כשבינתיים נהנינו מהאווירה ומהמוזיקה (ג'אז, בלוז, קאנטרי – מתאים לסגנון ניו אורלינס).

כעבור זמן מה הוגשו לנו גם המנות. הכריך היה פריך וטעים, היו בו פטריות ועגבניות מטוגנות, עם רוטב "אלף האיים" טבעוני, אם כי משהו בתוך הכריך היה קצת מלוח מדי. הסלט עם האספרגוס (שהיה אף הוא מטוגן כמובן), היה מרענן ולא רע בכלל, אם כי גודלו ותכולתו לא הצדיקו את התמחור הקצת יקר.

לקינוח הזמינה העכברושית את המנה המושחתת אותו הזמינה גם בפעם שעברה – עוגת גבינה מטוגנת, עם רוטב צ'ילי מייפל (37).

המנה הוגשה בצורה קצת שונה מהפעם שעברה והעכברושית ממנה נהנתה, למעט הרוטב שהיה קצת חריף מדי לטעמה.

סיימנו גם את הקוקטיילים, שילמנו את החשבון (190), בו חוץ מהקוקטיילים גם המחירים של הסלט והכריך היו נמוכים יותר מבתפריט (הנחת הפי האוור?), ונפרדנו מהפרופסור לשלום.

מכיוון שאני לא אכלתי קינוח, הלכנו אל נחלת בנימין, שם נכנסתי לבדוק את הארטה (Arte) – אמנות הגלידה האיטלקית. הופתעתי ושמחתי לגלות שם מגוון נרחב של גלידות טבעוניות, מהם טעמתי אחדות כשלבסוף הזמנתי מנה של שוקולד צ'ילי וקוקוס אותה אכלתי בהנאה בדרך חזרה.

לסיכום: בפרנצ'57 לא תמצאו יותר מדי גימיקים וקישוטים כמו בברי קוקטיילים אחרים, אבל כן תשתו שם קוקטיילים משובחים ומגוונים (ובהפי האוור יחסית מאוחר אף די זולים), עם אוכל מטוגן וטעים, שירות מקצועי, באווירת בר שכונתי בסגנון ניו אורלינס.

אין דירוג בסולם עכברוש העיר עקב ההיכרות המוקדמת עם הבעלים

השופטים – לשתיינים שמבינים, וגם לאחרים

רוצים לגלות ברים אלטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

זמן: יום שני לפנות בערב, נובמבר 2016

מיקום: אבן גבירול 39, פינת השופטים, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי מציין בימים אלו 35 שנים להיווסדו!

הסיפור: הביקור הקצר בשופטים לפני כשבועיים עשה חשק לביקור מעמיק יותר. לשם כך קבענו את מפגש החברים מהעבודה שם, כמובן בשעות ההפי האוור (עד 20:30, יום שישי עד 21:30).

הגעתי למקום בסביבות 19:00 יחד עם מצטרפת חדשה לחבורה, כשאחד החברים כבר חיכה לנו שם. מכיוון שבאנו בשעה מוקדמת לא חשבתי להזמין מקום מראש. מכיוון שכל הספסלים בחוץ היו תפוסים, התמקמנו בינתיים בשולחן ל-4 בפנים.

ידענו שיקח זמן עד שיגיעו שאר החברים, אז ביקשנו לידינו את התפריטים כדי להחליט מה להזמין.

אני החלטתי להתחיל עם חצי פילו (26 ש"ח במקום 34 בהפי האוור) – אייל בלגי בהיר וחזק (8.5%), ועם הבורגר הטבעוני בתוספת אבוקדו (36+5), עליו שמתי עין בפעם הקודמת שהיינו. החברים גם הזמינו לשתות ולאכול, ובנוסף ביקשנו את הארבעס – גרגירי חומוס מתובלים שמוגשים בחינם, אחד מהסמלים של המקום. אלינו הצטרף גם המשתעבד (שקיבל פס מכל המשעבדים), שהזמין אף הוא חצי פילו.

למרות העומס היחסי לשעה מוקדמת זו, המשקאות הוגשו לנו במהירות וגם האוכל לא התמהמה יותר מדי. הבורגר הטבעוני שלי, ע"ב שעועית שחורה, היה כלל לא רע ועשה את העבודה (אם כי הריינבו עדיף בהרבה, בתנאי שמקבלים אותו בזמן סביר).

