הקאנטרי קלאב החדש – כדאי לעשות מנוי או כרטיסיה?

רוצים לגלות מקומות בילוי חדשים ומיוחדים בתל אביב ולשתות בירות בוטיק? לחגוג יום הולדת או אירוע מיוחד בבילוי לילי קצת שונה מהרגיל? הרשמו לסיור הברים הייחודי של עכברוש העיר (אפשר גם לפנות במייל לסיורים מותאמים אישית/קבוצתית ולבירורים – cityrat.telaviv@gmail.com)

זמן: יום שלישי בלילה, מוצאי ראש השנה, אוקטובר 2019

מיקום:  דיזנגוף סנטר, תל אביב

רקע היסטורי: בר הקאנטרי קלאב Country Club TLV נפתח לפני כחודשיים עם הרבה יחסי ציבור במתחם בתוך דיזנגוף סנטר (הסבר בהמשך), ע"י חבורה גדולה של אנשי לילה, אוכל ועסקים (ביניהם גם בעלי ההונולולו החדש יחסית בו ביקרתי לא מזמן)

הסיפוראחת הבעיות בחיי הלילה / ברים בתל אביב, היא שקשה למצוא roof top bars (ברים על גגות) איכותיים, לא שיש יותר מדי גם ככה (סורא מארה, הנסיך, מונדו2000 ועוד כמה). וכך שחיפש הקורא תפוחי מקום חדש שכזה, המלצתי לו לנסות את הקאנטרי קלאב החדש, שנפתח על אחד הגגות של המבנה של דיזנגוף סנטר.

תפוחי דיווח בזמן אמת מהשטח וחזר עם פידבק חיובי, כך שלמרות שלרוב שאני לא מתלהב מהסוג הזה של ברים/מגה ברים, שבאים עם הרבה יחצנות אך בלי תוכן בד"כ מעבר ללראות ולהראות, החלטתי לנסות אותו כמה ימים מאוחר יותר כשיצאתי לדייט עם העכברושית.

הגענו לדיזנגוף סנטר לקראת 21:00. הכניסה אל הבר היא מדלת צדדית בכביש הגישה לחניון העילי (מכיוון בוגרשוב), כשבאופן לא מפתיע על המדרכה בחוץ יש מארחת ומאבטח שמצידיהם חבלי אירועים שחוסמים את המעבר למי שסתם עובר שם.

המארחת שאלה האם הזמנו מקום, ענינו שלא (בעקרון אמורים להזמין דרך הפייסבוק), אך זו לא היתה בעיה, ואנחנו עברנו שלב ונכנסו פנימה שם חיכינו למארחת השניה. זו שאלה אם אנחנו מעוניינים בבר או בשולחן, החלטנו לשבת על הבר הקטן יותר שקרוב לכניסה.

אז איך לתאר את המקום? מתחם די גדול ומושקע, שאמנם יושב על גג כלשהו, אך הנוף היחידי ממנו הוא של מגדלי המגורים של הדיזנגוף סנטר שנמצאים מעליו. מעל החלל הפתוח יש מאווררי ענק שמספקים רוח נעימה. במתחם יש הרבה שולחנות ואזורי ישיבה לקבוצות, בר קטן ליד הכניסה ובפנים יותר עוד שני ברים בצורת מרובע.

קאנטרי קלאב דיזנגוף סנטר – הנוף מהגג

ברמן חביב, שדיבר חלש יחסית, הגיש לנו את תפריטי האוכל והשתייה והסביר לנו עליהם קצת. בגזרת האוכל יש שני תפריטים: קליפורניה – אוכל בסגנון אמריקאי בערך וסיאמסיי – בסגנון אסייתי (התמונות באדיבות הקורא תפוחי, חבל שגם אני לא צילמתי). בגזרת השתייה יש תפריט קוקטיילים מעניין עם כמה בירות פחות מעניינות.

קאנטרי קלאב – תפריט קוקטיילים

קאנטרי קלאב – תפריט אוכל

קאנטרי קלאב – תפריט אוכל

אני הזמנתי פינה קולדה צלולה (49 ש"ח), אותו טעם רק צבע אחר הבטיח הברמן, כשהעכברושית הזמינה את הלייפגארד פאנץ' (49) שנראה מעניין, מתקתק ותוסס. לאכול בחרנו לקחת שתי מנות – אגרול תאילנדי טבעוני (49), ופטריות מצפון תאילנד (49 גם כן, נראה שזה מספר קסם בקאנטרי קלאב).

הברמן התנצל שאינו מכין את הקוקטיילים מולנו, והסביר שהם נמזגים מחבית שהכין המיקסולוג במקום אחר בבר. על זה עוד לא שמעתי קודם לכן, אבל מסתבר שזה לא הפריע לקוקטיילים לצאת טעימים, כשבאמת בפינה הקולדה הצלולה הקוקוס הורגש עדיין באותה המידה.

אולי בגלל השעה המוקדמת, אולי בגלל החגים, המקום מסביבנו לא היה מלא במיוחד, כאשר נרשם ייצוג רב יותר למין הנשי דווקא. בעוד שהמוסיקה האלקטרונית שהתנגנה התאימה לאווירה של לאונג' / צ'יל אאוט.

