ברטי ורחו – זהירות עבודות בדרך

זמן: יום ראשון בערב, מאי 2022

מיקום: מלכי ישראל 11, כיכר רבין, תל אביב

רקע היסטורי: הבר הבלקני ברטי ורחו נפתח באוקטובר 2021 ברחוב מלכי ישראל מול כיכר רבין, היכן ששכן פעם הלבובסקי, על ידי איזי קומופורטי שלו רקע עשיר בחיי הלילה (Friends ועוד) וכבר פתח בר בולגרי בעבר (קופיצ'קה).

הסיפור: עם כל העבודות על אבן גבירול (ובעיר בכלל), התחילו לפני מספר חודשים במבצע של הפי האוור כל הערב 1+1 בבר האבני בפינת ארלוזרוב אך עקב אילוצים ומשחקי NBA בשעות נורמליות לא יצא לי לנצל אותו עד כה.

בסופו של דבר קבעתי עם נטול הכינוי והראשוני לצאת לשם ביום ראשון בערב. כשהיינו כבר בדרך לשם התקשר אליי לפתע הראשוני וסיפר לי שבדק ברשת והמקום נסגר. נכנסתי גם אני לדף שלהם וגיליתי שבתחילת אפריל עוד היו עסקים כרגיל ובאמצע אפריל אכן הבר נסגר בפתאומיות, לא מפתיע לאור העבודות בצומת שם.

חשבנו לאן ללכת במקום, אז החלטנו להגיע לאזור כיכר רבין ולהמשיך משם למשהו בסביבה, השופטים לדוגמא.

מכיוון שגם הכיכר חצי סגורה עקב עבודות הרכבת הקלה, עקפנו אותה דרך רחוב מלכי ישראל לכיוון דרום, כשחשבנו אולי בדרך נמצא איזה בר מתאים שם.

עצרנו לרגע ליד ה-85/15, אך זה נראה מקום קצת נובורישי ופחות מתאים לבירה ככה סתם. חצינו את גורדון והגענו אל ברטי ורחו, בתפריט המשקאות ראינו פאולנר ושפירא מהחבית אז התיישבנו שם בשולחן והזמנו כל אחד חצי (?) – 31 ש"ח לפאולנר, 35 לשפירא.

למקום יש בר פנימי עם מספר מקומות ישיבה שהיו ריקים, עוד שולחן או שניים בפנים, ושולחנות על הרחוב שם היתה תפוסה די גבוהה.

תפריט האוכל מכיל כל מיני מאכלים בסגנון בלקני (מזכיר קצת את זה של השישקו). לא באנו רעבים במיוחד, וגם לא מצאנו משהו מתאים לנשנש עם הבירה, אז ויתרנו.

הבירה הוגשה לנו בכוסות שנראו כמו הפיינט הישראלי הידוע, אך לפחות היו טריות וטובות.

בהמשך הצטרף אלינו גם הראשוני, שהזמין אף הוא פאולנר מהחבית, ונטול הכינוי הצטרף אליו עם סיבוב שני, אני ויתרתי מפאת ההיצע הדליל והמחיר.

בבר ומסביבו לא היו הרבה התרחשויות, ולשמחתנו גם לא עבודות ליליות. בסביבות 22:30 אחרי שסיימנו ביקשנו את החשבון, בו גילינו שהמחיר היה לכוס של 420 מ"ל בלבד כמו שחשבנו – שקול ל-37 ש"ח לחצי פאולנר, 42 לחצי שפירא, די שערורייתי.

לנטול הכינוי התחשק פיצה פצה, אז הלכנו לשם רק כדי לגלות שהמקום סגור, כך לדברי אחד העובדים של האמורה מיו ששייכת לאותם הבעלים, לא ממש ברור.

לסיכום: אחרי שלפני שלוש שנים היה נראה שהחלק של אבן גבירול מכיכר רבין צפונה מתעורר גם בלילות, באה הקורונה (האגנס ז"ל), ואחריה העבודות של הרכבת הקלה, שדי גמרו את האזור. כשגם מה שנשאר די סטנדרטי/סתמי/יקר או שילוב שלהם. בקיצור אין מה להגיע לאזור במיוחד.

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר לברטי ורחו – אפשר לוותר, אלא אם תפסתם במקרה את ההפי האוור

השופטים וחברים – כבר לא בבידוד (אפילו יש גם קוריאני ליד)

זמן: חמישי בלילה, מרץ 202

מיקום: אבן גבירול 39, פינת השופטים, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי חוגג עוד פחות משנתיים 40!

