פיצה, שוקולד וקרפ – סגירת מעגל

זמן: יום חמישי בלילה, ספטמבר 2019

מיקום: שוק לוינסקי / פלורנטין, תל אביב

הסיפור: בשבועות האחרונים יצא לי לבלות כמעט כל שבוע לפחות פעם אחת אם לא פעמיים באזור שוק לוינסקי והסביבה. בשעות הלילה בסיורי הברים ובירות הבוטיק, סקירה של מקומות חדשים שנפתחו, או מקומות שכבר נהפכו לשם דבר באם הם ותיקים או חדשים יחסית, וגם להסתובב בשעות היום ולקנות דברים הביתה.

תכננתי לסיים את הסבב האזורי בתחילת השבוע עם העכברושית ומיס מוואה, אך עקב אילוצי תפריט, הסתפקנו בסוף בטוני ואסתר שם לא ישבנו בערב כבר שנים.

לשמחתנו קבענו גם עם נערי הפרחים באותו השבוע, ולמרות שיום חמישי בד"כ עמוס מדי, החלטתי שננסה בכל זאת את התכנון המקורי – פיצה ב LILA בתור התחלה, ומשם להמשיך לבירה ומתוקים במקומות נוספים (קצת מזכיר את הסיבוב שעשיתי באבן גבירול לפני 3 שנים)

העכברושית ואני הגענו ככוח חלוץ אל ה LILA קצת אחרי 21:00, כשנערי הפרחים היו אמורים להצטרף בהמשך. יחסית לימי חמישי ולשעה, לא היה עומס רב מדי, ואנחנו נרשמנו ברשימת ההמתנה. אחת המלצריות שאלה אם כבר הייתי שם היום לפני כן, כנראה שזה בגלל שיצא לי להיות שם באזור הרבה לאחרונה.

תוך 10 דקות התפנה לנו שולחן בסמטא שבצד, בו התיישבנו. עיינו בתפריט הפיצות, והתחלנו בהתייעצות טלפוניות לגבי הרכבת קואליציית פיצות שתתאים לכולנו – לטבעונים ולאלו שלא.

LILA – תפריט אוכל

LILA – תפריט שתייה

נערת הפרחים ואני סיכמנו על בצלים וקונפי שום עם גבינת קשיו טבעונית (65 ש"ח). הלא טבעונים לא הגיעו להסכמה טלפונית והעכברושית החליטה בסוף להזמין את הפיצת ארטישוק (55) וללוות אותה בסיידר מאגנרס בבקבוק (28), כשאני החלטתי לוותר על הבירה שם בגלל היחס בין המחיר לכמות.

המאגנרס הגיע במהרה וגם נערי הפרחים הגיעו לבסוף, אך הפיצות בוששו מלבוא. נער הפרחים הזמין סן מיגל (22) מהחבית וגם הוא התפלא על הכמות הקטנה, כשנערת הפרחים חלקה בינתיים את הסיידר עם העכברושית.

הפיצה הטבעונית הגיעה ראשונה והיתה טובה מאוד עם בצק דק, פריך וחזק, שהחזיק היטב את רוטב העגבניות, הגבינת הטבעונית והתוספות. כשאיתה הגיעו בצד גם זיתים ורוטב הפסטו הטעים.

חלפו כ-10 דקות עד שגם הפיצת ארטישוק הגיעה. מרוב רעב נער הפרחים לא יכל היה לחכות שהפיצה תתקרר ושילם על כך. כשגם הם נהנו מהפיצה שלהם, שהשביעה אותם.

סיימנו את הפיצות, כשהשעה עדיין לא היתה 22:30. שילמנו את החשבון והמשכנו ליעד הבא.

מכיוון שהיינו בסה"כ לא מעט זמן ב-LILA, החלטתי שנוותר הפעם על הבירה ונמשיך היישר לסוף המסלול – שדרות וושינגטון בפלורנטין, שם נוכל לאכול משהו מתוק וטעים.

בדרכינו חלפנו ליד מה שהיה הביר סטיישן ועכשיו זה משהו של בשרים. מבחר ברזי הבירה עדיין שם על הקיר, מעניין מה מהן הם מציעים.

הגענו אל שדרות וושינגטון והחלטנו לוותר על המלבי וללכת על קרפ בברטון (Bretonne), הסניף הצעיר והפחות עמוס של זה מאבן גבירול. אני ונערת הפרחים הזמנו קרפ טבעוני עם שילוב של הברטונלה וקרם ערמונים, והם הזמינו קרפ עם נוטלה ובננות.

בזמן ההמתנה לקרפים, קפצנו אל ה-Coco במורד השדרה, שם זללנו כמה טראפלס טבעוניים, כשחזרנו בדיוק בזמן לקרפים שלא אכזבו.