האוכל הגיע כעבור זמן מה, כאשר הדעות בינינו היו חלוקות הפעם. אני אהבתי יותר את האגרולים הגדולים והדחוסים, והעכברושית דווקא אהבה יותר את שיפודי הפטריות שהגיעו עם חסה שאמורים לעטוף אותן בה, עם שאר הירקות (סוג של רול). בכל מקרה אפשר היה להסכים שהתמחור לשתי המנות גבוה מהרגיל, אם כי לא מפתיע בהתחשב בסגנון ובאופיו של המקום.

בין לבין הלכתי לשירותים, שממוקמים מחוץ לבר, כמעט בתוך דיזנגוף סנטר, ובהם יש חלוקה לנשים, גברים ויוניסקס. בדרך עברתי בשאר המתחם של הקאנטרי קלאב, וגם ליד הבר המרכזי המרובע, שהיה די מלא, אולי בגלל הברמניות האטרקטיביות שהיו לבושות בהתאם.

היינו כבר בשלבי סיום של האוכל והשתייה, כשלידינו התיישבו שתי נשים, ואחת מהן הדליקה ועישנה עלינו סיגריה (מזל שלפחות יש מאוורר גדול מעל). זה היה הסימן שלנו לסיים, לשלם את החשבון (196 ש"ח) ולהמשיך לקינוח במקום אחר.

הלכנו אל הגודנס הטבעוני לקינוח. כשבדרך לשם בבוגרשוב פינת קינג ג'ורג', חלפנו ליד מקום מעניין של קינוחים קוריאנים – סו בינג.

בגודנס הזמנו את הבננה לוטי, שהיתה לא יותר מסבירה, כשלפחות גלידת האוריאו שהגיעה מעל היתה די טעימה. בדיעבד אולי היינו צריכים ללכת על הקינוח קוריאני דווקא.

לסיכום: הקאנטרי קלאב הזה קצת יוקרתי ויקר מדי לטעמי וכנראה שלא נעשה מנוי או כרטיסיה. אבל לביקור חד/דו פעמי בדייט, חבורה או עם חברים מחו"ל שהגיעו לביקור, הוא ייתן מענה לא רע יחסית באספקטים של המוסיקה, אוכל, שתייה ואווירה. חבל שלא מנצלים עוד חללים פנויים בסנטר לברים נוספים בסגנונות שונים.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר

מודעות פרסומת

הונולולו טיקי בר – עם כוונות טובות

רוצים גם אתם לשתות בירות בוטיק ולגלות מקומות בילוי חדשים ומיוחדים? לחגוג יום הולדת או אירוע מיוחד בבילוי לילי? הרשמו לסיור הברים הייחודי של עכברוש העיר (אפשר גם לפנות במייל לסיורים מותאמים אישית/קבוצתית ולבירורים – cityrat.telaviv@gmail.com)

זמן: רביעי בערב, ספטמבר 2019

מיקום: בן עמי 13, כיכר דיזנגוף, תל אביב

רקע היסטורי: ההונולולו, טיקי בר בהגדרתו העצמית (Honolulu Tiki Bar), נפתח לפני יותר מחצי שנה בכיכר דיזנגוף המחודשת מול קולנוע רב חן (שעדיין איתנו) ע"י הבעלים של הסושיאל קלאב והדאבל סטאנדרט, כשלפני כן שכנו שם בר הדיזי וטראק דה לוקס.

הסיפורעבר זמן רב מאז היציאה האחרונה עם הנותרים מהעבודה הישנה ישנה, והאמת שאחרי כמה נסיונות כושלים לארגן מפגש שכזה כבר החלטתי לוותר. בסופו של דבר הם הרימו את הכפפה וארגנו את המפגש הם הפעם, כשהיעד שבחרתי אני היה ההונולולו טיקי בר בכיכר דיזנגוף, שם יש כמובן גם הפי האוור, בתקווה שהפעם יהיה יותר מוצלח מהבילוי בג'ניה שנמצאת שם ליד.

הגעתי אל הבר קצת אחרי 19:00, שם כבר חיכו שתיים מהבלונדיניות בחבורה, כשהשאר היו אמורים להגיע בהמשך. מכיוון שהייתי רעב וצמא הסתערתי על התפריטים.

הונולולו – תפריט אוכל

הונולולו – תפריט קוקטיילים

תפריט הקוקטיילים כיאה לטיקי בר, מבוסס על הרבה רום ופירות אקזוטיים/טרופיים, כשההפי האוור של 1+1 הוא עד 20:00 (הזמנה של המשקה השני). תפריט האוכל מגוון אף הוא, ידידותי לטבעונים, עם 30% הנחה על המנות בהפי האוור.

הקוקטיילים נראו לי מעניינים והתלבטתי בין כמה אופציות עם המלצרית. לבסוף הזמנתי את זה שנראה לי מיוחד יותר מביניהם – Turmeric Colada, גרסה קצת שונה לפינה קולדה המוכרת, עם כורכום, כשאת הקרם קוקוס החליפו בחלב שיבולת שועל כך אמרה המלצרית (44 ש"ח).

הזמנתי לשולחן צלחת נאצ'וס טבעונית ללא גבינה (42 ש"ח לפני הנחת הפי האוור), ואחרי שהמלצרית חזרה אליי עם תשובות לשאלות גם את קערת הפוקי טופו (54 ש"ח לפני הנחה). גם חברותיי לשולחן הזמינו אוכל ושתייה.

הקוקטיילים הגיעו מהר. הכורכום לא השתלב כל כך בטעם או בצבע, רק כששקע החלק המוקצף והמתוק הקוקטייל שלי היה טעים יותר. זה נגמר מהר, ובעקבותיו הזמנתי את ה Pain Killer במסגרת ההפי האוור (48 במחיר מלא).

