שם טוב – הולך לפניו עד סוף השעה

זמן: יום רביעי בערב, ינואר 2018

מיקום: שדרות מסריק 14, תל אביב

רקע היסטורי: בר השם טוב (Shem Tov Bar) נפתח כבר לפני למעלה מ-5 שנים, היכן ששכן השרלוק לפניו.

הסיפור: אנחנו כבר בינואר, שזה אומר שעברו חודשיים מאז נובמבר, זמן למפגש עם החבורה מהעבודה. הפעם החלטנו על היעד ברגע האחרון – השם טוב ליד כיכר מסריק בו יש הפי האוור עד 21:00 (זאת אחרי שהם דחו את שתי הצעותיי הראשונות – דרומי מדי או תפריט לא מספק לטעמם).

הגעתי אל הבר קצת לפני 21:00, כשהחברים כבר חיכו לי בשולחן בתוך הבר שלא היה עמוס במיוחד, עם משקה ביד. נשארו עוד מספר דקות להפי האוור, שכולל 50% הנחה על האלכוהול והאוכל, ולכן עיינתי בתפריט, בו אין משהו יוצא מהרגיל, ובמהירות הזמנתי חצי גינס (36 ש"ח במחיר מלא, 18 בהפי האוור) ואת הסקפה סנדוויץ' טבעוני (38 במחיר מלא, 19 בהפי האוור).

הגינס שלי הגיעה יחסית במהירות והשקנו לחיים כי מי יודע מתי תהיה לנו הזדמנות עד הפעם הבאה.

מכיוון שאנו כבר בסוג של חורף, בימים קרים/גשומים, שלא כמו באביב, בסתיו או בקיץ, הברים השכונתיים, על אף ההפי האוור, די מנומנמים ולא מלאים, כשגם בשם טוב היה זה מצב העניינים.

עברו עוד כמה דקות והאוכל הגיע לשולחן, כשהכריך הטבעוני הפתוח שלי על לחם פרנה, די התפרק ולא ממש הרשים.

השעה השמחה כבר חלפה, אך מלבד המחירים לא הרבה השתנה, ואנחנו המשכנו עוד כשעה בשיחה.

אחרי 22:00 החלטנו לסיים, וניסינו לשלם את החשבון, זה לקח לנו כמה דקות יותר מהצפוי, כנראה שגם המלצרית נמנמה בעמידה.

לסיכום: השם טוב הוא עוד שכונתי סטנדרטי כמו רבים אחרים באזור, כששמו הטוב הולך לפניו לפחות עד שנגמרת השעה השמחה (50% עדיף על 1+1), בעוד שאחריה עדיף אולי להמשיך למקום אחר בסביבה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר בהפי האוור – אפשר לבקר,  לא בהפי האוור אפשר למצוא מקום טוב יותר

מודעות פרסומת

פרנצ' 57 (French57) – מדעי הקוקטייל

סתיו 2017 – המקום נסגר

אל תשכחו להשתתף בסקר ברי הקוקטיילים של עכברוש העיר (בסוף הפוסט)

זמן: יום שני בערב, דצמבר 2016

מיקום: ברנר 2, ליד פינת אלנבי, תל אביב

רקע היסטורי: הפרנצ' 57 (French 57), בר קוקטיילים בסגנון ניו אורלינס, נפתח לפני קצת יותר משנה, ע"י ה"פרופסור" (אחד המיקסולוגים הטובים בארץ, אותו אני גם מכיר אישית יש לציין), במקום ה – Hide&Seek, בר קוקטיילים בו הוא היה שותף אך פחות הלך.

הסיפור: עברו כמה שבועות מאז עלתה הביקורת האחרונה, זה לא שהפסקנו לבלות, פשוט ביקרנו במקומות עליהם כבר רשמתי בשנה האחרונה – קונסיירז' (נהייה סוג של מגה בר קוקטיילים, אך עדיין שומר על הרמה), מסקל (עדיין טעים, אפילו שהפך למיינסטרים), הא-לה רמפה (בימי ראשון יש גם הקרנה של סרטי קאלט), הדוסה בר (הודית טבעונית נחמדה בבן יהודה), ואחרים (ביקורות נוספות יעלו בימים הקרובים).

