באנה! גם כאן זה עדיין אפשרי

זמן: יום חמישי בערב, יוני 2017

מיקום: נחמני 36 (בין רוטשילד ליהודה הלוי), תל אביב

רקע היסטורי: באנה – BANA, מסעדה על טהרת אוכל מהצומח נפתחה לפני כחודש, בלב תל אביב, ע"י צעירים תל אביביים עם רקע בתחום הקולינרי והבלייני (בהם גם יוצאי אייל שני, שגם עם כל הפלצנות שלו לפחות נותן כבוד לירקות).

הסיפור: לפני כחודשיים סיפר לי הראשוני (שנמצא ב"רילוקיישן" בלב תל אביב), על מקום טבעוני חדש שנפתח ממש לידו. קיבלתי ממנו דיווחים על ההתקדמות, וגם כשהמקום נפתח לפני כחודש והפך לאטרקציה ברנז'אית לדבריו (ואפילו שגיא כהן רשם עליה ביקורת חיובית – למרות שלי זה לרוב לא אומר יותר מדי ולפעמים אפילו להיפך).

אחרי שחזרתי מארה"ב (הביקורות יגיעו גם הן מתישהו בקרוב), חיפשתי מקום לצאת לדייט עם העכברושית, שרצתה מסעדה, והבאנה המסקרנת ענתה להגדרה.

שכחתי להזמין מקום מראש ליתר ביטחון, מזל שיש אפשרות להירשם ברשימת ההמתנה מהדרך בטלפון (036991566).

הגענו אל הבאנה בסביבות תשע ורבע בערב. המקום המקושט בנורות, היה מלא בקהל מקומי מעורב (צעיר ברובו), כשהיו לא מעט ממתינים בחוץ, אך לשמחתנו בדיוק הגיעו אלינו ברשימה, ולנו שולחן בפנים כבר חיכה.

כבר שנכנסים למקום הצבעוני מרגישים משהו תוסס עם וייב חיובי – הרבה ירקות ופירות טריים מסביב, מטבח פתוח, ודלפק גדול עליו מכינים ומניחים חלק מהמנות והרכיבים.

  

  

מלצרית צעירה ונחמדה הגישה לנו את תפריט האוכל (שמתשתנה מדי יום) ותפריט המשקאות. המנות כולם מבוססות על רכיבים מהצומח וכולן מפתות ומעניינות כך שנזקקנו להמלצות.

למרות שלא היינו בקטע של אלכוהול, החלטתי לנסות בהמלצת המלצרית, את קוקטייל היום ע"ב רום ואגסים שנשמע מעניין (38 ש"ח). כשחוץ מזה יש גם בירה אלכסנדר מהחבית, יינות, משקאות לא אלכוהוליים מעניינים ועוד.

אחרי כמה דקות הגענו להחלטות גם בגזרת האוכל והזמנו לחם מחמצת שסק וכוסמין מלא (18), דלעת ערמונים צלויה (44), ירקות פריכים (46) ופטריות צלויות על מחית ערמונים (52).

הקוקטייל היה חביב, כשזמן לא רב מדי אחריו התחילו לזרום לנו האוכל לשולחן.

הלחם היה טרי , לח ודחוס והוגש עם טחינה ועגבניות – מנה נחמדה, אך בדיעבד היה חבל לבזבז דווקא עליה את הקלוריות.

אח"כ הגיעו אלינו שלוש המנות העיקריות בדירוג, כשכולן היו מצוינות, לא פחות:

הירוקים כללו שעועית ירוקה, אספרגוס, ברוקולי וקישוא טריים ואיכותיים, פריכים ומתובלים במידה הנכונה. אכן מנה מאוד מדויקת כפי שאמרה לנו המלצרית.

הדלעת ערמונים נמסה בפה עם רוטב הקרם קוקוס שהיה יותר טעים מסתם יוגורט רגיל, והטבולה עם הכרובית בצד שהלכו עם זה טוב.

גם הפטריות היו טעימות כשמחית הערמונים היתה נהדרת והחליקה היטב בגרון.

המנות לא גדולות מדי אך גם לא קטנות ודי משביעות. לא היינו מלאים לגמרי אז מההתלהבות (גם של העכברושית הלא טבעונית למי שלא יודע או זוכר לצערי) החלטנו להזמין עוד מנה. לצערינו המנה שרצינו בדיוק נגמרה אז הזמנו את הוולקנו בול (42), שנראתה על הנייר מפתה.

כעבור מספר דקות קיבלנו אותה וקצת התאכזבנו – לא בגלל שהיא לא היתה טעימה דווקא, אלא בגלל התיאור שלה שנשמע מלהיב יותר מכשהייתה. המנה כללה גזרי שורשים טריים, קינואה ורוטב חמאת בוטנים סויה – מתאימה יותר כסלט פתיחה ולא כסיומת לארוחה טעימה.

המלצרית הנחמדה ראתה שקצת התבאסנו, אז חלקנו איתה את המידע. החלטנו להזמין גם קינוח – צ'יה פודינג (34). מנה מעניינת, לא כבדה או מתוקה מדי, עם שילוב טעמים מתוק מלוח בין המשמש הצלוי, הקראמבל שקדים והמייפל, לשברי פיסטוקים והצ'יה הרכה עצמה שמושרית בחלב אגוזי לוז שבמקום מכינים.