בינתיים הצטרפו אלינו נותרים נוספים והזמינו אף הם במהרה, כדי שיספיקו לנצל עד תום את השעה השמחה.

האוכל טפטף לשולחן בקצב לא אחיד. הפוקי טופו היתה מנה טובה ונדיבה יחסית, עם הרבה רכיבים ורוטב טעים. לנאצ'וס לקח משום מה די הרבה זמן להגיע, אך ההמתנה היתה שווה כשהתברר שאלו לא סתם דוריטוס משקית, אלא נאצ'וס איכותיים, בכמות נדיבה גם כן, עם מטבלים (אבוקדו, סלסה) טעימים.

ה- Painkiller הוגש בכוס טיקי הולמת (כמו חלק מהקוקטיילים האחרים שהוגשו לשולחן), והיה מתקתק וטעים. טוויסט מוצלח יותר לפינה קולדה הקלאסית מאשר הקוקטייל הקודם.

המקום מסביבנו היה די נינוח ולא עמוס מדי, אך טוב שהמלצרית שהיתה לבדה במערכה בהתחלה (ביחד עם הטאבלט), קיבלה בהמשך תגבורת ראויה. כשלפני תום השעה השמחה ב-20:00, היא באה לקחת הזמנות ממי שעדיין לא הספיק ורצה לנצל אותה (את השעה, סוטים!).

השעה היתה לקראת 21:00 כשהחלטנו לאחר דיונים רבים להמשיך לקינוח במקום אחר. הבורגנית מהפרובינציה בדיוק הגיעה לאזור ואנו אמרנו לה שכבר תפגוש אותנו באבן גבירול.

החשבון, שהוגש לנו עם צ'ייסרים ע"ח הבית (קוקטייל Dark and Stormy), עמד על 814 ש"ח, מה שנראה לי קצת מוזר בהתחשב בכך שרובנו הזמנו רק שתייה אחת + מאכל במסגרת השעה השמחה.

לאחר כמה בדיקות עם המארחת, שהתנצלה וניסתה לעזור (לדבריה ההנחות לא חושבו טוב במערכת מכיוון שההפי האוור של ה-1+1 הוא חדש), החשבון ירד ל-734 ש"ח – 10% פחות, כשאיתו קיבלנו עוד צ'ייסר כפיצוי על כל העיכוב והטעויות.

ההונולולו עדיין היה מלא רק בחציו, כשעזבנו אותו רגלית לכיוון הברטון באבן גבירול.

הבורגנית מהפרובינציה התייאשה בינתיים מהנהיגה וחיפושי החנייה ופרשה. כשאנו סגרנו את הערב עם קרפים וגלידה מהסיציליאנית הקרובה.

לסיכום: בהונלולו יש בהחלט כוונות טובות. אוכל וקוקטיילים טובים ברורים ומתאימים לטיקי בר, כשבהפי האוור הם גם במחירים משתלמים יחסית. אפשר להרחיב קצת את השעות השמחות (עד 21:00), ולשאוף לקצת יותר אחידות בשירות ופחות טעויות.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר בהפי האוור, אפשר לבקר גם סתם כך

בושוויק – פס ייצור

רוצים לגלות ברים אלטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

זמן: יום רביעי בערב, אפריל 2019

מיקום: נחלת בנימין 28, תל אביב

רקע היסטורי: בר הבושוויק Bushwick, נפתח בקיץ 2018 כשיתוף פעולה בין רשת המלונות אטלס לה מלון בוטיק צמוד – Fabric – וקבוצת האימפריאל. המקום פועל במהלך שעות היום כבית קפה ובלילה כבר קוקטיילים כמובן.

הסיפור: הבושוויק היה ברשימה שלי עוד לפני שנפתח רשמית (גם בגלל ההמלצות על המנות הטבעוניות שלו). מאז חלפתי ליד מספר פעמים אך לא יצא לי לבלות בו.

הבחירות כבר עברו ומכיוון שהעכברושית ואני לא יצאנו זמן רב לבר קוקטיילים, החלטתי שננסה את הבושוויק שם לשמחתי היה הפעם מקום פנוי בשעה נוחה.

הגענו אל המלון/בר בשעה היעודה – קצת לפני 21:00, כשהמארחת הובילה אותנו לשולחן שנשמר לנו. המקום מואר בתאורה עמומה וצבעונית, שמתאימה לבר של בית מלון עם ניחוחות מחו"ל. קהל המבלים היה מבוגר ברובו, כשמהדלת שפתוחה אל החצר האחורית הגיעו אלינו ניחוחות עשן ודברים אחרים.

מלצר צעיר הביא לנו את התפריטים. בגזרת המשקאות אפשר למצוא 2 בירות סטנדרטיות מהחבית, עוד 3 בבקבוקים, יינות ומגוון קוקטיילים כמובן – של הבושוויק, האימפריאל וקוקטיילים קלאסיים (טווח מחירים של 48 עד 58 ₪). בגזרת האוכל יש 13 מנות, עם ייצוג יפה לצמחוניות וטבעוניות, כשגם כאן רובן באזור ה-50 ₪ למנה.

בושוויק – תפריט קוקטיילים

בושוויק – תפריט קוקטיילים

בושוויק – תפריט אוכל

ניסינו להתייעץ עם המלצר לגבי הקוקטיילים, אך זה לא עזר לנו יותר מדי. העכברושית בחרה להזמין את ה Sweet Caroline – מורכב ומתקתק בדיוק כמוה (54), בעוד שאני הזמנתי את ה Junk Shop – פירותי חמצמץ ומעושן כמעט כמוני (48).

