באנה! גם כאן זה עדיין אפשרי

זמן: יום חמישי בערב, יוני 2017

מיקום: נחמני 36 (בין רוטשילד ליהודה הלוי), תל אביב

רקע היסטורי: באנה – BANA, מסעדה על טהרת אוכל מהצומח נפתחה לפני כחודש, בלב תל אביב, ע"י צעירים תל אביביים עם רקע בתחום הקולינרי והבלייני (בהם גם יוצאי אייל שני, שגם עם כל הפלצנות שלו לפחות נותן כבוד לירקות).

הסיפור: לפני כחודשיים סיפר לי הראשוני (שנמצא ב"רילוקיישן" בלב תל אביב), על מקום טבעוני חדש שנפתח ממש לידו. קיבלתי ממנו דיווחים על ההתקדמות, וגם כשהמקום נפתח לפני כחודש והפך לאטרקציה ברנז'אית לדבריו (ואפילו שגיא כהן רשם עליה ביקורת חיובית – למרות שלי זה לרוב לא אומר יותר מדי ולפעמים אפילו להיפך).

אחרי שחזרתי מארה"ב (הביקורות יגיעו גם הן מתישהו בקרוב), חיפשתי מקום לצאת לדייט עם העכברושית, שרצתה מסעדה, והבאנה המסקרנת ענתה להגדרה.

שכחתי להזמין מקום מראש ליתר ביטחון, מזל שיש אפשרות להירשם ברשימת ההמתנה מהדרך בטלפון (036991566).

הגענו אל הבאנה בסביבות תשע ורבע בערב. המקום המקושט בנורות, היה מלא בקהל מקומי מעורב (צעיר ברובו), כשהיו לא מעט ממתינים בחוץ, אך לשמחתנו בדיוק הגיעו אלינו ברשימה, ולנו שולחן בפנים כבר חיכה.

כבר שנכנסים למקום הצבעוני מרגישים משהו תוסס עם וייב חיובי – הרבה ירקות ופירות טריים מסביב, מטבח פתוח, ודלפק גדול עליו מכינים ומניחים חלק מהמנות והרכיבים.

  

  

מלצרית צעירה ונחמדה הגישה לנו את תפריט האוכל (שמתשתנה מדי יום) ותפריט המשקאות. המנות כולם מבוססות על רכיבים מהצומח וכולן מפתות ומעניינות כך שנזקקנו להמלצות.

למרות שלא היינו בקטע של אלכוהול, החלטתי לנסות בהמלצת המלצרית, את קוקטייל היום ע"ב רום ואגסים שנשמע מעניין (38 ש"ח). כשחוץ מזה יש גם בירה אלכסנדר מהחבית, יינות, משקאות לא אלכוהוליים מעניינים ועוד.

אחרי כמה דקות הגענו להחלטות גם בגזרת האוכל והזמנו לחם מחמצת שסק וכוסמין מלא (18), דלעת ערמונים צלויה (44), ירקות פריכים (46) ופטריות צלויות על מחית ערמונים (52).

הקוקטייל היה חביב, כשזמן לא רב מדי אחריו התחילו לזרום לנו האוכל לשולחן.

הלחם היה טרי , לח ודחוס והוגש עם טחינה ועגבניות – מנה נחמדה, אך בדיעבד היה חבל לבזבז דווקא עליה את הקלוריות.

אח"כ הגיעו אלינו שלוש המנות העיקריות בדירוג, כשכולן היו מצוינות, לא פחות:

הירוקים כללו שעועית ירוקה, אספרגוס, ברוקולי וקישוא טריים ואיכותיים, פריכים ומתובלים במידה הנכונה. אכן מנה מאוד מדויקת כפי שאמרה לנו המלצרית.

הדלעת ערמונים נמסה בפה עם רוטב הקרם קוקוס שהיה יותר טעים מסתם יוגורט רגיל, והטבולה עם הכרובית בצד שהלכו עם זה טוב.

גם הפטריות היו טעימות כשמחית הערמונים היתה נהדרת והחליקה היטב בגרון.

המנות לא גדולות מדי אך גם לא קטנות ודי משביעות. לא היינו מלאים לגמרי אז מההתלהבות (גם של העכברושית הלא טבעונית למי שלא יודע או זוכר לצערי) החלטנו להזמין עוד מנה. לצערינו המנה שרצינו בדיוק נגמרה אז הזמנו את הוולקנו בול (42), שנראתה על הנייר מפתה.

כעבור מספר דקות קיבלנו אותה וקצת התאכזבנו – לא בגלל שהיא לא היתה טעימה דווקא, אלא בגלל התיאור שלה שנשמע מלהיב יותר מכשהייתה. המנה כללה גזרי שורשים טריים, קינואה ורוטב חמאת בוטנים סויה – מתאימה יותר כסלט פתיחה ולא כסיומת לארוחה טעימה.