מלאים ומרוצים שילמנו את החשבון שיצא לא זול (274 ש"ח) אך גם לא נורא יחסית לכל מה שהזמנו (קוקטייל + שש מנות), כשהבטחנו לעצמנו ולמלצרית שעוד נחזור לנסות את המנות האחרות שרצינו ולא יצא לנו.

לסיכום: אחרי שההתייאשתי לאחרונה ממה שקורה בתל אביב – מחסור במקומות איכותיים שנפתחים, וירידה ברמה של אלו הטובים שקיימים, ועוד אחרי שחוויתי ההיפך ממש על קצה המזלג בניו יורק, שמחתי לראות שגם כאן זה עדיין אפשרי אם רוצים. כך לפחות בבאנה, שהוא מקום מלהיב, מגניב ושונה, שמשקיע באוכל איכותי, בריא, טעים, חיובי ומהנה. לא סתם הוא מלא כל ערב במבלים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר (אולי הטובה בתחום כרגע בעיר, כשגם כאמור שגיא כהן, שאוהב לקטול מקומות טבעוניים, המליץ)

ג'ונס בר – בחזרה למציאות

ויש גם שני סקרים בסוף לגבי ברי קוקטיילים בעיר בכלל, וברים בדיזנגוף

זמן: יום רביעי בערב, יוני 2016

מיקום: דיזנגוף 190, תל אביב

רקע היסטורי: בר הקוקטיילים הג'ונס (Johns Bar) נפתח לפני קצת פחות מחודשיים והינו אחיו הצעיר והגלוי של בר הקוקטיילים הלילי הג'ספר ג'ונס ששוכן בתוך הפסאז'.

הסיפור: אחרי שהתאוששתי קצת מהביקור בארה"ב ומהג'ט לג, הגיע הזמן לחזור למציאות אז הזמנתי את העכברושית לדייט – לג'ונס החדש, האח הצעיר של הג'ספר – שזכור היה לנו לטובה מהביקור הקודם בו.

מכיוון שמדובר במקום חדש הזמנתי ליתר ביטחון מקום מראש בטלפון (0528515574)

. בסביבות השעה 21:00 נכנסנו לבר וזכינו לקבלת פנים אישית וחגיגית מהצוות. המקום עצמו לא גדול במיוחד אך מזמין, בר ארוך כשמאחוריו הברמנים המוקפדים כמובן ודיספליי המשקאות, כשבצידו הרחוק ליד עמדת ה-DJ, גם עמדה קרה להכנת מנות.

התיישבנו במרכז הבר, כשאחד הברמנים הציג את עצמו, וסיפר לנו שלקראת אליפות ישראל לברמנים/מיקסולוגים, הם מארחים בכל ערב ברמן אחר שמתחרה בתחרות ומכין את הקוקטיילים המיוחדים שלו. הפעם היה זה תאי קובלר מהגטסבי, שהציע תפריט של 4 קוקטיילים.

חוץ מזה יש גם תפריט קוקטיילים של המקום, שמכיל מגוון קוקטיילים בצבעים ואחרים, בתמחור לא יקר יחסית (44 ש"ח), וגם תפריט אוכל מצומצם יחסית.

 

החלטנו לנסות את הקוקטיילים המיוחדים של תאי קובלר – Bare Necessities לעכברושית, ו Eternal Sunshine of Spotless Mind בשבילי. הזמנו גם שתי מנות לנשנש סשימי חציל (31) לחלוק (הקובנייה הטבעונית לא היתה זמינה משום מה), וקפרזה גרואייר (31) לעכברושית.

תאי הברמן, חבוש בכובע ועם זקן מעוצב, הכין לנגד עינינו את הקוקטיילים בצורה מקצועית ומדויקת, כולל כל השקשוקים ההכרחים עם המרפקים.

בהתחלה קצת התבלבלנו בין הקוקטיילים שקיבלנו – חשבנו שזה עם הטעם המעושן יותר הוא השמש נצחית בראש צלול בגלל שברכיבים היה כתוב Smoke & Mirrors, אך הברמן הסביר לנו שזהו רק שם של ליקר ביתי אותו רוקח תאי, והטעם המעושן הוא בכלל בגלל הטקילה של דון חוליו.

הקוקטייל של העכברושית היה כאמור בטעם מעושן ודווקא הקוקטייל שלי היה יותר מתוק ולטעמה, אז חלקנו בינינו את שניהם – לגימה לגימה.

הסשימי חציל היה נחמד וטעים, וקצת חריף בגלל הסרירצ'ה, אך לא ממש משביע. העכברושית נהנתה מהמנה שלה, אף כי גם היא לא היתה גדולה ומשביעה.

בעוד אנו נהנים מהמשקאות מהאווירה ומהמוסיקה הקצבית ברקע, חזרנו למציאות היום יומית בישראל ותל אביב, עם ידיעה על הפיגוע בשרונה (שם אמורה גם להתקיים אליפות הברמנים).

עקב כך וגם בגלל הג'ט לג, ויתרנו על סיבוב נוסף, שילמנו את החשבון ונפרדנו עם צ'ייסר מהברמן לשלום.

על הקינוח ב-Cookeez דווקא לא ויתרנו, וממנו בהליכה על דיזנגוף אכלנו.

