ביר סטיישן – תחנה חדשה בעיר

שימו לב בתחתית לסקר הברים של פלורנטין

זמן: יום שלישי בערב, אוגוסט 2017

מיקום: שטרן 1, פינת ידידיה פרנקל, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: לפני כחודש וחצי נפתח הביר סטיישן (Beer Station), סניף חדש בפלורנטין של הרשת לה יש סניפים בחולון, ראשון ואשדוד, היכן ששכנה לפני כן מסעדה דרום אמריקאית שלא שרדה זמן רב, ולפניה השטרן1 – בר הבירות הזכור לטובה.

הסיפור: על הסניף החדש של הביר סטיישן שמעתי מפה ומשם – מקום עם מלא בירות מהחבית, שאפשר גם למלא ולקחת הביתה בבקבוקים, ועוד בפינה של השטרן1, נשמע מתכון מצוין.

לכן, בהזדמנות הראשונה שיצאה לי, קבעתי עם חבר הילדות שמתגורר בפלורנטין, אותו לא ראיתי זמן רב, כשכמובן שמחתי שהעכברושית הסכימה להצטרף גם.

הגענו אל האזור קצת לפני 9 בערב. המקום, שעיצובו לא ממש השתנה מאז ימי השטרן1 (בר ומאחוריו הברזים, בצדדים שולחן עגולים, ויש גם חדר פנימי למטה), היה די ריק ואנו נכנסנו פנימה שם קיבל את פנינו קיר עם 20 ברזים, להם מחוברים גם בקבוקים, וקיבלנו הסבר איך זה עובד מהבעלים, שאמר שבקרוב יתווספו עוד ברזים כך שמספרם יגיע לכ-40.

תפריט הבירות די מרשים – הרבה סוגים של בירות (אפילו שיש ייצוג גדול מדי בינתיים לדעתי ללאגר, פילזנר חיטה) במחירים מזמינים (20 עד 28 ש"ח לחצי, 30-49 ש"ח לליטר!). תפריט האוכל מורכב רק מנשנושים – צ'יפס, נאצ'וס, אדממה, ומאכלי ים מטוגנים בהם אנחנו לא ממש נוגעים.

טעמתי מהשושנע (בירת חיטה עם נגיעות נענע), אך בחרתי להזמין חצי ביטבורגר (20), כשאת הראשונה הזמין דווקא חבר הילדות. הזמנו גם קצת נשנושים – אדממה וצ'יפס, כשחבר הילדות הזמין קלאמרי מטוגנים.

הבירות הוגשו לנו במהירות ואנו התיישבנו בשולחן עגול קטן בפנים כשברקע התנגנה לה מוזיקה עם שירים (בעיקר להיטי רוק) מוכרים וטובים.

גם הנשנושים הגיעו בהמשך אך לא הרשימו מי יודע מה. חבר הילדות קיבל בכלל שרימפס מטוגנים עם תפוחי אדמה שהוגשו אמנם בצורה יפה, אבל זה לא מה שהוא רצה. הבעלים/ברמן הנחמד החליף לו את זה בלי בעיה, רק שעל הקלאמרי אמר חבר הילדות שזו מנה לא אכילה.

המשכתי לבדי לסיבוב נוסף, הפעם משהו קצת יותר לטעמי – חצי אלכסנדר גרין (24), כשהמקום נשאר די ריק למעט עוד שני זוגות חברים.

החשבון יצא זול למדי – 139 ש"ח בלבד, כשבנוסף קיבלתי גם כרטיס חבר שצובר 10% על כל קניה, שבו אוכל לצבור או לנצל בפעם הבאה.

לסיכום: בניגוד לרשתות (לרוב גנריות ומיינסטרימיות להחריד) שבד"כ מתחילות בעיר הגדולה ומתפשטות החוצה, הביר סטיישן דווקא עשה את התהליך ההפוך והגיע לתל אביב אחרי שהצליח בערים מחוצה לה. אמנם המיקום שלו בפלורנטין לא אידיאלי (מחוץ ל"סטריפ"), אך עם מגוון ומחירים כאלו של בירות מהחבית, שגם אפשר לקחת הביתה בבקבוקים, אפשר לסלוח לחולשתו בנשנושים (בשכונה יש מספיק מקומות אחרים שלזה מתאימים), ולהגיע אליו (או לקחת טייקאווי) לערב שתייה מוכנים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, אבל אולי לחכות שבועיים שלושה עד שיתווספו עוד בירות מהחבית והמקום טיפה עוד ישתפשף וישתפר.

