טאקרייה – בתוספת מגניבות

ויש גם סקר בונוס בסוף

זמן: יום רביעי בערב, נובמבר 2015

מיקום: לבונטין 27, פינת מקווה ישראל, תל אביב

רקע היסטורי: טאקרייה (Taqueria), מסעדה-מזללה מקסיקנית, נפתחה לפני כמעט שלוש שנים ע"י האחים ירזין (קפה איטליה, זוזוברה, מוזס ועוד), קצת לפני שהתחיל הגל המקסיקני בעיר.

הסיפור: באחד מביקורנו הקודמים בדרום העיר, עברנו ליד הטאקריה שהיה הומה מבלים. אמנם כבר שמענו עליו קודם, אבל עכשיו עם כל העבודות של הרכבת הקלה באזור הוא פתאום הפך להיות הרבה יותר מרכזי וזמין. מכיוון שאנחנו אוהבים אוכל מקסיקני החלטנו שהגיע הזמן לראות אם גם שם כיף וטעים.

אגב, לידו עומד נטוש סניף של האוטו בר, ששופץ בערך באותה תקופה כמו הטאקרייה, אך למיטב ידיעתי וחיפושי ברחבי הרשת מעולם לא נפתח.

הגענו לקראת 21:00 בערב. המקום הצבעוני היה כבר מלא כמובן בקהל צעיר, שנראה מקומי ואופנתי. הפעם לא היו עדיין יותר מדי ממתינים, ואנו נרשמנו אצל המארחת בפנים, כשלפנינו רק שני זוגות מחכים. התחלופה היתה יחסית סבירה, אבל בכל זאת המתנו כ-20 דקות עד ששולחן בשבילנו התפנה, אולי מפני שביקשנו שולחן לארבעה (היה נחמד אם בזמן ההמתנה הלא קצרה בה נכנס פנימה מבחוץ גם עשן הסיגריות, היו לפחות מציעים לנו איזושהי שתייה).

בתפריט עיינו כבר בזמן ההמתנה. זה מכיל את המנות המקסיקניות המוכרות בגרסאות שונות – נאצ'וס, קאסדייה, טאקו ובוריטו, ולנו רק נשאר לנו לשאול את המלצרית כמה דברים להבהרה. העכברושית הזמינה את הקאסדיה קלאסיקו (28 ש"ח) וגם את מנת הנאצוס הגדולה עם הגבינה המותכת עליה והמטבלים השונים, בידיעה שגם הפלפלית והראשוני שאלינו עמדו להצטרף יעזרו לה במקומי. אני הזמנתי את הבוריטו הטבעוני (38) וגם מנת נאצ'וס קטנה ללא גבינה (18). בגזרת השתייה יש בין היתר אלכסנדר וגולדסטאר מהחבית, הרבה סוגי טקילה כמובן, וכמה מרגריטות – קלאסית וקפואות בטעמים. העכברושית הזמינה את המרגריטה ליים (30), ואני את המרגריטה קוקוס (32).

  

בדיוק שסיימנו את ההזמנה, הגיעו הפלפלית והראשוני והצטרפו אלינו לשולחן (ללא המתנה כמובן). אחרי עיון בתפריט הם הזמינו גם כן – טאקו ובוריטו עוף (38 כ"א).

הם בקושי סיימו להזמין ואנו קיבלנו את המנות שלנו. הנאצ'וס היו לא יותר מסבירים (משקית כך נראה), כשהסלסה עגבניות שהגיעה עם המנה שלי לא נתנה מספיק ערך מוסף, אז נאלצתי בשלב מסוים להזמין גם תוספת גווקאמולי (4). העכברושית והפלפלית נהנו לפחות מכל מה שהגיעה עם מנת הנאצ'וס הגדולה.

הבוריטו היה יחסית די קטן למחיר, קצת אנמי לטעמי, אכלתי טובים ממנו בעיר, כשהקאסדייה היתה נחמדה לדברי העכברושית. המרגריטות הקפואות היו חזקות, כדי למנוע brain freeze כדי לא לשתות אותן במהירות.

גם חברינו לשולחן קיבלו וסיימו את המנות שלהם די מהר יחסית. כך שלא עבר זמן רב מדי והגענו לשלב הקינוחים – צ'ורוס עם ריבת חלב לנשים (18), ולגברים שני פאלטס (14 כ"א) –  קרטיבים טבעיים בעבודת יד, בטעם בננה וחמאת בוטנים (ע"ב חלב סויה – כלומר טבעוני). אלו הגיעו קצת יותר מדי קפואים, אך כשטיפה הפשירו בהחלט היו טעימים.

השעה היתה 22:30, כששילמנו את החשבון שיצא 300 ש"ח בדיוק. בחוץ כבר התגודדו לא מעט ממתינים ואנו נפרדנו מהראשוני והפלפלית לשלום בנעימים.

לסיכום: הטאקרייה הוא מקום מקסיקני תוסס וחביב. אך בעיר יש היום מספיק מקומות מקסיקנים שהם יותר זולים, משביעים או נאמנים לטעמי המקור, כשבהם לרוב אפילו לא צריך לחכות בתור (מסקל, צ'אנגוס, Mex & Co. למשל כל אחד בתחומו).

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר החדש – אפשר לבקר במיוחד אם לא אכפת לכם לשלם יותר על תוספת מגניבות.

סקר בונוס – מה המקום המקסיקני שלכם בתל אביב?