החלטנו לסיים את הערב בזה הפעם, כשלפני שנפרדנו הסתובבנו עוד קצת ברחובות פלורנטין ושוק לוינסקי, שהיו רגועים יחסית לליל חמישי.

לסיכום: עם מבחר שכזה של מקומות באזור שוק לוינסקי ופלורנטין, כל אחד יכול למצוא וליהנות ממה שמתאים לו. ה-LILA מומלצת לחובבי הפיצה, אם כי כדאי להגיע בלילות אחרים בשבוע או בשעה מוקדמת יותר. כשהברטון הוא אופציה טובה לקינוח מתוק (אבל לא רק) אם אתם באזור.
מומלץ לבקר באזור שוק לוינסקי בלילות (כבר ציינתי את זה נדמה לי פעם או פעמיים). אם אתם לא מכירים את האזור מספיק טוב אתם מוזמנים להרשם לסיור הברים של עכברוש העיר, כשיש גם סיור מיוחד לכבוד החגים.

 

מודעות פרסומת

מבירה לבירה – סיבוב בכיוון ההפוך

זמן: יום ראשון בלילה, ספטמבר 2018

מיקום: שוק לוינסקיפלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: ראו ברשומה על הסיבוב הקודם באזור לפני כחודשיים.

הסיפור: הכוכב העולה הציע להיפגש לבירה מאוחרת בדרום העיר, ומכיוון שהדבר קורה לעיתים די נדירות נענתי להצעתו.

קבענו להיפגש בביר בזאר בשוק לוינסקי, שם הוא שתה כמה ימים לפני כן את הבירה החדשה מסוג New England IPA של מיקלר ואלכסנדר – Holy Fruit. נפגשנו במקום ב-22:30, כשבו היו רק כמה מבלים שישבו בחוץ ובפנים היה ריק לגמרי.

התיישבנו על הבר והזמנו שנינו חצי הולי פרוט (29 ש"ח) . התפריטים השתנו מעט כשמחיר הבירות מהחבית עלה בשקל אחד, וגם תפריט האוכל הצטמצם (זמני עד למעבר לתפריט חדש נאמר לי מאוחר יותר).

בנוסף הזמנו לנשנש געלה פיצוחים (15), סלט עלים עם בוטנים קלויים ומלוחים.

הבירה החזקה (8%), שהינה דאבל IPA, הריחה היטב והיתה מצוינת – פירותית, כשותית ולא מרה מדי. לגמנו אותה לאיטנו בהנאה.

אחרי שסיימנו החלטנו להדרים קצת לפלורנטין, הגענו אל שדרות וושינגטון, שם עצרנו בברטון קרפרי, כשהכוכב רצה להשביע את רעבונו. אני חשבתי לקחת מלבי טבעוני מהמלביה, אבל כוס קפה שנפלה לרצפה בגלל גבר שיכור והתיזה עליי, הבריחה אותי בחזרה אל הברטון שם גם אני הזמנתי לי קרפ טבעוני.

משם המשכנו אל הביר סטיישן בשטרן פינת פרנקל. השעה היתה כבר כמעט חצות, ועוד יום ראשון, אז לא ציפינו שיהיו שם יותר מדי נפשות. מה שכן הפתיע זה שהתפריטים גם פה התחדשו – תפריט הבירות המלא הודפס סוף סוף, וגם תפריט האוכל התעדכן (למרות שהוא זמני), ומכיל עכשיו יותר אופציות טבעוניות ראויות.

הכוכב העולה הזמין חצי אלכסנדר גרין (26), כשאני החלטתי הפעם לוותר. ישבנו בחוץ כשלידינו ישב בחור קצת מסטול אבל עם שמיעה די טובה, כשבסוף עזרתי לכוכב עם לגימה או שתיים.

לסיכום: הקסם בביר בזאר פעם היה הבירות המתחלפות מהמבשלות השונות, היום מתוך 10 בירות מהחבית, 8 הן שלהם קבועות. עדיין בשביל בירה איכותית כמו ה Holy Fruit שווה לקפוץ במיוחד.

הביר סטיישן לא חידשו יותר מדי מאז שנפתחו, אולי עכשיו עם תפריט האוכל החדש שייצא בקרוב, יהיה כדאי לבוא שם לקצת יותר מבירה מזדמנת טובה מהמגוון הנרחב.