באנו רעבים אז הזמנו את כל המנות הטבעוניות – ברוסקטת "חלומי" טבעונית (36), סלט עלי חסה ואנדיב (48), קטניות מונבטות עם "לבנה טבעונית" (48), פפרדלה עם קרם קשיו וירוקים (54) וגם לחם לעכברושית (14).

העכברושית בקושי הספיקה ללכת לשירותים ולחזור וכבר קיבלנו במהירות שתי מנות לשולחן, עוד לפני הקוקטיילים משום מה. הברוסטקת "חלומי" שהיתה מצוינת עם שילוב טעמים של מתוק, מלוח וקצת ספייסי, ומנת הפפרדלה שהיתה אף היא טובה מאוד – פסטה טובה, קרם קשיו טעים והרבה ירוקים פריכים ועסיסיים שהשתלבו היטב.

הקוקטיילים הגיעו רק עם המנות הבאות והיו מדויקים ונחמדים אך לא השאירו רושם מיוחד.

מנת הקטניות המונבטות היתה סבירה בלבד, כשהלבנה הטבעונית לא הורגשה יחסית. גם סלט החסה ואנדיב היה די רגיל ולא מלהיב. בדיעבד שתי המנות הנ"ל היו מיותרות, במיוחד שהן יקרות.

למרות שהמקום באמת ידידותי לטבעונים, באופן מפתיע דווקא אין משהו מתאים בגזרת הקינוחים. מכיוון שסיימנו שם די מהר (בקושי שעה), החלטנו ללכת לקינוח במקום אחר. שילמנו את החשבון שיצא לא זול כלל (299 ₪) וצעדנו משם אל נווה צדק למשק ברזילי.

התיישבנו בשולחן קטן בחוץ והתלבטנו בין הקינוחים הטבעונים השונים. חיפשנו משהו שוקולדי ובהמלצת המלצרית הזמנו עינוגי שוקולד (42), מנה שבעצם הורכבה מ-3 קינוחים שוקולדים (לא היה ברור כך מהתפריט) – שניים מתוכם מאוד מוצלחים ואחד, סוג של עוגת שוקולד, פחות מלהיב.

לסיכום: הבושוויק הוא עוד בר קוקטיילים מקצועי ומהוקצע כצפוי מחבורת האימפריאל. בסך הכל אפילו שמדובר במקום טוב אם כי לא זול, המהירות וחוסר היחס האישי גורמים קצת לתחושה של בילוי בסוג של פס ייצור ולא של מקום מגניב עם אווירה (כמתבקש מהשם של השכונה).

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, יש גם הפי האוור עד 20:00 אם זכרוני אינו מטעני לבילוי זול יותר

Cocktails & Dreams – לא צריך רק לחלום

את סקר ברי הקוקטיילים אפשר למצוא ברשומה הקודמת, הפעם ראו את הסקר על מקומות אהובים בפלורנטין בתחתית

זמן: יום רביעי בלילה, ינואר 2017

מיקום: ידידה פרנקל 4 (ליד פינת ויטל), פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: בר הקוקטיילס אנד דרימס (Cocktails & Dreams), נפתח בפלורנטין לפני כשנתיים. המקום נקרא על שם בר הקוקטיילים הניו יורקי האולטימטיבי שרצה לפתוח דאג בסרט הקלאסי "קוקטייל" מסוף שנות ה-80 בכיכובו של טום קרוז הצעיר (לא אספר מה קרה בסוף למי שלא ראה).

הסיפור: העכברושית הציעה שנצא לדייט ספונטני ואני הסכמתי בשמחה. חיפשתי מקום איכותי אבל קליל יחסית, והקוקטיילס אנד דרימס, בו לא בילינו כבר זמן רב, התאים להגדרה.

הגענו אל השכונה קצת אחרי 21:00, כשמעל הבר ראינו במפתיע את השלט Benz Cocktails, מה שגרם לי לחשש שהדיינר הדרום אמריקאי Benz הסמוך השתלט על המקום. בדיקה זריזה ברשת העלתה שהבר עדיין קיים, אז נכנסנו פנימה לברר את פשר העניין.

המלצר החביב שקיבל את פנינו הסביר לנו שדווקא ההיפך קרה – הקוקטיילס אנד דרימס התרחב אל ה- Benz, אך מכיוון שהרבה מבלים אוהבים לאכול שם, הוא שמר על השם, כשהקוקטיילס אנד דרימס הוא מעין ספיק איזי בתוכו עכשיו.

20170111_211119

היה די צפוף על הבר אז התיישבנו בשולחן בצד, כשהמלצר הגיש לנו את התפריטים. תפריט הקוקטיילים כולל 12 קוקטיילים מגוונים ומעניינים (במיוחד השמות) במחיר אחיד (45 ש"ח), כשתפריט האוכל עבר שדרוג וכולל יותר אופציות כתוצאה מההרחבה של המקום.

20170111_211547 20170111_211528

העכברושית הלכה כמובן על קוקטייל פירותי ומתקתק בהמלצת המלצר – Redemption, ואני כמובן התלבטתי ארוכות עד שהחלטתי ללכת על ה- Terminator, טוויסט למנהטן לדברי המלצר. על האוכל ויתרתי הפעם כי אכלתי לפני, כשהעכברושית הזמינה לצערי המבורגר (41).

