שניט – אלו החיים?

 זמן: יום ראשון בלילה, דצמבר 2023

מיקום: הארבעה 12 / כיכר גבעון, תל אביב

רקע היסטורי:השניט – Schnitt Brewing Company, הינו פאב-מבשלת בירה או גסטרופאב תל אביבי מבית הפורטר אנד סאנס – Porter & Sons, שנפתח בצמוד אליו לפני כמעט שנתיים, התרחב לפני כחצי שנה עם הלאוטר Lauter – בר וחנות בירות  בפינה הסמוכה על כיכר גבעון, ולאחרונה התחדשו עם סניף חדש ביפו.

הסיפור: הפוסט האחרון של עכברוש העיר היה אי שם בסוף אוגוסט, מאז עברנו הרבה, הספקנו להיות בחופשה בניו יורק, עליה הפעם לא התפרסמה סקירה למרות שיצא לנו גם שם לבלות (לפחות אשים כמה תמונות להזכיר נשכחות) וחזרנו לכמה ימי הסתגלות בסוכות רגע לפני שפרצה המלחמה.

מאז לא ממש יצא לי לצאת לבלות, חוץ מפעמיים שלוש לבירה עם חברים בגינה או בסלון בבית.

אבל לאט לאט החיים נכנסים לסוג של שגרה חדשה, מקומות חוזרים לעבוד (אלו שלא נסגרו), וצריך גם לחזק אותם כדי שישרדו (גם ה צפיותבעכברוש העיר חזרו לרמה שהיו בספטמבר, חודש שהיה חלש יחסית בגלל החגים ובגלל שלא היו פוסטים חדשים).

גם מפגשים חברתיים חשובים, כך שקבעתי עם נטול הכינוי (אפילו איתו) לצאת לשתות משהו כאשר ההתלבטות היתה בין פראג הקטנה, גוגיס או השניט, בכולן יש מגוון בירות, כשהבחירה נפלה הפעם על השניט, שם ידעתי שיש בירה חדשה לרגל המצב מבית הדובים וגם ככה הגיע הזמן לביקור הדו שנתי.

הגענו אל המקום קצת אחרי 9 בערב, כשבדרך חלפנו ליד הפורטר אנד סאנס שהיה נראה סגור במבט ראשון, אך במבט נוסף התברר כפתוח ופשוט כמעט ריק.

גם בשניט עצמו בפנים היה כמעט ריק לגמרי, אבל מול הבר ובחוץ בכיכר היו לא מעט אנשים יחסית, בטח גם שזהו ערב יום ראשון.

התפריט על הלוח נראה די מבטיח, אך כשהגיע תורנו להזמין התברר שהוא לא ממש מעודכן – בירת החיטה הבווארית נגמרה לצערו של נטול הכינוי ואת הבירת חיטה מעושנת הוא לא אהב. גם החלופה שלו שהיתה הפילזנר לא היתה זמינה בגלל פיצוץ באחד הצינורות, כך שבסופו של דבר הוא טעם מהבלונד אייל והזמין ממנה חצי.

אני טעמתי מה NEIPA עם השאטה, בההחריפות לא היתה כזו מורגשת (לא כמו בדאנסינג קאמל ז"ל) ומהועדת תקומה – NEW IPA של הדובים, כשהזמנתי חצי מהשנייה (29 ש"ח).

תפריט האוכל המלא על הקיר לא רלוונטי (כנראה לאור המצב), אבל יש תפריט אוכל מודפס עם רוב הנשנושים, נקניקיות (גם טבעוניות) ועוד. מכיוון שלא אכלתי לפני כן, התלבטתי אם להזמין משהו או לא, כשהחלטתי בסוף להזמין נקניקיה טבעונית בלחמניה של רידפיינמיט (39).

התיישבנו עם הבירות בשולחן עגול בחוץ והשקו לחיים, אך כעבור מספר דקות ביקש נטול הכינוי להיכנס פנימה בגלל הניחוחות. בפנים היה כאמור ריק, כשחוץ מאיתנו ישב שם עוד זוג, אך לפחות היתה מוסיקה ומיזוג.

כשראיתי שהנקניקייה שלי מתעכבת ומתעכבת, ניגשתי בסוף לבדוק מה איתה, והיא אכן היתה מוכנה ומחכה שאאסוף אותה (רק שהברמנית רשמה מספר נייד לא נכון להודעה).

כשאוכלים נקניקיה בלחמניה (טבעונית או לא), חשובים לא פחות ממנה הלחמניה וכל התוספות, כשבמקרה זה אלו די אכזבו כפי שאפשר בתמונה עצמה לראות.

לקראת 22:00 סיימנו את הבירות והמשכנו משם רגלית לאבן גבירול אל המלבייה שם קנה לו נטול הכינוי מלבי מתוק, כשבמקומות האוכל והברים בדרך וליד היה תפוסה די אופיינית לערבי יום ראשון – מלחמה או לא.

לסיכום: גם בימים אלו של חוסר ודאות ויציבות, השניט מצליח לשמור פחות או יותר על אותו סטטוס כמו בעבר, אלו החיים כמו שנאמר, לטוב ולרע (נקווה שהראשון יגבר במהרה).