 

 

מודעות פרסומת

אגנס פאב – מעכשיו גם בלוינסקי

ויש גם סקר בונוס בסוף הרשומה – מה המקומות האהובים עליכם בשוק לוינסקי והסביבה?  

זמן: יום חמישי בלילה, יוני 2017

מיקום: הקישון 7 (פלורנטין – שוק לוינסקי), תל אביב

רקע היסטורי: בעקבות האגנס פאב (Agnes Pub) המקורי בהוד השרון (אותו גם יצא לי לפקוד לפני כחודש וחצי), והבר הנוסף באבן גבירול (אותו יוצא לי לפקוד אחת לכמה חודשים), פתחו הבעלים סניף חדש לפני פחות משבועיים באזור שוק לוינסקי.

הסיפור: עם מיעוט המקומות בעיר שמשקיעים בבירות איכותיות, שמחתי לראות שהאגנס עומדים לפתוח מקום חדש, ועוד באזור שוק לוינסקי שאהוב עליי במיוחד. הירושלמי, החולוני, ולאדי מרי, המלומד ואני קבענו להיפגש לבירה אחרי כמה חודשים שלא נפגשנו, כשקבענו לעשות זאת באגנס שבדיוק נפתח (והמלומד הבריז לנו בסוף בדקה ה-90 כמובן).

הגענו אל המקום קצת לפני 21:30. השמועה כנראה עדיין לא עשתה לה כנפיים כי המקום היה כמעט ריק, ועוד ביום חמישי בערב. נכנסנו אל הבר, שנראה יחסית די קטן, כשאת פנינו קיבלו ברזי הבירה של המקום, ואנו התיישבנו בשולחן קטן לצד החלון.

המלצרית הגישה לנו את התפריטים, שנראים זהים לאלו שבסניפים האחרים עם 16 בירות איכותיות ברובן מהחבית, בהן של מבשלות בוטיק ישראליות מהנפוצות יחסית (נגב, שפירא, אלכסנדר, ג'מס, מלכה), כולל ברז אורח (חבל רק שאין יותר מברז אחד), בקבוקים ומשקאות נוספים במחירים יחסית סבירים (ובגדלים תקניים). בתפריט האוכל מככבים ההמבורגרים (יש גם אחד טבעוני), פיצות ועוד מאכלי בר טיפוסיים.

 

ולאדי מרי שכבר סיים קודם לכן כשהמתין לנו חצי וויינשטפן ויטוס (33 ש"ח) הזמין עוד אחת. אני טעמתי מברז האורח – שפירא IPA והזמנתי חצי (38), כשהירושלמי הזמין חצי נגב אואזיס (33), והחולוני שליש בלבד (29). אני כבר אכלתי לפני כן, אבל הם הזמינו המבורגרים שונים.

נהננו מהבירות הקרות והטעימות, מהחברה ומהמוזיקה (רוק-בלוז) שברקע התנגנה, כשבינתיים המקום במבלים טיפה התמלא.

  

בזמן שהם אכלו את ההמבורגרים שלהם, הזמנתי לי סיבוב נוסף – חצי אלכסנדר אמברה (32), גם בחירה טובה.

לקראת 23:00 החלטנו לסיים להפעם, שילמנו את החשבון, כשלפני שיצאנו גילינו שיש בפנים עוד חלל עם יותר מקום, אם אתם לא רוצים שיגיע אליכם עשן מעבר לחלון.

לסיכום: באגנס החדש משכפלים את הנוסחא שהצליחה להם עד כה – מבחר בירות מגוונות ואיכותיות עם אוכל ברים מתאים ואווירה שכונתית אינטימית ורגועה. תוספת טובה לסצינת חיי הלילה בסביבה.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר, כשאפשר גם לעשות סבב ברי בירות מגניב בשילוב הביר בזאר

 

פלורנטין 10 – טעם של פעם

אלו מקומות מומלצים בפלורנטין? מוזמנים להשתתף בסקר למטה ולהצביע למקומות שעליכם אהובים

זמן: יום חמישי בלילה, מרץ 2017

מיקום:, פלורנטין 10 פינת ויטל, תל אביב

רקע היסטורי: פלורנטין 10,  בית קפה ביום, פאב/בר שכונתי בלילה, נפתח לפני כ-10 שנים במיקום מרכזי בשכונת פלורנטין.

