Moonis Bar (מוניס) – אפשר גם בלי לטוס

 

זמן: יום חמישי בלילה, אפריל 2021

מיקום: מל"ן 30, כרם התימנים, שוק הכרמל, תל אביב

רקע היסטורי: בר המוניס בכרם Moonis Bar נפתח לפני כשנתיים, והצליח לשרוד את תקופת הקורונה

הסיפור: מאז שנפתחו מחדש מקומות הבילוי לפני חודשיים פקדתי כבר כמה מאזורי הבילוי הלילי העיקריים בעיר – שוק לוינסקי, שוק הפשפשים, פלורנטין ( כולל בילוי לילי בקאנו – אוכל רחוב ויטנאמי טעים וסיבוב בשכונה, על כך לא העלתי פוסט לצערי), כששוק הכרמל היה הבא ברשימה.

למרות שהיינו עייפים (פלוס אלרגיה עונתית), לא ויתרנו העכברושית ואני על דייט זוגי, לבשנו את מיטב מחלצותינו (היא לפחות) ושמנו פעמנו אל שוק הכרמל ללא יעד מוגדר.

סמטאות השוק, שהיה כבר אחרי השטיפה, לא היו כבר מסריחות מהדגים, אבל עדיין רטובות, זה לא הפריע לקהל המבלים המגוון לשבת במקומות הבילוי השונים והמגוונים הפזורים בהן כמו פטריות אחרי הגשם (כשדווקא ברחוב הראשי אין כלום).

מהביר בזאר שהיה עמוס לגמרי פנינו אל סמטת יום טוב, כשהאלברט היה הומה ותוסס, פנינו אל סמטת מל"ן שהיתה גם היא שוקקת, כשפתאום הגענו אל המוניס, בו ביליתי לפני כשנתיים והיה זכור לי לטובה מאז.

השולחנות שבחוץ היו מלאים, אך לשמחתנו נשאר שולחן אחד פנוי בצד, שם התיישבנו כשהמלצרית הגישה לנו את התפריטים. אלו לא השתנו במיוחד מהפעם שעברה, מגוון מאכלים לא כבדים מדי שמתאימים לשוק, קוקטיילים, 5 בירות קלות יחסית מהחבית, ועוד משקאות כרגיל.

התחלנו עם המשקאות כשהעכברושית הזמינה לה טרופיקנה (43 ש"ח) בהמלצת המלצרית. אני ויתרתי על בירה והחלטתי ללכת גם על קוקטייל – ערק בתחפושת (42) לנקות קצת את הגרון ודרכי הנשימה מהאלרגיה.

בזמן שהמלצרית הלכה לבצע את ההזמנה, החלטנו להזמין לאכול חגיגת ירקות בטאבון (42) וסלט עשבים (42), כשעל הלחם שהסתבר כלא טבעוני ויתרנו.

המשקאות הגיעו די מהר, העכברושית מאוד אהבה את הטרופיקנה (הפסיפלורה מאוד מורגשת), הערק בתחפושת היה נחמד אבל לא מספיק חזק.

מזג האוויר היה נעים, כשמסביב נעו להם מבלים צעירים ומבוגרים, ברקע התגנה מוסיקה מתאימה, לרגע אפשר היה לדמיין שאנחנו במרכז עיר באירופה

הירקות היו בסדר, הסלט היה מרענן, וכך ישבנו ופטפטנו עד שהרגשנו שהגיע הזמן להמשיך הלאה.

החשבון יצא 169 ש"ח, כשמשם המשכנו להסתובב בסמטאות השוק בחיפוש אחרי מקום לקינוח. משלא מצאנו משהו שנראה לנו חתכנו למדרחוב נחלת בנימין אל הארטה – אומנות הגלידה, שם בדיוק הסתיימה לה הופעת ג'אז, ואנו עם מנת ילדים של גלידת אגוזי לוז (טבעונית לי, לה קצת פחות) סיימנו את הערב. 

לסיכום: מצד אחד נראה שכאילו הקורונה חלפה כשהיתה, מצד שני זו היתה התחושה כשהיינו בשוק גם בקיץ שנה שעברה. המוניס עצמו נשאר כפי שהיה לפני שנתיים, ומהווה אופציה טובה (אחת מיני רבות באזור), לשבת לבילוי נעים של משקה וארוחה קלה באווירה אירופאית בשוק הכרמל, גם בלי צורך בטיסה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, כשכדאי באופן כללי להגיע לשוק הכרמל