הסיפור: הימים ימי הקורונה, אך בינתיים בילויים כרגיל, כשהתוכנית המקורית היתה לצאת לדייט עם העכברושית בבר יין טבעוני חדש שנפתח על אבן גבירול – The Blue Cheesery. הזמנו מקום מראש, אבל איחרנו ב-15 דקות אז השולחן לא נשמר לנו. למרות שהעכברושית המתינה בסבלנות לשולחן שיתפנה, נתפס זה במהירות ע"י זוג שבא אחרי, כשהבעלים העדיף שהם יישבו שם כי טענו שיהיו שלושה, בעוד שאותנו שלח להצטרף לשולחן אחר. שלום ולא תודה, החלטנו לחפש משהו אחר בסביבה.

בשנה האחרונה נפתחו על המקטע המערבי של אבן גבירול בין כיכר רבין לקפלן כמה ברים חדשים. אחד מהם, לידו חלפתי לפני כן, הוא השולי לוצי, שנמצא קצת דרומי לשם והיה מפוצץ, ללא חששות מקורונה כך נראה. מכיוון שזה שייך לבעלים של סלון ברלין, לא מקום מועדף עליי, ויתרנו עליו.

שולי לוצי – מלא

גם על הטרביץ, לו עדיין לא מלאו שנה, מבית המוזנר, שהיה צמוד אלינו מול הלונדון מיניסטור, ויתרנו, והמשכנו לכיוון צפון. חלפנו ליד סניף חדש של המלביה, שנפתח בצמוד לשופטים, ועקב רעבונה של העכברושית, החלטנו לא להמשיך ולשוטט, אלא לפאב הקלאסי להיכנס, שם בטוח יימצא משהו שישביעה.

טרביץ בר

המלביה אבן גבירול

בחוץ היה מלא, אז נכנסנו פנימה והתיישבנו על הבר. התפריט לא השתנה מהפעם הקודמת שהייתי לפני 3 חודשים, כשהעכברושית התלבטה והזמינה בסוף טוסט צהובה (28) עם כוס גוורצטרמינר (32), ואני החלטתי להזמין הפעם חצי גינס (33), צי'פס משודרג (28) וכמובן ביקשתי מהברמן לא לשכוח את הארבעס.

הברמן מזג לעכברושית את כוס היין במהרה והתפנה למזיגת הבירה. הגינס לא נמזגה בדיוק על פי ההגדרה, כשהברמן הקפיד אמנם על הההמתנה בין מילוי שלושת רבעי הכוס להשלמתה (אולי קצת יותר מדי זמן), אך ויתר לחלוטין על זווית ההטייה בעת המזיגה, אולי זאת הסיבה שהפעם היא היתה לי קצת פחות טעימה (או סתם בגלל הפסיכולוגיה). הארבעס הרגיעו קצת את הרעב של העכברושית, עד שהגיעו גם הצ'יפס והטוסט צהובה עם ירקות בצד. שתי המנות היו די שומניות, כשמנת הצ'יפס היתה נדיבה וכללה גם בטטה וטבעות בצל, ולשמחתי אפילו עם מיונז טבעוני.

כשברקע מוזיקת ראפ והיפ הופ הפעם, אכלנו ושתינו לרוויה. שילמנו את החשבון שיצא 121 ש"ח, כשהעכברושית הציעה שנלך צפונה לכיוון הכיכר אל הסניף של הקינוח קוריאני So Bing לידו חלפנו מספר פעמים בעבר. בדרך עברנו ליד עוד בר אוכל חדש – מאנה, שכבר עשה לעצמו יחסי ציבור עם מישהי בשם שורטי ממשחקי השף, שהיתה שותפה ופרשה מיד עם הפתיחה.

מאנה בר

הדיספליי ב So Bing נראה מזמין אז ביקשנו מהמוכרן שיסביר לנו במה מדובר. הוא סיפר לנו שהקינוח הקוריאני ששמו בינג סו הוא לא גלידה וגם לא ברד, אלא בעצם מרקם שלג מבוסס על חלב/חלב קוקוס, לא כבד מדי מבחינה קלורית, שמגיע עם תוספות לבחירה (ובתקווה בלי קורונה) ועולה 28 ש"ח (לא זוכר את הסכום המדויק). אז הזמנו מנה על בסיס חלב קוקוס, עם תותים, רוטב שוקולד, אוריאו וקצפת צמחית.

מכירים את ה"שלג" שמצטבר במקפיא, כשהוא לא סגור היטב? בלי התוספות זה בערך הטעם. הכסף הלך, אבל לפחות לא בזבזנו יותר מדי קלוריות לשווא.