לסיכום: הג'ונס שומר על הסטנדרטים הגבוהים של הג'ספר ושל שאר ברי הקוקטיילים המשובחים בעיר, כשגם המחירים לא יקרים, אם כי מומלץ לא להגיע רעבים.

 3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

שאפל – אם שותים משחקים!

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

זמן: יום חמישי בערב, אפריל 2016

מיקום: פלורנטין 19, תל אביב

רקע היסטורי: השאפל בר (Shuffle bar) נפתח לפני כשנתיים וחצי ע"י שני חברים שחיפשו פאב פשוט לבלות בו עם אנשים ומגדיר את עצמו כפאב של פעם עם האנשים של היום.

הסיפור: קבענו לצאת עם הלולן ואוהבת החיות, כשהיעד היה הפעם פלורנטין, כשהאחרונה הציעה את השאפל בר, בו עדיין לא ביליתי לפני כן. בירור קצר עליו ברשת, שהעלה בין היתר שהוא ידידותי לטבעונים, עם הפי האוור משתלם עד 21:00 ויש בו כל מיני משחקים, נשמע מתאים ומעניין.

מכיוון שהיה זה יום חמישי (עמוס בפלורנטין) דאגתי להזמין מקום בטלפון (052-8511577) ליתר ביטחון, לשעה קצת מוקדמת יחסית (רבע לתשע), כדי שנספיק לנצל את ההפי האוור עד תום. לצערנו, הלולן לא הרגיש טוב, ולכן בוטל הדאבל דייט, אך העכברושית ואני החלטנו בכל זאת לצאת.

הגענו אל הבר בשעה היעודה, כאשר מלצרית נחמדה הושיבה אותנו בשולחן שהוזמן לארבעה. זו הגישה לנו את תפריטי האוכל והמשקאות (בירה קרה, אנשים חמים). תפריט האוכל, עליו יש 20% הנחה כחלק מההפי האוור, מכיל שלל אפשרויות, כולל מלא אופציות טבעוניות. שמעתי המלצות על הפיצה הטבעונית אז הזמנו אותה (45 ש"ח לפני ההנחה) עם בצל ופטריות. העכברושית הזמינה בנוסף שלישיית טאפאס עם לחם הבית (54 לפני) – כדורי מוצרלה עם שרי ונענע, אבוקדו וקרפצ'יו סלק עם גבינה.

בגזרת האלכוהול ההפי האוור כולל 1+1 על כל המשקאות, וגם תפריט מגוון יחסית – טוכר, טובורוג, סטלה, גינס, אדלוויס, הובגובלין, ברבר, וג'מס מתחלפת מהחבית, קוקטיילים ועוד. בגלל שלא רציתי לשתות יותר מדי אחרי הלילה הקודם, הזמנתי רק שליש ג'מס 8.8 מהחבית (33), כשהעכברושית רצתה בירה מתוקה, אבל מכיוון שאין כזאת, הזמינה לבסוף את קוקטייל הג'לי בינס המקורי (42).

שאפל – תפריט אוכל ובירות

שאפל – תפריט אלכוהול

אחרי שהזמנו במהרה, התפנינו להביט מסביב. הפאב מעוצב בצורה קלאסית, ריהוט עץ, תאורה עמומה, בר קטן, מסך טלוויזיה עם שידורי ספורט, ותוספת מרעננת של משחקי חברה של פעם (טאקי, מפולת לבנים, טריוויה ועוד) על השולחנות.

ביקשנו מהמלצרית את הטאקי מהשולחן הסמוך, ואחרי שוידאתי עם העכברושית האם מותר לשים מספר של צבע אחר על אותו מספר בסוף טאקי, ניצחתי במהלך אחד, נראה לי שיא עולמי.

תוך כדי שאנו משחקים בהנאה קיבלנו את האוכל והמשקאות לשולחן. הפיצה הטבעונית, עם גבינת קשיו שמכינים במקום, היתה די טעימה, הטאפאס של העכברושית היו סבירים, חוץ ממנת עגבניות השרי עם המוצרלה, בה היה משהו שלא אהבה, אז החליפו לה אותו בלי שום בעיה בשמחה.

המקום התמלא די במהירות, ואנו עברנו לשחק במשחקים אחרים – טריוויה, בה הוכחתי לעצמי שעדיין אני זוכר דברים, וארבע בשורה, בו הפתיעה אותי העכברושית.

הזמנתי עוד שליש ג'מס במסגרת ה-1+1, כשהעכברושית, שיצאה קצת מאוכזבת מהטאפאס (ככה זה שהם לא טבעוניים כנראה), ביררה עם המלצרית לגבי הקינוחים – כולם טבעונים, ונשמעו לה מפתים. החלטנו להזמין שניים – מוס שוקולד (35), ופאי אגסים (35), כבר בלי הנחה מכיוון שהשעה 21:00 כבר עברה.

הקינוחים הוגשו שניהם עם גלידת וניל טבעונית ועוגיית לוטוס ועמדו בציפיותיה של העכברושית שהתלהבה במיוחד מהפאי אגסים.

היינו מלאים מהאוכל והאלכוהול ועייפים קצת מהמשחקים, אז שילמנו את החשבון שיצא 224 ש"ח בסה"כ, ונפרדנו לשלום, כשבדרך החוצה חלפנו בכניסה על פני מבלים ממתינים.

