השופטים וחברים – Back to basic

 זמן: חמישי בלילה, פברואר 2024

מיקום: השופטים פינת אבן גבירול 39, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי חגג לפני שנתיים יום הולדת 40! והינו אחד מהברים הותיקים בעיר ביחד עם העמירם.

הסיפור: אחרי הדייט עם העכברושית הגיעה שוב הזדמנות לצאת לשתות משהו עם חבר מהגולה. כשהפעם לא היה זה עם ההולנדי/חולוני אלא עם ג'וני דילר שהגיע לביקור מולדת מטורונטו שנה וחצי אחרי שעזב.

חיפשתי הפעם משהו בסיסי ונגיש, בלי סיכונים והרפתקאות, בו נוכל לשבת לשוחח בכיף ולשתות. הבחירה נפלה על השופטים הותיק, איתו קשה ליפול, בו הייתי עם מקלאגר ביוני שעבר (מרגיש שמאז חלף הרבה יותר זמן).

לירושלמי צץ משהו ואמר שיגיע באיחור אז כגיבוי הזמנתי את נטול הכינוי (שמכיר אף הוא את החבורה עוד מהטירונות ועוד) שיצטרף אלינו (אחרי שלא יצא לנו כבר זמן מה לצאת).

נטול הכינוי ואני הגענו אל השופטים בדיוק בזמן שקבענו – 21:30, כשג'וני דילר שהגיע בקו האדום מאם המושבות, כבר חיכה לנו בסמוך מכיוון שלא היה שולחן פנוי במקום. עם הירושלמי והמלומד היינו אמורים להיות חמישה, אז נאלצנו לחכות לשולחן מתאים שיתפנה.

כעבור כ-10 דקות התפנה לנו השולחן והמלצרית הגישה לנו את התפריט, כשזה התפצל לשניים – הדף עם הלוגו המוכר עם השתייה (שנראה שלא השתנה למעט המחירים שקצת עלו) ותפריט האוכל היומי (שנראה מצומצם יחסית) על דף מודפס בנפרד.

השופטים – תפריט משקאות

השופטים – תפריט אוכל יומי

ג'וני דילר שמח לגלות שיש טוכר בתפריט והזמין ממנה חצי (35 ש"ח), כך עשה גם נטול הכינוי, כשאני שמחתי לגלות מהמלצרית שיש סאונדווייב IPA ממנה הזמנתי חצי גם (31).

ג'וני היה קצת רעב אז הזמין נקניקיות, ומכיוון שאי אפשר להזמין סתם נשנושים כמו צ'יפס או ירקות כמו פעם הזמנתי לנו גם בוטנים (4) וזיתים (8) לשולחן.

בזמן שחיכינו לבירות סיפר לנו ג'וני קצת על החיים בטורונטו בימים אלו ובכלל, כולל העובדה שאפשר להוציא שם רשיון ולקנות רובי סער, בתנאי שהם לספורט במטווח או לציד (אסור להסתובב סתם ככה מחוץ לבית).

השקנו לחיים עם הבירות, כשהמלומד הצטרף אלינו כעבור מספר דקות והזמין אף הוא חצי טוכר. הירושלמי גם הגיע בסוף והזמין חצי IPA וגם מנת חומוס עם צ'יפס לו ולמלומד שהיו רעבים (29, 8).

השיחה עברה לנושאים אחרים, כשג'וני סיפר לנו על הקריירה החדשה בתחום ההימורים החברתיים, והצדיק את הכינוי שלו עוד משכבר הימים.

בהמשך הזמנו לשולחן עוד מנת חומוס ובירות (אני הלכתי הפעם על שליש גינס – 31), כשבגלל העומס במקום או בגלל המטבח, חלק מהדברים קצת התעכבו הפעם.

השיחה נדדה קצת לשוק הנדל"ן בטורונטו והסביבה – מסתבר שאנשים שמסוגלים גרים שם באחוזות עם קולנוע ביתי ועוד, כשג'וני שואף להגיע לשם גם עוד כמה שנים.

לפני החשבון הרמנו צ'ייסרים (12 כ"א לפני המבצע), כשלקינוח הזמין הירושלמי שלושה מלבי במלביה הסמוכה, אחד לעצמו, אחד נתן למלומד כמעט בכוח, כשאת השלישי לא מצא למי לדחוף, עד שבסוף נמצא מישהו לתת לו בדרך בכיכר החטופים.

לסיכום: השופטים יישאר השופטים, נקווה שלעוד הרבה שנים, שתמיד יהיה לנו לאן לחזור כשצריך.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר