Tony's – Pizza & Bar האפי האוור כל הערב זה דבר נהדר

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

זמן: יום שני בלילה, אוגוסט 2016

מיקום: ויטל 10, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי:  Tony’s – Pizza & Bar (טוני'ס פיצה ובר) נפתח לפני כשלושה חודשים היכן ששכן הבר של הדאנסינג קאמל (לא הפאב שבמבשלה), שהצליחה להחזיק שם מעמד כמה שנים באופן מפתיע יחסית ליחסי הציבור שלא היו לו כמעט בכלל.

הסיפור: העכברושית ואני יצאנו לדייט ספונטני והתלבטנו לאן, הצעתי שננסה את ה Tony’s בפלורנטין, לידו עברתי כמה פעמים בחודשיים האחרונים ונראה מקום נחמד, במיוחד שהוא מציע כל הערב 1+1.

השעה היתה 21:30 כשהגענו אל המקום. בניגוד לפעמים קודמות שלידו עברתי, הפעם הבר היה די ריק, ולא היתה בו אווירה מסיבתית, אולי זה מכיוון ששודר בו משחק כדורגל על המסך הענק.

בכל זאת רצינו לנסות את הפיצה, זאת גם מכיוון שיש פיצה טבעונית, שאלנו את הבעלים/ברמן אם אפשר רק חצי פיצה לכל אחד להזמין. הבעלים אמר שאי אפשר אך נתן לנו פתרון אחר כשאמר שאפשר לחלק את הפיצה השלמה לשני חלקים – אחד רגיל ואחד טבעוני (עם גבינה טבעונית כמו שאפשר לקנות בסופר), אז החלטנו להישאר ואותה להזמין (49 ש"ח).

עד שהפיצה תהיה מוכנה הזמנו את השתייה. במקום מבחר ברזים לא רע – מב"י הסטנדרטיים (טובורג, סטלה, וויינשטפן וכו') וגם קסטיל רוז', ברבר וטוכר בנוסף, כשהחביות נשמרות בחדר קירור מיוחד שמימי הדאנסינג קאמל נשאר. העכברושית הזמינה בקבוק סיידר תפוחים של סאמרסבי (36), ואני החלטתי להתחיל הפעם עם משהו קצת מתקתק וחזק – שליש קסטיל רוז' (36).

20160815_213811

היינו קצת רעבים, וראינו לידינו שמבלים עם צ'יפס מהאמסטרדם פרייס הסמוך אל המקום נכנסים, אז שאלנו את הברמן אם זה בסדר מבחינתו שגם אנחנו נביא, ולו לא היתה עם כך בעיה. הזמנתי מנה קטנה עם 3 רטבים (16 ש"ח) – מקסיקני, קטשופ ומיונז (בשביל העכברושית), כשהצ'יפס היה פריך וטעים.

20160815_214347

בדיוק כשסיימנו את הצ'יפס, הגיעה אלינו הפיצה. זאת היתה נחמדה בלבד, כשרוטב העגבניות לא הורגש בה מספיק (וכך אמרנו בסוף גם לבעלים). תוך כדי המשכתי לסיבוב שני במסגרת ה-1+1, הפעם משהו יחסית קליל – שליש סטלה.

20160815_215558

סיימנו ושילמנו את החשבון, כשהפעם החלטנו לוותר על קינוח במקום אחר.

20160815_222446

לסיכום: הטוני'ס הוא מקום נחמד להעביר בו ערב של פיצה ובירה משתלמת במסגרת המבצע, רק צריך לשים לב מה האווירה. אם זו לא מתאימה לכם לאותו רגע יש מספיק אופציות טובות אחרות בסביבה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר

מודעות פרסומת

בר לבובסקי – טיפוס סולידי

זמן: יום רביעי בערב, ינואר 2016

מיקום: מלכי ישראל 11, כיכר רבין, תל אביב

רקע היסטורי: הבר לבובסקי (Bar Lebowski), על שם כוכב הסרט של האחים כהן, נפתח לפני כחצי שנה ע"י קבוצת שותפים מבעלי הג'יבריש, פלורנטין 10 ועוד, היכן ששכן לפני כן קפה העירייה.

הסיפור: אחרי זמן רב שלא יצאנו יחדיו, קבעתי עם לפטי, הראשוני ונטול הכינוי לבירה. מכיוון שקבענו בשעה מוקדמת יחסית, החלטנו לצאת לאזור כיכר רבין/מסריק לנצל את השעות השמחות הארוכות יחסית (עד 21:00) באחד הברים שבאזור.

רוב הברים היו מלאים, ואנו הלכנו אל הבר לבובסקי, שדווקא היה די ריק יחסית. המקום לא גדול יחסית, בפנים בר קטן כשמעליו ציור קיר שמתאים לשם (ראו תמונה גם בהמשך), ועל הרחוב אזור מקורה ובו שולחנות ישיבה.

בר לבובסקי

השעה היתה כמה דקות אחרי 21:00 כשהתיישבנו על הבר. למרות זאת הסכים הברמן להכיל עלינו את מבצע ההפי האוור של ה- 1+1. מהחבית אפשר למצוא במקום את הבירות הסטנדרטיות של טמפו (גולדסטאר, פאולנר, הייניקן ומרפיס), לפחות גם בכוסות סטנדרטיות ובמחירים סבירים (26 לחצי גולדסטאר, 29 לשאר), כשיש גם יינות, בקבוקים, קוקטיילים ועוד.

בר לבובסקי - תפריט

לבובסקי – תפריט אלכוהול

נטול הכינוי (ששכח את הארנק בבית – כמה נוח) הזמין חצי פאולנר (29 ש"ח), לפטי שנהג ואני שהייתי קצת מצונן הזמנו שנינו רק שליש פאולנר (24) בידיעה שנקבל גם שליש נוסף במסגרת המבצע, והראשוני הזמין כמובן קוקטייל – אייריש מלון סאוור (42).

תפריט האוכל במקום מגוון ומכיל ארוחות בוקר, כריכים, סלטים, פסטות, מנות קטנות וגם עיקריות – זאת מכיוון שהמקום פתוח משעות הבוקר, כשבמשך היום הוא בעצם סוג של מסעדה.

לפטי הרעב הזמין בוקר צרפתי (27) – ביצת עין עם גבינה צהובה וירקות בקרואסון כמובן, ואני הזמנתי כרובית בטמפורה (23) בגרסה טבעונית.

הברמן מזג לנו במהירות את הבירות בכוסות הממתוגות, ואנו התחלנו לשמוע את חוויותיו של הראשוני מהמרתון / צליחת הכינרת הראשון שלו.

20160113_211016

מנת הכרובית הוגשה על גבי רוטב צ'ילי (ללא החמאה), והיתה די גדולה ונדיבה (גם בכמות וגם בטיגון), כדאי לחכות שהיא תתקרר קצת כדי לא לקבל בחיך כוויה.

20160113_212026

אחרי שסיימנו את המשקאות המשכנו כולנו לסיבוב בירות נוסף במסגרת המבצע, כשהראשוני הזמין הפעם קוקטייל White Russian ממנו הוא נהנה.

האווירה במקום נשארה די רגועה, כשלכך תרמה גם מוזיקת הבלוז-רוק שברקע התנגנה.

לפטי נאלץ לנטוש מוקדם יחסית, אך שלושתנו נשארנו עד לקראת 23:00, אז שילמנו את החשבון שיצא 169 ש"ח לארבעתנו ונפרדנו לשלום.

לסיכום: הלבובסקי, שלא כמו הבחור שעליו הוא נקרא, הוא בר-מסעדה סולידי למדי. מתאים למפגש עם אוכל ואלכוהול לא יקר (גם לא בהפי האוור) באזור הכיכר.

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, רצוי להגיע לפני 21:00 כשההפי האוור עוד תקף