הסיפור: העכברושית ואני יצאנו לדייט, רק שלא ידענו בדיוק לאן. החלטנו לבסוף לצאת לפלורנטין, בטוח נמצא כבר משהו שם.

הגענו לשכונה לקראת השעה עשר, כמובן שביום חמישי היה עמוס יחסית לאמצע השבוע ורוב המקומות היו מלאים. העכברושית היתה רעבה אז הלכנו ללני'ס, אך שם היה מקום רק בחלק של הבר בו מעשנים אז ויתרנו. במקום זאת הצעתי שנבדוק את פלורנטין 10, בכל זאת עברו כמה שנים.

בחלק המקורה בחוץ עישנו והיתה אווירת בית קפה, אז נכנסנו פנימה אל הבר שם קיבלה את פנינו מוזיקה טובה (נצ'י נצ) ואווירה קצת יותר מלהיבה.

המלצרית דאגה לנו לשני מקומות על הבר, ואנו עיינו בתפריט וחיפשנו מה לאכול לפני שכבר יהיה ממש מאוחר. התפריט מכיל הרבה מנות – ארוחות בוקר כל היום, סלטים, כריכים, פסטות ועוד, כמו גם מבחר נאה של מנות טבעוניות. אני החלטתי לנסות את הבורגר הטבעוני (49 ש"ח) עם תוספת של שעועית ירוקה. העכברושית החליטה לאחר התייעצות עם הברמנית החביבה על פסטה פונגי – שמנת ופטריות (49) בהמלצתה.

מהחבית יש את כל נציגי טמפו הקבועים פלוס קסטיל רוז' במחירים די סבירים. הלכתי על האופציה הכי טובה מביניהם – חצי פאולנר (34), כשהעכברושית הלכה על בקבוק סטרונגבו – סיידר אלכוהלי (24).

השתייה הוגשה לנו במהרה, כשברקע נצ'י נצ המשיך עם הסוואגה. הבר לא היה מלא כשהקהל הלא צעיר במיוחד הורכב ברובות מזוגות בדייט או סתם חברים.

גם האוכל לא התעכב יותר מדי. הבורגר הטבעוני היה סביר, יש טובים ממנו בעיר. השעועית הירוקה היתה כנראה משקית, הגיעה קרה בחלקה וממש לא טעימה אז ביקשתי במקום את הצ'יפס תפוחי אדמה. המנה של העכברושית לעומת זו היתה לטעמה.

בעוד אנו שותים ואוכלים התחלף הפסקול במקום לשירים מזרחיים ויווניים קלאסים משנות ה-80 (רונה), שהעלו בעכברושית זכרונות נוסטלגיים.

לאחר שסיימנו החלטנו בעקבות המלצת הברמנית להזמין גם את הקינוח הטבעוני המיוחד – סוג של בר שוקולד עם מוס עליו ובננות מסוכרות בצד (38).

זה  היה סתמי ומאכזב – משהו בסגנון ממרח שוקולד פרווה על תערובת עוגיות פתי בר, עם בננות קרות עם סוכר שרוף עליהם  – לא נראה שהשקיעו בהכנתו יותר מדי.

לשמחתי יש היום הרבה מקומות שמציעים מבחר מנות טבעוניות או אפילו 100% טבעוניים, אבל לצערי לא מעט מהם פשוט לא מספיק טובים ומשקיעים (כמו מקומות רגילים)

לקראת סיום הפסקול התחלף בחזרה לנצ'י נצ, כשלידינו היו עסוקים שלושה זוגות בלהתנשק ולהתמזמז.

שילמנו את החשבון שיצא 194 ש"ח – לא יקר יחסית, אבל גם לא זול יחסית לתמורה. כשבחוץ כמו בכל מקום בעיר, הריח הירוק היה באוויר.

לסיכום: פלורנטין 10 אולי היה פעם מקום מגניב בשכונה. היום הוא עוד בית קפה-פאב-בר סביר עם טעם של פעם, בו תמצאו אולי הכל מהכל אבל שום דבר מיוחד.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר אם לא מצאתם בסביבה מקום טוב יותר

ברלין בפלורנטין – עדיין לא צריך להגר

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

עדכון מרץ 2017 – בוורשה יש דברים יותר מעניינים

זמן: מוצ"ש, ספטמבר 2016

מיקום: ויטל 1 (פינת ידידיה פרנקל 6), פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי:  בר Berlin (ברלין) בפלורנטין נפתח לפני כשנה וחצי בערך בויטל פינת ידידיה פרנקל, היכן ששכן לפני כן הברחוב, ואולי גם אחרים.

הסיפור: הספרותן הגיע לביקור מולדת, ולמרות שלרוב אני לא יוצא במוצ"ש, נענתי בשמחה להצעתו לצאת ספונטנית.

החלטנו לצאת לפלורנטין, שם ביליתי בחודשיים האחרונים מספר פעמים ועדיין לא פקדתי כמה מקומות עם פוטנציאל להיות מעניינים.

הגענו לשכונה לקראת עשר בלילה, חשבתי בהתחלה ללכת לגרין שאק הטבעוני, שלא הייתי בטוח אם הוא עדיין פתוח. הסתבר שהוא נסגר ועומד להשכרה, אז המשכנו להסתובב קצת בשכונה.

חצינו את רחוב ויטל עד שהגענו לפינה, שם בחוץ ליד הברלין בפלורנטין, לידו עברתי לא מזמן ולא ממש התלהבתי, ראיתי פתאום שיש תפריט טבעוני חדש שנראה שווה בדיקה. נכנסנו פנימה אל המקום, שם גיליתי לשמחתי שגם הבירות במקום שודרגו ממה שזכרתי ועכשיו יש – מקשוף, פרנסיסקאנר, עלמה (בירה ספרדית בשם ישראלי), לוונבראו וגם גולדסטאר למי שבאמת רוצה.

20160910_221725

התיישבנו על הבר והתלבטנו מה להזמין. בגזרת השתייה זה היה יותר פשוט, אני הזמנתי חצי מקשוף, והספרותן שטעם מהעלמה ומהלוונבראו הזמין חצי מהגרמנית משתיהן.

בגזרת האוכל התייעצנו עם הברמן הצעיר. זה סיפר לנו שבמקור הוא בכלל ברמן בליצמן שבנמל, ורק הגיע לגיבוי כטובה לחבר אז הוא לא יודע הרבה רק שהטבח זה קובי שהגיע מהגרין שאק שכאמור נסגר, כך שיצא לנו טוב בדיעבד. אחרי התייעצות עם האחראי בחרנו להזמין ולחלוק שניצל טבעוני (45 ש"ח) ופילי צ'יס סטייק (45).

קיבלנו את הבירות די מהר, אותן שתינו לאט עד שיגיע האוכל. בינתיים התבוננו מסביב במבלים, בהם היפסטרים, אנשי לילה, זוג נשים מהקהילה כך נראה, טבעונים, צמחונים ואחרים, כשהעובדה שהמקום די פתוח לרחוב תורמת לאווירה השכונתית.

20160910_220901

20160910_233254

חוץ מהברמן הצעיר והמקצועי, והאחראי שהיו במקום, היתה גם ברמנית (מתלמדת?) בלונדינית צעירה וחטובה, שחוץ משתי כוסות שהיא שברה, נראה היה שבזה הסתכם תפקידה.

לאוכל לקח קצת זמן להגיע, מה שלא בהכרח רע – מבחינתי זה אומר שהוא מוכן במקום ולא מראש, ויש בו השקעה. שתי המנות הוגשו בלחמניה, עם צ'יפס, קטשופ ומיונז טבעוני, והיו מפוצצות וטעימות לדעת שנינו – מי אמר שאין ג'אנק טבעוני איכותי? גם האחרים שישבו לידינו, שלא היו כולם טבעונים בהכרח, התרשמו מהאוכל לטובה.

20160910_223856

תוך כדי שאנו אוכלים, שותים ומשוחחים, נהנינו גם מהמוזיקה, רוק ובלוז בעיקר, שהתנגנה ברקע ותרמה לאווירה הטובה – קאבר אקוסטי של "No Diggity", פיקסיז, ג'ימי הנדריקס ועוד שירים מוכרים יותר או פחות.

אמנם במקור תכננתי שזה יהיה ערב של ריצה וסלט, אבל התוכניות קצת השתנו לבירה ואוכל לא כל כך דיאטטי, אז גם על קינוח טבעוני לא ויתרתי וגלידת סניקרס הזמנתי. קיבלנו כוס גדושה בגלידה משובחה, כשהספרותן רק לקח טעימה ואף אני לא יכולתי לסיים את כולה.

20160910_231357

החשבון יצא 184 ש"ח לפני שירות, שילמנו בשמחה ונפרדנו מהברמן והמקום בברכת לילה טוב ובהצלחה.

20160910_232904

לסיכום: דווקא אחרי שכבר התחלתי להתייאש ממצב הברים בעיר, הביקור בא-לה רמפה ובברלין בפלורנטין החזירו לי את התקווה. מעבר לאוכל הטבעוני הטעים (גם לאלו שלא טבעונים מומלץ לנסות), תמצאו בברלין בירות טובות יחסית לא יקרות (יש גם כל מיני מבצעים), מוזיקה איכותית ואווירה שכונתית, כך שעדיין לא צריך להגר מכאן.

4.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ במיוחד לטבעונים, וכדאי גם לאחרים (3.5 כוכבים)

Tony's – Pizza & Bar האפי האוור כל הערב זה דבר נהדר

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

זמן: יום שני בלילה, אוגוסט 2016

מיקום: ויטל 10, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי:  Tony’s – Pizza & Bar (טוני'ס פיצה ובר) נפתח לפני כשלושה חודשים היכן ששכן הבר של הדאנסינג קאמל (לא הפאב שבמבשלה), שהצליחה להחזיק שם מעמד כמה שנים באופן מפתיע יחסית ליחסי הציבור שלא היו לו כמעט בכלל.

הסיפור: העכברושית ואני יצאנו לדייט ספונטני והתלבטנו לאן, הצעתי שננסה את ה Tony’s בפלורנטין, לידו עברתי כמה פעמים בחודשיים האחרונים ונראה מקום נחמד, במיוחד שהוא מציע כל הערב 1+1.

השעה היתה 21:30 כשהגענו אל המקום. בניגוד לפעמים קודמות שלידו עברתי, הפעם הבר היה די ריק, ולא היתה בו אווירה מסיבתית, אולי זה מכיוון ששודר בו משחק כדורגל על המסך הענק.

בכל זאת רצינו לנסות את הפיצה, זאת גם מכיוון שיש פיצה טבעונית, שאלנו את הבעלים/ברמן אם אפשר רק חצי פיצה לכל אחד להזמין. הבעלים אמר שאי אפשר אך נתן לנו פתרון אחר כשאמר שאפשר לחלק את הפיצה השלמה לשני חלקים – אחד רגיל ואחד טבעוני (עם גבינה טבעונית כמו שאפשר לקנות בסופר), אז החלטנו להישאר ואותה להזמין (49 ש"ח).

עד שהפיצה תהיה מוכנה הזמנו את השתייה. במקום מבחר ברזים לא רע – מב"י הסטנדרטיים (טובורג, סטלה, וויינשטפן וכו') וגם קסטיל רוז', ברבר וטוכר בנוסף, כשהחביות נשמרות בחדר קירור מיוחד שמימי הדאנסינג קאמל נשאר. העכברושית הזמינה בקבוק סיידר תפוחים של סאמרסבי (36), ואני החלטתי להתחיל הפעם עם משהו קצת מתקתק וחזק – שליש קסטיל רוז' (36).

20160815_213811

היינו קצת רעבים, וראינו לידינו שמבלים עם צ'יפס מהאמסטרדם פרייס הסמוך אל המקום נכנסים, אז שאלנו את הברמן אם זה בסדר מבחינתו שגם אנחנו נביא, ולו לא היתה עם כך בעיה. הזמנתי מנה קטנה עם 3 רטבים (16 ש"ח) – מקסיקני, קטשופ ומיונז (בשביל העכברושית), כשהצ'יפס היה פריך וטעים.

20160815_214347

בדיוק כשסיימנו את הצ'יפס, הגיעה אלינו הפיצה. זאת היתה נחמדה בלבד, כשרוטב העגבניות לא הורגש בה מספיק (וכך אמרנו בסוף גם לבעלים). תוך כדי המשכתי לסיבוב שני במסגרת ה-1+1, הפעם משהו יחסית קליל – שליש סטלה.