שני החדרים של המקום המאוחד היו די מלאים במבלים, כשברקע התנגנה מוזיקת רוק-בלוז טובה, בסאונד ווליום מתאימים.

תוך מספר דקות קיבלה העכברושית את הקוקטייל שלה, שהיה ע"ב רום, שקדים ובננות, והיה כמו שייק טעים, כשהאלכוהול לא הורגש יחסית. גם אני קיבלתי את הקוקטייל שלי שהיה לעניין – מעושן וחזק עם טיפה מתקתקות, אולי בגלל קליפת התפוז.

20170111_212451-copy-600x800 20170111_212446-copy-600x800 20170111_212448-copy-600x800 20170111_212450-copy-600x800

20170111_212816

בינתיים העכברושית קיבלה גם את ההמבורגר שלה (לא כזה מלהיב לדעתה, עדיף היה להזמין את הפורטובלו הטבעוני כנראה) שהגיע עם צ'יפס בטטה טעים לפי בחירתה.

נהנינו מהקוקטיילים ומהאווירה השכונתית במקום, וכיוון שהערב היה עוד צעיר יחסית החלטנו להזמין עוד קוקטייל – Hillary, לחלוק.

בעוד אנו שותים את הקוקטייל הטעים ע"ב אוזו, קינמון ותפוח מקורמל, הצטרף אלינו גם חבר הילדות שגר ליד ובדיוק הביתה מהלימודים חזר. הוא הזמין דווקא בקבוק בירה (25), והעברנו יחדיו את הזמן בכיף.

20170111_214544

ויתרנו על קינוח הפעם ולקראת 23:00, החלטנו שהגיע הזמן לסיים, שילמנו את החשבון ונפרדנו מהחבר לשלום, כשבפעם הבאה לא נחכה זמן רב כל כך עד שנחזור.

20170111_223754

לסיכום: קוקטיילים איכותיים ולא יקרים, מוזיקה טובה, אווירה שכונתית אינטימית, ועכשיו גם תפריט אוכל רחב יותר. לא צריך רק לחלום על זה, אפשר פשוט לבוא וליהנות מזה.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

רעמסס – למראית עין

זמן: יום שני בערב, נובמבר 2016

מיקום: הגימנסיה העברית 7 (ליד כיכר השעון), יפו – תל אביב

רקע היסטורי: מתחם הרעמסס (Ramesses), בר קוקטיילים / מסעדה, נפתח לפני כחמישה חודשים עם לא מעט יחסי ציבור, בסמטת השוק היווני שליד שוק הפשפשים ביפו, ע"י הבעלים של בר הבוקסא, אליהם חבר השף אלי שטיין (אדורה ביסטרו) שאחראי על המטבח.

הסיפור: חיפשנו מקום לחגוג למשתעבד (לשעבר הבחור הפעיל), עוד אבן דרך בחיים, כשאחת המשתתפות הציעה את הרעמסס עליו היא שמעה דברים טובים. מכיוון שמדובר במקום די מדובר, הזמנתי מקום ליתר ביטחון לשמונה אנשים.

היא ואני הגענו ראשונים אל המקום בשעה 21:00. המקום בהחלט עושה רושם ראשוני חיובי, עם הרבה מקומות ישיבה שפזורים בסמטה, גרפיטי מעוצב על הקירות, בר פתוח בו כל דבר אפשר לראות, כשמלמעלה נורות צבעוניות.

20161107_210209

המארח הוביל אותנו אל השולחן שלנו נשמר. בין השולחנות שמסביב, עמוד החימום, ואבן השפה הגבוהה של המדרכה בצד, לא ממש היה מקום לשבת כמו שצריך. בהמשך כשהצטרפו גם האחרים נאלצנו להנדס מחדש את אזור הישיבה והזזנו את השולחן אחרי שהמארחת הזיזה הצידה את שאר המכשולים ומבלים.

אחרי שהתמקמנו קצת יותר בנוח, והחלפנו בינינו דברים, יכולנו להתפנות לעיין קצת בתפריטים. תפריט הקוקטיילים מכיל מגוון מעניין, בלשון המעטה, של משקאות מתוחכמים (לי הם נראו קצת יותר מדי מורכבים) אך יחסית לא יקרים (46 ש"ח לקוקטייל), כשיש גם משקאות אחרים ומבחר נאה של בירות מהחבית, אם כי לא ברור מה הגדלים. תפריט האוכל מחולק למנות פתיחה, סלטים, גריל פחמים, תנור אבן וקינוחים.

20161107_212147 20161107_211831 20161107_210141

אחרי קצת התלבטות והתייעצות החלטנו להזמין משקאות ומאכלים שונים. אני החלטתי לנסות קוקטייל שנראה קצת מוזר אבל מעניין – ברנגריה, ג'ין חילבה וג'ינג'ר, וורמוט לבן, ג'ינג'ר אייל, למון גראס ואננס (46), ומכיוון שהייתי רעב הזמנתי גם בטטות ודלעת ערמונים בבישול ארוך בתנור האבן, ללא גבינת העיזים (42).

בעוד אנו נהנים מהחברה ומחכים, המקום סביבנו התמלא במבלים בכל הגילאים (דווקא פחות בצעירים), כשחלקם היו גם תיירים.

