נורמן – הגיע הזמן להתאוורר

ויש גם סקר בסוף הרשומה

זמן: יום חמישי בלילה, סוף מרץ 2016

מיקום:, הלל הזקן 8, שוק הכרמל, תל אביב

רקע היסטורי: בר הנורמן (Norman) נפתח כבר לפני יותר מ-10 שנים ע"י חבורת הנורמנים (נורמה ג'ין, פורטר אנד סאנס, נורמן פרימיום), כשלפני כמה שנים הם מכרו את הבר הקטן למישהו אחר שאותו מפעיל מאז.

הסיפור: אחרי זמן רב שלא התראינו קבעתי לצאת עם הג'ינג'י העצבני שהגיע במיוחד מהפרבר המרוחק, לאזור שוק הכרמל ונחלת בנימין שם יש כמה ברים מעניינים.

השעה היתה כמעט 22:00 כשנפגשנו ליד הנורמן, לו תמיד היתה לי פינה חמה בלב, אך הג'ינג'י חיפש מקום עם קצת יותר אקשן, אז החלטנו קצת באזור להסתובב. הלכנו דרך הרחוב הקטן בו היו רוב המקומות (המנזר, ברלין ועוד) די מלאים, לכיוון הנחלה, כשבדרך חלפנו ליד החנות של אומנות הגלידה, שם היתה הופעה בחוץ – מה שרק הראה את הפוטנציאל המבוזבז של המדרחוב בלילות, עד שהגענו לבנין בו נמצא על הנסיך על הגג.

המקום דווקא מצא חן בעיני הג'ינג'י, אך היה עמוס במבלים (לא מפתיע כשמדובר בחמישי), כולל רשימת ממתינים, אז הלכנו אל עבר בית העמודים, שעקב הופעת הג'ז שהיתה בו היה אף הוא מלא במבלים בפנים.

בלית ברירה, חזרנו אל הנורמן, שם קיבלה את פנינו שוב המלצרית. חשבנו לשבת על הבר בהתחלה, אך נרתענו מהברמן שעישן סיגריה (מזל שלא עשו כך גם שאר המבלים), והתיישבנו באחד מהשולחנות הקטנים.

חוץ מזה שלצערי הרב מאפשרים לעשן שם בפנים (כפי שדיווח גם הצבר), לא הרבה השתנה בנורמן מביקורים קודמים. מהחבית ניתן עדיין למצוא את אותן 6 בירות פרימיום, מבחר גדול של וויסקי ובקבוקים, ונישנושים.

הזמנו שנינו מרדסו מהחבית – הוא חצי (36 ש"ח ) ואני שליש (32 ש"ח), שהוגשו לנו בכוסות תקניות וממותגות. חוץ מזה הזמנו גם לנשנש אדממה, שהגיע בצלוחית קטנה עד מאוד ואולי לכן שכחה בסוף המלצרית גם לחייב אותנו עליו.

ברקע התנגנה מוזיקת רוק משנות ה-80 וה-90 כמו שמתנגנת שם בד"כ, והבר התמלא כמעט לגמרי במבלים, חלקם תיירים כשרובם לא צעירים. אנו תכננו להמשיך הלאה למקום אחר, וכשעוד אחת מהמבלות הדליקה סיגריה, החלטנו לעשות זאת מהר.

משם לקחתי את הג'ינג'י אל הביר בזאר, אותו הוא לא הכיר. היה די מלא אך בכל זאת היה מקום על הבר שם התיישבנו. הוא הזמין חצי דודה'שך מהחבית (28) ואני שליש שפירא סטאוט (23), והסכים לזרום איתי גם עם הפיצה לחוח הטבעונית (29).

  

כשסיימנו החלטנו להמשיך הלאה במסלול שכבר עשיתי בעבר, והלכנו אל הפסאג' באלנבי. המאבטח בכניסה לקח את תפקידו ברצינות רבה, בדק לנו תעודות והבהיר שבפנים למטה לא מעשנים. ירדנו אל הבר, כשבניגוד לביקוריי הקודמים, הפעם היתה בו הופעה של מוסיקה בסגנון יווני והבר היה מלא במבלים. למרות האטרקטיביות של מכונות הוידאו הנוסטלגיות החלטנו לא להישאר, הסתובבנו עוד קצת ברחובות עד שנפרדנו לשלום איש איש לביתו.

לסיכום: הנורמן אמנם שומר על יציבות מרשימה לאורך השנים, אך נראה שגם הוא צריך קצת להתאוורר, תרתי משמע. זה אומר להוסיף עוד בירה מתחלפת מהחבית, ולא לאפשר ולעודד את המנהג המגונה של עישון בפנים.

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, אם מעשנים בפנים אפשר למצוא בסביבה אופציות טובות יותר