שאפל בר – מתערבבים

זמן: יום שני בערב, דצמבר 2017

מיקום: פלורנטין 19, תל אביב

רקע היסטורי: השאפל בר (Shuffle bar) נפתח לפני כ-4 שנים ע"י שני חברים שחיפשו פאב פשוט לבלות בו עם אנשים ומגדיר את עצמו כפאב של פעם עם האנשים של היום.

הסיפור: העכברושית ואני יצאנו לדייט, כשהפעם בחרנו לצאת לשאפל בר, מקום שאנחנו אוהבים ועבר כבר זמן מאז שבילינו בו לאחרונה.

הגענו אל המקום קצת לפני 21:00, כשעשינו בחוכמה שהזמנו מקום מכיוון שהיה מלא. המתנו מספר דקות עד שהושבנו בשולחן עגול קטן ליד החלון.

למי שלא יצא לבלות בשאפל מדובר במקום אינטימי יחסית ובו בפנים שני חדרים, בגדול מביניהם יש בר שמאחוריו מוקרנים משחקים ושולחנות מוגבהים, כשבשני הפנימי יותר יש עוד שולחנות ומקומות ישיבה והוא מיועד למעשנים.

המלצרית הגישה לנו את התפריט, בו יש מגוון נאה יחסית של בירות מהחבית, מבחר רב של מנות טבעוניות וגם כאלו שלא, ומבצעים משתלמים – Happy Hour כל יום עד 21:00 על המשקאות (1+1) ועל האוכל (20% הנחה), ומבצעים יומיים משתנים כשיום שני הוא בשביל הטבעוניים עם 30% הנחה על המנות הטבעוניות.

העכברושית הזמינה לה טוסט (36 ש"ח) ואני התלבטתי בין שני הבורגרים ולבסוף בחרתי בבורגר ערמונים ובטטה (45). בנוסף הזמנו גם שתייה, כשאני לקחתי שליש אדלווייס בתור התחלה (28).

השתייה הגיעה יחסית במהירות אבל האוכל התעכב בגלל העומס במקום.

אחד הדברים הנחמדים בשאפל הוא המשחקים של פעם שאפשר לשחק במקום – 4 בשורה, ג'נגה, טאקי ועוד. חוץ מזה הוסיפו עוד משחקי קלפים חדשים, רק שאלו פחות מוכרים ולא ברור בדיוק איך משחקים אותם מכיוון שאין הוראות.

גם האוכל הגיע לבסוף, שהבורגר הטבעוני היה אחד הטובים, וגם העכברושית נהנתה לה מהטוסט. בעוד אנו אוכלים הקו המוזיקלי השתנה פתאום, ממוזיקת היפ הופ וראפ ישראלית למוזיקה אוריינטלית ודאנס. במקביל הזמנתי לי עוד בירה, הפעם שליש ג'מס 8.8 (33).

לקינוח הזמנו בעצת המלצרית את הבראוניז (35), שגם הוא כמו יתר הקינוחים והרטבים במקום טבעוני, שהיה נחמד ותו לא.

החשבון יצא 154.5 ש"ח בלבד אחרי כל ההנחות – טעים ומשתלם לכל הדעות. כשיצאנו אל הרחוב הבנו שלמרות שישבנו בחדר שבו לא מעשנים, תוך כדי הערב הגיע גם אלינו עשן הסיגריות מהחדר השני ונדבק לנו לשיער ולבגדים.

לסיכום: רוב הדברים מתערבבים טוב מאוד בשאפל – האוכל, השתייה, האווירה, המשחקים, המבצעים, אבל זה לא כל כך כיף ואפילו מבאס שגם עשן הסיגריות מתערבב לו בכל המקום ונשאר עם המבלים גם כשהביתה הם הולכים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, עדיף להתמקם כמה שיותר רחוק מחדר העישון

מודעות פרסומת

ביר סטיישן מול ביר שופ ראש בראש Beer Station vs. Beer Shop

זמן: יום רביעי בערב, סוף נובמבר 2017

מיקום:  שטרן 1, פלורנטין (ביר סטיישן), יהודה הלוי 21 (ביר שופ), תל אביב

רקע היסטורי: הסניפים התל אביביים של הביר שופ וגם הביר סטיישן נפתחו שניהם לפני מספר חודשים, כשלשניהם יש את אותו הקונספט: היצע בירה נרחב מהחבית, זול משמעותית מברים אחרים, כשניתן למלא הביתה בקבוקים – ההשוואה המתבקשת ביניהם בהמשך.

