לאגר אנד אייל – תחנה בדרך

זמן: מוצ"ש, אוקטובר 2018

מיקום: דוד אלעזר 27, מתחם שרונה, תל אביב

רקע היסטורי: Lager & Ale לאגר אנד אייל הינו בר בירה בסגנון לונדוני, שנפתח לפני כחודשים במתחם שרונה (מול שדרות יהודית) ע"י הבעלים של הוויסקי בר מוזיאון הסמוך, כשהתכנון הוא להתרחב ולפתוח סניפים נוספים גם בפרברים.

הסיפור: בד"כ אני לא יוצא למתחמים (הנמל, התחנה, שרונה, הארבעה). לטעמי הם די מלאכותיים ומנותקים מהעיר, כשמקומות הבילוי שבהם הם מיינסטרימים למהדרין, כלומר חסרי ייחוד ואווירה ופונים בעיקר לקהל שמגיע מחוץ לעיר.

כשהכוכב העולה הציע שנצא לבלות במוצ"ש (פה חשדתי) הצעתי שאולי בכל זאת נעבור ונבדוק את הלאגר אנד אייל על מבחר הבירות והמחירים הזולים שלו, כשמשם נמשיך לביר בזאר בלוינסקי שם אמורים להגיש את ההולי פרוט המשובחת של מיקלר-אלכסנדר.

הגענו אל המתחם, שהיה די ריק, לקראת 21:00. הלאגר אנד אייל מעוצב ומואר יפה גם מבחוץ – ספסלים ושולחנות עץ, וגם מבפנים – בר עם מבחר ברזים ודיספליי מרשים של בקבוקים, רק הלקוחות חסרים.

הקונספט של המקום הוא שירות עצמי – מזמינים מהבר בפנים בירה ולוקחים אותה החוצה. מבחר הבירות (רגילות וגם פרימיום) כולל כ-15 בירות מהחבית ועוד כ-30 בבקבוקים במחירים זולים ביותר – בסביבות 20 ₪ לחצי מהחבית, 15 לשליש ו- 18 ₪ לבקבוקים. תפריט האוכל לא רחב במיוחד וכולל אוכל רחוב – נשנושים לא מעניין לטעמי.

בעוד הכוכב מתלבט הזמנתי אני חצי גינס מהחבית (22), שנמזגה היטב לפי הכללים. הוא הזמין לבסוף ברודוג פאנק IPA בבקבוק (18) והתיישבנו בחוץ ליד אחד השולחנות.

בחוץ היה די קריר (הסתיו כבר כאן), וכך גם היו הבירות, כשמסביבנו ישבו כמה זוגות בודדים, די משמים. הכוכב הזמין עוד שליש – הפעם פולרס Wild River APA, שקצת אכזבה אותו.

כשסיימנו את הבירות לא מצאנו סיבה מיוחדת להישאר שם והדרמנו לכיוון לבונטין שם הלכנו לחתול הירוק לפיצה. מכיוון שזמן ההמתנה היה כ-20 דקות (בגלל הופעה בלבונטין 7), הלכנו אל ה- Fat Dog שבדרך יפו פינת החלוצים, בה כבר יצא לי לאכול נקניקיה טבעונית (מחלבון אפונה) טובה שבוע לפני כן וכך גם הפעם (אחרי שויתרתי על הכרוב הכבוש שמשתלט על הטעם).

משם הלכנו אל הביר בזאר ברחוב זבולון, כשבאופן מפתיע ראיתי את הראשוני שם בחוץ. הסתבר שהעכברושית המדהימה ארגנה לי מסיבת הפתעה עם מיטב החברים שמככבים בפוסטים השונים והשתלטו על המקום.

אמנם לא באמת היתה הולי פרוט מהחבית (זה סתם היה תירוץ למשוך אותי לשם), אבל נהנתי מאוד מהחגיגה, החולצה המיוחדת, העוגות הטבעוניות וה Dark Matter.

לסיכום: לא ברור מה המודל העסקי של הלאגר אנד אייל או אם מישהו מסבסד לו את השכירות במטרה להחיות את המתחם בלילות. לטעמי אין סיבה מיוחדת לצאת במיוחד אליו למרות מבחר הבירות הבאמת זולות. מקסימום כתחנה בדרך לחגיגות אחרות.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר על הדרך, כשאם אתם עובדים או כבר נמצאים באזור אז כדאי

מודעות פרסומת