הרבה חדשות ללא בשורות

 זמן: שני בלילה, מאי 2024

מיקום: שוק לוינסקי וסביבתו, תל אביב

רקע היסטורי: עד לפני 5 שנים היה אזור שוק לוינסקי וסביבתו הקרובה סוג של מתחם בילוי אלטרנטיבי/מחתרתי לעומת ההמולה המיינסטרימית של פלורנטין. בשנים האחרונות, עם הפיכתו למדרחוב, פתיחת פארק המסילה הסמוך ועוד, הפך לאזור בילוי אטרקטיבי ועמוס לרוב, בימים וגם בלילות, כשמקומות בילוי נפתחים ונסגרים בו חדשות לבקרים.

הסיפור: פסח וכל מה שכרוך בו חלפו ועברו, הגיע הזמן לקבוע לבירה עם לפטי ונטול הכינוי, כשעבר זמן רב מדי מהפעם האחרונה בה נפגשנו שלושתנו יחדיו.

החלטתי הפעם לצאת לאזור שוק לוינסקי, לבדוק כמה מקומות ישנים ו/או חדשים לידם חלפתי בחודשים האחרונים.

נטול הכינוי ואני הגענו לאזור קצת לפני 21:00, כשחשבתי להתחיל בסיבוב ראשון של בירה זולה, בבירה ב-15 ש"ח בסמטת השוק שם לא הייתי זמן רב. כשהגענו אל המקום גילינו שהבירה קצת יותר יקרה (18-20 ש"ח), לא נורא, רק שכמעט כל הבירות מהחבית שם לא היו זמינות, אז אין באמת בחירה, לפחות לא באמת בבירה טובה.

חתכנו משם למדרחוב, שם בחנות היינות המוארת מדי מאנו וינו, אפשר גם לשבת בחוץ עכשיו ולשתות. לפחות הוסיפו פרגולה כך שעכשיו זה מאיר פחות.

חלפנו ליד הפינה בה שכן עד לא מזמן סניף של הגולדה שנסגר לשמחתי. מה שהוביל אותי לדיון עם נטול הכינוי על למה הם לא משהו (מתוק ויקר מדי), ולמה באופן כללי רשתות שמשתלטות על המרחב העירוני זה לא דבר חיובי.

המשכנו במעלה המדרחוב שם נפתח בפינת נחלת בנימין טוסט לוינסקי במקום בר היין rehab, ובהמשכו גיליתי עוד בית אוכל חדש – "הקטן", שנראה קצת מפונפן.

משם פנינו שמאלה אל רחוב החלוצים, כשלקראת סופו חלפנו ליד ה"בר-אילן",  שנחשב אולי לפאב המקומי לפי מה שקראתי, אך נראה קצת מקום זקן מדי אפילו בשבילנו.

נטול הכינוי התחיל לאבד סבלנות כהרגלו (צריך לתת לו קודם לשתות ואז להסתובב), אז משם המשכו במורד דרך יפו אל המקום שאליו תכננתי שנלך לסיבוב שני.

בדרך, במעבר שמוביל מדרך יפו לסמטת השוק, מצאתי עוד מקום חדש שלא הכרתי – Riha HiFi, סוג של בר יין מבית פיצה LILA, שלא הספקתי לתהות על קנקנו.

מרחוב הרצל ראיתי מרחוק מקום חדש בסמטת בית הבד, אך נטול הכינוי כבר היה לחוץ מדי שנגיע כבר אז הלכנו משם ישירות אל הבירה בר – Beera Bar, שנפתח לפני קצת יותר מחודש במקום הביר שופ, בו כבר הספקתי לשבת ולשתות.

לבר, שהיה די רגוע (לא שבד"כ הוא רועש ותוסס), התווסף תפריט אוכל מצומצם, אפשרות ליין, בירות בפחיות מהמקרר וגם סוג של הפי האוור – 1+1 עד 19:44. דווקא בגזרת הבירות מהחבית הוא קצת התדרדר – כשלעומת הפעם שעברה אז היו בו 18 בירות זמינות מתוך 24 ברזים, הפעם היו רק 14 זמינות. גם זה עדיין טוב, אבל תמיד נשמח לעוד.

נטול הכינוי הזמין חצי ארדינגר (33 ש"ח) במהרה. אני הלכתי שוב על ה Hazy Delivery של Pinta שטעמה לי בפעם שעברה (36 ש"ח ל-400 מ"ל), ומנת נאצ'וס לנשנש יחד איתה (27).

התיישבנו בשולחן בחוץ עם הבירות וחיכינו ללפטי שטען שהגיע ברכבת הקלה מהבקעה שיצטרף אלינו. עוד לפני שהגיע קיבלנו גם את הנאצ'וס שהיו די סתמיים ויקרים יחסית לגודל הקערה.

כשסוף סוף לפטי הצטרף, דווקא לא הזמין אף הוא חצי ארדינגר אלא את החיטה הבלגית (33), ויכולנו לשבת לשתות את הבירות כולנו בכיף, כשדיברנו על עבודה, חופשות, תוכניות לקיץ ועוד.

כשסיימנו את הבירות התלבטנו האם להמשיך לסיבוב נוסף, אך החלטנו בסופו של דבר לוותר.

בדרך חזרה, עברנו שוב ליד סמטת בית הבד, שם עצרנו הפעם לבדוק מהו המקום החדש. התברר שזהו הלאבה – Lava, סוג של מזללה איטלקית עם ריח טוב ומחירים יקרים, של זה המכונה ה"פסטה נאצי", שאינו מתחייב ללוחות זמנים.

LAVA – תפריט

לסיכום: לא מעט מקומות חדשים נפתחו בשוק וסביבתו בחודשים האחרונים. אך כמו במשדרי החדשות, גם מערב זה לא יצאנו עם בשורות מעניינות, אולי בפעמים הבאות.

לגבי הבירה בר שכבר חגג יותר מחודש. בינתיים לא נראה שהוא שדרוג או תחליף הולם של הביר שופ, גם כאן נמשיך לחכות.

3 כוכבים לבירה בר – אפשר לבקר,  כדאי אם אתם מחפשים מבחר קצת שונה וגדול יותר של בירות מעניינות.