So Bing

לסיכום: טוב שיש השופטים בתל אביב, שם תמצאו מבחר בירות ואוכל מתאים, עם אווירה של פאב קלאסי, מוסיקה וכל הנלווים, כשעכשיו הוא כבר לא מבודד באיזור עם כל הברים ומקומות הבילוי החדשים שנפתחו מסביב. אולי בסוף (אחרי משבר הקורונה) עוד יהיה אפשר לערוך גם שם סיור ברים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר 

שם טוב – הולך לפניו עד סוף השעה

זמן: יום רביעי בערב, ינואר 2018

מיקום: שדרות מסריק 14, תל אביב

רקע היסטורי: בר השם טוב (Shem Tov Bar) נפתח כבר לפני למעלה מ-5 שנים, היכן ששכן השרלוק לפניו.

הסיפור: אנחנו כבר בינואר, שזה אומר שעברו חודשיים מאז נובמבר, זמן למפגש עם החבורה מהעבודה. הפעם החלטנו על היעד ברגע האחרון – השם טוב ליד כיכר מסריק בו יש הפי האוור עד 21:00 (זאת אחרי שהם דחו את שתי הצעותיי הראשונות – דרומי מדי או תפריט לא מספק לטעמם).

הגעתי אל הבר קצת לפני 21:00, כשהחברים כבר חיכו לי בשולחן בתוך הבר שלא היה עמוס במיוחד, עם משקה ביד. נשארו עוד מספר דקות להפי האוור, שכולל 50% הנחה על האלכוהול והאוכל, ולכן עיינתי בתפריט, בו אין משהו יוצא מהרגיל, ובמהירות הזמנתי חצי גינס (36 ש"ח במחיר מלא, 18 בהפי האוור) ואת הסקפה סנדוויץ' טבעוני (38 במחיר מלא, 19 בהפי האוור).

הגינס שלי הגיעה יחסית במהירות והשקנו לחיים כי מי יודע מתי תהיה לנו הזדמנות עד הפעם הבאה.

מכיוון שאנו כבר בסוג של חורף, בימים קרים/גשומים, שלא כמו באביב, בסתיו או בקיץ, הברים השכונתיים, על אף ההפי האוור, די מנומנמים ולא מלאים, כשגם בשם טוב היה זה מצב העניינים.

עברו עוד כמה דקות והאוכל הגיע לשולחן, כשהכריך הטבעוני הפתוח שלי על לחם פרנה, די התפרק ולא ממש הרשים.

השעה השמחה כבר חלפה, אך מלבד המחירים לא הרבה השתנה, ואנחנו המשכנו עוד כשעה בשיחה.

אחרי 22:00 החלטנו לסיים, וניסינו לשלם את החשבון, זה לקח לנו כמה דקות יותר מהצפוי, כנראה שגם המלצרית נמנמה בעמידה.

לסיכום: השם טוב הוא עוד שכונתי סטנדרטי כמו רבים אחרים באזור, כששמו הטוב הולך לפניו לפחות עד שנגמרת השעה השמחה (50% עדיף על 1+1), בעוד שאחריה עדיף אולי להמשיך למקום אחר בסביבה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר בהפי האוור – אפשר לבקר,  לא בהפי האוור אפשר למצוא מקום טוב יותר

בקאנטה

זמן: יום שלישי בלילה, מוצאי ראש השנה, אוקטובר 2016

מיקום: אבן גבירול 71, גן העיר, תל אביב

רקע היסטורי: הקאטנה (Kanta), בר קולינרי בהגדרה, נפתח לפני קצת יותר משנה על גג בניין גן העיר, היכן ששכנו בעבר כמה מקומות בהם הגאנה 71 למשל, ע"י קבוצת נוקס מבעלי הרובי, מנדלימוס ועוד.

הסיפור: מי שעוקב אחרי עכברוש העיר באדיקות בוודאי תהה מה פתאום יצאתי לקאנטה. לפעמים צריך להקריב בשביל הקוראים, אבל הסיבה העיקרית היתה מפגש משפחתי עם בני דודיה הלא ישראלים של העכברושית שמקומות מהסוג הזה דווקא מחבבים.

הזמנתי מקום ליתר ביטחון, וגם עיינתי בתפריט ברשת לפני. מכיוון שלא מצאתי שם אופציות טבעוניות מעניינות, החלטתי לנצל את המיקום – מול הריינבו, ולאכול שם לפני ביחד עם העכברושית ריינבורגר.

הגענו אל הריינבו, שהיה גם הפעם די מלא, בסביבות רבע לתשע והזמנו שנינו ריינבורגר. התלבטנו אם להצטייד גם בצ'יפס מהצ'יפסטאר הסמוך כמו שעושים שם הרוב, אך גם שם היה תור בלתי צפוי, אז החלטנו לוותר. הפעם יצא שחיכינו קצת זמן עד שהגיע הריינבורגר, אך זה היה שווה את ההמתנה – גם לדעתה של העכברושית (הלא טבעונית), שהתלהבה מרוטב אלף האיים הטבעוני שביקשנו וקיבלנו בצד.

