2018 – סיכום השנה של עכברוש העיר

השנה עוד לא נגמרה, אך בכל זאת הנה סיכום קצר של מה שהיה לנו בעכברוש העיר במהלכה – רשומות נצפות, טרנדים, מקומות וברים נבחרים ומאכזבים, שעות שמחות ועוד.

השנה עכברוש העיר חגג עשור לפעילותו – בלוג הברים הותיק בעיר. סה"כ פורסמו עד כה קצת יותר מ-30 רשומות, כשהנצפות ביותר (גם כאלו שלא פורסמו השנה) היו:

פורט סעיד – שווה לחכות בתור?

בגזרת הבירות אמנם לא נפתחו יותר מדי ברי בירות חדשים חוץ מהלאגר אנד אייל והחדש של הביר בזאר בפשפשים (שזה עדיין יפה), אבל גם באלו והותיקים יותר עשינו כמה וכמה וכמה סיבובים (ועוד כמה נוספים).

ביר בזאר – שוק הפשפשים

האוכל הטבעוני הוא כבר מזמן לא טרנד. ננוצ'קה אמנם נסגרה אבל בילינו יפה בבאנה (כמו תמיד), Opa, טנאת ומקומות טובים נוספים שלא כתבתי עליהם (אנסטסיה, הרצוג, אלגריה), כשרק סולטנה לדעתי לא הצדיקה את ההייפ.

Opa

לא היינו יותר מדי בברי קוקטיילים השנה, אבל גם כאן זו לא רק מגמה. רוב הברים הותיקים והטובים שורדים כיש גם קצת תחלופה.

בילינו בשני מוסדות מהותיקים בעיר – עמירם והנורמה ג'ין, כשסקרנו גם כמה מקומות צעירים ופופולרים – דיזי פרישדון (שם הרגשנו פחות שייכים), והספיק איזי וסורה מארה (באדיבות טל The_mark), וניצלנו את השעות השמחות בין היתר בשם טוב ובאבני (למרות ששם הם כבר פחות).

גינס בעמירם למבוגרים

דיזי פרישדון – לצעירים

המקום החדש המוצלחהטחינייה. אווירה וקהל מעורב, אוכל טעים, שירות מזמין, כששדרוג קטן בגזרת הבירה היה יכול להיות מדהים.

קהל מעורב בטחינייה

הבר המאכזבהארגז. איך יכול להיות שהבירות נגמרות בתקופת המונדיאל?

הארגז – חם, ואין בירות להתקרר

המקום המענייןאברהם (הוסטל) בר.  5 סוגי שפירא מהחבית, תפריט אוכל מגוון והרבה אירועים ותיירים מכל העולם.

שפירא באברהם הוסטל בר

אין ספק שלתל אביב יש הרבה מה להציע (כשאפילו לנתניה יש)

 

 

 

מודעות פרסומת

אבני – מצמצמים?

זמן: שני בערב, אוקטובר 2018

מיקום: אבן גבירול 95 פינת ארלוזורוב, תל אביב

רקע היסטורי: בר האבני Ibni, שנקרא מין הסתם על שם הרחוב (אבן גבירול), נפתח לפני כשנה וקצת ע"י האחים אבידן שמשתלטים על כל העיר לאט לאט (קונסיירז', רום סרוויס, סנטרו קפה ועוד), בפינה מרכזית בה שכנו לפני כן כל מיני בתי קפה סתמיים.

הסיפור: בביקור הקודם באבני לפני כ-3 שבועות עם נטול הכינוי ראיתי שיש הפי האוור טוב עד 21:00, ולכן בחרתי בו כמקום מפגש לחבורה מהעבודה, כשדאגתי לשריין מראש גם שולחן.

הגעתי אל המקום בסביבות 19:40, זה היה כמעט מלא, כשבשולחן שלנו כבר חיכתה אחת מהחבורה, אליה הצטרפתי כשיחד איתי הגיעה בדיוק עוד חברה ואחרי שתי דקות גם הבורגנית מהפרובינציה עם שעון הג'יימס בונד החדש שלה.

היינו רעבים וצמאים כשמלצרית צעירה ונחמדה הגישה לנו את התפריטים (רגיל וההפי האוור). משום מה תפריט ההפי האוור (שבדיוק יצא לדברי המלצרית) הוא לא מה שהיה לפני, כשמשום מה רק שתי הבירות הפחות איכותיות כלולות ב 1+1 (קרלסברג וטובורג) מכלל הבירות מהחבית, וגם מתפריט האוכל יש הנחה של 25% רק על מנות נבחרות.

מכיוון שלא רציתי לבזבז קלוריות מיותרות על בירות פחות לטעמי הזמנתי קוקטייל – האנגאובר (46 ש"ח). הבנות הזמינו שרדונה (39) ושליש קרלסברג (28), כשמתפריט האוכל לקחנו כל מיני לחלוק – סלט קראנצ'י שוק (39 ש"ח, 29 בהפי האוור), כרובית בתזונה (28 בהפי האוור), ירקות צלויים עם טחינה (33) ועראייס (34).

השתייה הגיעה די מהר והשקנו לחיים. הקוקטייל שלי היה חמוץ מתקתק, עם הרבה קרח ולא כזה חזק. המנות גם הגיעו בעקבות השתייה, מנות לא גדולות יתר על המידה (במיוחד הסלט שלפי התיאור היינו מצפים לקערה גדולה) אבל במחיר של ההפי האוור זה עוד סבבה. בשלב זה אלינו הצטרף גם איש הסלפי, שהזמין גם הוא קוקטייל.

למרות החום והלחות לפחות הרגשנו משבי רוח שקיררו קצת את האוויר. המלצרית פינקה אותנו בצ'ייסר, כשהמשכנו גם לסיבוב שני. אני הזמנתי קוקטייל אבן גבירול (42, חינם בהפי האוור 1+1) על בסיס ערק עם טוויסט של גבעול רוזמרין שלא השתלב כל כך בטעמים.

אל השולחן הצטרפו גם הסטודנט הנצחי והדאגנית (כינוי זמני), כך שהיינו בנוכחות מלאה של החבורה בפעם הראשונה מזה כשנה. גם הם הזמינו אוכל ושתייה כשפתאום נשמע בום חזק מהצומת הסמוכה. מכונית שפנתה מארלוזורוב לאבן גבירול לקחה פניה רחבה מדי משום מה, ונתקעה בעץ שעל האי תנועה. לא נראה שהיו נפגעים אך הדבר גרר הגעה של כוחות משטרה רבים יחסית.

רציתי גם להזמין את הקינוח הטבעוני אותו ראיתי לפני 3 שבועות בתפריט, אך זה כבר אינו זמין, כנראה כחלק מהצמצומים.

לקראת 22:00 הזמנו את החשבון שיצא 648 ש"ח (בשעות רגילות היה יוצא כנראה כ-300 ש"ח יותר), אז גם הבנו שלא קראנו נכון את הכרובית בתזונה. גם הפעם הופיעה בחשבון השורה על מס כחלון (הסבר ברשומה הקודמת על האבני) ללא חיוב.

כשנפרדנו לדרכינו חלפנו ליד המכונית ההרוסה, בעוד הנהג היה עסוק בהסברים לבוחן התנועה.

לסיכום: נראה שבאבני כבר ערוכים למס כחלון (למרות שזה עדיין בכלל בדיונים) באופן מעשי עם צמצום מבחר הבירות עליהן חל ההפי האוור (מי עושה כזה דבר?), גודל המנות, ומבחר הקינוחים. עדיין מדובר בבר עירוני טיפוסי וחביב על הרחוב, כשבשעה השמחה למרות הכל משתלם לרוב.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר לאבני – אפשר לבקר בהפי האוור, אבל יש מקומות אחרים בסביבה עם שעות שמחות יותר

ביר גארדן – צמוד לכיכר הרוסה ובלי גינה, אבל עדיין מספק את הסחורה?

ראו בתחתית הרשומה גם את סקר הברים של דיזנגוף – את מי מהם (או אחרים שאינם מופיעים) אתם מעדיפים?

