טנאת – כמו ביבשת אחרת

זמן: יום חמישי בלילה, יוני 2018

מיקום: צ'לנוב 27, תל אביב

רקע היסטורי: טנאת (Tenat) הינה בית אוכל / מסעדה טבעונית, שנפתחה לפני כ-5 שנים ע"י יצחק חזקיהו, שבחר לקרוא למסעדה בשם זה שבאתיופית הוא שילוב של המילים בריאות ואמא.

הסיפור: בטח שמתם לב שבחודשים האחרונים התמעטו קצת הביקורות על ברים בעיר. אמנם יש נסיבות אישיות שמצדיקות זאת, אך סיבה נוספת היא החברים מסביב שמזדקנים ואיתם כבר קשה לתאם לעיתים קרובות.

והנה הגיע תורו של הספרותן להחליף קידומת, אז קבענו שנצא לחגוג אני הוא והעכברושית, אל טנאת, שנמצאת לידו, וכבר סיכמנו לפני חצי שנה כבר שנלך לשם אך עדיין לא עשינו זאת.

כאמור עדיין לא הייתי שם לפני כן, ומכיוון שהמסעדה ממוקמת גם סמוך לתחנה המרכזית (אך גם ממש קרוב לשוק לוינסקי), לא ידעתי למה לצפות, וליתר ביטחון הכנתי נפשית את העכברושית לאזור ולמקום אותנטי. כשהגענו למסעדה בסביבות  21:30, שם כבר חיכה לנו הספרותן, חששותיי התבדו, מדובר במקום לא גדול אבל אסתטי (עם מראות ליד השולחנות), בו נעים לשבת, כשחוץ מאיתנו כמעט ולא היו בו סועדים בשעה הזאת.

התפריט כולו בסימן שלוש – 3 מנות ראשונות, עיקריות וקינוחים של מנות אתיופיות אותנטיות במחירים משתלמים. החלטנו לחלוק בינינו כמה מנות, וכשהגיע המלצר (שהתברר שהוא גם הבעלים, טבח וכו') הוא תמך באסטרטגיה שלנו.

מהמנות הראשונות הזמנו את הקיטה (28 ש"ח) והאדיס סלטה (32) – כשעל הגייתה הנכונה קיבלתי שבחים. מהמנות העיקריות הזמנו את הביינתו הזוגי (48) והאינגידי טיבס ליחיד (35). לאחר דיון קצר שכנעתי את העכברושית להזמין את הקוקטייל "ניפגש בג'מייקה", כשליתר ביטחון המארח אמר לה שיחזק אותו במייפל אורגני כדי שיהיה מספיק מתוק, בעוד אני והספרותן הזמנו שנינו את הבירה האתיופית המעלפת.

מכיוון שמדובר במקום קטן, ביתי ולא תעשייתי, בו המנות מוכנות במקום באופן מיידי, לחלקן לוקח יותר זמן מאשר לאחרות.

העכברושית קיבלה ראשונה את הקוקטייל שלה עם דובדבנים, שהיה לטעמה (וגם לטעמי) – תוסס ומתקתק.

קצת פחות מ-10 דקות לאחר מכן קיבלנו 3 מנות לשולחן:

קיטה – לחם אתיופי חתוך לקוביות, מתובל בחמאה טבעונית (גרעיני חמניות), טחינה גולמית וסלסת עגבניות. מנה מצוינת ששלושתינו אהבנו.

ביינתו – מגש גדול של אינג'ירה (לחם אתיופי טעים מקמח טף) ועליו 4 מטבלים מבוססי עלים, חומוס ועדשים, שהיו כולם טעימים ולשמחתנו גם לא חריפים. מנה מומלצת גם כן אותה בקושי סיימנו.

אינגידי טיבס – אינג'ירה מקופלת עם הרבה פטריות יער ורוטוב סלסה, גם כן מנה גדולה (למרות שזה היה ליחיד), מנה חביבה אך אחד התבלינים בה פחות התחבר לנו.

אכלנו לאיטנו בהנאה, כשבינתיים המארח הידידותי שלנו יצא החוצה ונעלם למספר דקות ואנו תהינו האם הוא שכח את המנה הנוספת שהזמנו ואת הבירות.

כעבור רבע שעה הוא חזר לשמחתנו עם ארגז בירות קרות, מהן קיבלנו שתיים במהרה, ובעקבותיהן גם האדיס סלטה – סלט בוקר אתיופי עם ירקות, בננה, מלון אבוקדו ותפוח אדמה מבושל, מרענן וטעים אך זה היה מתאים יותר בתחילת הארוחה ולא אחרי שהתמלאנו כבר מהמנות האחרות.

לקינוח החלטנו להתפנק בשתי מנות – פאנקייק טף מטורף (25), ומעדן טף (25), כשהעכברושית קצת התאכזבה מהפאנקייק (אולי בגלל הפירות יער למעלה, אולי בגלל הציפיות הגבוהות), כשלדעתי הן היו שתיהן נחמדות.

עם כל מה שהזמנו החשבון יצא 257 ש"ח בלבד – משתלם ביותר ביחס לכמות ואיכות התמורה.

לסיכום: החוויה בטנאת היא לא כמו במסעדות אחרות בעיר. יש הרגשה קצת כאילו עברנו ליבשת אחרת, גם מבחינת המיקום, האוכל האותנטי והטעים וגם מהקצב והאווירה ששונים מהרגיל.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר במיוחד לטבעונים וצמחונים, גם לאלו שלא

מודעות פרסומת

ברמצווה – לכל מאורע

ינואר 2017 – המקום לצערי נסגר אך במקומו נפתח סניף חדש לביר בזאר

עכברוש העיר קורא ומיישם את ההמלצות שלו עצמו לשנה החדשה

ויש גם סקר רץ בסוף הרשומה

זמן: יום חמישי בלילה, ינואר 2016

מיקום: זבולון 13, שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הברמצווה (BarMitzva) נפתח לפני קצת יותר משנה ע"י חבורת קפה קאימק שבלוינסקי, ברחוב זבולון הסמוך אליו, בקונספט די דומה רק בעל מאפיינים יותר של פאב/בר בעיקר בשעות הערב והלילה, כולל הופעות, DJs אורחים ועוד.