הסיפור: בביר סטיישן ביליתי רק פעם אחת לפני מספר חודשים, בעוד שבביר שופ יצא לי לבלות כבר מספר פעמים. לכן שקבעתי לצאת עם הראשוני ונטול הכינוי, החלטנו ללכת הפעם דווקא לביר סטיישן ולראות מה העניינים.

הגענו אל הבר קצת אחרי 21:00. כמו בביקור הקודם, המקום היה כמעט ריק לגמרי, ואנו התיישבנו באחד מהשולחנות הפנויים שליד הבר.

תפריט הבירות נשאר אותו הדבר, למרות שיש עוד 2-3 בירות שלא מופיעות בו וגם הן חלק מהמבחר. תפריט האוכל לעומת זאת התעבה קצת, אך מכיל רק נשנושים רגילים (צ'יפס, אדממה, בוטנים, נאצ'וס) ומאכלים שאותי לא מעניינים (פירות ים, נקניקיות וכדומה).

הראשוני ונטול הכינוי הזמינו חצי אדלווייס שניהם (22 ש"ח) ואני הזמנתי חצי IPA הדובים (24), כשהזמנו גם נאצ'וס (19).

הבירות הוגשו לנו די מהר, כשניהלנו דיון בו השתתף גם הברמן איזו בירה יותר טובה – מהחבית או מהבקבוק דווקא. הנאצ'וס היו סתמיים עם מטבלים לא ממש מתאימים.

ברקע התנגנו להיטי רוק משנות ה-90, נטול הכינוי הזמין חצי אדלווייס נוסף, וכמו בד"כ דיברנו על טיולים ליעדים רחוקים.

החשבון יצא 109 ש"ח, כשאחרי ההנחת חבר (10% מימוש על הקניה הקודמת) הוא ירד ל-96 ש"ח בלבד.

משם הלכנו ברגל כמה דקות בין השלוליות אל הביר סטיישן, שם בילה גם הסטודנט הכוכב עם חבריו. הראשוני פרש ואני הזמנתי רבע אלכסנדר מיקקלר גרין גולד (14) ונטול הכינוי הלך על עוד חצי אדלווייס (19).

לסיכום: הקונספט הדומה והעובדה שהם בטווח הליכה אחד מהשני מזמינים השוואה ביניהם:

  • היצע ומגוון בירותבביר שופ יש כמה בירות יותר וגם המגוון יותר מעניין עם הרבה בירות בוטיק ישראליות והיצע יפה של IPA, כשבביר סטיישן יש פחות בירות מיוחדות יחסית והרוב הן חיטה ולאגר. יתרון – ביר שופ.
  • מחירבשני המקומות המחירים זולים משמעותית לעומת ברים אחרים בעיר. הביר שופ, אפילו שהתייקר טיפה, עדיין זול יותר.
  • אווירההביר סטיישן שנפתח היכן שבעבר שכן השטרן אחד והוא יותר בר, אבל בפעמיים שהיינו היה די ריק שם. הביר שופ יותר שכונתי, כשרוב מקומות הישיבה הם בשולחנות הארוכים שעל הרחוב שבפעמים שאני ביליתי שם היו מלאים לרוב. שוויון – תלוי מה אתם מחפשים.
  • אוכלבשני המקומות עדיף כנראה לאכול קודם לכן במקום אחר. למרות זאת הביר סטיישן עדיף כנראה כי יש בו יותר נשנושים ומבחר (למרות שאין משהו טבעוני רציני).
  • מבצעיםבביר שופ יש כרטיסיה של בקבוקים לקחת הביתה, וכל מיני מבצעים משתנים. הכרטיס חבר של הביר סטיישן עדיף ומשתלם – מקנה 10% צבירה מהקנייה שבה אפשר להשתמש כהנחה במקום או בפעם הבאה.
  • שירותבביר שופ עמוס בד"כ, כשלא תמיד יש מספיק אנשי צוות והדבר גורם לעיכובים, כשבביר סטיישן תקבלו יחס אישי ושירות מהיר (לא יודע אם זה תקף גם בערבים יותר עמוסים). יתרון – ביר סטיישן