אחרי שסיימנו חצינו את הכביש אל גן העיר ועלינו אל הגג, שם בבר הפתוח תחת כיפת השמיים, חיכו לנו כבר כולם – התעשיינים, פמפי והאוגר, וצמד הבני דודים להם נקרא הגרמנים מעתה.

מלצרית צעירה הגישה לנו את תפריט האוכל והמשקאות. כולנו כבר אכלנו קודם אז התמקדנו במשקאות. חלק זה בתפריט לא כזה מלהיב, כמה קוקטיילים יקרים, יינות, 3 בירות סטנדרטיות וחלשות מהחבית ועוד.

המלצרית ניסתה להמליץ לנו על הקוקטיילים היקרים ביותר, כשהעכברושית התלבטה ולבסוף הזמינה אחד מהם (58 ש"ח) שלא היה מלהיב כל כך. השאר הזמינו יין או בירה, כשאני הזמנתי בלית ברירה הייניקן (32), "פינט – קצת פחות מחצי" לדברי המלצרית, ואני כבר חשבתי שכבר עברנו את זה.

לא עבר זמן רב וקיבלנו את המשקאות לשולחן. המלצרית ניסתה מדי פעם לעודד אותנו להזמין עוד משהו, או צ'ייסרים, אך אנחנו לא התפתינו ושתינו לאיטנו.

מסביבנו המקום לא היה עמוס במיוחד, חלק לא מבוטל מהקהל נראה כמו הבנות שבתמונה, כשהרוח החזקה מהמאווררים אולי קלקלה להם את הפן, אבל לפחות פיזרה את עשן הסיגריות (ועוד) שהיה מסביב די במהרה.

לסיכום: חוץ מהמיקום האטרקטיבי, המצב בקאנטה לא ממש מלהיב. מגוון משקאות ומאכלים לא גדול יחסית ודי יקר, ככה זה במקום שפונה למיינסטרים החוץ תל אביבי / צפוני, ולתיירים בעיקר.

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לוותר, אלא אם אתם באים כווינגמן, לדייט סתמי או משהו בסגנון דומה

שאטו שועל – חולש על הפינה

ויש גם סקר בסוף הפוסט

זמן: מוצ"ש, אוקטובר 2016

מיקום: מלכי ישראל 19 (פינת בן גוריון), כיכר רבין, תל אביב

רקע היסטורי: בר היין שאטו שועל (Chateoo Shual) נפתח לפני כ-4 וחצי שנים, בפינה ממנה הכל התחיל, ע"י קבוצת שותפים מכמה מקומות מוצלחים בעיר בהם הזוריק, המעוז ואל וסינו (שהיה פעם השכן לאלו מכם שעוד זוכרים).

הסיפור: עבר זמן מאז שהעכברושית היינו בדייט זוגי, אז קבענו לצאת לכבוד מאורע חגיגי. השאטו שועל, בו לא היינו כבר כשנה וחצי נראה לי מתאים, כשהזמנו מקום ליתר ביטחון לשעה 21:00 (לאחר מכן לא שומרים).

הגענו לפינה רק לקראת 21:20, ומרחוק היה נראה שיש בחוץ הרבה אנשים, אז כבר חשבנו שאיבדנו את המקום שהזמנו. לשמחתנו גילינו שהשולחן, אותו אחד בו ישבנו גם בפעם שעברה שהיינו, עדיין נשמר לנו.

המקום הנעים והירוק, בו יש מקומות ישיבה מגוונים עם רהיטים שונים, היה מלא במבלים בחוץ וגם בפנים. חיכינו מספר דקות עד שהמארחת שהושיבה אותנו נזכרה להביא לנו את התפריטים.

התפריט נשאר פחות או יותר אותו הדבר (גם המחירים לא עלו כך נראה) ומחולק לקטגוריות של יינות ומשקאות שונים, מנות ירקות, דגים, גבינות, בשרים ועוד.

בגזרת השתייה הזמנו קרף יין הבית – קברנה פטיט סירה (75 ש"ח), בדיעבד לא בטוח שלא היה משתלם להזמין יותר פשוט שתי כוסות בלבד. בגזרת האוכל התמקדנו בגזרה הצמחונית ולאחר בדיקה עם המלצרית הנאה והנחמדה בחרנו להזמין לחם הבית (19), אגוזי מלך ושקדים קלויים (16), סלט רוקט ועדשים שחורות (32) וחגיגת עגבניות (36) עם הגבינה בצד.

עם היין הוגש לנו גם שוקולד מריר של ולרונה. בד"כ המריר האיכותי שלהם הוא ללא חלב ולכן מתאים לטבעונים, אך המלצרית לא היתה בטוחה וגם לא הצליחה לברר בכמה אחוזים מדובר כשבדקה עם האחראים.

