אז אחרי שלוש שנים מהטיול האחרון שלי לארה"ב (מאז לא טסתי לשום מקום אחר גם), טסתי לשם שוב. הפעם לא ממש לטיול, כך שלא היה לי הרבה זמן פנוי לתכנן ביקורים במקומות בילוי מעניינים.
בכל זאת החלטתי להעלות גם הפעם פוסט עם רשמים ותמונות ממקומות בהם כן ביקרתי (כדאי לקרוא עד הסוף).
נתחיל דווקא מאורלנדו, בה לא ביקרתי באף פארק שעשועים:
צ'יפוטלה – כל מי שהיה בארה"ב בטח מכיר, רשת של אוכל מקסיקני מהיר (אבל לא בהכרח ג'אנק) עם אופציות טבעוניות משביעות וטעימות (הלכתי על הבוריטו במילוי sofritas טבעוני), איך לא פותחים בארץ אני לא מבין.
Downtown Winter Garden – אזור תחנת רכבת ישנה באחד מפרברי אורלנדו (לא יודע אם תגיעו לשם במיוחד, אבל אם כן נחמד לשבת שם) שהפך למרכז בילויים וקניות עם שוק איכרים, מבשלת בירה, דוכני מזון, אירועים ועוד. זה נראה משתלב היטב באזור בניגוד למתחם התחנה בתל אביב שמופרד מהעיר (אולי פארק המסילה יהיה יותר אטרקטיבי). אכלתי שם ביונד טבעוני טעים (הרגיש שונה מזה שיש בארץ) ברשת Burgerfi, טורטיות טבעוניות במילוי סויה וכרוב ובראוניז טבעונים בדוכן Press'd (לא באותו יום), ושתיתי NEIPA של המבשלה המקומית הנחמדה שנמצאת שם – Crooked Can, לה יש גם גם סניף באוהיו.
בנוסף ישבתי ב Miller's Ale House, בר ספורט שלו יש סניפים רבים ברחבי ארה"ב. אמנם מקום די גנרי עם יותר מדי מנות של בשר וגבינות (האמריקאים חייבים לדחוף רכיבים מהחי לכל מנה וסלט, יש להם חסך בחלבון). אך גם בבר שכזה יש מלא ברזי בירה מהחבית, כשחלקן אפילו של מבשלות בוטיק מקומיות (שתיתי IPA אחרת של ה Crooked Can), ובורגר טבעוני של גרנדין (אותו לקחתי בלי הלחמניה שהברמן לא ידע להגיד לי אם טבעונית או לא).
מאורלנדו עברתי לניו יורק, שם היה לי קצת יותר זמן ואפשרויות לאכול ולבלות:
MACE – בר קוקטיילים טרנדי ואיכותי (מופיע ברשימת 50 הברים הטובים בצפון אמריקה כבר כמה שנים) ב west village ליד הוושינגטון סקוור, אליו יצאתי עם החייל הזרקן (שגם צילם את התמונות) והמתאמן הלוגם (אם זה עדיין הכינוי שמתאים לו). הבר התוסס היה מלא בקהל צעיר יחסית, בלי גימיקים בחוץ ובפנים. אנחנו הושבנו בקצה בפנים כמו בפעם שעברה ב Death & Co, מה שאולי קצת הוריד מהאווירה של המקום.
עדיין הקוקטיילים המוקפדים היו מצויינים (שני סיבובים) וכך גם המנות הטבעוניות שהזמנתי (ירקות עם חומוס ואספרגוס מטוגן ברוטב). אפילו הצלחנו לארח בשולחן לזמן קצר את בת דודתה ובעלה הפרופסור של העכברושית שהיו במקרה גם בעיר, וקיבלו הסבר מהאצן והזרקן על ניהול פיננסי ותגמול בסטארטפים.
גם בתל אביב יש כמה ברי קוקטיילים ברמה גבוהה, אבל בתחושתי האישית הסצינה והאווירה שונה. בניו יורק יש מין הסתם יותר מבחר ומגוון, אבל למרות שזה לא זול, זה נראה כמו בילוי לילי שמושך גם צעירים באופן קבוע. זאת כשבתל אביב הברים האיכותיים באמת פונים לקהל מבוגר יותר, וגם כשיוצאים כבר לבר שכזה, זה בד"כ לאירוע מיוחד.
Planta Queen – מסעדה טרנדית בסגנון אסייתי על טהרת המזון מהצומח אליה יצאתי עם זוג המתולתלים, בהמלצת החייל הזרקן שאינו טבעוני (למסעדה סניפים נוספים בטורונטו, וושינגטון ופלורידה ובקרוב עוד). אחרי שהזמנו מקום מראש ללא בעייה מיוחדת, והגענו אל המקום בסביבות 8 בערב. המסעדה המעוצבת והמוארת היתה מלאה, כשמוזיקה קצבית בווליום גבוה יחסית התנגנה.
מלצר צעיר ונמרץ (אולי קצת יותר מדי), הסביר לנו קצת על המנות, שרובן קטנות, וכמה כדאי להזמין ולחלוק (לא ששמענו את כל ההסברים).
חוץ מקוקטייל, סיידר אלכוהולי ובירה הזמנו כמה מנות מסוגים שונים – סושי, כיסוני כרובית, איטריות אודון בשמנת פטריות טראפל טבעוני, דאמפלינג תרד, וסליידר של לחמניית באו עם פטריה מטוגנת בסגנון עוף.
אחרי השתייה התחילו המנות לזרום לשולחן. חוץ מהסליידר שהיה נראה מוזר ובדיעבד מיותר (דווקא אותו לא צילמתי) היו כל המנות טובות, עם שילוב טעמים מעניין בכל אחת מהן. אמנם הן היו לא זולות, אבל גם לא קטנות מדי יחסית למה שציפיתי, אז יצאנו די שבעים.
מהקינוחים הזמנו את שתי האפשרויות שהיו זמינות – בראוניז עם גלידה ורוטב שוקולד, ועוגת גבינת קשיו עם מאצ'ה, שלא אכזבו.
לסיכום: מסעדה טבעונית טרנדית נחמדה, קצת רועשת, מהירה ויקרה.
LuAnne’s Wild Ginger – מסעדה אסייתית טבעונית די ותיקה בין ליטל איטלי לסוהו, בה כבר הייתי בעבר, לא יקרה, עם מנות מגוונות, גדולות ומשביעות על בסיס סייטן טופו והרבה ירקות, די מפתיע שהיא היתה ריקה.
Peacefood Cafe – בית הקפה הטבעוני המועדף עליי מביקורים קודמים בניו יורק. הפעם הלכתי עם המתולתלים ושות' בראשון בבוקר. מכונת המיצים המצויינים לא עבדה לצערי. הזמנו צ'יפס חומוס שהיה דומה לפלאפל מרובע דחוס. הגבינה של הפיצה היתה דביקה מדי. הנאגטס סויה היו בסדר ולא מעבר. הקיש דלעת שהזמנתי היה טעים אבל המרקם היה קצת שונה ממה שהיה זכור לי מפעמים קודמות – קצת יותר עיסתי ומתפורר. המתולתל פחות התחבר למנת ה RAW לזניה שהזמין. ואילו הפניני סייטן של המתולתלת היה לטעמה. איכשהו זה הרגיש שהמבחר והרמה קצת ירדו, אולי בגלל הקורונה. לפחות נשאר מבחר קינוחים גדול ומפתה ממנו הזמנו את הטירימיסו שכולם אהבו.
Beyond Sushi – רשת סניפי אוכל אסייתי טבעוני. היתה האופציה הפתוחה הכי קרובה אליי במידטאון אז עצרתי להשביע את רעבוני, עם רול שהיה די סתמי.
La Botaniste – גם מקום טבעוני אורגני שאכלתי בו בעבר. הפעם הייתי בסניף אחר לארוחת צהרים זריזה רגע לפני החזרה – צ'ילי סין קרנה וקינוח mud שוקולד שעשו את העבודה.
ומי שהגיע עד לכאן שלא יוותר על טיולים בסנטרל פארק כמובן, פשוט מקסים ונעים להסתובב שם.
עכברוש העיר 
פינגבק: מקומות טבעוניים בתל אביב – עכברוש העיר סוקר וממליץ | עכברוש העיר
פינגבק: ויויאן בלוינסקי – החלק החסר? | עכברוש העיר
פינגבק: שניט – סוגרים שנה ועומדים בהבטחה | עכברוש העיר