לא עבר זמן רב ואלינו הצטרפו גם שאר החברים, אך בשולחן לא היה מקום ל-9 אנשים. בחוץ עדיין לא התפנה מקום, אז המלצר חיבר לנו כמה שולחנות בצד השני של הבר, מה שלנו התאים. בניגוד לשעות הערב, המוזיקה לא היתה בווליום גבוה במיוחד, כך שיכולנו אחד את השני לשמוע.

הבירה זרמה לשולחן כמים (שגם הגיעו לשולחן בהמשך), והוגשו לנו לשולחן כל מיני מאכלים (חומוס ביתי, חצילים בטחינה, מטוגנים ועוד), וקיבלנו עוד צלוחיות של גרגירי החומוס הטעימים. אני הזמנתי חצי דאנסינג קאמל APA (21 במקום 28 בהפי האוור), שהיתה מצוינת כתמיד, וכולנו נהנינו מהחברה ומהאווירה.

בסביבות 21:00, אחרי שעתיים במקום, ואחרי שניצלנו את ההפי האוור עד תום, החלו החברים אט אט לעזוב, כשהחשבון לכולנו יצא 640 ש"ח בלבד.

למרות שהיינו די מלאים מהאוכל והבירות, המשכנו חלקינו אל הברטון קרפרי שליד, שם חלקנו ביחד קרפ טבעוני אחד. מסביבנו נישא ריח של ירוק באוויר, כמו כל מקום לאחרונה בעיר.

לסיכום: עם מבחר בירות איכותיות וזולות יחסית מהחבית ובבקבוקים, תפריט מגוון ומשביע בלי יותר מדי דברים פלצניים (וגם ידידותי לטבעונים), מוזיקה טובה, ואווירה שהשתרשה עם השנים, אפשר בהחלט להבין למה השופטים כל ערב מלאים ומהווים אחד הפאבים הטובים לשתיינים שמבינים, וגם לאחרים בכל המינים והגילאים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר (בהפי האוור אפילו שווה יותר)

ברים מומלצים בתל אביב – כיכר רבין

רוצים לגלות ברים אלנטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

פוסט שני בסדרה על ברים ופאבים מומלצים בתל אביב לפי אזורי בילוי עיקריים (ההמלצות הם רק על מקומות שביליתי בהם באופן אישי בשנתיים האחרונות) – והפעם כיכר רבין כולל העליה לכיוון כיכר מסריק שנמצאת חצי דקה הליכה משם.

שלא כמו שוק לוינסקי בלילות, את כיכר רבין כולם מכירים, זוהי הכיכר המרכזית בתל אביב (ואפילו במדינה) בה יש כל הזמן אירועים, עצרות, הפגנות והרבה מקומות לבלות – ברים, בתי קפה, מסעדות, מזללות ועוד.

לשמחתנו, ועל מנת לכסות את העלויות הקבועות, מציעים רוב הברים באזור מבצעים משתלמים בהפי האוורס בשעות הערב היחסית מוקדמות (עד 21:00 לרוב).

ויש גם סקר בסוף – אלו מקומות אתם אוהבים באזור הכיכר?

המקומות המומלצים של עכברוש העיר (כולל קישורים לביקורות):

שאטו שועל (מלכי ישראל 19) – בר יין תל אביבי תוסס, עם אוכל טוב שמתאים לכל מפגש חברתי כלשהו.

מתתיהו – בר שכונתי תל אביבי עם אוכל מגוון והפי האוור משתלם, כשעם מקשוף ולה-שוף מהחבית המקום משתדרג.

פולהאוס (מלכי ישראל 4) – בר קוקטיילים אינטימי ואיכותי. כשבאים צריך רק לוודא שהוא לא משמש עדיין כחדר העישון של הלואי.

 

אפשר גם:

לואי (מלכי ישראל 4) – בר שכונתי עירוני עמוס עם היצע בירות נרחב ביותר, אבל יקר ולא משתלם שלא בהפי האוור.

שם טוב – עוד בר שכונתי טיפוסי עם מבצע משתלם על האוכל והאלכוהול בהפי האוור – 50% על הכל, מה שלא מכריח אתכם להזמין יותר אם לא בא לכם.

לבובסקי (מלכי ישראל 11) – בר/מסעדה סולידי ורגוע יחסית מול הכיכר, שמציע אוכל מגוון, ומחירי בירה שפויים גם לא במבצע.