נראה שהיה קצת בילבול עם מספרי השולחנות, אך בסוף קיבלנו את המנות. האגוזים/שקדים מאוד טעימים, אך מנה זו מתאימה לקבוצה קצת יותר גדולה משני מבלים. הלחם היה פריך וטעים, כך גם הסלטים המרעננים והלא כבדים.

כשסיימנו המלצרית שאלה לגבי קינוח. היא המליצה לנו על הסופלה הטבעוני המוצלח, כשבדקתי בביקורת הקודמת על המקום וראיתי שבאמת נהנינו ממנו אז. למרות זאת החלטנו עליו לוותר ולאכול קינוח במקום אחר.

אחרי ששילמנו את החשבון, חצינו את כיכר רבין (ראו סקירה של מקומות הבילוי באזור)  והלכנו דרומה על אבן גבירול עד הברטון קרפרי מקומי, בו אכלתי עם התעשיין שבוע קודם.

הפעם הזמנו את הקרפ עם ממרח השוקולד והחמאת בוטנים, בלי שברי הבייגלה כדי שיהיה קצת פחות מלוח. הקרפ היה טעים, אך עדיין קצת מלוח (כנראה שמדובר בחמאת בוטנים עם מלח), בפעם הבאה ננסה משהו קצת יותר מתוק.

לסיכום: השאטו שועל שומר על יציבות מרשימה וחולש על הפינה – בר יין עירוני ולא פלצני שמתאים לכל מפגש או מאורע.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

ברים מומלצים בתל אביב – כיכר רבין

רוצים לגלות ברים אלנטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

פוסט שני בסדרה על ברים ופאבים מומלצים בתל אביב לפי אזורי בילוי עיקריים (ההמלצות הם רק על מקומות שביליתי בהם באופן אישי בשנתיים האחרונות) – והפעם כיכר רבין כולל העליה לכיוון כיכר מסריק שנמצאת חצי דקה הליכה משם.

שלא כמו שוק לוינסקי בלילות, את כיכר רבין כולם מכירים, זוהי הכיכר המרכזית בתל אביב (ואפילו במדינה) בה יש כל הזמן אירועים, עצרות, הפגנות והרבה מקומות לבלות – ברים, בתי קפה, מסעדות, מזללות ועוד.

לשמחתנו, ועל מנת לכסות את העלויות הקבועות, מציעים רוב הברים באזור מבצעים משתלמים בהפי האוורס בשעות הערב היחסית מוקדמות (עד 21:00 לרוב).

ויש גם סקר בסוף – אלו מקומות אתם אוהבים באזור הכיכר?

המקומות המומלצים של עכברוש העיר (כולל קישורים לביקורות):

שאטו שועל (מלכי ישראל 19) – בר יין תל אביבי תוסס, עם אוכל טוב שמתאים לכל מפגש חברתי כלשהו.

מתתיהו – בר שכונתי תל אביבי עם אוכל מגוון והפי האוור משתלם, כשעם מקשוף ולה-שוף מהחבית המקום משתדרג.

פולהאוס (מלכי ישראל 4) – בר קוקטיילים אינטימי ואיכותי. כשבאים צריך רק לוודא שהוא לא משמש עדיין כחדר העישון של הלואי.

 

אפשר גם:

לואי (מלכי ישראל 4) – בר שכונתי עירוני עמוס עם היצע בירות נרחב ביותר, אבל יקר ולא משתלם שלא בהפי האוור.

שם טוב – עוד בר שכונתי טיפוסי עם מבצע משתלם על האוכל והאלכוהול בהפי האוור – 50% על הכל, מה שלא מכריח אתכם להזמין יותר אם לא בא לכם.

לבובסקי (מלכי ישראל 11) – בר/מסעדה סולידי ורגוע יחסית מול הכיכר, שמציע אוכל מגוון, ומחירי בירה שפויים גם לא במבצע.

לילוש – אמנם לא בר אלא ביסטרו שכונתי, אבל אוכל מצוין, אלכוהול זול, ואווירה נעימה וידידותית.

בר לבובסקי – טיפוס סולידי

זמן: יום רביעי בערב, ינואר 2016

מיקום: מלכי ישראל 11, כיכר רבין, תל אביב

רקע היסטורי: הבר לבובסקי (Bar Lebowski), על שם כוכב הסרט של האחים כהן, נפתח לפני כחצי שנה ע"י קבוצת שותפים מבעלי הג'יבריש, פלורנטין 10 ועוד, היכן ששכן לפני כן קפה העירייה.

הסיפור: אחרי זמן רב שלא יצאנו יחדיו, קבעתי עם לפטי, הראשוני ונטול הכינוי לבירה. מכיוון שקבענו בשעה מוקדמת יחסית, החלטנו לצאת לאזור כיכר רבין/מסריק לנצל את השעות השמחות הארוכות יחסית (עד 21:00) באחד הברים שבאזור.