המנות והקוקטיילים הגיעו לשולחן באופן לא אחיד למדי כשחלקם התעכבו לא מעט. למרות שהזמנתי ראשון, הקוקטייל והמנה שלי התעכבו ולא הגיעו בכלל. אלו שקיבלו את הקוקטיילים השונים התרשמו באופן מעורב, כששכנתי לשולחן שהזמינה קליאופטרה על בסיס ג'ין מלפפונים ביתי אמרה שהוא פשוט לא טעים.

עבר כבר לא מעט זמן, והקוקטייל שהזמנתי עדיין לא הגיע כך שעדיין לא יכולנו להרים לחיים, לפחות מנת הבטטות והדלעת ערמונים הגיעה והיתה לא רעה בכלל, אם כי קצת שרופה בחלקים מסוימים.

20161107_215542

אחרי שביררנו עם המלצרית מספר פעמים, התברר שהקוקטייל שלי כבר הגיע אבל הוגש בטעות למישהו אחר בשולחן (אח של חתן השמחה) והיה לו מאוד טעים, זו הזמינה לי אותו שוב, כמו גם משהו אחר במקום הקליאופטרה לשכנתי.

עברה כבר כמעט שעה מאז שהגענו ומכיוון שלא כולנו היינו עם שתייה ביד עדיין לא הרמנו כוסית. למזלנו, מכיוון שחגגנו מאורע משמח, ואחת מאיתנו גם הכירה את אחת מהאחראיות, קיבלנו לשולחן סיבוב צ'ייסרים (גם הוא הגיע בחלקים), וסוף סוף שתינו לחיים.

סיימתי גם כבר לאכול, אך הקוקטייל המבוקש עדיין לא הוגש. המלצרית שוב התנצלה וצ'ייסר כפיצוי הציעה (?), אותו אמרתי שתביא כבר לבעל השמחה.

אחרי עוד זמן מה, גם אני קיבלתי את הברנגריה שהזמנתי. זה היה אכן מאוד טעים – חמצמץ ומתקתק במידה הנכונה, לא צריך להרתע מהחילבה (רק חבל שבגלל הציפייה הארוכה שכחתי בסוף לצלם תמונה).

בהמשך קיבלנו לשולחן עוד כמה סיבובים של צ'ייסרים, עד שהמשתעבד היה כבר עם ראש טוב – קצת שיכור אבל עדיין במצב סביר.

לקראת חצות החלטנו לסגור את הערב. ואחרי ששילמנו את החשבון, הלכנו בחזרה דרך הסמטה באוויר הקריר והנעים.

לסיכום: ברעמסס השקיעו לא מעט למראית עין כלפי חוץ על מנת למשוך את כל סוגי המבקרים, אך זה לא ממש עוזר או מצדיק חוסר אחידות שכזו בכל השאר, בעיקר בכל מה שקשור לנוחות הישיבה במקום, השירות והקוקטיילים.

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לוותר, או באופן חד פעמי לצורך אירוע כלשהו / עם תיירים לבקר

דאבל סטנדרט – יש על מה לדבר

ויש גם סקר על ברי הקוקטיילים בעיר בסוף הרשומה, כשגם הדאבל סטנדרט מתווסף לרשימה

זמן: יום רביעי בלילה, אפריל 2016

מיקום: דיזנגוף 247, פינת שדרות נורדאו, תל אביב

רקע היסטורי: דאבל סטנדרט (Double Standard) הינו בר קוקטיילים חדש, שנפתח באופן רשמי רק לפני שבוע שבועיים, ע"י שני שותפים מהתחום (ביניהם אחד מבעלי הספייסהאוס). המקום משמש במשך היום כחנות לציוד להכנת קוקטיילים ובערב הופך לבר קוקטיילים לכל דבר ועניין.

הסיפור: הרבה זמן לא יצאנו העכברושית ואני לבר קוקטיילים, ואני שמתי עין על הדאבל סטנדרט החדש שעוד לא נפתח וכבר זכה לכתבות יחצנות בכל המדורים הרלוונטיים – לא ממש ספיק איזי אם הבנתם.

הגענו אל המקום הפתוח אל הרחוב בסביבות 21:15. אמנם ליתר בטחון הזמנו מקום לפני כן בטלפון (03-5550966), אך זה היה בשפע, כשאנו העדפנו לשבת בפנים על הבר, במקום בשולחן נמוך או גבוה.

20160406_222532  20160406_213301

אחד הברמנים, הלבושים כולם בהידור כמובן, קיבל את פנינו עם מים קרים עם נגיעות יסמין ועמם התפריטים (בהרצה). תפריט הקוקטיילים מכיל 9 קוקטיילים שנראים כולם מעניינים. לעומתו תפריט האוכל עדיין די מצומצם ופחות אטרקטיבי, כשכמעט כל המנות (בסביבות 45-50 ש"ח) מכילות כל מיני חלקים ממולאים או מעורבים של חיות מהים או מהיבשה (קלאמרי במילוי בייקון ופרמזן על מצע ניוקי למשל), כשהברמן דאג שם להבהיר שאלו מתאימות להיות יותר מנות ראשונות, ולצערי אין בכלל מנות טבעוניות (יש לציין שבדקתי זאת מראש ולכן דאגתי לאכול משהו קטן קודם).

דאבל סטנדרט תפריט

דאבל סטנדרט תפריט

אני התעניינתי בקוקטייל ה- Offshore Account, שמכיל אננס, וביקשתי הסבר מהברמן על הרכיבים האחרים אותם לא הכרתי והיו סוג של טקילה וליקר תה. השילוב נראה לי טוב אז אותו הזמנתי (46 ש"ח).