לילוש – אמנם לא בר אלא ביסטרו שכונתי, אבל אוכל מצוין, אלכוהול זול, ואווירה נעימה וידידותית.

בר לבובסקי – טיפוס סולידי

זמן: יום רביעי בערב, ינואר 2016

מיקום: מלכי ישראל 11, כיכר רבין, תל אביב

רקע היסטורי: הבר לבובסקי (Bar Lebowski), על שם כוכב הסרט של האחים כהן, נפתח לפני כחצי שנה ע"י קבוצת שותפים מבעלי הג'יבריש, פלורנטין 10 ועוד, היכן ששכן לפני כן קפה העירייה.

הסיפור: אחרי זמן רב שלא יצאנו יחדיו, קבעתי עם לפטי, הראשוני ונטול הכינוי לבירה. מכיוון שקבענו בשעה מוקדמת יחסית, החלטנו לצאת לאזור כיכר רבין/מסריק לנצל את השעות השמחות הארוכות יחסית (עד 21:00) באחד הברים שבאזור.

רוב הברים היו מלאים, ואנו הלכנו אל הבר לבובסקי, שדווקא היה די ריק יחסית. המקום לא גדול יחסית, בפנים בר קטן כשמעליו ציור קיר שמתאים לשם (ראו תמונה גם בהמשך), ועל הרחוב אזור מקורה ובו שולחנות ישיבה.

השעה היתה כמה דקות אחרי 21:00 כשהתיישבנו על הבר. למרות זאת הסכים הברמן להכיל עלינו את מבצע ההפי האוור של ה- 1+1. מהחבית אפשר למצוא במקום את הבירות הסטנדרטיות של טמפו (גולדסטאר, פאולנר, הייניקן ומרפיס), לפחות גם בכוסות סטנדרטיות ובמחירים סבירים (26 לחצי גולדסטאר, 29 לשאר), כשיש גם יינות, בקבוקים, קוקטיילים ועוד.

לבובסקי – תפריט אלכוהול

נטול הכינוי (ששכח את הארנק בבית – כמה נוח) הזמין חצי פאולנר (29 ש"ח), לפטי שנהג ואני שהייתי קצת מצונן הזמנו שנינו רק שליש פאולנר (24) בידיעה שנקבל גם שליש נוסף במסגרת המבצע, והראשוני הזמין כמובן קוקטייל – אייריש מלון סאוור (42).

תפריט האוכל במקום מגוון ומכיל ארוחות בוקר, כריכים, סלטים, פסטות, מנות קטנות וגם עיקריות – זאת מכיוון שהמקום פתוח משעות הבוקר, כשבמשך היום הוא בעצם סוג של מסעדה.

לפטי הרעב הזמין בוקר צרפתי (27) – ביצת עין עם גבינה צהובה וירקות בקרואסון כמובן, ואני הזמנתי כרובית בטמפורה (23) בגרסה טבעונית.

הברמן מזג לנו במהירות את הבירות בכוסות הממתוגות, ואנו התחלנו לשמוע את חוויותיו של הראשוני מהמרתון / צליחת הכינרת הראשון שלו.

מנת הכרובית הוגשה על גבי רוטב צ'ילי (ללא החמאה), והיתה די גדולה ונדיבה (גם בכמות וגם בטיגון), כדאי לחכות שהיא תתקרר קצת כדי לא לקבל בחיך כוויה.

אחרי שסיימנו את המשקאות המשכנו כולנו לסיבוב בירות נוסף במסגרת המבצע, כשהראשוני הזמין הפעם קוקטייל White Russian ממנו הוא נהנה.

האווירה במקום נשארה די רגועה, כשלכך תרמה גם מוזיקת הבלוז-רוק שברקע התנגנה.

לפטי נאלץ לנטוש מוקדם יחסית, אך שלושתנו נשארנו עד לקראת 23:00, אז שילמנו את החשבון שיצא 169 ש"ח לארבעתנו ונפרדנו לשלום.

לסיכום: הלבובסקי, שלא כמו הבחור שעליו הוא נקרא, הוא בר-מסעדה סולידי למדי. מתאים למפגש עם אוכל ואלכוהול לא יקר (גם לא בהפי האוור) באזור הכיכר.

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, רצוי להגיע לפני 21:00 כשההפי האוור עוד תקף