רוב הברים היו מלאים, ואנו הלכנו אל הבר לבובסקי, שדווקא היה די ריק יחסית. המקום לא גדול יחסית, בפנים בר קטן כשמעליו ציור קיר שמתאים לשם (ראו תמונה גם בהמשך), ועל הרחוב אזור מקורה ובו שולחנות ישיבה.

השעה היתה כמה דקות אחרי 21:00 כשהתיישבנו על הבר. למרות זאת הסכים הברמן להכיל עלינו את מבצע ההפי האוור של ה- 1+1. מהחבית אפשר למצוא במקום את הבירות הסטנדרטיות של טמפו (גולדסטאר, פאולנר, הייניקן ומרפיס), לפחות גם בכוסות סטנדרטיות ובמחירים סבירים (26 לחצי גולדסטאר, 29 לשאר), כשיש גם יינות, בקבוקים, קוקטיילים ועוד.

לבובסקי – תפריט אלכוהול

נטול הכינוי (ששכח את הארנק בבית – כמה נוח) הזמין חצי פאולנר (29 ש"ח), לפטי שנהג ואני שהייתי קצת מצונן הזמנו שנינו רק שליש פאולנר (24) בידיעה שנקבל גם שליש נוסף במסגרת המבצע, והראשוני הזמין כמובן קוקטייל – אייריש מלון סאוור (42).

תפריט האוכל במקום מגוון ומכיל ארוחות בוקר, כריכים, סלטים, פסטות, מנות קטנות וגם עיקריות – זאת מכיוון שהמקום פתוח משעות הבוקר, כשבמשך היום הוא בעצם סוג של מסעדה.

לפטי הרעב הזמין בוקר צרפתי (27) – ביצת עין עם גבינה צהובה וירקות בקרואסון כמובן, ואני הזמנתי כרובית בטמפורה (23) בגרסה טבעונית.

הברמן מזג לנו במהירות את הבירות בכוסות הממתוגות, ואנו התחלנו לשמוע את חוויותיו של הראשוני מהמרתון / צליחת הכינרת הראשון שלו.

מנת הכרובית הוגשה על גבי רוטב צ'ילי (ללא החמאה), והיתה די גדולה ונדיבה (גם בכמות וגם בטיגון), כדאי לחכות שהיא תתקרר קצת כדי לא לקבל בחיך כוויה.

אחרי שסיימנו את המשקאות המשכנו כולנו לסיבוב בירות נוסף במסגרת המבצע, כשהראשוני הזמין הפעם קוקטייל White Russian ממנו הוא נהנה.

האווירה במקום נשארה די רגועה, כשלכך תרמה גם מוזיקת הבלוז-רוק שברקע התנגנה.

לפטי נאלץ לנטוש מוקדם יחסית, אך שלושתנו נשארנו עד לקראת 23:00, אז שילמנו את החשבון שיצא 169 ש"ח לארבעתנו ונפרדנו לשלום.

לסיכום: הלבובסקי, שלא כמו הבחור שעליו הוא נקרא, הוא בר-מסעדה סולידי למדי. מתאים למפגש עם אוכל ואלכוהול לא יקר (גם לא בהפי האוור) באזור הכיכר.

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, רצוי להגיע לפני 21:00 כשההפי האוור עוד תקף

שעות שמחות בתל אביב – Tel Aviv's Happy Hours

רוצים לגלות ברים אלנטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

פוסט מתעדכן

לצאת לבלות ולשתות משהו זה תמיד נחמד, אם זה דייט זוגי, כפול, אחד על אחד עם חבר או חברה או סתם מפגש של כל החבורה. לרוב יוצא שנפגשים בערב, צריך להתארגן לפני, העייפות מתחילה להשפיע, יום אחרי צריך לקום מוקדם וכדומה.

בגלל זה חשוב להקפיד מדי פעם לצאת בשעות מוקדמות יותר – אחה"צ, לפנות ערב, אז יש יותר זמן פנוי, יותר כוח, בשעון קיץ יש גם אור בחוץ עדיין, וכמובן גם את ההאפי האוורס (Happy Hour) – השעות השמחות, בהן אפשר בזול לאכול ולשתות.

אז כמו שהבטחתי לקוראים, הנה סקירה של כמה ברים במיקום מרכזי בעיר בהם ביליתי באופן אישי במסגרת השעות השמחות, ייתכן שמאז שביקרתי היו שינויים, אתם מוזמנים לעדכן אם צריך ולהוסיף ברים אחרים, בהם יצא לכם לשבת, שמציעים גם הם דילים משתלמים.

