דייגו סאן – מרענן

זמן: יום רביעי בערב, סוף ספטמבר 2015

מיקום: המשביר 2  (ליד דרך יפו), מתחם שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הדייגו סאן Diego San, סוג של בר אוכל שאמור לשלב אוכל קוריאני ומקסיקני , נפתח לפני כ-8 חודשים במתחם שוק לוינסקי, ע"י קבוצת שותפים (קזינו סן רמו), אליהם חבר השף אסף דוקטור (קרפצ'יו בר, האחים).

הסיפור: במקום להתארח בסוכה, החלטנו לצאת לדייט לאיזה בר, באזור שוק לוינסקי, בו כל הזמן דברים מתחדשים, אליו לא יצאנו כבר כמה חודשים.

הגענו אל אזור השוק קצת אחרי 9 בערב, עברנו ליד האוזריה והפימפינלה שהיו די מלאים, בדרכנו אל הסאלוף ובניו, עליו שמעתי דברים טובים. בחוץ עלו ניחוחות מעניינים, ובפנים היתה מעין חפלה כשרק על הבר היו שני מקומות פנויים, אז החלטנו לעשות סיבוב ולבדוק מקומות נוספים.

הלכנו אל הדייגו סאן ברחוב המשביר בו כבר ניסינו לשבת כמה פעמים, אך תמיד כשהגענו היה מלא ועוד לפנינו היו לא מעט ממתינים. גם הפעם היה די מלא, אך בכל זאת היו כמה מקומות פנויים – ויתרנו על החצר הפנימית שם מעשנים, והתיישבנו על הבר הקטן בצמוד לחלון שבפנים.

מלצר צעיר נחמד ומזוקן (כולם היום עם זקנים בעיר, הייתי מתגלח אבל אין לי כח לזה) הגיש לנו במהרה את התפריטים ונתן לנו את ההסברים הנדרשים.

התפריט נראה נחמד ודי מגוון, יש כמה סלטים מעניינים, מנות טאקו, באן במילויים שונים ומנות מיוחדות נוספות. בחרנו להזמין לפתיחה שני סלטים – קייל (41 ש"ח) ואטריות סובה (36) ולאחר מכן הזמנו גם מנות טאקוס – טופו טנדורי בשבילי (36), וצ'ילי קון קארנה (36) לעכברושית.

בגזרת האלכוהול אין דברים מעניינים מהחבית (מכבי, גולדסטאר), אז התמקדנו בקוקטיילים. העכברושית הזמינה בהמלצת המלצר את הסנטה רוזה (36), ואני הזמנתי את הפינה קולדה (36) אחרי שקיבלתי אישור שזה עם חלב קוקוס ולא חלב רגיל בטעות.

מסביבנו היה המקום מלא בקהל עירוני בגילאי ה-30 פלוס מינוס ברובו, ה DJ במקום ניגן מוזיקה אלקטרונית משתנה – דאב, צ'יל אאוט וכדומה, שהיתה נעימה לאוזן ותרמה לאווירה. העיצוב הצבעוני של המקום, בשילוב כל מיני פסלונים מסורתיים, גולגלות ושלטי נאון, עושה גם הוא את העבודה.

קיבלנו את הקוקטיילים במהרה. העכברושית פחות התלהבה מזה שלה שלא היה מתקתק כמו שחשבה. הפינה קולדה שלי היתה מצוינת לדעתי – עם שילוב הטעמים של הרום הקוקוס והאננס כמובן (געגועי לשייקים בתאילנד).

גם הסלטים הגיעו די מהר. סלט הקייל הכיל בתוכו כל מיני תוספות (אבוקדו, שרי, תירס, קראנץ' תירס) והיה מוצלח מאוד למרות שתובל קצת יתר על המידה במלח ולימון, כשסלט אטריות הסובה, שהגיע עם שעועית ירוקה, עלים ועוד, היה קצת סתמי לעומתו.

לא הספקנו לסיים את הסלטים כשגם מנות הטאקו הגיעו. בכל מנה היו שני טאקו עמוסים. בשלי היתה טופו מתובל טוב וגם בכמות יפה מאוד יחסית, גווקאמולי טעים, שעועית שחורה ומעט צ'ילי חריף – בסגנון מקסיקני בדיוק לטעמי. לעכברושית היתה זו פעם ראשונה לדבריה, שהיא אוכלת צ'ילי קון קארנה, ולמרות שהוציאה את הצ'ילי החריף מהמנה, היא היתה לטעמה.

התלבטנו לגבי הקינוחים. אני החלטתי לוותר ולהזמין אולי במקום אחר. אך העכברושית החליטה, בהמלצת המלצר, להזמין את הדיי סאן (34) – מנה בהשראת גלידת סאנדיי הכוללת סורבה קוקוס עם פקאנים מסוכרים, בננות מקורמלות, קצפת (אפשר להפריד) ורוטב שוקולד. מנה קצת דלילה לדעתי, במיוחד בהתחשב בתמחור.

השעה היתה בסביבות 22:30 כשסיימנו ושילמנו את החשבון שיצא 257 ש"ח – לא נורא בהתחשב במה שהזמנו, אבל לא זול יחסית לאזור.

אני החלטתי לנסות את מזלי עם קינוח טבעוני בבר קיימא, שהיה כמעט ריק לגמרי באופן מפתיע. ברמן חביב המליץ לנו על הטירמיסו הטבעוני שמכינים במקום (21) ואכן המנה היתה מצוינת גם לדעת העכברושית שטירמיסו רגיל היא ממש אוהבת. בנוסף הזמנתי טראפל מריר קטן, אותו הברמן הביא לי על חשבון הבית – מצוין.

לסיכום: הדייגו סאן הוא עוד מקום מרענן במתחם לוינסקי המגוון והמעניין. נכון שהשילוב של מקסיקני קוריאני קצת מוזר על הנייר, אבל בסה"כ מדובר במקום נחמד שאליו עדיין שווה להגיע לביקור בלי קשר להייפ המוגזם שהיה או לביקורת של שגיא כהן שקטלה.

3.5 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר החדש – שווה ביקור