אגב, שני דברים מהם התרשמתי מהשיטוטים בעיר: 1. נראה שבת"א נפתחות יותר חנויות אלכוהול מאשר ברים לאחרונה. 2. ת"א הפכה למעצמת גראס עולמית, כאשר כמעט בכל בילוי בחודשים האחרונים, יצא לי להריח ברחוב את הריח המוכר חזק באוויר באופן חופשי.

בכל מקרה, קבעתי דייט עם העכברושית, כשהצעתי שנצא הפעם לביקור יותר מעמיק בפרנצ'57, בו כבר בילינו כמה פעמים, אז זה היה בדרך כלל בילוי משלים.

כידוע, יש שתי בעיות עיקריות עם קוקטיילים טובים – הם יקרים ונגמרים מהר. לכן החלטנו הפעם לצאת מוקדם יחסית ולנצל את ההפי האוור (30 ש"ח לקוקטייל עד 21:00).

הגענו אל המקום בסביבות 20:45, הבר כבר היה די מלא (לא בדקנו מה קורה בחצר), למזלנו דאגנו לשריין לנו שני מקומות על הבר שחיכו לנו (בגלל שמדובר במקום לא גדול כדאי לעשות זאת).

אחד הברמנים מזג לנו מים במהרה והגיש לנו את תפריט האוכל והקוקטיילים. תפריט הקוקטיילים לא השתנה בהרבה ומכיל 15 קוקטיילים, שמחולקים ל-3 קטגרויות – מרעננים, מורכבים ופירותיים, בתמחור שנא סביב ה-50. תפריט האוכל, שמתעדכן בכל פעם שאנחנו באים, מכיל 10 מנות שאף הן מחולקות לקטגוריות, כשלשמחתי יש גם שתי מנות טבעוניות.

20161212_204548 20161212_204537

העכברושית הזמינה את ה- Pearl Diver, ממנו נהנתה בפעם שעברה, ואילו אני רציתי לנסות משהו חדש ומורכב יותר ואחרי התלבטויות הזמנתי את ה Laveau’s Potion, עם רכיבים שמזכירים תה (ציפורן, ג'ינג'ר, קליפות ליים, פלפל אנגלי) יותר מאשר קוקטייל (שניהם כאמור ב-30 ש"ח).

בגזרת האוכל הצטערנו שפספסנו את "ראשון טבעוני" בו מתארחת השפית שיראל ברגר (לשעבר במיס קפלן), אז הזמנו לחלוק בינינו את שתי המנות הטבעוניות מהתפריט – סלט אספרגוס (46) וכריך עגבניות ירוקות ופטריות פורטובלו מטוגנות (54).

הקוקטיילים הוגשו לנו די במהירות בלי יותר מדי הצגות. העכברושית נהנתה גם הפעם מהקוקטייל הפירותי והמתקתק שלה, כשהקוקטייל שלי היה באמת מורכב ומעניין, כשהאלכוהול והתבלינים המעקצצים קצת הורגשו בו היטב.

20161212_205021 20161212_205226

הפעם שתינו יחסית באיטיות, כשבינתיים נהנינו מהאווירה ומהמוזיקה (ג'אז, בלוז, קאנטרי – מתאים לסגנון ניו אורלינס).

כעבור זמן מה הוגשו לנו גם המנות. הכריך היה פריך וטעים, היו בו פטריות ועגבניות מטוגנות, עם רוטב "אלף האיים" טבעוני, אם כי משהו בתוך הכריך היה קצת מלוח מדי. הסלט עם האספרגוס (שהיה אף הוא מטוגן כמובן), היה מרענן ולא רע בכלל, אם כי גודלו ותכולתו לא הצדיקו את התמחור הקצת יקר.

20161212_210537 20161212_211042

לקינוח הזמינה העכברושית את המנה המושחתת אותו הזמינה גם בפעם שעברה – עוגת גבינה מטוגנת, עם רוטב צ'ילי מייפל (37).

המנה הוגשה בצורה קצת שונה מהפעם שעברה והעכברושית ממנה נהנתה, למעט הרוטב שהיה קצת חריף מדי לטעמה.