הסיפור: דצמבר כבר נגמר, אבל חלק מהמבקרים עדיין כאן, כשהפעם הגיע הזמן להיפגש עם הספרותן. כשהוא הסכים בשמחה להצעתי ללכת לאזור שוק לוינסקי המגוון.

הגענו אל אזור השוק בסביבות 21:30, כשרוב המקומות היו הומים. עברנו בין היתר ליד הברמצווה, והספרותן ששמע עליו גם, הציע שנשב שם, ואני כמובן הסכמתי מכיוון שכבר ביליתי בו בעבר לא פעם אחת בהנאה.

החלל הגדול של הברמצווה היה מלא לגמרי בקהל מעורב – צעיר ומבוגר, אך נמצא לנו מקום בדוחק (תרתי משמע) על הבר. הברמנית הצעירה הגישה לנו את התפריטים, וחזרה למזיגת משקאות, אותם הניחה על משטח הגומי לידינו, כשאנו קיווינו שכלום לא יישפך עלינו.

ברמצווה

עיינו בתפריטי האוכל והמשקאות. הראשון מכיל מגוון מאכלים צמחוניים וטבעוניים שכולם נראים מעניינים, בעוד תפריט המשקאות מכיל לצערי רק גולדסטאר ומכבי (כולל מחוזקת) מהחבית, שפירא בבקבוק, קוקטיילים ועוד.

ברמצווה - תפריט אוכל

ברמצווה – תפריט אוכל

ברמצווה - תפריט משקאות

ברמצווה – תפריט משקאות

התלבטנו מול האופציות השונות, כשהברמנית גם עזרה לנו בהתלבטויות. בסופו של דבר החלטנו להזמין כמה מנות – צלוחית פיצוחים מהשוק (10 ש"ח) וסלט עדשי קוויאר (28) לחלוק. הספרותן הזמין גם ברוסקטה תפו"א וביצה (28) ואילו אני הזמנתי מסבחה לימה (26).

חזרנו לבעיית הבירה. מכיוון שבפעם שעברה שהייתי ניסיתי את המכבי החזקה ולא ממש התלהבתי, החלטתי לוותר על בירה מהחבית ולהזמין הפעם עראק אננס (31). הספרותן המתוחכם שהגיע לביקור מיונייטד סטייסס אוף אמריקה הלך על משקה מתאים – ג'ין וטוניק (34).

הפיצוחים הטריים הוגשו לנו מיד בצלוחית נדיבה. בעוד אנו מנשנשים שאלה אותנו הברמנית איזה צ'ייסר אנחנו שותים על חשבונה (אני המשכתי עם העראק והוא הלך על וויסקי) – ברוב המקומות זה מגיע אם בכלל, לקראת סוף הארוחה ולא בהתחלה.

בעוד אנו משלימים פערים, נהנים מהפיצוחים והשתייה (שימו לב למלפפון שהודבק לכוס הג'ין אנד טוניק בצורה עגולה) ומהאווירה התוססת במקום, הוגש לנו גם סלט עדשי הקוויאר (עדשים שחורות) שמגיע על גבי קרם חציל ומכיל בצל סגול, פטרוזיליה וירקות – גם כן טרי, מרענן וטעים מאוד.

20160107_214339

קוואיר עדשים

כעבור זמן מה קיבלנו את המנות הנוספות שהזמנו. הספרותן אהב מאוד את הברוסקטה שלו. גם אני נהנתי ממסבחה הלימה שלי, שעשויה מהשעועית הלבנה הגדולה עם לימון ועוד תוספות, הגיעה עם פיתה חמה, ודמתה במרקמה אולי קצת יותר לפירה מאשר למסבחה.

מסבחה לימה

כשסיימנו לאכול התלבטנו לגבי הקינוח בין המלבי לטראפלס הטבעוני. בחרנו בסוף את השני (12), זה הגיע ב-4 חתיכות מצופות בקקאו והיה מריר וטעים.

השעה היתה לקראת 23:00, המקום היה מלא כבהתחלת הערב, ואנו ביקשנו ושילמנו את החשבון שיצא 169 ש"ח בלבד לשנינו.

20160107_225515

יצאנו מהברמצווה והלכנו אל עבר הבר החדש של הדלידה שנמצא ממש מולה (זבולון 8). המקום החשוך היה מלא ונראה אכן כמו בר, מה זה אומר לגבי הדלידה שאמורה להיות חמארה? לא יודע, תשאלו אותם. לאחר עיון בתפריט ובירור עם המלצרית שאמרה לנו  שההפי האוור הלילי של הדלידה גם ככה לא תקף בבר (??), החלטנו שלא להישאר שם.

בדרך חזרה עצרתי לרגע בקפה קאימק שם לקחתי טרפאלס טבעוני טייקאווי לעכברושית שנשארה הפעם בבית.

לסיכום: עם מוזיקה טובה ואווירה שמחה, אוכל מגוון טרי טעים ולא יקר, כך גם השתייה, הברמצווה מתאים לכל מאורע – דייט רגיל או כפול, מפגש זוגי או בחבורה, וגם אפילו לחגיגות ברמצווה כפול שתיים, שלוש, ארבע והלאה. עוד בירות מהחבית שהן לא גולדסטאר או מכבי יתקבלו בברכה.

4 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר