זמן: יום שלישי בלילה, ינואר 2024
מיקום: פלורנטין 19, תל אביב
רקע היסטורי:השאפל בר (Shuffle bar) נפתח כבר לפני כ-10 שנים ע"י שני חברים שחיפשו פאב פשוט לבלות בו עם אנשים ומגדיר את עצמו כפאב של פעם עם האנשים של היום, כולל משחקי קופסא ועוד.
הסיפור: כחלק מהשלמת המפגשים עם חברים, אחרי הפגישה הספונטנית עם מקלאגר, הגיע תורם של נטול הכינוי ולפטי, שהפעם אישר ולא הבריז.
בהתחלה חשבתי על פראג הקטנה, אך לפטי ביקש מקום עם חניה או בקרבה לקו האדום, אז החלטנו להדרים לאזור לוינסקי-פלורנטין.
נטול הכינוי ואני הגענו אל האזור בסביבות 9 בערב והתחלנו להסתובב בשוק לוינסקי לחפש משהו נחמד. בדרך גיליתי חנות ממתקים חדשה שלא הכרתי בפינת הרצל וגם הראתי לנטול הכינוי את בית הקפה שנפתח במדרחוב במקום הסניף הלא קשור של הגולדה שנסגר סוף סוף.
משם המשכנו אל סמטת אלוף בצלות – חניון לשעבר שהפך לגינה פתוחה מגניבה עם מקומות אוכל ואלכוהול שם היו הרבה מבלות ומבלים שישבו וצפו בהופעה של מוסיקה הודית – מה שפחות הטעים לנטול הכינוי.
בינתיים לפטי, שהגיע ברכב בסוף, ביקש שנגיע לאזור פלורנטין, אז הלכנו לכיוון. בדרך חלפנו בפינת פלורנטין-הרצל, שם רק הקאנו היה פתוח בעוד שה NG שנפתח במקום הנינה והמסקליטו היו סגורים.
נטול הכינוי התעייף מההליכה או שסתם היה צמא לבירה, לכן נעצרנו בבר הראשון על פלורנטין – השאפל בר, שבעבר היה המקום אחד מהאהובים עליי, עם הפי האוורס טובים וארוכים, מבצעים, משחקים ומגוון מאכלים טבעוניים מושחתים.
למרות שהיה ריק בפנים התברר שהמקומות בשולחנות שמורים ויש מקום רק על הבר אז שם התיישבנו, כשלפטי הצטרף אלינו די במהרה.
התפריט השתנה מאז הפעם האחרונה שהייתי, מבחר המנות הטבעוניות המיוחדות הצטמצם (אך עדיין יחסית יפה), כשהתווספו מלא מנות חומוס שונות. מהחבית אפשר למצוא את נציגי מב"י הרגילים ונגזרותיהם (כולל לומה, אך ללא בירת הבוטיק שלהם – שקמה) ויש גם קוקטיילים ועוד.
אמנם היתה בירת חיטה, אך זו היתה הוויינשטפן ויטוס (חיטה מקולקלת לדברי נטול הכינוי), לשמחתו דווקא הבלאנק שטעם היתה טובה והוא ולפטי הזמינו ממנה חצי כל אחד (35 ש"ח), בעוד שמכיוון שגם הברז המתחלף היה ריק, הסתפקתי שוב בשליש גינס (30) בלית ברירה.
לפטי ואני חיפשנו משהו לנשנש עם הבירה, כשהזמנו בסוף את המסבחה חציל (38) עליה המליץ גם הברמן.
החברים קיבלו את הבירות שלהם במהרה, בעוד שהגינס קצת התעכבה בגלל שיטת המזיגה לדברי הברמן. אך שנייה לפני שהגיש לי אותה הוא שפך ממנה קצת קצף לכיור והוסיף עוד בירה, לא זכור לי שזה היה חלק מההדרכה במבשלה בדבלין, אך בכל זאת הטעם היה כהלכה.
למסבחה חציל לקח קצת יותר זמן מהצפוי להגיע, כשזו היתה סבירה כנשנוש ולא מעבר.
ברקע התנגנה לה מוסיקת פופ מיינסטרימית מסוף שנות ה-80 / תחילת שנות ה-90, כשעל המסך מולנו יכולנו לצפות בתקצירי כדורגל "מרתקים" בזמן שאנו משוחחים (חיפה-בית"ר ו- 9-0 של פאריס סן ז'רמן בליגה הצרפתית), עד שהתחיל שידור ישיר של משחק גביע של צ'לסי – מידלסבורו בגביע האנגלי.
כשסיימנו את הבירות, לא נשארנו לצפות במשחק, שילמנו את החשבון ויצאנו החוצה לאוויר הקריר (עם ריח סיגריות קל שדבק בנו והגיע מחדר המעשנים הסמוך ולא ממש מופרד שבפנים) שם נפרדנו לשלום עד הפעם הבאה, כשמכיוון שלפטי שילם עליי כי שכחתי את הארנק, תהיה לו אולי גם יותר מוטבציה למפגש כזה במהרה.
לסיכום: השאפל בר בר היה פעם מהחברים הטובים של עכברוש העיר בפלורנטין, כשהבר היה הרבה יותר משתלם ומלהיב. עכשיו הוא עוד בר סטנדרטי עם קצת יותר מבחר באוכל טבעוני, כשלהשוואה הידידיה, בו ביקרתי יומיים לפני כן, אפילו עם מבחר מצומצם יותר בבירות ובאוכל, כבר עדיף.
3 כוכבים בסולם עכברוש העיר לשאפל – עדיין אפשר לבקר, עדיף להגיע כשיש הפי האוור או משהו אחר