אין עדכון בסולם עכברוש העיר

שאטו שועל – חולש על הפינה

ויש גם סקר בסוף הפוסט

זמן: מוצ"ש, אוקטובר 2016

מיקום: מלכי ישראל 19 (פינת בן גוריון), כיכר רבין, תל אביב

רקע היסטורי: בר היין שאטו שועל (Chateoo Shual) נפתח לפני כ-4 וחצי שנים, בפינה ממנה הכל התחיל, ע"י קבוצת שותפים מכמה מקומות מוצלחים בעיר בהם הזוריק, המעוז ואל וסינו (שהיה פעם השכן לאלו מכם שעוד זוכרים).

הסיפור: עבר זמן מאז שהעכברושית היינו בדייט זוגי, אז קבענו לצאת לכבוד מאורע חגיגי. השאטו שועל, בו לא היינו כבר כשנה וחצי נראה לי מתאים, כשהזמנו מקום ליתר ביטחון לשעה 21:00 (לאחר מכן לא שומרים).

הגענו לפינה רק לקראת 21:20, ומרחוק היה נראה שיש בחוץ הרבה אנשים, אז כבר חשבנו שאיבדנו את המקום שהזמנו. לשמחתנו גילינו שהשולחן, אותו אחד בו ישבנו גם בפעם שעברה שהיינו, עדיין נשמר לנו.

המקום הנעים והירוק, בו יש מקומות ישיבה מגוונים עם רהיטים שונים, היה מלא במבלים בחוץ וגם בפנים. חיכינו מספר דקות עד שהמארחת שהושיבה אותנו נזכרה להביא לנו את התפריטים.

20161001_212558

התפריט נשאר פחות או יותר אותו הדבר (גם המחירים לא עלו כך נראה) ומחולק לקטגוריות של יינות ומשקאות שונים, מנות ירקות, דגים, גבינות, בשרים ועוד.

בגזרת השתייה הזמנו קרף יין הבית – קברנה פטיט סירה (75 ש"ח), בדיעבד לא בטוח שלא היה משתלם להזמין יותר פשוט שתי כוסות בלבד. בגזרת האוכל התמקדנו בגזרה הצמחונית ולאחר בדיקה עם המלצרית הנאה והנחמדה בחרנו להזמין לחם הבית (19), אגוזי מלך ושקדים קלויים (16), סלט רוקט ועדשים שחורות (32) וחגיגת עגבניות (36) עם הגבינה בצד.

20161001_212737

עם היין הוגש לנו גם שוקולד מריר של ולרונה. בד"כ המריר האיכותי שלהם הוא ללא חלב ולכן מתאים לטבעונים, אך המלצרית לא היתה בטוחה וגם לא הצליחה לברר בכמה אחוזים מדובר כשבדקה עם האחראים.

20161001_213736

נראה שהיה קצת בילבול עם מספרי השולחנות, אך בסוף קיבלנו את המנות. האגוזים/שקדים מאוד טעימים, אך מנה זו מתאימה לקבוצה קצת יותר גדולה משני מבלים. הלחם היה פריך וטעים, כך גם הסלטים המרעננים והלא כבדים.

20161001_215107

כשסיימנו המלצרית שאלה לגבי קינוח. היא המליצה לנו על הסופלה הטבעוני המוצלח, כשבדקתי בביקורת הקודמת על המקום וראיתי שבאמת נהנינו ממנו אז. למרות זאת החלטנו עליו לוותר ולאכול קינוח במקום אחר.

אחרי ששילמנו את החשבון, חצינו את כיכר רבין (ראו סקירה של מקומות הבילוי באזור)  והלכנו דרומה על אבן גבירול עד הברטון קרפרי מקומי, בו אכלתי עם התעשיין שבוע קודם.

20161001_222414

הפעם הזמנו את הקרפ עם ממרח השוקולד והחמאת בוטנים, בלי שברי הבייגלה כדי שיהיה קצת פחות מלוח. הקרפ היה טעים, אך עדיין קצת מלוח (כנראה שמדובר בחמאת בוטנים עם מלח), בפעם הבאה ננסה משהו קצת יותר מתוק.

20161001_225056

לסיכום: השאטו שועל שומר על יציבות מרשימה וחולש על הפינה – בר יין עירוני ולא פלצני שמתאים לכל מפגש או מאורע.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

בורגר קרפ ובירה – מסע לילי על אבן גבירול

זמן: יום רביעי בלילה, ספטמבר 2016

מיקום: אבן גבירול, תל אביב

רקע היסטורי: הריינבו (Rainbow) נפתח לפני כ-3 וחצי חודשים באבן גבירול מול העירייה, במקום הבודהה בורגרס ז"ל ששכן שם שנים רבות ונסגר לצערי, ע"י הבעלים של הפיצריה הטבעונית המשובחת החתול הירוק בלבונטין. בהתחלה הוא נפתח כדוכן פיתות טבעוני (בסגנון אייל שני), אך מאז התרחב והוא מציע מנות גם בצלחת, בוריטוס, בורגרים ועוד.

