מסע בצפון עם שר המשקאות

 זמן: שלישי בערב, מרץ 2024

מיקום: דיזנגוף 268, תל אביב

רקע היסטורי: הבר של שר המשקאות בדיזנגוף 268 נפתח לפני יותר מ-7 שנים כחלק מחנות המשקאות של הרשת היכן ששכנו בעבר הקצת יותר רחוק ברים "תל אביבים" רבים שלא ממש תפסו (קו 5, אזור אחד, ג'קסון, דייליז ומי יודע מה עוד פספסתי).

הסיפור: ניימן מיודענו הגיע לארץ לביקור, הזדמנות טובה לקבוע לבירה, כשהזמנתי עוד חברים. הירושלמי ויתר, המהגר היה ביוגה, הראשוני חטף נזלת (או שפעת), לפטי בליסבון, רני בפריז וניימן בסוף הבריז, כך שנשארנו רק נטול הכינוי ואני.

אחרי שבתקופה האחרונה יצא לי להיות יותר באזור פלורנטין וגם בשופטים, הפעם החלטנו ללכת לאזור צפון דיזנגוף ולמצוא שם משהו מתאים, כשאם לא נמצא כזה נשב מקסימום בעמירם הותיק.

הגענו מוקדם יחסית, קצת אחרי שמונה ושלושים, והתחלנו ללכת מכיוון הנמל דרומה על דיזנגוף, כשבדרך ניהלנו דיון האם מנהלים שעובדים הרבה שעות בגלל הרבה דיונים ופגישות באמת עובדים קשה או פשוט לא אפקטיביים ומבזבזים את הזמן.

בפינת ירמיהו בדקנו אם יש עדיין הפי האוור ברוזה פארקס הותיק אבל מכיוון שנגמר כבר ויתרנו לבינתיים. מול הרוזה, היכן שפעם היה הג'רמייה המיתולוגי, ובשנים האחרונות בר הצפון הישן,  נפתח ממש עכשיו ה Siena, בר יין איטלקי, אותו ננסה בהרכב וזמן אחר כנראה.

Siena סיינה – בר יין איטלקי חדש בפינת ירמיהו דיזנוגף

סיינה Siena – תפריט אוכל ויינות

המשכנו דרומה עד שדרות נורדאו, שם גיליתי שגם בר הקוקטיילים דאבל סטנדרט גם נסגר, ואילו בפינה מדרום לו עדיין פועל הנורדר המואר שנפתח איפה שהיו הפישבון והרום סרוויס לפניו.

זה לא כל כך נעים לראות בר סגור

המשכנו דרומה עד שהגענו אל שר המשקאות, בו היינו לאחרונה גם עם ניימן ולפטי לפני כשנה וחצי, וכשראינו שיש הרבה אופציות מהחבית – הסטנדרטיות וכמה יותר משודרגות החלטנו להתיישב שם בחוץ.

שר המשקאות – בירות מהחבית

שר המשקאות – תפריט בירות ועוד

הפרנסיסקאנר לא היתה זמינה אז נטול הכינוי התפשר על חצי הוגארדן ואילו אני הזמנתי חצי ברודוג אלוויס ג'וס, שעבר הרבה זמן מאז יצא לי אותה לשתות.

תפריט האוכל די מצומצם, אז הזמנתי רק צלוחית פיצוחים קלויים לנשנש משהו בצד.

קיבלנו את הבירות די מהר האלוויס ג'וס נראתה לי קצת בהירה וטעמה פחות אשכולתית ממה שזכרתי, אבל כאמור לא שתיתי אותה זמן רב. נטול הכינוי התלהב בינתיים מהתחתיות הצבאיות של גולדסטאר – במיוחד זו של חיל ההנדסה.

אלוויס ג'וס?

המקום היה די רגוע, ברקע התנגנה לה מוסיקת פופ נשית מהניינטיז (כריסטינה אגווילרה), החתול המקומי קפץ אלינו לשולחן, כשהשיחה נסבה הפעם בעיקר על ספרים דווקא.

כשסיימנו את הבירות והפיצוחים, החלטנו להמשיך הלאה וביקשנו את החשבון, אז התברר לי שלא קיבלתי את האלוויס ג'וס בכלל אלא את IPA וזה של הרצל בטעות (שזולה יותר), מה שהסביר את ההבדל בטעם ובמראה.

כפיצוי ביקשתי טעימה קטנה של האלוויס ג'וס לפני שהמשכנו בדרך הלאה.

חזרנו לכיוון צפון, כשעצרנו בברוקלין פיצה, שם לקחתי משולש פיצה טבעונית – 22 ש"ח, אמנם משולש גדול ולא רע, אבל די יקר.

Brooklyn Pizza – big but expensive

נטול הכינוי ויתר על פיצה ובמקום זאת צעדנו אל רחוב הירקון אל עבר הכנאפה אל ג'מילה, שם הוא הזמין לו כנאפה לקינוח, כשבזאת סיימנו להפעם את המסע.

לסיכום: גם באזור צפון דיזנגוף יש מספיק מקומות בילוי שמתחלפים עם השנים. טוב שיש כמה עוגנים קבועים, ביניהם שר המשקאות והרוזה למשל, בהם אתם יכולים לדעת מראש מה אתם מקבלים.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר לשר המשקאות – אפשר לבקר, כדאי לבדוק מתי ההפי האוור