זמן: ראשון בלילה, אוגוסט 2023
מיקום: המשביר 2, שוק לוינסקי, תל אביב
רקע היסטורי: בר המשביר Hamashbir Bar, נפתח ממש בסוף 2021 בואכה 2022 ע"י קבוצת חברים שהגיעו מהדדה בפלורנטין. זהו כבר גלגול שלישי של בר במיקום זה בשנים האחרונות (אם לא פספסתי באמצע משהו), כשלבפניו היו שם את האונסיס והדייגו סאן.
הסיפור: אוגוסט החם עדיין כאן וכך גם עונת התיירים (אלו שעזבו בזמן), כשהפעם הגיע תורו של הטנדר"ש שהגיע לביקור אחרי שנה, הפעם לפחות בלי טילים ואזעקות ברקע.
בשבוע שעבר מאז היציאה עם התייר הקודם – ההולנדי מחולון, הספקתי גם לבלות עם חברים מהעבודה בהפי האוור בקונסיירז', בו אין יותר מדי חידושים. קוקטייל ב-35 ש"ח, ויחד עם טיפה נשנושים יצא עדיין 60 ש"ח פלוס לכל אחד מהמשתתפים.
הפעם קבענו לצאת עם הטנדר"ש רק הבנים – המהגר (לשעבר איש העולם הגדול) ואני. מכיוון שהטנדר"ש רגיש לכל מיני סוגי מזונות וחיפש אוכל בסגנון ישראלי, הזמנתי מקום מראש למשביר שם ידעתי מפעמים קודמות שיש מנות שיאהב, ובנוסף גם הופעת ג'אז בראשון.
הגענו אל השוק קצת אחרי 20:30, כשבדרך אל המשביר המהגר דאג שאולי לא אזכור כל טייק אח"כ לפוסט (השמטתי את אלו שלא PC לטובתם, למשל אלו שכללו זכרונות של חוויות כאלו ואחרות מהצבא).
המשביר לא היה מלא, ההופעה עוד לא החלה, ואנו בחרנו לשבת בשולחן בחוץ כדי שנוכל לדבר, כשמלצרית צעירה הביאה לנו את התפריטים שלא השתנו יותר מדי, והטנדר"ש והמהגר ביקשו ממנה הסברים לגבי המנות השונות.
בנוסף היא הציעה לנו ללכת על בקבוק יין במבצע משתלם, אז במקום בירה הפעם ולהעדפת הטנדר"ש הזמנו בקבוק רוזה (70 ש"ח).
בגזרת האוכל הזמין הטנדר"ש קבבים על טחינה (44), כשהמהגר ואני הזמנו גם סלט הבית עם הגבינה בצד (48), בשר מפורק טבעוני של רידיפיינמיט בפרנה (52), עראייס טבעוני (56) וגם כרוביתוש (36).
היין הגיע במהרה, אך איכותו היתה בהתאם למחיר – לא ממש גבוהה. לאוכל לקח קצת יותר זמן להגיע הפעם – הכרובית היתה פחות עשויה מבד"כ, הסלט היה רגיל, הבשר המפורק הטבעוני היה חביב, העראייס הטבעוני היה קצת שרוף, כשהטנדר"ש נהנה מהקבבים שלו.
בינתיים התחילה ההופעה שכללה סקסופוניסט, זמרת, צ'לו וגיטרה. הטנדר"ש סיפר לנו קצת על הביקור בארץ ותוכניותיו והשווה את האזור של שוק לוינסקי וקהל המבלים בו למקומות של מוצ'ילרים מטיוליו.
סיימנו לאכול ולשתות, כשהשעה היתה קצת אחרי 22:00, אז שילמנו את החשבון ויצאנו לסיבוב רגלי באזור להראות לטנדר"ש קצת את חיי הלילה וגם למצוא משהו לקינוח.
המסלול היה די דומה בחלקו לסיורי הבירה של עכברוש העיר – עברנו בתדר שהיה די רגוע כצפוי ליום ראשון, פארק המסילה הסמוך (בו היתה אותה כמות צעירים אולי כמו בתדר עצמו), הביר שופ ביהודה הלוי והרצל 16 (בית המעליה), כשלאחר מכן חצינו את הכביש ונכנסנו לגלידריה של הבונה בונו.
הטנדר"ש ניסה למצוא גלידה ללא סויה, אך המוכרן האדיב לא היה יכול להתחייב על גלידה שאין בה גם סויה, אפילו אם זה טיפה. לכן ויתרנו על הקינוח שם והמשכנו ללכת למעלה ביהודה הלוי עד לאזור הרכבת הקלה, כשבדרך המשכנו לשוחח על הבדלים תרבותיים ואחרים בין החיים בטורונטו לאלו בתל אביב.
משם חזרנו דרך לבונטין ואלנבי אל שוק לוינסקי, כשבדרך נכנסו לחפש קינוח בסוויט בוקס, אך בסוף ויתרנו.
הסתובבנו עוד קצת באזור סמטת השוק, כשחלפנו ליד הופעת במה פתוחה בפופ אפ שליד קפה לוינסקי – דבר שבהחלט חסר בסצינת הברים וחיי הלילה.
תוך כדי הערב הטנדר"ש שאל על מקומות ואזוריים יותר יוקרתיים בעיר (ופחות של "מוצ'ילרים") שיוכל לצאת אליהם עם בת זוגו, המלצנו לו על כמה מקומות שנחשבים כאלו, כשבדרך חזרה עברנו גם ברוטשילד להראות לו כמה (אלנה במלון נורמן למשל).
לסיכום: עם אוכל נחמד ואווירה (עם או בלי הופעה), המשביר הוא ברירת מחדל לא רעה, לא רק למוצ'ילרים, בשוק לוינסקי והסביבה. חבל שאין עוד הופעות שם בלילות אחרים, או במקומות אחרים בסביבה.
3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר
עכברוש העיר 