לסיכום: השאפל אכן עומד בהגדרותיו כשיש בו כל מה שצריך ויותר – מבחר בירות מהחבית, הפי האוור ומבצעים משתלמים (יום ראשון 1+1, שני טבעוני, שלישי ללא תחתית), אוכל מגוון, שירות מצוין, שידורי ספורט ואפילו משחקים.

4 4.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר, רצוי לבוא עם כמה חברים

דאבל סטנדרט – יש על מה לדבר

ויש גם סקר על ברי הקוקטיילים בעיר בסוף הרשומה, כשגם הדאבל סטנדרט מתווסף לרשימה

זמן: יום רביעי בלילה, אפריל 2016

מיקום: דיזנגוף 247, פינת שדרות נורדאו, תל אביב

רקע היסטורי: דאבל סטנדרט (Double Standard) הינו בר קוקטיילים חדש, שנפתח באופן רשמי רק לפני שבוע שבועיים, ע"י שני שותפים מהתחום (ביניהם אחד מבעלי הספייסהאוס). המקום משמש במשך היום כחנות לציוד להכנת קוקטיילים ובערב הופך לבר קוקטיילים לכל דבר ועניין.

הסיפור: הרבה זמן לא יצאנו העכברושית ואני לבר קוקטיילים, ואני שמתי עין על הדאבל סטנדרט החדש שעוד לא נפתח וכבר זכה לכתבות יחצנות בכל המדורים הרלוונטיים – לא ממש ספיק איזי אם הבנתם.

הגענו אל המקום הפתוח אל הרחוב בסביבות 21:15. אמנם ליתר בטחון הזמנו מקום לפני כן בטלפון (03-5550966), אך זה היה בשפע, כשאנו העדפנו לשבת בפנים על הבר, במקום בשולחן נמוך או גבוה.

  

אחד הברמנים, הלבושים כולם בהידור כמובן, קיבל את פנינו עם מים קרים עם נגיעות יסמין ועמם התפריטים (בהרצה). תפריט הקוקטיילים מכיל 9 קוקטיילים שנראים כולם מעניינים. לעומתו תפריט האוכל עדיין די מצומצם ופחות אטרקטיבי, כשכמעט כל המנות (בסביבות 45-50 ש"ח) מכילות כל מיני חלקים ממולאים או מעורבים של חיות מהים או מהיבשה (קלאמרי במילוי בייקון ופרמזן על מצע ניוקי למשל), כשהברמן דאג שם להבהיר שאלו מתאימות להיות יותר מנות ראשונות, ולצערי אין בכלל מנות טבעוניות (יש לציין שבדקתי זאת מראש ולכן דאגתי לאכול משהו קטן קודם).

דאבל סטנדרט תפריט

אני התעניינתי בקוקטייל ה- Offshore Account, שמכיל אננס, וביקשתי הסבר מהברמן על הרכיבים האחרים אותם לא הכרתי והיו סוג של טקילה וליקר תה. השילוב נראה לי טוב אז אותו הזמנתי (46 ש"ח).

העכברושית חיפשה משהו מתוק כהרגלה, ובהמלצת הברמן הזמינה את ה Jasmine Sour, סאוור קלאסי לדבריו (42). מכיוון שהיא לא אכלה לפני כמוני, היא היתה גם מאוד רעבה (ולא רצתה לשתות על בטן ריקה), ולכן הזמינה את האופציה היחידה שנראתה לה די נורמלית – קנלוני דלורית וגבינות (44), למרות שקצת חששה מטעמה של הגבינה.

את הקוקטיילים הכין הברמן הצעיר, שהיה חייכן ומאוד ידידותי, אל מול עינינו, וטוב שכך. מכיוון שאז ראיתי שבקוקטייל הסאוור של העכברושית הוא שם גם ביצה, שאמנם לדבריו אינה מורגשת בטעם, אך ממנה אני כאמור נמנע.

הקוקטייל שלי היה נחמד, אך מעושן מדי לטעמי (בגלל הסוג של הטקילה). הקוקטייל של העכברושית לא היה בדיוק מה שציפתה, כשמנת הקנלוני היתה בסדר, חוץ מזה שהיתה די קטנה, ולדבריה הגבינה היתה לה טיפה מוזרה.

Offshore Account

Jasmin Sour

קנלוני

ברקע התנגנה לה מוזיקה בווליום קצת גבוה מדי אולי, בעיקר שירי רוק קלאסיים ומיקסים שלהם משנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה, כשלפתע ראינו את אחד הברמנים מוזג אש בין שני קנקנים, אז שאלנו את הברמן שלנו מה הוא מכין. היה זה קוקטייל Welcome to Jamaica, שהתלבטתי לגביו בהתחלה. החלטתי להזמין ממנו (48), ולו רק כדי לצפות שוב באופן ההכנה.

Welcome to Jamaica

הקוקטייל עצמו שהוגש לי בכוס תה, היה דווקא לא ממש חם ופשוט מצוין – מתוק במידה הנכונה, כשגם האלכוהול בהחלט מורגש.

Welcome to Jamaica

בין היתר שוחחנו עם הברמן לגבי ברי הקוקטיילים בעיר. סיפרנו לו על אלו שאנחנו אוהבים יותר וגם על האחרים, והוא סיפר לנו שעבד קודם לכן בג'אספר בר, גם הוא אצלנו במועדפים, וחוץ מזה שבקרוב תפריט האוכל יתרחב עם צפי גם למנה טבעונית, כשגם הוא לדבריו בעצמו כמעט טבעוני.

כשסיימתי את הקוקטייל השני, החלטנו שזה הספיק ליום אחד. ביקשנו את החשבון שיצא 180 ש"ח, והברמן שאל אם נרצה להוסיף טיפ של 15% לחשבון באשראי, השבנו בהסכמה. בסופו של דבר הוא הוסיף רק 10% משום מה, וכשהערנו לו על כך, אמר שזה גם ככה לא משנה, כי הוא מקבל סכום קבוע כהשלמה.

מכיוון שלא ממש אכלנו, חיפשנו מקום ל"קינוח". הלכנו אל הפאפא ג'ונס החדש, שנפתח במקום טוני וספה ליד פינת ירמיהו, שם הזמינה לה העכברושית פיצה אישית. מכיוון שאין להם אופציה טבעונית, ולא היה משהו אחר בסביבה, הלכנו אל הסניף של המקסיקנה בירמיהו שם הזמנתי אני את הבוריטו הטבעוני (42).

אכלנו על הספסל בדיזנגוף, כמו בימים הטובים. הבוריטו היה אמנם גדול ומשביע, אך קצת סתמי וחסר טעמים לעומת מקומות אחרים.

לסיכום: בהחלט יש על מה לדבר בדאבל סטנדרט, שנראה על פניו עוד בר קוקטיילים מהוקצע שהצטרף לחבורה. אם אכן ישדרגו שם את האוכל, זה בהחלט יכול להיות מקום על רמה. אגב, לידיעת המיקסולוגים, לא כל בר קוקטיילים חייב להציע מנות קטנות ופלצניות בהגדרה. גם אוכל רגיל יחסית ומשביע, יעשה את העבודה.

אין כרגע דירוג בסולם עכברוש העיר – נחכה ונראה מה יהיה אחרי תקופת ההרצה

 

6 במאי – כדאי לרדת מהכיכר אל הרחוב

זמן: יום רביעי בערב, פברואר 2016

מיקום: בן עמי 13, כיכר דיזנגוף (מול קולנוע רב חן), תל אביב

רקע היסטורי: בר ה-6 במאי, אחיו הצעיר של הבר הירושלמי 5 במאי (ע"ש סינקו דה מאיו) משוק מחנה יהודה, נפתח לפני יותר משנתיים מול קולנוע רב חן, היכן ששכן לפני כן סניף של לה צ'מפה זכרונה לברכה.

הסיפור: אחרי הרבה זמן שלא יצאנו ביחד לבד, העכברושית הציעה שנצא לדייט. בדיוק כמה ימים לפני כן, קיבלתי מייל מהבעלים של ה-5 וה-6 במאי שהזמינו אותי לבוא לבקר (באופן גלוי או סמוי) ולהתרשם, ומכיוון שהמקום היה זכור לי לטובה מהביקור הקודם, החלטתי ליישם – כמובן שבאופן סמוי ובלי להודיע או לתאם.

הגענו אל המקום קצת אחרי 21:00. יש 3 אפשרויות לשבת – בחוץ תחת כיפת השמיים, בחוץ באזור המקורה או בפנים על הבר – שם חיכה לנו מקום אותו הזמנו מראש (טלפון – 0722410551) – מבלי שיידעו שאני הוא העכברוש.

חלל הבר, בו ישבו חוץ מאיתנו בהתחלה עוד שני זוגות, לא גדול מדי ומעוצב בצורה מינימליסטית יחסית. קצת צמחים מטפסים מעל הבר, ואביזרים שונים ומשונים בקומת גלריה קטנה מעל המטבח, באווירה אינטימית.

    

הברמן החביב הגיש לנו את התפריטים שהשתנו מאז הפעם האחרונה שביקרנו במקום. התפריטים נראים יותר פשוטים וזולים. מהחבית יש אמנם רק גולדסטאר ומכבי אבל בגדלים תקניים ובמחירים זולים (25 ש"ח בלבד לחצי גולדסטאר – מחירי שוק לוינסקי), יש גם בקבוקים, יינות, צ'ייסרים וקוקטיילים, אף הם במחירים מזמינים.

תפריט אלכוהול – 6 במאי

תפריט האוכל השתנה אף הוא כאמור, הרבה יותר ידידותי לטבעוניים (Vegan Friendly), ומחולק למנות קטנות ומנות גדולות שונות, במחירים שנראים על פניו זולים מאוד (10-24 למנה קטנה, 29-39 למנה גדולה)

תפריט אוכל – 6 במאי

העכברושית החליטה לוותר בכלל על אלכוהול, כשאני החלטתי לוותר על הישראליות מהחבית, ולנסות את קוקטייל הג'ין מלפפון (29), שנראה די באופנה היום.

בגזרת האוכל התלבטנו בין כל המנות השונות, מה כדאי להזמין ואולי לחלוק. לבסוף בחרנו להזמין כמה מנות – סלט בלדי עם הפטה בצד (24) לחלוק, תפוח אדמה אפוי עם שמנת חמוצה לעכברושית (15), מרק שורשים לבנים בשבילי (10), כשהחלטתי לנסות גם את הפיצה טבעונית (29), למרות שהברמן הלא טבעוני, אמר שהגבינת קשיו פחות לטעמו והוא לא ממליץ.