זמן: יום שלישי בערב, אוקטובר 2017

מיקום: ריינס 2, פינת כיכר דיזנגוף ז"ל, תל אביב

רקע היסטורי: הביר גארדן (Beer Garden) בריינס – דיזנגוף (להבדיל מזה שבשרונה), נפתח לפני כ-4 שנים היכן ששכנו לפניו פיק אפ ברים ידועים – ההמינגווי, קולנוע אקופק והאוורבוך, למי מכם שבילה בהם בעבר (עכברוש העיר לדוגמא), מכיר וזוכר.

הסיפור: כמדי כמה חודשים הגיע הזמן למפגש בשעה השמחה עם החברים לעבודה. אני העדפתי שנצא לאחד מהמקומות החדשים המוצלחים בדרום העיר, אך הם חיפשו משהו יותר במרכז, אז בחרתי בביר גארדן שזכרתי שיש לו הפי האוור טוב ונמצא באזור המבוקש.

הגעתי אל הבר קצת אחרי 19:00, למרות אזור ההרס/בנייה שמסביב (כיכר דיזנגוף ז"ל כאמור) והשעה המוקדמת, היה המקום כבר די מלא, כשלא מעט שולחנות אף היו מוזמנים. לשמחתי כעבור מספר דקות סידרה לי המארחת ספסל ל-6 בפנים ליד החלון.

למי שלא מכיר את הביר גארדן, הוא לא ממש עונה להגדרה הטיפוסית. אין שם חצר או משהו כזה, אבל כן יש עץ מלאכותי גדול במרכז החלל של הבר, כשמסביב ובחוץ פזורים שולחנות ארוכים עם ספסלים כמו במקור, ותפריט בירות נאה שמגיעות גם בליטר או בקנקן (1.8 ליטר), אוכל שמתאים לקונספט בגדול, והפי האוור משתלם – 50% הנחה עד 20:30 על הכל.

חיכיתי שהחברים יגיעו אך אלו התעכבו (עשו שופינג ב Story הסתבר), אז הזמנתי לי בינתיים חצי ביר גארדן בלונד אייל שמיוצרת ע"י מבשלת "נגב" (34 ש"ח לחצי, 17 ש"ח בהפי האוור) אותה לגמתי בהנאה לאיטי.

לשמחתי ולמזלם לא הספקתי לסיים את הבירה לפני שהם הצטרפו אליי ופתחנו שולחן עם עוד בירות, יין, ואוכל, כשאני חלקתי את המנה של הבטטה (34 שהפך ל-17) עם אחת החברות וחוץ מזה הזמנתי גם את הסינייה כרובית (42 שהפך ל-21).

המקום היה מלא לגמרי, בקהל תל אביבי טיפוסי ברובו אך לא רק, כשאנו נהנינו מהשתייה, מהאוכל, מהחברה ומהאווירה התוססת שמסביב. אלינו הצטרף גם אורח בהפתעה שפעם היה חבר קבוע בפורום, כשאת החברים בשולחן (בתוספת הפתעה נוספת) זה הלהיב.

המשכתי לסיבוב נוסף, הפעם מר יותר – חצי גינס (36 שהפך ל-18), שלא נמזגה לגמרי כמו שצריך אבל עדיין הרוותה את צמאוני.

התחלנו מוקדם אז גם סיימנו מוקדם יחסית, כשלקראת 21:30 שילמנו את החשבון (312 ש"ח לכולנו), וקפצנו לקינוח בקוקיז.

לסיכום: השם אולי קצת פחות קשור, אבל הביר גארדן מספק את הסחורה באוכל, בשתייה ובאווירה, וגם במחיר בשעה השמחה.

3.5-4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר בשעות ההפי האוור, כדאי גם אחרי (רצוי להזמין מקום מראש)

 

רובינא – אותה הגברת?

זמן: יום שני בערב, יוני 2017

מיקום: מרמורק 6 (מול כיכר קובימה), תל אביב

רקע היסטורי: בר הרובינא, הקרוי על שמה של חנה רובינא, אחת משחקניות התיאטרון הגדולות של ישראל ("הגברת הראשונה של התאטרון העברי"), נפתח בספטמבר 2015, ע"י הבעלים של הלואי שבכיכר רבין, ובר היין הגאזטה הסמוך.