בשורה התחתונה אני אישית מעדיף את הביר שופ בגלל מבחר הבירות היותר מיוחד, כשהנקניקיה הטבעונית היא בונוס נחמד.

ביר סטיישן – תחנה חדשה בעיר

שימו לב בתחתית לסקר הברים של פלורנטין

זמן: יום שלישי בערב, אוגוסט 2017

מיקום: שטרן 1, פינת ידידיה פרנקל, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: לפני כחודש וחצי נפתח הביר סטיישן (Beer Station), סניף חדש בפלורנטין של הרשת לה יש סניפים בחולון, ראשון ואשדוד, היכן ששכנה לפני כן מסעדה דרום אמריקאית שלא שרדה זמן רב, ולפניה השטרן1 – בר הבירות הזכור לטובה.

הסיפור: על הסניף החדש של הביר סטיישן שמעתי מפה ומשם – מקום עם מלא בירות מהחבית, שאפשר גם למלא ולקחת הביתה בבקבוקים, ועוד בפינה של השטרן1, נשמע מתכון מצוין.

לכן, בהזדמנות הראשונה שיצאה לי, קבעתי עם חבר הילדות שמתגורר בפלורנטין, אותו לא ראיתי זמן רב, כשכמובן שמחתי שהעכברושית הסכימה להצטרף גם.

הגענו אל האזור קצת לפני 9 בערב. המקום, שעיצובו לא ממש השתנה מאז ימי השטרן1 (בר ומאחוריו הברזים, בצדדים שולחן עגולים, ויש גם חדר פנימי למטה), היה די ריק ואנו נכנסנו פנימה שם קיבל את פנינו קיר עם 20 ברזים, להם מחוברים גם בקבוקים, וקיבלנו הסבר איך זה עובד מהבעלים, שאמר שבקרוב יתווספו עוד ברזים כך שמספרם יגיע לכ-40.

תפריט הבירות די מרשים – הרבה סוגים של בירות (אפילו שיש ייצוג גדול מדי בינתיים לדעתי ללאגר, פילזנר חיטה) במחירים מזמינים (20 עד 28 ש"ח לחצי, 30-49 ש"ח לליטר!). תפריט האוכל מורכב רק מנשנושים – צ'יפס, נאצ'וס, אדממה, ומאכלי ים מטוגנים בהם אנחנו לא ממש נוגעים.

טעמתי מהשושנע (בירת חיטה עם נגיעות נענע), אך בחרתי להזמין חצי ביטבורגר (20), כשאת הראשונה הזמין דווקא חבר הילדות. הזמנו גם קצת נשנושים – אדממה וצ'יפס, כשחבר הילדות הזמין קלאמרי מטוגנים.

הבירות הוגשו לנו במהירות ואנו התיישבנו בשולחן עגול קטן בפנים כשברקע התנגנה לה מוזיקה עם שירים (בעיקר להיטי רוק) מוכרים וטובים.

גם הנשנושים הגיעו בהמשך אך לא הרשימו מי יודע מה. חבר הילדות קיבל בכלל שרימפס מטוגנים עם תפוחי אדמה שהוגשו אמנם בצורה יפה, אבל זה לא מה שהוא רצה. הבעלים/ברמן הנחמד החליף לו את זה בלי בעיה, רק שעל הקלאמרי אמר חבר הילדות שזו מנה לא אכילה.