20161212_213312

סיימנו גם את הקוקטיילים, שילמנו את החשבון (190), בו חוץ מהקוקטיילים גם המחירים של הסלט והכריך היו נמוכים יותר מבתפריט (הנחת הפי האוור?), ונפרדנו מהפרופסור לשלום.

20161212_215132

מכיוון שאני לא אכלתי קינוח, הלכנו אל נחלת בנימין, שם נכנסתי לבדוק את הארטה (Arte) – אמנות הגלידה האיטלקית. הופתעתי ושמחתי לגלות שם מגוון נרחב של גלידות טבעוניות, מהם טעמתי אחדות כשלבסוף הזמנתי מנה של שוקולד צ'ילי וקוקוס אותה אכלתי בהנאה בדרך חזרה.

20161212_220215

לסיכום: בפרנצ'57 לא תמצאו יותר מדי גימיקים וקישוטים כמו בברי קוקטיילים אחרים, אבל כן תשתו שם קוקטיילים משובחים ומגוונים (ובהפי האוור יחסית מאוחר אף די זולים), עם אוכל מטוגן וטעים, שירות מקצועי, באווירת בר שכונתי בסגנון ניו אורלינס.

אין דירוג בסולם עכברוש העיר עקב ההיכרות המוקדמת עם הבעלים

השופטים – לשתיינים שמבינים, וגם לאחרים

זמן: יום שני לפנות בערב, נובמבר 2016

מיקום: אבן גבירול 39, פינת השופטים, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי מציין בימים אלו 35 שנים להיווסדו!

הסיפור: הביקור הקצר בשופטים לפני כשבועיים עשה חשק לביקור מעמיק יותר. לשם כך קבענו את מפגש החברים מהעבודה שם, כמובן בשעות ההפי האוור (עד 20:30, יום שישי עד 21:30).

הגעתי למקום בסביבות 19:00 יחד עם מצטרפת חדשה לחבורה, כשאחד החברים כבר חיכה לנו שם. מכיוון שבאנו בשעה מוקדמת לא חשבתי להזמין מקום מראש. מכיוון שכל הספסלים בחוץ היו תפוסים, התמקמנו בינתיים בשולחן ל-4 בפנים.

ידענו שיקח זמן עד שיגיעו שאר החברים, אז ביקשנו לידינו את התפריטים כדי להחליט מה להזמין.

20161108_224709 20161108_231319

אני החלטתי להתחיל עם חצי פילו (26 ש"ח במקום 34 בהפי האוור) – אייל בלגי בהיר וחזק (8.5%), ועם הבורגר הטבעוני בתוספת אבוקדו (36+5), עליו שמתי עין בפעם הקודמת שהיינו. החברים גם הזמינו לשתות ולאכול, ובנוסף ביקשנו את הארבעס – גרגירי חומוס מתובלים שמוגשים בחינם, אחד מהסמלים של המקום. אלינו הצטרף גם המשתעבד (שקיבל פס מכל המשעבדים), שהזמין אף הוא חצי פילו.

20161121_191025

למרות העומס היחסי לשעה מוקדמת זו, המשקאות הוגשו לנו במהירות וגם האוכל לא התמהמה יותר מדי. הבורגר הטבעוני שלי, ע"ב שעועית שחורה, היה כלל לא רע ועשה את העבודה (אם כי הריינבו עדיף בהרבה, בתנאי שמקבלים אותו בזמן סביר).

20161121_191804

לא עבר זמן רב ואלינו הצטרפו גם שאר החברים, אך בשולחן לא היה מקום ל-9 אנשים. בחוץ עדיין לא התפנה מקום, אז המלצר חיבר לנו כמה שולחנות בצד השני של הבר, מה שלנו התאים. בניגוד לשעות הערב, המוזיקה לא היתה בווליום גבוה במיוחד, כך שיכולנו אחד את השני לשמוע.

הבירה זרמה לשולחן כמים (שגם הגיעו לשולחן בהמשך), והוגשו לנו לשולחן כל מיני מאכלים (חומוס ביתי, חצילים בטחינה, מטוגנים ועוד), וקיבלנו עוד צלוחיות של גרגירי החומוס הטעימים. אני הזמנתי חצי דאנסינג קאמל APA (21 במקום 28 בהפי האוור), שהיתה מצוינת כתמיד, וכולנו נהנינו מהחברה ומהאווירה.

בסביבות 21:00, אחרי שעתיים במקום, ואחרי שניצלנו את ההפי האוור עד תום, החלו החברים אט אט לעזוב, כשהחשבון לכולנו יצא 640 ש"ח בלבד.

למרות שהיינו די מלאים מהאוכל והבירות, המשכנו חלקינו אל הברטון קרפרי שליד, שם חלקנו ביחד קרפ טבעוני אחד. מסביבנו נישא ריח של ירוק באוויר, כמו כל מקום לאחרונה בעיר.

לסיכום: עם מבחר בירות איכותיות וזולות יחסית מהחבית ובבקבוקים, תפריט מגוון ומשביע בלי יותר מדי דברים פלצניים (וגם ידידותי לטבעונים), מוזיקה טובה, ואווירה שהשתרשה עם השנים, אפשר בהחלט להבין למה השופטים כל ערב מלאים ומהווים אחד הפאבים הטובים לשתיינים שמבינים, וגם לאחרים בכל המינים והגילאים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר (בהפי האוור אפילו שווה יותר)

ברים מומלצים בתל אביב – כיכר רבין

פוסט שני בסדרה על ברים ופאבים מומלצים בתל אביב לפי אזורי בילוי עיקריים (ההמלצות הם רק על מקומות שביליתי בהם באופן אישי בשנתיים האחרונות) – והפעם כיכר רבין כולל העליה לכיוון כיכר מסריק שנמצאת חצי דקה הליכה משם.

שלא כמו שוק לוינסקי בלילות, את כיכר רבין כולם מכירים, זוהי הכיכר המרכזית בתל אביב (ואפילו במדינה) בה יש כל הזמן אירועים, עצרות, הפגנות והרבה מקומות לבלות – ברים, בתי קפה, מסעדות, מזללות ועוד.

לשמחתנו, ועל מנת לכסות את העלויות הקבועות, מציעים רוב הברים באזור מבצעים משתלמים בהפי האוורס בשעות הערב היחסית מוקדמות (עד 21:00 לרוב).

ויש גם סקר בסוף – אלו מקומות אתם אוהבים באזור הכיכר?

המקומות המומלצים של עכברוש העיר (כולל קישורים לביקורות):

שאטו שועל (מלכי ישראל 19) – בר יין תל אביבי תוסס, עם אוכל טוב שמתאים לכל מפגש חברתי כלשהו.

מתתיהו – בר שכונתי תל אביבי עם אוכל מגוון והפי האוור משתלם, כשעם מקשוף ולה-שוף מהחבית המקום משתדרג.

פולהאוס (מלכי ישראל 4) – בר קוקטיילים אינטימי ואיכותי. כשבאים צריך רק לוודא שהוא לא משמש עדיין כחדר העישון של הלואי.

 

אפשר גם:

לואי (מלכי ישראל 4) – בר שכונתי עירוני עמוס עם היצע בירות נרחב ביותר, אבל יקר ולא משתלם שלא בהפי האוור.

שם טוב – עוד בר שכונתי טיפוסי עם מבצע משתלם על האוכל והאלכוהול בהפי האוור – 50% על הכל, מה שלא מכריח אתכם להזמין יותר אם לא בא לכם.

לבובסקי (מלכי ישראל 11) – בר/מסעדה סולידי ורגוע יחסית מול הכיכר, שמציע אוכל מגוון, ומחירי בירה שפויים גם לא במבצע.

לילוש – אמנם לא בר אלא ביסטרו שכונתי, אבל אוכל מצוין, אלכוהול זול, ואווירה נעימה וידידותית.

בר לבובסקי – טיפוס סולידי

זמן: יום רביעי בערב, ינואר 2016

מיקום: מלכי ישראל 11, כיכר רבין, תל אביב

רקע היסטורי: הבר לבובסקי (Bar Lebowski), על שם כוכב הסרט של האחים כהן, נפתח לפני כחצי שנה ע"י קבוצת שותפים מבעלי הג'יבריש, פלורנטין 10 ועוד, היכן ששכן לפני כן קפה העירייה.