הסיפור: אז אחרי שהתאוששתי מהחזרה מארה"ב הגיע הזמן לחזור לשגרה, והפעם מפגש הפי האוור עם החבורה מהעבודה. היעד הפעם היה שוב הרובינא, שם בילינו לאחרונה לפני שנה וחצי.

הגעתי לאזור קצת אחרי 7 בערב. מכיוון שזכרתי שאין שם משהו מיוחד בגזרת האוכל, עצרתי לפני כן ב Superfood Botique החדש ליד (מרמורק 10). המבחר במקום הקטן, שמצטלם יפה, לא גדול כפי שציפיתי (וגם חלק מהדברים כבר אזלו) וכולל כמה סלטים, סנדוויצ'ים וקצת מתוקים.

בהמלצת המנהל בחרתי בסנדוויץ' קטן עם חביתת עדשים (18 ש"ח), שהיה קר ולא ממש הרשים, איתו המשכתי כמה מטרים עד שהגעתי אל הרובינא, שם כבר חיכו לי החברים.

העיצוב והישיבה במקום לא השתנו, כך גם גודל הכוסות הלא סטנדרטי (285 ו-420 מ"ל) והתמחור הגבוה יחסית לכמות. תפריט הבירות מהחבית הצטמצם מכ-20 ל-14 (עדיין סביר, חבל שירדו דווקא בירות הבוטיק), וההפי האוור (עד 20:30) הוא עכשיו 40% הנחה על המשקאות במקום 1+1, כך שהמחיר יוצא סביר בשעות אלו, ולא צריך בהכרח להזמין עוד בירה. כשעל האוכל יש 30% הנחה בלבד, לעומת 50% שאז היה.

לקח לי קצת זמן לתפוס את המלצרית אבל לבסוף הזמנתי "רובינא" מלכה אדמונית (35 ששקול ל-42 ש"ח במחיר מלא, 21 ששקול ל-25 בהפי האוור).

ניצלנו עד תום את שעות האור המאוחרות, כשמכיוון שהחברים היו קצת פחות חזקים בבירה ואלכוהול הפעם, סיימנו יחסית די מוקדם.

לסיכום: רובינא נשארה אותה הגברת – בלי משהו מלהיב ועם מחירים יקרים בשעות הרגילות, לפחות יש הפי האוור ומבחר של בירות. במיקום כזה חבל שאין משהו יותר אטרקטיבי.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, רק אם אתם בסביבה בשעות ההפי האוור

שאפל – אם שותים משחקים!

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

זמן: יום חמישי בערב, אפריל 2016

מיקום: פלורנטין 19, תל אביב

רקע היסטורי: השאפל בר (Shuffle bar) נפתח לפני כשנתיים וחצי ע"י שני חברים שחיפשו פאב פשוט לבלות בו עם אנשים ומגדיר את עצמו כפאב של פעם עם האנשים של היום.

הסיפור: קבענו לצאת עם הלולן ואוהבת החיות, כשהיעד היה הפעם פלורנטין, כשהאחרונה הציעה את השאפל בר, בו עדיין לא ביליתי לפני כן. בירור קצר עליו ברשת, שהעלה בין היתר שהוא ידידותי לטבעונים, עם הפי האוור משתלם עד 21:00 ויש בו כל מיני משחקים, נשמע מתאים ומעניין.

מכיוון שהיה זה יום חמישי (עמוס בפלורנטין) דאגתי להזמין מקום בטלפון (052-8511577) ליתר ביטחון, לשעה קצת מוקדמת יחסית (רבע לתשע), כדי שנספיק לנצל את ההפי האוור עד תום. לצערנו, הלולן לא הרגיש טוב, ולכן בוטל הדאבל דייט, אך העכברושית ואני החלטנו בכל זאת לצאת.

הגענו אל הבר בשעה היעודה, כאשר מלצרית נחמדה הושיבה אותנו בשולחן שהוזמן לארבעה. זו הגישה לנו את תפריטי האוכל והמשקאות (בירה קרה, אנשים חמים). תפריט האוכל, עליו יש 20% הנחה כחלק מההפי האוור, מכיל שלל אפשרויות, כולל מלא אופציות טבעוניות. שמעתי המלצות על הפיצה הטבעונית אז הזמנו אותה (45 ש"ח לפני ההנחה) עם בצל ופטריות. העכברושית הזמינה בנוסף שלישיית טאפאס עם לחם הבית (54 לפני) – כדורי מוצרלה עם שרי ונענע, אבוקדו וקרפצ'יו סלק עם גבינה.

בגזרת האלכוהול ההפי האוור כולל 1+1 על כל המשקאות, וגם תפריט מגוון יחסית – טוכר, טובורוג, סטלה, גינס, אדלוויס, הובגובלין, ברבר, וג'מס מתחלפת מהחבית, קוקטיילים ועוד. בגלל שלא רציתי לשתות יותר מדי אחרי הלילה הקודם, הזמנתי רק שליש ג'מס 8.8 מהחבית (33), כשהעכברושית רצתה בירה מתוקה, אבל מכיוון שאין כזאת, הזמינה לבסוף את קוקטייל הג'לי בינס המקורי (42).

שאפל - תפריט

שאפל – תפריט אוכל ובירות

שאפל - תפריט אלכוהול

שאפל – תפריט אלכוהול

אחרי שהזמנו במהרה, התפנינו להביט מסביב. הפאב מעוצב בצורה קלאסית, ריהוט עץ, תאורה עמומה, בר קטן, מסך טלוויזיה עם שידורי ספורט, ותוספת מרעננת של משחקי חברה של פעם (טאקי, מפולת לבנים, טריוויה ועוד) על השולחנות.

20160407_205247

ביקשנו מהמלצרית את הטאקי מהשולחן הסמוך, ואחרי שוידאתי עם העכברושית האם מותר לשים מספר של צבע אחר על אותו מספר בסוף טאקי, ניצחתי במהלך אחד, נראה לי שיא עולמי.

20160407_210357

תוך כדי שאנו משחקים בהנאה קיבלנו את האוכל והמשקאות לשולחן. הפיצה הטבעונית, עם גבינת קשיו שמכינים במקום, היתה די טעימה, הטאפאס של העכברושית היו סבירים, חוץ ממנת עגבניות השרי עם המוצרלה, בה היה משהו שלא אהבה, אז החליפו לה אותו בלי שום בעיה בשמחה.

20160407_211528

20160407_211455

המקום התמלא די במהירות, ואנו עברנו לשחק במשחקים אחרים – טריוויה, בה הוכחתי לעצמי שעדיין אני זוכר דברים, וארבע בשורה, בו הפתיעה אותי העכברושית.

הזמנתי עוד שליש ג'מס במסגרת ה-1+1, כשהעכברושית, שיצאה קצת מאוכזבת מהטאפאס (ככה זה שהם לא טבעוניים כנראה), ביררה עם המלצרית לגבי הקינוחים – כולם טבעונים, ונשמעו לה מפתים. החלטנו להזמין שניים – מוס שוקולד (35), ופאי אגסים (35), כבר בלי הנחה מכיוון שהשעה 21:00 כבר עברה.

הקינוחים הוגשו שניהם עם גלידת וניל טבעונית ועוגיית לוטוס ועמדו בציפיותיה של העכברושית שהתלהבה במיוחד מהפאי אגסים.

20160407_215109

היינו מלאים מהאוכל והאלכוהול ועייפים קצת מהמשחקים, אז שילמנו את החשבון שיצא 224 ש"ח בסה"כ, ונפרדנו לשלום, כשבדרך החוצה חלפנו בכניסה על פני מבלים ממתינים.

20160407_221447

לסיכום: השאפל אכן עומד בהגדרותיו כשיש בו כל מה שצריך ויותר – מבחר בירות מהחבית, הפי האוור ומבצעים משתלמים (יום ראשון 1+1, שני טבעוני, שלישי ללא תחתית), אוכל מגוון, שירות מצוין, שידורי ספורט ואפילו משחקים.

4 4.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר, רצוי לבוא עם כמה חברים