20160815_215558

סיימנו ושילמנו את החשבון, כשהפעם החלטנו לוותר על קינוח במקום אחר.

20160815_222446

לסיכום: הטוני'ס הוא מקום נחמד להעביר בו ערב של פיצה ובירה משתלמת במסגרת המבצע, רק צריך לשים לב מה האווירה. אם זו לא מתאימה לכם לאותו רגע יש מספיק אופציות טובות אחרות בסביבה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר

לני'ס – אין סיבה לדאגה

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

זמן: יום רביעי בלילה, אוגוסט 2016

מיקום: ויטל 7, פינת קורדוברו, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: בר הלני'ס Lenny’s Bar נפתח לפני כ-15 שנה בלב השכונה כשעוד לא היתה מתחם לילי.

הסיפור: חבר הילדות עבר לגור בפלורנטין לפני כמה חודשים ואנו סוף סוף קפצנו לביקור, כשבדרך אל הדירה חלפנו על פני כמה מקומות חדשים שרצינו לנסות. אצל החבר היו כבר שתי ידידות, ולאחר כמה דקות החלטנו כולנו לצאת לאכול ולשתות.

חבר הילדות הציע את ה-Lenny’s – אותו הוא כבר מחבב במיוחד, ואנו הסכמנו אחרי שלא בילינו שם מאז הקיץ המר.

המקום עצמו די מרווח יחסית לברים בשכונת פלורנטין ומחולק לשני חלקים. המעשנים זכו לקבל את החלל של הבר, בעוד שבחדר השני יש כמה שולחנות מוגבהים ושולחן סנוקר והוא מוקצה לטובת אלו שבאוויר נקי חפצים (קיר זכוכית מפריד בין החדרים).

20160810_220138

20160810_220046

התיישבנו ליד שולחן עגול מוגבה בחדר הנקי, כשמלצרית צעירה הגישה לנו את התפריטים. מה שטוב בלני'ס הוא שבנוסף לתפריט האוכל הרגיל, יש גם תפריט טבעוני עשיר.

20160810_215424 20160810_215507 20160810_215629

התלבטתי בין השווארמה להמבורגר הטבעוני. המלצרית המליצה על השווארמה אך העכברושית אמרה שאקח דווקא את ההמבורגר, כשגם חבר הילדות המליץ, אז כך עשיתי (49). לצד ההמבורגר הזמנתי פאולנר מהחבית (28 ל-400 מ"ל לדברי המלצרית).

העכברושית הזמינה לניס רויאל – קאווה בטעמים (33), חבר הילדות הזמין ג'ין אנד טוניק אופנתי, ושניהם הזמינו גם קלאמרי מטוגן (35) לצערי.

הבירה היתה קרה וטובה, וההמבורגר הטבעוני היה טעים ומשביע. הידידות (שהזמינו רק שתייה קלה) נטשו די מהר יחסית, ואנו נשארנו עם חבר הילדות כשברקע התנגן פסקול קצת מוזר של מוזיקה משנות ה-90 – מצד אחד שירים טובים של RATM, פרל ג'אם, נירוונה וגארבג' ומצד שני מקרנה ואחרים.

20160810_221009

למרות שהיה לנו כיף, נאלצנו בסביבות 23:00 את הערב לסיים. החשבון לכולנו יצא 301 ש"ח, כשהמלצרית לא הבינה את הבדיחה וחייבה רק 300 באשראי.

20160810_225825

לסיכום: הלני'ס, כמו כמה ברים אחרים בשכונה, שומר על יציבות מרשימה. עם תפריט עשיר, מגוון אלכוהול ובירות יותר מסביר, ולמרות המוזיקה הלא אחידה, אין סיבה לדאגה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, בימי ראשון כשיש 1+1 כל הערב (בשאר השבוע מ-7 עד 9) שווה יותר

סאצ'מו – חוזרים להרגלים ישנים

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

זמן: יום שלישי בלילה, אוגוסט 2016

מיקום: ויטל 2, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הסאצ'מו בר (Satchmo Bar), הנקרא על שם כינויו של לואי ארמסטרונג, הינו מותיקי הברים בפלורנטין. אחרי 14 שנים במשכנו הקודם בויטל 6, החליטו הבעלים לפני כשנתיים להתרחב ולעבור לחלל גדול יותר ומשופץ  ממש ליד (היכן ששכנו הצ'ייסר והבארסה).