הסיפור: התעשיין (שיש להדגיש אינו טבעוני או אפילו צמחוני רחמנא ליצלן) הציע שנצא ספונטנית לריינבו, לטעום את הבורגר הטבעוני שלהם, עליו הוא שמע דברים טובים ואני כמובן נענתי בשמחה. הוא הציע שנשלב את זה גם עם קרפ בברטון ובירה באגנסמה יכול להיות רע?

הגענו אל המקום (אבן גבירול 86) בסביבות 21:30, כשהיו בו לא מעט אנשים יחסית שישבו בחוץ או חיכו להזמנה. היפסטר (?) לא כל כך חביב, קיבל את פנינו כשבאנו להזמין מהדלפק. בחרנו שנינו להזמין את הריינבורגר הקלאסי (35 ש"ח), שימו לב שהוא מוגש עם חרדל כברירת מחדל, אך אפשר לבקש בלי או עם מעט.

20160921_213551

עד שהריינבורגר יהיה מוכן התיישבנו בחוץ והבאנו לנו לבינתיים לנשנש חמוצים, פרוסות לחם קלוי וטחינה, אותם אפשר לקחת בחינם.

לא עבר זמן רב וקיבלנו את ההזמנה. התעשיין (שכאמור אינו טבעוני או צמחוני), התלהב ממש מהריינבורגר, שהיה עסיסי וממש טעים גם לדעתי – הכי טוב מאלו שאכלתי לאחרונה בעיר.

img_20160921_214614

מסביבנו ישבו לא מעט אנשים שאכלו אף הם בהנאה, חלקם הלא מבוטל ניצל את הקירבה של הצ'יפסטאר, והביא משם צ'יפס כתוספת, אך אנו החלטנו לוותר מכיוון שעוד תכננו להמשיך משם לקרפ ובירה (כמה אפשר בערב אחד?).

שבעים ומרוצים מהבורגר הטעים, עשינו את דרכינו דרומה על אבן גבירול אל הברטון קרפרי מקומי (Bretonne), שנמצא בבלוק שצפוני ללונדון מיניסטור (אבן גבירול 52), ונפתח לפני כמעט 9 חודשים.

20160921_220906

איך שהגענו לברטון, אפילו לא הספקנו לעיין בתפריט, הוגש לנו צ'ייסר מבוסס על אניס ע"ח הבית. התפריט מכיל מגוון נרחב של קרפים מלוחים ומתוקים, בשריים, חלביים וגם לא מעט טבעוניים. החלטנו לחלוק בינינו קרפ צ'אבי האבי (24) מותאם לטבעונים, עם חמאת בוטנים, ממרח שוקולד טבעוני שעושים במקום, ושברי בייגלה מלוחים.

20160921_220646

התיישבנו באחד ממקומות הישיבה שפונים אל הרחוב, ותוך מספר דקות הקרפ היה מוכן והוגש לנו חתוך לחתיכות. הקרפ עצמו היה בהחלט טעים, אם כי אני הייתי מעדיף לקחת אותו בלי הבייגלה המלוח. צפינו בעוברים ובשבים, כשאלו צפו בנו גם כן, ונראו קצת מקנאים. מכיוון שהיינו מלאים מהבורגר מקודם, והקרפ די כבד בפני עצמו, בקושי הצלחנו לסיים אותו, כשלבסוף התעשיין הוא זה שאכל את החתיכה האחרונה (מומלץ להזמין קרפ לחלוקה).

img_20160921_221406

למרות שהיינו ממש מלאים, לא ויתרנו על ה"קינוח" – בירה באגנס (ליד פינת ז'בוטינסקי), כשניצלנו את ההליכה הלא קצרה צפונה על אבן גבירול (קצת יותר מקילומטר) להוריד קצת את האוכל.

האגנס היה די מלא באופן מפתיע לאמצע השבוע (גם בפנים למטה וגם בחוץ), אנו התיישבנו בפנים ליד החלון שפונה אל הרחוב שם נהננו מחצי בירה צוננת "תוצרת הארץ" של מבשלת החלוץ (28 ש"ח).

img_20160921_224606

לסיכום: לא רק במתחמים צפופים (פלורנטין) או עמוסים (דיזנגוף) אפשר לצאת לבילוי משולב ואיכותי. גם באבן גבירול, עם קצת הליכה (זה טוב לבריאות) אפשר לשלב אוכל טבעוני טעים (גם לאלו שלא), קינוח מקורי ובירה ברמה במקומות שונים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר לריינבו וגם לברטון – מומלץ לבקר