הברמן הכין את הקוקטייל במהירות מולי. זה היה חביב אבל לא קלע לטעמי – כנראה שהג'ין זה לא בשבילי. לא עבר זמן רב והמנות החלו לזרום לשולחן אף הן. המרק הוגש בכוס לא גדולה, והיה עם טעמים חזקים, קרמי וטעים, כך שגם העכברושית שאותו אהבה, הזמינה ממנו עוד מנה.

ג'ין מלפפון ומרק שורשים עם יד סקסית נשית

סלט הבלאדי הגיע עם עלי רוקט, סלק, בטטה אפויה וטחינה גולמית, נחמד מאוד אבל היה יכול להיות יותר טעים בלי מלח גס בפנים.

העכברושית היתה מאוד מרוצה מתפוח האדמה שלה, כשהפיצה שלי הפתיעה לטובה – רוטב העגבניות הטעים הורגש יותר מהגבינה הטבעונית, והפיצה הדקה עם הכרובית והעלים היתה טעימה, קצת בסגנון טוני וספה.

סלט בלאדי ותפוח אדמה עם שמנת חמוצה

 

פיצה טבעונית עם עלים וכרובית

ברקע התנגנה מוזיקה שחורה (ראפ והיפ הופ) עכשווית אך לא שחוקה, כשהסאונד היה אף הוא באיכות טובה, אולי רק טיפה גבוה מדי. הזוגות שהיו לידינו עזבו בינתיים או עברו החוצה, ואנו נשארנו לבדנו על הבר בדייט רומנטי.

החלטנו ל"התפרע" ולהזמין קינוח לכל אחד. העכברושית בחרה את עוגת הטחינה בננות (10) ומאוד אהבה אותה ואפילו העירה לברמן שבכיף הם יכלו לגבות יותר מ-10 שקלים עליה. אני הזמנתי את הקריספי דונאט הטבעוני (10) – לחמנייה מתוקה ומטוגנת במידה, עם הרבה סוכר ושוקולד מסביב, משהו בין צ'ורוס לסופגנייה, קינוח בכלל לא רע.

עוגת טחינה בננות

 

קריספי דונאט טבעוני

בין לבין דיברנו קצת עם הברמן לגבי טבעונות – מבחר ומחירים, והוא אמר לנו שגם הוא שוקל להפוך לטבעוני, אני אמרתי לו שהיום זה ממש לא קשה ואני בהחלט ממליץ.

היינו כבר בשלבי סיום כשהצוות החליט להרים צ'ייסר, ואחד הבעלים הציע לי להזמין גם (6 ש"ח). הייתי די מלא אז החלטתי לוותר, אבל קצת תהיתי מדוע אם המחיר כל כך נמוך, הוא לא פשוט הזמין אותי על חשבון הבר.

החשבון יצא 136 ש"ח בלבד – די זול לדרינק וארוחה ממנה יצאנו שבעים ומלאים.

לסיכום: עד שיורידו את כיכר דיזנגוף בחזרה אל הרחוב, כדאי פשוט לרדת ממנה קצת הצידה אל בן עמי ולמצוא שם את ה-6 במאי – מקום קצת שונה בנוף האזורי, זול וטוב.

שיפורים קלים פה ושם עם עוד איזה בירה איכותית מהחבית (מתחלפת?), היו בכלל משדרגים אותו.

3.5 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, לפני או אחרי סרט ברב חן אפילו טוב יותר (כדי שלא ייסגר ובסוף רק עם קומפלקסים נישאר)

קונסיירז' – יודע את העבודה?

סקר ברי הקוקטיילים של העיר ממשיך – ראו למטה בסוף הרשומה

זמן: יום ראשון בערב, סוף ינואר 2016

מיקום: דיזנגוף 95, תל אביב

רקע היסטורי: הקונסיירז'- Concierge הינו בר קוקטיילים שנפתח בסוף 2014 כחלק מהגל ששטף את תל אביב. את המקום פתחו שלושת האחים לבית אבידן (רום סרוויס, נלסון ועוד), על רחוב דיזנגוף מצפון לכיכר בחלל שבשנות ה-90 אכלס את "כוכב שבתאי" המיתולוגי ועמד נטוש במשך עשור לפחות.

הסיפור: כמדי חודש חודשיים, הגיע זמן לצאת בשעות השמחות לשתות עם החברים בעבודה, כשהפעם היתה גם סיבה למסיבה – הבחור הפעיל עוזב את החברה.

היעד שבחרתי הפעם היה הקונסיירז', בו לא ביליתי באופן אישי אמנם מזה כשנה, אבל נשאר בזכרוני כמקום איכותי ומתאים למאורע. במיוחד שגם בו יש הפי האוור בין 7 ל-9 בערב, 1+1 על כל המשקאות, כולל הקוקטיילים.

החברים החלו להגיע אל המקום בשעה 7 בערב, אז הבר נפתח. מכיוון שהיינו אמורים להיות חבורה של מעל עשרה, דאגתי מראש להזמין מקום בחלל שליד הכניסה.

למי שלא מכיר את הקונסיירז' (מסתבר שיש אפילו כאלו שגרים ממש ליד ולא הכירו), מדובר במקום מעוצב ביותר, עם שני חדרים גדולים (כיאה למקום שאכלס משחקי וידאו בשנות ה-80 וה-90), בר בכל חדר, והרבה אופציות לישיבה בפנים בחוץ וגם בפנים.