הסיפור: אחרי זמן רב שלא יצאנו יחדיו, קבעתי עם לפטי, הראשוני ונטול הכינוי לבירה. מכיוון שקבענו בשעה מוקדמת יחסית, החלטנו לצאת לאזור כיכר רבין/מסריק לנצל את השעות השמחות הארוכות יחסית (עד 21:00) באחד הברים שבאזור.

רוב הברים היו מלאים, ואנו הלכנו אל הבר לבובסקי, שדווקא היה די ריק יחסית. המקום לא גדול יחסית, בפנים בר קטן כשמעליו ציור קיר שמתאים לשם (ראו תמונה גם בהמשך), ועל הרחוב אזור מקורה ובו שולחנות ישיבה.

בר לבובסקי

השעה היתה כמה דקות אחרי 21:00 כשהתיישבנו על הבר. למרות זאת הסכים הברמן להכיל עלינו את מבצע ההפי האוור של ה- 1+1. מהחבית אפשר למצוא במקום את הבירות הסטנדרטיות של טמפו (גולדסטאר, פאולנר, הייניקן ומרפיס), לפחות גם בכוסות סטנדרטיות ובמחירים סבירים (26 לחצי גולדסטאר, 29 לשאר), כשיש גם יינות, בקבוקים, קוקטיילים ועוד.

בר לבובסקי - תפריט

לבובסקי – תפריט אלכוהול

נטול הכינוי (ששכח את הארנק בבית – כמה נוח) הזמין חצי פאולנר (29 ש"ח), לפטי שנהג ואני שהייתי קצת מצונן הזמנו שנינו רק שליש פאולנר (24) בידיעה שנקבל גם שליש נוסף במסגרת המבצע, והראשוני הזמין כמובן קוקטייל – אייריש מלון סאוור (42).

תפריט האוכל במקום מגוון ומכיל ארוחות בוקר, כריכים, סלטים, פסטות, מנות קטנות וגם עיקריות – זאת מכיוון שהמקום פתוח משעות הבוקר, כשבמשך היום הוא בעצם סוג של מסעדה.

לפטי הרעב הזמין בוקר צרפתי (27) – ביצת עין עם גבינה צהובה וירקות בקרואסון כמובן, ואני הזמנתי כרובית בטמפורה (23) בגרסה טבעונית.

הברמן מזג לנו במהירות את הבירות בכוסות הממתוגות, ואנו התחלנו לשמוע את חוויותיו של הראשוני מהמרתון / צליחת הכינרת הראשון שלו.

20160113_211016

מנת הכרובית הוגשה על גבי רוטב צ'ילי (ללא החמאה), והיתה די גדולה ונדיבה (גם בכמות וגם בטיגון), כדאי לחכות שהיא תתקרר קצת כדי לא לקבל בחיך כוויה.

20160113_212026

אחרי שסיימנו את המשקאות המשכנו כולנו לסיבוב בירות נוסף במסגרת המבצע, כשהראשוני הזמין הפעם קוקטייל White Russian ממנו הוא נהנה.

האווירה במקום נשארה די רגועה, כשלכך תרמה גם מוזיקת הבלוז-רוק שברקע התנגנה.

לפטי נאלץ לנטוש מוקדם יחסית, אך שלושתנו נשארנו עד לקראת 23:00, אז שילמנו את החשבון שיצא 169 ש"ח לארבעתנו ונפרדנו לשלום.

לסיכום: הלבובסקי, שלא כמו הבחור שעליו הוא נקרא, הוא בר-מסעדה סולידי למדי. מתאים למפגש עם אוכל ואלכוהול לא יקר (גם לא בהפי האוור) באזור הכיכר.

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, רצוי להגיע לפני 21:00 כשההפי האוור עוד תקף

רובינא – מי בא להצגה?

זמן: יום שני לפנות ערב, סוף נובמבר 2015

מיקום: מרמורק 6 (מול כיכר הבימה), תל אביב

רקע היסטורי: בר הרובינא, הקרוי על שמה של חנה רובינא, אחת משחקניות התיאטרון הגדולות של ישראל ("הגברת הראשונה של התאטרון העברי"), נפתח בחודש ספטמבר השנה, ע"י הבעלים של הלואי שבכיכר רבין, ובר היין הגאזטה הסמוך.