השופטים (אבן גבירול)

הדיל: כ-25% הנחה על בירות מהחבית ומשקאות נבחרים (שגם לא בהפי האוור יחסית זולים), כל יום עד 20:30 ובשישי עד 21:30.

ההיצע: 7 בירות מגוונות מהחבית, רגילות וגם יותר איכותיות, 18 עד 26 ש"ח לחצי (יש גם שלישים) בהפי האוור (25 עד 34 ש"ח רגיל).

האווירה: פאב קלאסי כבר 35 שנים, לכל המינים והגילאים

אוכל: מגוון, לא יקר, אבל בלי מבצעים (חוץ הארעבס – גרגירי חומוס מתובלים שבחינם מוגשים)

לסיכום: מומלץ, בגלל האווירה של תל אביב בנות ערביים והמבחר האיכותי

שאפל (פלורנטין)

הדיל: 1+1 על כל הבירות מהחבית, עראק, קאווה קוקטיילים ו-20% הנחה על האוכל עד 21:00 (בימי ראשון כל הערב 1+1, שני טבעוני – 30% הנחה על התפריט הטבעוני כל הערב)

ההיצע: 8 בירות מגוונות מהחבית, רגילות וגם יותר איכותיות, מידות סטנדרטיות, 27-36 ש"ח לחצי.

האווירה: פאב של פעם עם אווירה שמחה ומשחקי חברה

אוכל: מגוון, כולל המון אופציות טבעוניות

לסיכום: מומלץ, גם בגלל האוכל והמשחקים

שאפל – תפריט

אגנס פאב (אבן גבירול)

הדיל: 1+1 על כמעט כל הבירות מהחבית או מהבקבוק עד 20:00 אבל עם כוכבית (שלא רשומה בתפריט) – צריך להזמין את שתי הבירות עד 20:00!

ההיצע: כ-15 בירות מגוונות מהחבית, כולל בירות בוטיק ישראליות, בירות מנזר בלגיות ועוד, חצאים בשלושים ומשהו שקלים

האווירה: בפנים מוזיקה טובה אבל ריק, ברחוב אין מוזיקה אבל מסביב תל אביב זורמת.

אוכל: מגוון, אבל אין מבצעים קבועים

לסיכום: אפשר, העובדה שצריך להזמין את שתי הבירות עד 20:00 פוגעת ברעיון של השעה השמחה.

קונסיירז' – Concierge (ליד כיכר דיזנגוף)

הדיל: 1+1 על כל האלכוהול (קוקטיילים, בירות ועוד) עד 21:00

ההיצע: 12 קוקטיילים מגוונים בתפריט הקבוע (48 עד 52 ש"ח), ספיישלים, שיירינג, בירות מהחבית (גולדסטאר, הייניקן, פאולנר, מרדסו) ועוד

האווירה: טובה לכל מאורע, במיוחד למפגש של חבורה

אוכל: מושקע ויצירתי (ממליץ על ה"סטייק" כרובית)

לסיכום: מומלץ בשעות השמחות – קוקטיילים מצויינים, שניים במחיר אחד (אפשר לגוון). כדאי גם לבקר אפילו לא בשעות השמחות, רק שאז החשבון לא יאפשר זאת לעיתים קרובות.

לואי (כיכר רבין)

הדיל: 1+1 עד 21:00, תפריט האוכל ב-50% עד 20:00.

ההיצע: מבחר יפה של כ-20 בירות מהחבית עם נציגי טמפו, בירות בוטיק ישראליות, בלגיות ועוד במחירים לא סבירים יחסית לכוסות לא תקניות (בסביבות 40 ש"ח ל-410 מ"ל לבירות פרימיום)

האווירה: הלב הפועם של תל אביב

אוכל: סטנדרטי במקרה הטוב, עדיף לאכול לפני או אחרי במקום אחר

לסיכום: כדאי רק בשעות השמחות – אלכוהול מגוון במחיר סביר, במיקום הכי מרכזי, עד שעה מאוחרת יחסית

רובינא (כיכר הבימה) – עדכון יוני 2017

הדיל: 40% הנחה על המשקאות עד 20:30, תפריט האוכל ב-30% הנחה (קודם היה 1+1 ו-50% הנחה).