למרות שהיינו רק בהרכב חלקי לבינתיים, ביקשנו מהמלצרית את התפריט. תפריט האלכוהול מכיל 12 קוקטיילים מגוונים ומעניינים על בסיסים שונים (48 עד 52), כשיש אופציות לשיירינג וגם ספיישלים. חוץ מזה יש גם בירות מהחבית (גולדסטאר, הייניקן, פאולנר ומרדסו), יינות ועוד. תפריט האוכל מכיל אף הוא מגוון מנות – טבעוניות, צמחוניות וגם בשריות (את החלק שלהן לא צילמתי).

תפריט קוקטיילים – קונסיירז'

 

בעוד אנו מתלבטים בין האופציות הרבות, הגישה לנו המלצרית הנחמדה והסבלנית, צ'ייסר ע"ח הבית לכבוד פתיחת המשמרת – כבר התחלנו בטוב. בהמלצת המלצרית בחרתי להזמין קוקטייל מהספיישלים שאינו בתפריט – Penecilin ע"ב וויסקי, ג'ינג'ר ועוד (51), חוץ מזה הזמנתי גם "סטייק" כרובית כמובן (39), וסלט איג'יקי (37) לחלוק עם שכנתי לשולחן, כשהחברים לשולחן הזמינו אף הם קוקטיילים ומנות שונות.

לא עבר זמן רב והתחלנו לקבל את הקוקטיילים לשולחן. אלו לא היו חפים מגימיקים, כשקוקטייל ה- Jungle Boogie  (ע"ב בקרדי עם פירות טרופיים – אננס, מנגו, קוקוס ופסיפלורה) למשל, אותו מאוד אהבו אלו שהזמינו, הגיע בכוס מהודרת ומצוירת עם ידית אחיזה, כשלמעלה מקשטים אותה עלים, פלח תפוז וחיית צעצוע משתנה כפי שאפשר לראות בתמונה.

הקוקטייל שלי, למרות שהוגש בלי שום גימיק מיוחד, היה אף הוא טוב וחזק. הסלט איג'יקי שהכיל הרבה אצות, מלפפונים ועוד, היה מרענן טעים מאוד, כך גם ה"סטייק" כרובית, אותו אהבו גם האחרים שממנו טעמו (למרות שבהתחלה במנה בגלל השם זלזלו).

  

אט אט הצטרפו אלינו גם שאר החברים (וגם הבחור הפעיל שהגיע באיחור של יותר משעה עם בת זוגו), המקום החל להתמלא, הקצב של המוזיקה התגבר, והאווירה במקום נהייתה תוססת יותר ויותר. הדבר היחיד שאולי מעט על האוויר(ה), היה עשן הסיגריות שמדי פעם נכנס מאזור העישון שבחוץ אל הבר פנימה.

המשכנו כולנו לסיבוב שני במסגרת ההפי האוור 1+1, חלק עם אותם קוקטיילים וחלק עם אחרים. אני הזמנתי הפעם את ה- Mubarak, ע"ב ארק, שהוגש לי בפינג'אן קפוא עם הרבה קרח, והיה אף הוא חזק ובמקום.

השעה היתה כמעט 22:00, כשהחלטנו לסיים (התחלנו בסביבות 7 כאמור). החשבון הסופי יש 997 ש"ח – זול יחסית לכמות האנשים ולכל מה שהזמנו, ככה זה כשבאים בשעות הנכונות.

לא ויתרנו על קינוח גם, עוגיות טבעוניות עם גלידת סורבה שוקולד ביניהן (18) בקוקיז על דיזנגוף כמובן.

לסיכום: אין ספק שהקונסיירז' יודע את העבודה  – לספק קוקטיילים איכותיים (אפילו שהם באים עם הרבה קרח ולא מעט גימיקים), אוכל טעים, במיקום מרכזי, מקום מעוצב, עם שירות ברמה ואווירה טובה. אם היה קצת זול יותר, או היינו יכולים לבוא תמיד בהפי האוור, היינו מגיעים באופן קבוע.

3.5 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, כשהציון עולה ל-4 כוכבים אם אתם יכולים להגיע בשעות מוקדמות יותר (רצוי להזמין מקום, אפילו בימי ראשון, טלפון – 0522710020)

ג'אספר בר – ליודעי דבר

ויש גם סקר בסוף

זמן: יום רביעי בערב, ינואר 2016

מיקום: דיזנגוף 190 (בתוך הפסאז'), תל אביב

רקע היסטורי: הג'אספר בר (Jasper Bar), בר קוקטיילים שכונתי, נפתח לפני יותר משנתיים וחצי ע"י שני בליינים דווקא ולא שותפים או קבוצה, בתוך פסאז' קטן על דיזנגוף היכן ששכנו לפניו המאיר והברטלבי.

הסיפור: קבענו עם הפלפלית והראשוני לדייט זוגי, ואני חיפשתי מקום מעניין ואיכותי. על הג'אספר בר, שמעתי כבר לפני זמן רב, אך טרם יצא לי לבקר בו. רציתי לוודא שהמקום הדי חשאי, לו יש יחסי ציבור צנועים עד לא קיימים, עדיין פתוח ולא נסגר בטעות, אז התקשרתי (0528515574), ביררתי, ובאותה הזדמנות גם הזמנתי מקום ליתר ביטחון.