העכברושית חיפשה משהו מתוק כהרגלה, ובהמלצת הברמן הזמינה את ה Jasmine Sour, סאוור קלאסי לדבריו (42). מכיוון שהיא לא אכלה לפני כמוני, היא היתה גם מאוד רעבה (ולא רצתה לשתות על בטן ריקה), ולכן הזמינה את האופציה היחידה שנראתה לה די נורמלית – קנלוני דלורית וגבינות (44), למרות שקצת חששה מטעמה של הגבינה.

את הקוקטיילים הכין הברמן הצעיר, שהיה חייכן ומאוד ידידותי, אל מול עינינו, וטוב שכך. מכיוון שאז ראיתי שבקוקטייל הסאוור של העכברושית הוא שם גם ביצה, שאמנם לדבריו אינה מורגשת בטעם, אך ממנה אני כאמור נמנע.

הקוקטייל שלי היה נחמד, אך מעושן מדי לטעמי (בגלל הסוג של הטקילה). הקוקטייל של העכברושית לא היה בדיוק מה שציפתה, כשמנת הקנלוני היתה בסדר, חוץ מזה שהיתה די קטנה, ולדבריה הגבינה היתה לה טיפה מוזרה.

Offshore Account

Offshore Account

Jasmin Sour

Jasmin Sour

קנלוני

קנלוני

ברקע התנגנה לה מוזיקה בווליום קצת גבוה מדי אולי, בעיקר שירי רוק קלאסיים ומיקסים שלהם משנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה, כשלפתע ראינו את אחד הברמנים מוזג אש בין שני קנקנים, אז שאלנו את הברמן שלנו מה הוא מכין. היה זה קוקטייל Welcome to Jamaica, שהתלבטתי לגביו בהתחלה. החלטתי להזמין ממנו (48), ולו רק כדי לצפות שוב באופן ההכנה.

20160406_215019

Welcome to Jamaica

הקוקטייל עצמו שהוגש לי בכוס תה, היה דווקא לא ממש חם ופשוט מצוין – מתוק במידה הנכונה, כשגם האלכוהול בהחלט מורגש.

Welcome to Jamaica

Welcome to Jamaica

בין היתר שוחחנו עם הברמן לגבי ברי הקוקטיילים בעיר. סיפרנו לו על אלו שאנחנו אוהבים יותר וגם על האחרים, והוא סיפר לנו שעבד קודם לכן בג'אספר בר, גם הוא אצלנו במועדפים, וחוץ מזה שבקרוב תפריט האוכל יתרחב עם צפי גם למנה טבעונית, כשגם הוא לדבריו בעצמו כמעט טבעוני.

כשסיימתי את הקוקטייל השני, החלטנו שזה הספיק ליום אחד. ביקשנו את החשבון שיצא 180 ש"ח, והברמן שאל אם נרצה להוסיף טיפ של 15% לחשבון באשראי, השבנו בהסכמה. בסופו של דבר הוא הוסיף רק 10% משום מה, וכשהערנו לו על כך, אמר שזה גם ככה לא משנה, כי הוא מקבל סכום קבוע כהשלמה.

20160406_222103

מכיוון שלא ממש אכלנו, חיפשנו מקום ל"קינוח". הלכנו אל הפאפא ג'ונס החדש, שנפתח במקום טוני וספה ליד פינת ירמיהו, שם הזמינה לה העכברושית פיצה אישית. מכיוון שאין להם אופציה טבעונית, ולא היה משהו אחר בסביבה, הלכנו אל הסניף של המקסיקנה בירמיהו שם הזמנתי אני את הבוריטו הטבעוני (42).

אכלנו על הספסל בדיזנגוף, כמו בימים הטובים. הבוריטו היה אמנם גדול ומשביע, אך קצת סתמי וחסר טעמים לעומת מקומות אחרים.

לסיכום: בהחלט יש על מה לדבר בדאבל סטנדרט, שנראה על פניו עוד בר קוקטיילים מהוקצע שהצטרף לחבורה. אם אכן ישדרגו שם את האוכל, זה בהחלט יכול להיות מקום על רמה. אגב, לידיעת המיקסולוגים, לא כל בר קוקטיילים חייב להציע מנות קטנות ופלצניות בהגדרה. גם אוכל רגיל יחסית ומשביע, יעשה את העבודה.

אין כרגע דירוג בסולם עכברוש העיר – נחכה ונראה מה יהיה אחרי תקופת ההרצה

 

קונסיירז' – יודע את העבודה?

סקר ברי הקוקטיילים של העיר ממשיך – ראו למטה בסוף הרשומה

זמן: יום ראשון בערב, סוף ינואר 2016

מיקום: דיזנגוף 95, תל אביב

רקע היסטורי: הקונסיירז'- Concierge הינו בר קוקטיילים שנפתח בסוף 2014 כחלק מהגל ששטף את תל אביב. את המקום פתחו שלושת האחים לבית אבידן (רום סרוויס, נלסון ועוד), על רחוב דיזנגוף מצפון לכיכר בחלל שבשנות ה-90 אכלס את "כוכב שבתאי" המיתולוגי ועמד נטוש במשך עשור לפחות.

הסיפור: כמדי חודש חודשיים, הגיע זמן לצאת בשעות השמחות לשתות עם החברים בעבודה, כשהפעם היתה גם סיבה למסיבה – הבחור הפעיל עוזב את החברה.

היעד שבחרתי הפעם היה הקונסיירז', בו לא ביליתי באופן אישי אמנם מזה כשנה, אבל נשאר בזכרוני כמקום איכותי ומתאים למאורע. במיוחד שגם בו יש הפי האוור בין 7 ל-9 בערב, 1+1 על כל המשקאות, כולל הקוקטיילים.

החברים החלו להגיע אל המקום בשעה 7 בערב, אז הבר נפתח. מכיוון שהיינו אמורים להיות חבורה של מעל עשרה, דאגתי מראש להזמין מקום בחלל שליד הכניסה.

למי שלא מכיר את הקונסיירז' (מסתבר שיש אפילו כאלו שגרים ממש ליד ולא הכירו), מדובר במקום מעוצב ביותר, עם שני חדרים גדולים (כיאה למקום שאכלס משחקי וידאו בשנות ה-80 וה-90), בר בכל חדר, והרבה אופציות לישיבה בפנים בחוץ וגם בפנים.

למרות שהיינו רק בהרכב חלקי לבינתיים, ביקשנו מהמלצרית את התפריט. תפריט האלכוהול מכיל 12 קוקטיילים מגוונים ומעניינים על בסיסים שונים (48 עד 52), כשיש אופציות לשיירינג וגם ספיישלים. חוץ מזה יש גם בירות מהחבית (גולדסטאר, הייניקן, פאולנר ומרדסו), יינות ועוד. תפריט האוכל מכיל אף הוא מגוון מנות – טבעוניות, צמחוניות וגם בשריות (את החלק שלהן לא צילמתי).

תפריט קוקטיילים - קונסיירז'

תפריט קוקטיילים – קונסיירז'

20160131_191609 20160131_191550

בעוד אנו מתלבטים בין האופציות הרבות, הגישה לנו המלצרית הנחמדה והסבלנית, צ'ייסר ע"ח הבית לכבוד פתיחת המשמרת – כבר התחלנו בטוב. בהמלצת המלצרית בחרתי להזמין קוקטייל מהספיישלים שאינו בתפריט – Penecilin ע"ב וויסקי, ג'ינג'ר ועוד (51), חוץ מזה הזמנתי גם "סטייק" כרובית כמובן (39), וסלט איג'יקי (37) לחלוק עם שכנתי לשולחן, כשהחברים לשולחן הזמינו אף הם קוקטיילים ומנות שונות.

לא עבר זמן רב והתחלנו לקבל את הקוקטיילים לשולחן. אלו לא היו חפים מגימיקים, כשקוקטייל ה- Jungle Boogie  (ע"ב בקרדי עם פירות טרופיים – אננס, מנגו, קוקוס ופסיפלורה) למשל, אותו מאוד אהבו אלו שהזמינו, הגיע בכוס מהודרת ומצוירת עם ידית אחיזה, כשלמעלה מקשטים אותה עלים, פלח תפוז וחיית צעצוע משתנה כפי שאפשר לראות בתמונה.

20160131_193151

הקוקטייל שלי, למרות שהוגש בלי שום גימיק מיוחד, היה אף הוא טוב וחזק. הסלט איג'יקי שהכיל הרבה אצות, מלפפונים ועוד, היה מרענן טעים מאוד, כך גם ה"סטייק" כרובית, אותו אהבו גם האחרים שממנו טעמו (למרות שבהתחלה במנה בגלל השם זלזלו).

סלט איג'יקי   20160131_193129

"סטייק" כרובית

אט אט הצטרפו אלינו גם שאר החברים (וגם הבחור הפעיל שהגיע באיחור של יותר משעה עם בת זוגו), המקום החל להתמלא, הקצב של המוזיקה התגבר, והאווירה במקום נהייתה תוססת יותר ויותר. הדבר היחיד שאולי מעט על האוויר(ה), היה עשן הסיגריות שמדי פעם נכנס מאזור העישון שבחוץ אל הבר פנימה.

20160131_215343

קונסיירז'

המשכנו כולנו לסיבוב שני במסגרת ההפי האוור 1+1, חלק עם אותם קוקטיילים וחלק עם אחרים. אני הזמנתי הפעם את ה- Mubarak, ע"ב ארק, שהוגש לי בפינג'אן קפוא עם הרבה קרח, והיה אף הוא חזק ובמקום.

Mubarak

השעה היתה כמעט 22:00, כשהחלטנו לסיים (התחלנו בסביבות 7 כאמור). החשבון הסופי יש 997 ש"ח – זול יחסית לכמות האנשים ולכל מה שהזמנו, ככה זה כשבאים בשעות הנכונות.

20160131_215004

לא ויתרנו על קינוח גם, עוגיות טבעוניות עם גלידת סורבה שוקולד ביניהן (18) בקוקיז על דיזנגוף כמובן.

לסיכום: אין ספק שהקונסיירז' יודע את העבודה  – לספק קוקטיילים איכותיים (אפילו שהם באים עם הרבה קרח ולא מעט גימיקים), אוכל טעים, במיקום מרכזי, מקום מעוצב, עם שירות ברמה ואווירה טובה. אם היה קצת זול יותר, או היינו יכולים לבוא תמיד בהפי האוור, היינו מגיעים באופן קבוע.

3.5 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, כשהציון עולה ל-4 כוכבים אם אתם יכולים להגיע בשעות מוקדמות יותר (רצוי להזמין מקום, אפילו בימי ראשון, טלפון – 0522710020)