הסיפור: כמדי חודש-חודשיים הגיע הזמן למפגש עם החברים מהעבודה בשעות בין הערביים (ראו גם את הרשומה המתעדכנת על השעות השמחות בתל אביב). הפעם נבחר בר הרובינא כמקום המפגש, אחרי שבדקנו שהוא עונה על הדרישות כשעברנו לידו בהפגנה נגד מתווה הגז במוצ"ש.

הגעתי אל המקום לקראת השעה 19:00, שם כבר ישבו באחד שולחנות המוגבהים שבחוץ ארבעה מהחברים, כל אחד ואחת עם בירה ביד. התיישבתי לצידם, ומיהרתי לעיין בתפריט כדי להצטרף לחגיגה.

תפריט הבירות מהחבית כולל 20 בירות שונות בהן גולדסטאר, מכבי, בוטיק ישראליות (נגב, בזלת, מלכה אלכסנדר, ג'מס), בלגיות (סן ברנרדוס, מרדסו, קסטיל) ועוד, כשיש גם דף שמסביר על כל בירה ובירה למי שלא מכיר. הבירות באות בשלושה גדלים – חנהל'ה (285 מ"ל), רובינא (420 מ"ל) ואלכסנדר פן (קנקן של 1.8 ליטר), כשהמחירים לא שפויים: מ-29 ש"ח לרובינא גולדסטאר, ששקול ל-35 ש"ח לחצי, ועד 46 ש"ח לרובינא ברבר, ששקול ל-55 ש"ח לחצי. 55 ש"ח לחצי!?

רובינא - תפריט בירות

תפריט האוכל די טיפוסי לברים בלי הרבה הפתעות (כרובית, פיצה, נקניקיות, בורגרים, פיש אנד צ'יפס ועוד) , למזלנו יש גם תפריט הפי האוור שכולל 1+1 מהחבית ו-50% הנחה על האוכל מהשעה 16:00 עד 20:30 (כשעד השעה הזו גם צריך להזמין את הבירה השנייה).

הזמנתי במהירות רובינא מלכה אדמונית (35 = 42 לחצי), וכרובית בטמפורה (31) כדי להצטרף לחברים. כששניהם הוגשו לי במהרה יחסית והדבקתי במהירות את הפערים. אלינו הצטרפו בינתיים גם הפעיל ובת זוגו אך הם הסתפקו בפפסי מקס ופיצה, בעוד שהשאר הזמינו כמה מנות לחלוק.

מלכה אדמונית ברובינא

הגשם של נובמבר ירד על הכיכר והרחוב, אך אנו נשארנו יבשים מתחת לגגון. היה נחמד שהמוזיקה נשמעה גם בחוץ, בניגוד למקומות אחרים. גם השירות היה ידידותי למדי (במיוחד המלצר הצעיר עם השיער המקורזל שהיה חצי תימני וחצי פרואני לדבריו), אבל לא מספיק תדיר.

המשכנו כולנו גם לסיבוב נוסף במסגרת ה- 1+1, כשהפעם רציתי להזמין את הנגב אואזיס, אך זו לא היתה זמינה לצערי, ובמקומה הזמנתי ג'מס 8.8.

השעה היתה בסביבות 21:00 כשהחלטנו לסיים. המקום בחוץ היה די מלא, אך בפנים עדיין היה ריק.

רובינא

החשבון יצא 324 ש"ח לכולנו (אחרי שדאגנו לקבל גם את ההנחה של ה-50% על האוכל), אם לא היינו באים בהפי האור הוא היה יוצא כפול.

לסיכום: הרובינא לא שונה בהרבה מהלואי – היצע בירות נרחב ויקר (בלשון המעטה), האפי האוור שהופך את המחיר לסביר, ומיקום מול אחת הכיכרות המרכזיות בעיר. חבל רק שאין שם תפריט אוכל יצירתי יותר, מחירים נורמליים גם בשעות אחרות, או אולי מבצעים לאלו שבאים אחרי ההצגות, אולי אז גם בתוך הבר יתפסו המקומות.

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר החדש – אפשר לבקר, רק כדאי שזה יהיה בהפי האוור אחרת תשלמו ממש ביוקר.