הסיפור: לכבוד יום הולדתו של נטול הכינוי, קבענו איתו לפטי ואני לצאת לבילוי. בחרנו לצאת לאזור פלורנטין, שם לא יצא לנו הרבה בחודשים האחרונים.

הגענו אל רחוב ויטל ב-22:00 בדיוק. עברנו ליד הבר החדש, שנפתח במקום הדאנסינג קאמל, שנקרא Tony’s Pizza & Bar, והיה נראה בניגוד לקודמו שם דווקא שוקק חיים. למרות שיש היצע בירות סביר, בחרנו להתקדם וחצינו את רחוב פלורנטין.

עברנו גם ליד ה Night Shift, בו עוד לא יצא לנו לבלות. השעה היתה כמה דקות אחרי 22:00 כבר, אבל שאלנו את המארחת הנאה אם יש עדיין הפי האוור. היא דווקא הסכימה שנוכל זאת עדיין לנצל, אך עקב מבחר הבירות הדליל שם החלטנו גם עליו לוותר.

הגענו אל הסאצ'מו, בו בילינו לאחרונה לפני שנתיים לאחר שעבר, שהיה מלא בחציו. החלטנו להתיישב שם והמלצרית הגישה לנו את התפריטים שמכילים מגוון סביר של בירות די סטנדרטיות יחסית (חוץ מהקילקני), וויסקי, קוקטיילים ומשקאות אחרים. כשבגזרת האוכל יש גם כל מיני נשנושים.

20160802_221020  20160802_221051

נטול הכינוי ולפטי לא התלבטו והזמינו שניהם חצי וויינשטפן (33 ש"ח). אני התעכבתי קצת עד שהזמנתי חצי מרדסו (37).

הייתי גם קצת רעב אז הזמנתי אמפנדס טבעוני (28), כשלפטי רצה אף הוא משהו לנשנש אז הזמנו ביחד גם נאצ'וס עם רוטב סלסה (20).

הבירות הוגשו לנו די מהר בכוסות בגודל המתאים. המקום עצמו היה די חשוך, ברקע התנגנה לה מוזיקת רוק אלטרנטיבי טובה, כשעל הקיר שמאחורינו זיהינו את מרבית אושיות הרוק (אריק איינשטיין, שלום חנוך, הנדריקס, ניל יאנג, זאפה ועוד).

20160802_221545

הסאצ'מו כאמור מופרד לשני חדרים. אנו התמקמנו, כך חשבנו, בזה שמוקצה לאלו שלא מעשנים. לצערינו, כמו שהיה בסאצ'מו הישן, גם כאן נהיה המקום (בשני החדרים) מעושן. מזל שהיינו באמצע השבוע ולא היה מלא יחסית.

הנאצ'וס והאמפנדס הגיעו לשולחן. דבר שנתקלתי בו בברים רבים הוא היחס הלא פרופורציונלי בין כמות הנאצו'ס לרטבים המצורפים. כך היה גם כאן, כשהגיע מנה ענקית של נאצ'וס (משקית), ושתי צלוחיות קטנות של רוטב סלסה טעים, שכמובן לא הספיקו לכל הכמות.

לשמחתנו, גם הרוטב (על בסיס אורגנו) שהגיע עם האמפנדס, שהיו כשלעצמם טובים, לנאצ'וס התאים, אך גם זה לא הספיק. ביקשנו תוספת סלסה, אך זו הגיעה כשכבר כמעט לא נשארו בכלל נאצ'וס בסלסלה.

מכיוון שלא רצינו לחזור הביתה שיכורים ומסריחים, ויתרנו על סיבוב שני, שילמנו את החשבון שיצא 151 ש"ח, ויצאנו אל הרחוב החם והלח.

20160802_225546

לסיכום: בסאצ'מו חזרו להרגלים הישנים, כאילו אנחנו עדיין בשנות ה-90. אמנם יש מוזיקה טובה ובירות במחיר סביר, אבל היום זה לא מספיק כשמסביב יש היצע גדול ובסאצ'מו עצמו אין אוויר.

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר  – אפשר לוותר, יש מספיק מקומות מסביב בהם נחמד ומאוורר יותר