המשביר ועוד – כי לכל חג יש מוצאי חג

 זמן: חמישי בערב, מוצאי חג ראשון ורביעי בערב, מוצאי חג שני – מימונה, אפריל 2023

מיקום: אזור שוק לוינסקי והסביבה תל אביב

רקע היסטורי: יציאת מצרים, פרעה, 10 המכות, הגדה או אגדה, העיקר שיש סיבה למסיבה.

הסיפור: כמו בקיץ או בסוף השנה, גם בפסח באים לבקר בעיר אורחים מהגולה.

במוצאי החג הראשון, הגיע בן דוד מקליפורניה עם אשתו שלא היו בארץ שנים. לקחתי אותם לסיבוב באזור שוק לוינסקי והסביבה. שאלתי מה ירצו לאכול, ומכיוון שלא היתה להם העדפה מסוימת והיינו ליד פיצה LILA (שעבדה כרגיל והיתה מלאה), שאלתי אם זה מתאים, והם הסכימו בשמחה.

אחרי המתנה של כרבע שעה התפנה לנו שולחן והתיישבנו במקום לו תפריט עשיר בפיצות ותוספות מיוחדות ועוד.

LILA תפריט

אני הלכתי על פיצה טבעונית (גבינת קשיו) עם ארטישוק וקייל, הם הזמינו סלט קיסר ופיצה ביאנקה עם נגרוני בצד. הפיצה היתה טעימה לכולם (אך בגלל שדקה מתקררת קצת מהר) והנגרוני היה חזק, וכשסיימנו המשכנו משם.

עברנו בתדר, שהיה מלא כרגיל אך לא מפוצץ, ממנו הם לא התלהבו יתר על המידה. אבל כן נהנו מבירה (לא כשרה לפסח) בביר שופ מהצד השני של פארק המסילה.

שבוע לאחר מכן במוצאי החג השני, AKA "המימונה", קבעתי עם ההולנדי מחולון, שהגיע לביקור מולדת (יש לציין שהירושלמי הזמין אותנו לבוא אליו למופלטות בלי החגיגות אך ויתרנו על הרעיון).

חשבתי שנתחיל את הערב בארוחה טבעונית טובה כמו באמסטרדם, אך כשהגענו לבאנה זו היתה סגורה משום מה.

בעקבות מזג האוויר הגשום לא רציתי שנלך יותר מדי, אז הלכנו לאברהם הוסטל שנמצא לא הרחק משם, לגביו התלבטנו העכברושית ואני שבוע לפני כן ובסוף בחרנו בטאקריה ליד.

בקומת הקרקע של ההוסטל הגדול פתחו לפני זמן מה סניף חדש של הביר בזאר (יש גם בקומה השלישית). הבר נראה מעניין אך היה ריק אז עלינו לקומה הראשונה של המקום שם נמצא הבר שמופעל על ידי המקום.

בחלל הענק, שמשמש גם לאירועים שונים (כמו פסטיבל הבירה למשל), היו מספר מבלים/תיירים אך לא יותר מדי. בכל זאת התיישבנו בשולחן מוגבה ליד הבר. כשעברו מספר דקות ולא ראינו שמישהו מתייחס אלינו, החלטנו לנטוש את המקום הישנוני ולהמשיך הלאה.

המשכנו משם לאזור שוק לוינסקי, שם יש הרבה אפשרויות. המדרחוב היה יחסית די שומם, כשקפה קאימק, שהיה פתוח היה נראה לי מתאים. לאכזבתי דווקא בערב זה לא היה את התפריט הרגיל, בעיקר מנות של פיתות עם ניגובים שונים (כנראה בגלל המימונה), אז גם שם לא נשארנו.

כשהתברר שגם טוני ואסתר סגור התחלתי כבר לחשוש שאאכזב את ההולנדי מחולון. המשכנו אל רחוב המשביר כשמרחוק ראיתי שהבר בפינה, שלא אכזב בפעם האחרונה, פתוח ועובד.

ניגשנו אל המקום בו היתה סוג של חגיגות מימונה עם מוסיקה בהתאם. המארח קיבל את פנינו עם לבוש מסורתי (?) ומיקרופון צעצוע והפנה אותנו לשולחן עגול בחוץ מתחת לסכך שם לא נרטב, כשבדרך עברנו ליד שולחן בו אכלו פיתה שנראתה טוב עם הרבה טחינה למעלה.

מעבר לכך שהודפס לא באיכות טובה, התפריט של האוכל והמשקאות לא השתנה מהפעם שעברה.

המשביר – תפריט אוכל

המשביר – תפריט משקאות ואלכוהול

הזמנו חצי שפירא (36 ש"ח כ"א), כרוביתוש (36) ופשוט סלט (48) לחלוק בינינו. ולמנה עיקרית את העראייס הטבעוני עם רידפיין מיט (56, לא ברור למה הוא יותר יקר ב-8 ש"ח מהרגיל).

קיבלנו את הבירות לשולחן במהרה, כשהמקום שהיה בתפוסה יפה גם ככה, אט אט התמלא. הכרובית והסלט הגיעו יחדיו, כשזו הראשונה עשויה בדיוק במידה הנכונה וטעימה, והסלט היה עם ירקות טריים ויפים.

כשסיימנו את הכרובית והסלט הגיעה המנה של העראייס הטבעוני, לא בדיוק מה שחשבנו (הפיתה שראינו קודם לכן) או שציפינו. אך למרות ההפתעה המנה בסופו של דבר לא אכזבה והיתה עסיסית, עם מטבלים טובים לצידה.

בין לבין דיברנו על החיים ההזויים בישראל מול החיים היחסית שפויים (אבל בלי הרבה שמש) בהולנד, כשהחולוני אמר שאינו רואה את עצמו חוזר לכאן.

למרות האווירה החגיגית, בניגוד לכמה שולחנות אחרים, לא קיבלנו מופלטה או צ'ייסרים פינוקים (יש יאמרו שזה קיפוח בגלל ששנינו אשכנזים).

קינוח טבעוני לא היה במקום אז שילמנו את החשבון שיצא 268 ש"ח – רק 67 יורו לפי השער עכשיו!, והמשכנו הלאה.

פנינו משם אל רחוב הרצל במטרה להגיע ל Otello בפינת לילנבלום, אך קצת לפני שמתי לב לגלידריה חדשה Bona Bono, היכן שהיה לפני כן עוד סניף של ארומה (הרצל 17), שנראתה מזמינה אז נכנסנו אליה.

המוכרן בגלידריה (יש לזה שם?), שהיה לא צעיר יחסית לעובדים בגלידריות אחרות, הסביר, המליץ ונתן לנו לטעום מהגלידות השונות, כשיש מבחר יפה של טבעוניות.

Bona Bono

אחרי מספר טעימות בחרתי שילוב של גלידת קשיו וגלידת קוקוס, בחירה טובה ולא מתוקה מדי. יצאנו החוצה כי אין כמו לאכול גלידה בחוץ כשקר. אולי חוץ מאשר כשמתחיל מבול ואין מחסה או איפה להסתתר ליד.

בונה בונו

לסיכום: עם אוכל טעים ומגוון, בירה לא רעה, אווירה טובה, אפילו אם זה במחיר לא מזהיר, נחמד לבוא במוצאי חג או גם ככה סתם לבילוי לילי במשביר (וגם באחרים).

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר במשביר, כשכדאי גם לבדוק את הבונה בונו החדשה יחסית בעיר.