ההיצע: 14 בירות שונות מהחבית בהן גולדסטאר, מכבי, בוטיק ישראליות (בזלת, מלכה), בלגיות (קסטיל, מרדסו) ועוד במחירים לא סבירים יחסית לכוסות לא תקניות (35 ש"ח ומעלה ל-420 מ"ל לבירות פרימיום בממוצע, 29 ל-420 מ"ל גולדסטאר או מכבי לדוגמא)

האווירה: תל אביב של בין הערביים, תלוי גם אם יש הפגנה או הצגה טובה ממול

אוכל: סטנדרטי במקרה הטוב, עדיף לאכול לפני או אחרי במקום אחר

לסיכום: כדאי רק בשעות השמחות, או לפני הצגה – אלכוהול מגוון במחיר סביר, במיקום מרכזי

שם טוב (כיכר מסריק)

הדיל: 50% על כל האוכל והאלכוהול עד השעה 21:00

ההיצע: סטנדרטי בלי תוספות מיוחדות (נציגי מב"י מהחבית)

האווירה: בפנים שקט ומבודד מהרחוב, בחוץ רגוע יחסית

אוכל: אין הפתעות

לסיכום: משתלם – 50% זה יותר נחמד מ- 1+1, לא חייבים להזמין כפול כדי שזה יצא משתלם

מתתיהו (כיכר מסריק)

הדיל: 1+1 על האלכוהול עד 21:00, 50% על האוכל

ההיצע: נציגי שופ (מק ולה) ורוז' (קסטיל, טריפל) מהחבית בכוסות תקניות, כשהשאר סטנדרטי (מב"י מהחבית)

האווירה: כמו בשם טוב, רק שפה אלו שיושבים בפנים מרגישים חלק מהרחוב

אוכל: מגוון, כולל גם דים סאם

לסיכום: כדאי אם אתם חובבים את הבירות האיכותיות והחזקות

 

מילה (דיזנגוף דרומית לבן גוריון)

הדיל: 1+1 עד השעה 21:00

ההיצע: מהחבית נציגי מב"י + ברז מתחלף, בסביבות +30 ש"ח לחצאים, בירות הבוטיק ובלגיות האיכותיות אפשר למצוא רק בבקבוקים

האווירה: כמו רוב הברים בדיזנגוף, הרבה תנועה על הרחוב אבל בלי מוזיקה

אוכל: כמו רוב הברים בדיזנגוף

לסיכום: אפשרי רק בגלל השעה המאוחרת יחסית

סרבסה (דיזנגוף צפונית לבן גוריון)

הדיל: תפריט מוזל (בערך 40% הנחה בממוצע כשעד לפני כשנה היה 1+1 )

ההיצע: 17 בירות מגוונות מהחבית, נציגי טמפו, בלגיות, נגב ועוד, 15-25 ש"ח לחצי בכוסות תקניות.

האווירה: ריק יחסית בשעות המוקדמות

אוכל: נחשו אתם מה כבר יכול להיות

לסיכום: אפשרי בגלל המגוון הרב יחסית

סימטא (דיזנגוף צפונית לגורדון)

הדיל: כל המשקאות ב-16 ש"ח עד השעה 21:00

ההיצע: נציגי מב"י הקבועים מחוזקים במרדסו טריפל וליפמנס דובדבנים (ההאפי האוור הוא לשלישים)

האווירה: בחוץ על הרחוב כמו רוב המקומות על דיזנגוף, בפנים אפלולי ורגוע עם מוזיקה

אוכל: בדיזנגוף כמו בדיזנגוף

לסיכום: אפשרי רק בגלל השעה המאוחרת יחסית

לבובסקי (מלכי ישראל 11, כיכר רבין)

הדיל: 1+1 על המשקאות עד 21:00.

ההיצע: נציגי טמפו הסטנדרטים (גולדסטאר, הייניקן, מרפיס, פאולנר), במחירים סבירים גם ככה (26 לחצי גולדסטאר, 29 לשאר) לכוסות תקניות.

האווירה: בלוז ובירה על הכיכר.

אוכל: לא חסר – מגוון יפה של סלטים, כריכים, פסטות ועוד

לסיכום: אפשרי אם אתם רעבים למשהו קצת יותר משביע עם בירה

אבני (אבן גבירול 95 פינת ארלוזרוב, תל אביב)

הדיל: 1+1 על חלק מהמשקאות ו-25% הנחה על חלק מהמנות עד 21:00.

ההיצע: יין, קוקטיילים כשמהבירות רק קרסלברג וטובורג נכללים בהפי האוור, האחרות (גינס, וויינשטפן ויטוס, מלכה ועוד) משום מה לא כלולות

האווירה: פינה עמוסה

אוכל: מנות קטנות אבל נחמדות שקשה להרוס

לסיכום: נחמד לעצור להפי האוור כשמסביב כולם עדיין מתרוצצים, בשעה מאוחרת יותר זה פחות מזמין

 

סלון ברלין (נג'ארה 15 פינת הלל הזקן, שוק הכרמל)

הדיל: 1+1 עד 22:30! בכל יום

ההיצע: כ-12 בירות מהחבית, רובן די סטנדרטיות, יין ומגוון משקאות חריפים

האווירה: עמוסה ומעושנת

אוכל: מאכלי ונשנושי בר

לסיכום: עמוס ומעושן מדי לטעמי, אין סיבה לבקר חוץ מההפי האוור המאוחר