המלצרית הנחמדה ראתה שקצת התבאסנו, אז חלקנו איתה את המידע. החלטנו להזמין גם קינוח – צ'יה פודינג (34). מנה מעניינת, לא כבדה או מתוקה מדי, עם שילוב טעמים מתוק מלוח בין המשמש הצלוי, הקראמבל שקדים והמייפל, לשברי פיסטוקים והצ'יה הרכה עצמה שמושרית בחלב אגוזי לוז שבמקום מכינים.

מלאים ומרוצים שילמנו את החשבון שיצא לא זול (274 ש"ח) אך גם לא נורא יחסית לכל מה שהזמנו (קוקטייל + שש מנות), כשהבטחנו לעצמנו ולמלצרית שעוד נחזור לנסות את המנות האחרות שרצינו ולא יצא לנו.

לסיכום: אחרי שההתייאשתי לאחרונה ממה שקורה בתל אביב – מחסור במקומות איכותיים שנפתחים, וירידה ברמה של אלו הטובים שקיימים, ועוד אחרי שחוויתי ההיפך ממש על קצה המזלג בניו יורק, שמחתי לראות שגם כאן זה עדיין אפשרי אם רוצים. כך לפחות בבאנה, שהוא מקום מלהיב, מגניב ושונה, שמשקיע באוכל איכותי, בריא, טעים, חיובי ומהנה. לא סתם הוא מלא כל ערב במבלים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר (אולי הטובה בתחום כרגע בעיר, כשגם כאמור שגיא כהן, שאוהב לקטול מקומות טבעוניים, המליץ)

מודעות פרסומת

ביר בזאר – רוטשילד זה לא שוק הכרמל

זמן: יום ראשון בערב, יולי 2016

מיקום: שדרות רוטשילד 142 (מול כיכר הבימה), תל אביב

רקע היסטורי: בעקבות ההצלחה של הביר בזאר (Beer Bazaar) בשוק הכרמל ובמחנה יהודה, נפתחה לפני חודש שלוחה נוספת בקצה של שדרות רוטשילד מול הבימה. שלוחה זו מתוכננת להיות פופ אפ ולעבוד עד חודש דצמבר.

הסיפור: מכיוון שאני מאוד אוהב את הביר בזאר בשוק הכרמל, ומבקר שם באופן תדיר, שמחתי לשמוע שנפתח להם עוד מקום באותו קונספט גם בשדרות רוטשילד וקבעתי שם מפגש עם החברים.

שבוע לפני המפגש המתוכנן, הציעה העכברושית שנצא לדייט ספונטני, היתה זו הזדמנות טובה לביקור מכין בביר בזאר החדש.

הגענו לקראת 21:30 אל המקום שנמצא בדיוק על הפינה מול הקובימה. המקום לא גדול במיוחד ופתוח לגמרי. קיר עם מבחר בקבוקים, בר לא גדול ומספר שולחנות גבוהים ונמוכים.

לא היה שולחן פנוי או מקום על הבר, אז המלצר הצעיר צירף אותנו לשולחן מוגבה, בו היה מקום פנוי לשניים ואפילו לשלושה.

מהחבית יש רק 4 בירות שונות, כפי שבתמונה ניתן לראות. תפריט האוכל יחסית די מוגבל וכולל מספר מנות מהמלגו ומלבר, רובן מבוססות על דגים ולא ממש זולות.

20160717_214859

המלצר החביב ניגש אלינו לקחת את ההזמנה, חבל שעשה זאת כשבידו סיגריה. אני הזמנתי חצי דודש'ך מהחבית (29 ש"ח) והוא בצחוק נעלב. העכברושית רצתה את הבאטסרס קינמון, אך התברר שזו מהדורת חורף שאינה זמינה, ולכן בהמלצתו הזמינה בקבוק סיידר רגיל במקום (28).

רצינו גם משהו לנשנש, אבל לא היה משהו טבעוני או אחר שהתאים. הסתפקנו בצ'יפס (19) שהיה פריך וחמים.

בחוץ לא התנגנה מוזיקה (החלה רק בשלב מאוחר), והרוח המאוורר הביאה איתה מדי פעם עשן סיגריות מכיוון המרפסת של מלגו ומלבר, שם גם בילתה אגם רודברג עם חברות באיזושהי חגיגה.

20160717_222142

אחרי שסיימנו את הצ'יפס והשתייה, החלטנו לשלם את החשבון ולמלא את הבטן בפיצה מטוני וספה.

20160717_221557

את הפיצה (שלי היתה טבעונית כמובן) אכלנו מול מעגל שיח של המחאה החברתית בשדרה. טוב שזה עדיין כאן, אך לצערי לא היה נראה שמשם תבוא בקרוב הבשורה.