היה זה ערב קר במיוחד, לא היו יחסית הרבה אנשים בדיזנגוף, ובשעה 21:00 נכנסנו אל הפסאז' הקטן שנמצא קצת דרומית לאתנחתא מתחת לשלט "Diana עיצוב שיער", שבקצהו מצד ימין יש דלת (ללא שלט) ממנה נכנסים לבר.

נכנסנו אל הבר, שהיה עדיין ריק למעט הצוות, לא רק בגלל הקור, אלא פשוט בגלל שהוא נפתח רק ב-21:00 ופועל עד השעות הקטנות. הברמן והמלצרית קיבלו את פנינו בידידות ואנו בחרנו לשבת בשולחן מוגבה בפינה.

המקום עצמו מעוצב בצורה מזמינה – חלל אחד גדול ומרווח עם תקרה גבוהה בו פזורים שולחנות מוגבהים, בר בינוני עליו כלים עם רכיבים טריים (ירקות, פירות, תבלינים), ומאחוריו דיספליי משקאות מרשים, תאורה אינטימית, וסאונד עוטף ונעים.

ביקשנו מהמלצרית את התפריטים לעיין בהם עד שיצטרפו החברים. תפריט הקוקטיילים במקום הוא סט קלפים, המכיל כ-10 קוקטיילים אישיים מגוונים (בסביבות 48 ש"ח לקוקטייל), וגם כאלו לשיירינג (72 בערך). לאלו שאינם מחובבי הקוקטיילים יש גם בירות מהחבית מבית מב"י (קרלסברג, טובורוג, גינס וסטלה או אולי וויינשטפן מהחבית – לא התעמקתי בגדלים ומחירים).

תפריט האוכל אופייני יותר דווקא לברים שכונתיים עם מנות ירקות ובצקים שונים בעיקר, עדיף לדעתי על ברי קוקטיילים אחרים בהם יש יותר מנות "מיוחדות", שלרוב הם קטנות ויקרות.

ג'אספר – תפריט אוכל

הראשוני והפלפלית בדיוק נכנסו כשאנו בחרנו מה להזמין – קוקטייל Mika’s Tiki בשבילי (48), Bullet Proof לעכברושית (48) לשתות, צלחת ירקות (28), פוקצ'ה (32), וגירוס טבעוני (32) לחלוק בתור התחלה.

  

 

הראשוני והפלפלית התלבטו בין האפשרויות השונות, כשהוא בחר להזמין בסוף Sean’s Clovers Club עם חלבון (46), והיא כוס יין חם (33), כשאת האוכל סיכמנו שכולנו נחלוק.

לא עבר זמן רב והעכברושית ואני קיבלנו את האוכל והקוקטיילים שהזמנו. קוקטייל הטיקי, ע"ב שני סוגי רום ומיץ אננס במקום האגס, שהוגש בכוס טיקי בכמות נדיבה, היה מצוין – חזק, מתקתק ומעקצץ. העכברושית היתה קצת פחות מרוצה מהקוקטייל שלה שבו הוויסקי החזק הורגש יותר משאר הרכיבים המתוקים.

מנת הירקות היתה די סטנדרטית (הטחינה בצד היתה קצת דלילה), הפוקצ'ה, שהגיעה עם 3 מטבלים היתה טעימה, והגירוס הטבעוני (ממנו אכלתי רק אני) – מעין לאפה במילוי חציל ופלפל קלויים ועוד, היה נחמד ולא כבד מדי.

גם הראשוני והפלפלית קיבלו את הזמנתם, כשהוא היה מרוצה מהקוקטייל שלו, והיא קצת פחות מהיין החם בו היה קינמון ופלחי תפוז, אך היה קצת מר לטעמה.

הם היו עדיין רעבים אז בחרו להזמין עוד שתי מנות מהן לא יכולתי ליהנות (לא טבעוניות) – פיצה על אמת (42) בתוספת בצל (4), ומנת ארטישוק (39). אותן הן חיסלו בזריזות ללא מענות וטענות.

ברקע התנגנה מוזיקה משתנה שבהמשך התייצבה על R&B, ראפ וסול, מוכרת או פחות. כנראה שבגלל שהיה זה אמצע השבוע וערב קר במיוחד כאמור (5-6 מעלות בחוץ) המקום לא ממש התמלא אך לנו זה לא הפריע ליהנות.

לקינוח הזמנו את הקלזונה המתוק עם מילוי שוקולד נוטלה וקצפת (35), כשהמלצרית שהביאה אותו לשולחן בישרה לנו שהוא על חשבון הבית – בהחלט הפתעה נעימה וטעימה (לדבריהם, אני לא טעמתי ממנה).

החשבון הכולל יצא 352 ש"ח – לא זול אמנם, אבל לא נורא יחסית לבילוי של ארבעה בבר קוקטיילים עם אוכל גם.

לסיכום: עם קוקטיילים מורכבים ומקוריים, נשנושים ומאכלים לא פלצניים, מוזיקה טובה, אווירה נעימה, ועוד על רחוב דיזנגוף ההומה רק במיקום נסתר. בהחלט אפשר לומר שהג'אספר הוא בר קוקטיילים שכונתי ואיכותי ליודעי דבר.

3.5 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, ולא רק בערב קר