מהגברת הזקנה למשרת הנודע – אין כמו יפו בלילות

אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
כשעוברות החתיכות
עם שפתיים צבע דם. ……

…..בוא נשתה חביבי בירה
כל אחד יגמור עשרים
ונראה אצל אלוירה
מה עושים החברים….

מתוך "אין כמו יפו בלילות" (חיים חפר)

זמן: יום שני בלילה, יולי 2018

מיקום: סמטת רבי חנינא, שוק הפשפשים, יפו-תל אביב

רקע היסטורי: הגברת הזקנה The Old Lady הינו בית אוכל / בר פיצה שנפתח לפני יותר מחצי שנה בפינת מרכזית בשוק הפשפשים היכן ששכן פעם בר הג'יבריש ואחרים. הפספטרו Paspartu (משרתו של פיליאס פוג מהספר "מסביב לעולם ב-80 יום") נמצא בהמשך אותה סמטה ולו יש כבר ותק של כ-5 שנים.

הסיפור: מפגש בירה עם החבורה מהעבודה הקודמת זו כבר מסורת. עם החברים מהעבודה הנוכחית זה היה יותר בעייתי לארגן מפגש שכזה, אבל בסוף זה הצליח. אחרי שחלק ניסו למשוך לראשון (?) התפשרנו על יפו, כשהבשלן העולה הציע את הגברת הזקנה שם הוא כבר בילה ונהנה.

הגענו אל המקום בטפטופים קצת אחרי 21:00, המקומות הרבים במתחם השוק היו מלאים בחלקם, כשהגברת הזקנה היתה יחסית די ריקה ולא היינו בטוחים אם נשב שם. בסופו של דבר כשהגיעו כולם החלטנו להישאר והתיישבנו בשולחן מוגבה בחוץ.

התפריט של המקום מכיל מבחר פיצות מעניינות, כשבגזרת השתייה יש מהחבית את נציגי טמפו הפשוטים – פאולנר, מכבי, גולדסטאר ו"לא מסוננת".

החברים הזמינו ביניהם כמה פיצות לחלוק, חוץ מ"שומר הכשרות והחדשנות המודרני" שלא הזמין מכיוון שיש שם פיצות שמערבבות בשר וחלב. הוא אפילו לא היה מוכן לאכול מהפיצה הטבעונית שהרכבתי לי (57 ש"ח כולל תוספת), כשבנוסף הזמנו גם כמה קנקני בירה לחלוק בהם מכבי (50) ופאולנר (70).

הפיצה הטבעונית היתה טעימה כשחיסלתי לבד את המגש הלא קטן, וגם החברים נהנו מהפיצות שלהם, כשהמקום והשוק מסביבנו המשיך להתמלא, אך לא הגיע למצב צבירה עמוס מדי.

הזמן חלף בלי ששמנו לב, כשהשעה היתה כבר 22:45 כשהחלטנו להמשיך ליעד אחר באזור ולכן שילמנו את החשבון.

עברנו בסמטה המקבילה להגיד לחבר אחר מזל טוב, כשחלפנו ליד האקבר והשאפה שהיו מפוצצים כפי שהם לרוב. הגענו אל הפספרטו שנמצא בקצהו של המתחם, זה לא היה מלא במיוחד ואנו התיישבנו שוב בחוץ בשולחן מוגבה.

שמחתי לגלות שתפריט הבירות מהחבית עבר שדרוג מאז הפעם האחרונה שהייתי במקום, כשחוץ מזה יש מגוון מרשים של בירות בוטיק שונות בבקבוקים, כולל ישראליות שעדיין לא יצא לי להכיר.

בעוד החברים הזמינו בירות יחסית סטנדרטיות בחרתי אני בירת שיטה סטאוט בבקבוק (32) של מבשלת שיטה מערד. זו היתה טובה =  מרירה כמו סטאוט, אך לא כמו גינס, עם טעמי קלייה.

תוך כדי ניגשה אלינו אשת מכירות צעירה וניסתה לעניין אותנו להתקין אפליקציה חדשה של Glassify – סורקים את תחתית כוס הבירה ומקבלים הטבות כלשהן בהמשך לפי כמויות השתיה. זה הסביר את המדבקות בתחתית הכוסות, אך לא את המודל העסקי של האפליקציה, שאותה להסביר לנו לא ידעה.

השוק מסביבנו נשאר די שוקק יחסית לאמצע השבוע ושעה שכזאת, ואנו שתינו לאיטנו בהנאה עד קצת לפני חצות.

לסיכום: לגברת הזקנה יש פיצה טובה, לפספרטו יש בירות – איכותיות ומגוון, כל אחד בפני עצמו נחמד אך שילוב ביניהם היה יכול להיות מצוין. מכיוון שהם אחד ליד השני (וליד מקומות רבים נוספים), כמה טוב שאפשר פשוט לעבור מכאן לשם.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר למתחם שוק הפשפשים – כדאי לבקר, רק לא בסופי שבוע (חמישי עד שבת) אז עמוס ביותר

כתיבת תגובה