20160717_223311

לסיכום: רוטישלד זה לא שוק הכרמל, והביר בזאר פחות מתאים מול הבימה – המבחר של הבירות טיפה מצומצם, האוכל לא כזה שייך, וגם אין אווירה בחוץ של ממש.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר  – אפשר לבקר אם אתם באזור במקרה (אולי אפילו מומלץ בהתחשב בהיצע המקומות האחרים באזור)

רובינא – מי בא להצגה?

זמן: יום שני לפנות ערב, סוף נובמבר 2015

מיקום: מרמורק 6 (מול כיכר הבימה), תל אביב

רקע היסטורי: בר הרובינא, הקרוי על שמה של חנה רובינא, אחת משחקניות התיאטרון הגדולות של ישראל ("הגברת הראשונה של התאטרון העברי"), נפתח בחודש ספטמבר השנה, ע"י הבעלים של הלואי שבכיכר רבין, ובר היין הגאזטה הסמוך.

הסיפור: כמדי חודש-חודשיים הגיע הזמן למפגש עם החברים מהעבודה בשעות בין הערביים (ראו גם את הרשומה המתעדכנת על השעות השמחות בתל אביב). הפעם נבחר בר הרובינא כמקום המפגש, אחרי שבדקנו שהוא עונה על הדרישות כשעברנו לידו בהפגנה נגד מתווה הגז במוצ"ש.

הגעתי אל המקום לקראת השעה 19:00, שם כבר ישבו באחד שולחנות המוגבהים שבחוץ ארבעה מהחברים, כל אחד ואחת עם בירה ביד. התיישבתי לצידם, ומיהרתי לעיין בתפריט כדי להצטרף לחגיגה.

תפריט הבירות מהחבית כולל 20 בירות שונות בהן גולדסטאר, מכבי, בוטיק ישראליות (נגב, בזלת, מלכה אלכסנדר, ג'מס), בלגיות (סן ברנרדוס, מרדסו, קסטיל) ועוד, כשיש גם דף שמסביר על כל בירה ובירה למי שלא מכיר. הבירות באות בשלושה גדלים – חנהל'ה (285 מ"ל), רובינא (420 מ"ל) ואלכסנדר פן (קנקן של 1.8 ליטר), כשהמחירים לא שפויים: מ-29 ש"ח לרובינא גולדסטאר, ששקול ל-35 ש"ח לחצי, ועד 46 ש"ח לרובינא ברבר, ששקול ל-55 ש"ח לחצי. 55 ש"ח לחצי!?

רובינא - תפריט בירות

תפריט האוכל די טיפוסי לברים בלי הרבה הפתעות (כרובית, פיצה, נקניקיות, בורגרים, פיש אנד צ'יפס ועוד) , למזלנו יש גם תפריט הפי האוור שכולל 1+1 מהחבית ו-50% הנחה על האוכל מהשעה 16:00 עד 20:30 (כשעד השעה הזו גם צריך להזמין את הבירה השנייה).

הזמנתי במהירות רובינא מלכה אדמונית (35 = 42 לחצי), וכרובית בטמפורה (31) כדי להצטרף לחברים. כששניהם הוגשו לי במהרה יחסית והדבקתי במהירות את הפערים. אלינו הצטרפו בינתיים גם הפעיל ובת זוגו אך הם הסתפקו בפפסי מקס ופיצה, בעוד שהשאר הזמינו כמה מנות לחלוק.

מלכה אדמונית ברובינא

הגשם של נובמבר ירד על הכיכר והרחוב, אך אנו נשארנו יבשים מתחת לגגון. היה נחמד שהמוזיקה נשמעה גם בחוץ, בניגוד למקומות אחרים. גם השירות היה ידידותי למדי (במיוחד המלצר הצעיר עם השיער המקורזל שהיה חצי תימני וחצי פרואני לדבריו), אבל לא מספיק תדיר.

המשכנו כולנו גם לסיבוב נוסף במסגרת ה- 1+1, כשהפעם רציתי להזמין את הנגב אואזיס, אך זו לא היתה זמינה לצערי, ובמקומה הזמנתי ג'מס 8.8.

השעה היתה בסביבות 21:00 כשהחלטנו לסיים. המקום בחוץ היה די מלא, אך בפנים עדיין היה ריק.

רובינא

החשבון יצא 324 ש"ח לכולנו (אחרי שדאגנו לקבל גם את ההנחה של ה-50% על האוכל), אם לא היינו באים בהפי האור הוא היה יוצא כפול.

לסיכום: הרובינא לא שונה בהרבה מהלואי – היצע בירות נרחב ויקר (בלשון המעטה), האפי האוור שהופך את המחיר לסביר, ומיקום מול אחת הכיכרות המרכזיות בעיר. חבל רק שאין שם תפריט אוכל יצירתי יותר, מחירים נורמליים גם בשעות אחרות, או אולי מבצעים לאלו שבאים אחרי ההצגות, אולי אז גם בתוך הבר יתפסו המקומות.

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר החדש – אפשר לבקר, רק כדאי שזה יהיה בהפי האוור אחרת תשלמו ממש ביוקר.