המשכתי לבדי לסיבוב נוסף, הפעם משהו קצת יותר לטעמי – חצי אלכסנדר גרין (24), כשהמקום נשאר די ריק למעט עוד שני זוגות חברים.

החשבון יצא זול למדי – 139 ש"ח בלבד, כשבנוסף קיבלתי גם כרטיס חבר שצובר 10% על כל קניה, שבו אוכל לצבור או לנצל בפעם הבאה.

לסיכום: בניגוד לרשתות (לרוב גנריות ומיינסטרימיות להחריד) שבד"כ מתחילות בעיר הגדולה ומתפשטות החוצה, הביר סטיישן דווקא עשה את התהליך ההפוך והגיע לתל אביב אחרי שהצליח בערים מחוצה לה. אמנם המיקום שלו בפלורנטין לא אידיאלי (מחוץ ל"סטריפ"), אך עם מגוון ומחירים כאלו של בירות מהחבית, שגם אפשר לקחת הביתה בבקבוקים, אפשר לסלוח לחולשתו בנשנושים (בשכונה יש מספיק מקומות אחרים שלזה מתאימים), ולהגיע אליו (או לקחת טייקאווי) לערב שתייה מוכנים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, אבל אולי לחכות שבועיים שלושה עד שיתווספו עוד בירות מהחבית והמקום טיפה עוד ישתפשף וישתפר.

 

 

אגנס פאב – מעכשיו גם בלוינסקי

ויש גם סקר בונוס בסוף הרשומה – מה המקומות האהובים עליכם בשוק לוינסקי והסביבה?  

זמן: יום חמישי בלילה, יוני 2017

מיקום: הקישון 7 (פלורנטין – שוק לוינסקי), תל אביב

רקע היסטורי: בעקבות האגנס פאב (Agnes Pub) המקורי בהוד השרון (אותו גם יצא לי לפקוד לפני כחודש וחצי), והבר הנוסף באבן גבירול (אותו יוצא לי לפקוד אחת לכמה חודשים), פתחו הבעלים סניף חדש לפני פחות משבועיים באזור שוק לוינסקי.

הסיפור: עם מיעוט המקומות בעיר שמשקיעים בבירות איכותיות, שמחתי לראות שהאגנס עומדים לפתוח מקום חדש, ועוד באזור שוק לוינסקי שאהוב עליי במיוחד. הירושלמי, החולוני, ולאדי מרי, המלומד ואני קבענו להיפגש לבירה אחרי כמה חודשים שלא נפגשנו, כשקבענו לעשות זאת באגנס שבדיוק נפתח (והמלומד הבריז לנו בסוף בדקה ה-90 כמובן).

הגענו אל המקום קצת לפני 21:30. השמועה כנראה עדיין לא עשתה לה כנפיים כי המקום היה כמעט ריק, ועוד ביום חמישי בערב. נכנסנו אל הבר, שנראה יחסית די קטן, כשאת פנינו קיבלו ברזי הבירה של המקום, ואנו התיישבנו בשולחן קטן לצד החלון.

המלצרית הגישה לנו את התפריטים, שנראים זהים לאלו שבסניפים האחרים עם 16 בירות איכותיות ברובן מהחבית, בהן של מבשלות בוטיק ישראליות מהנפוצות יחסית (נגב, שפירא, אלכסנדר, ג'מס, מלכה), כולל ברז אורח (חבל רק שאין יותר מברז אחד), בקבוקים ומשקאות נוספים במחירים יחסית סבירים (ובגדלים תקניים). בתפריט האוכל מככבים ההמבורגרים (יש גם אחד טבעוני), פיצות ועוד מאכלי בר טיפוסיים.

 

ולאדי מרי שכבר סיים קודם לכן כשהמתין לנו חצי וויינשטפן ויטוס (33 ש"ח) הזמין עוד אחת. אני טעמתי מברז האורח – שפירא IPA והזמנתי חצי (38), כשהירושלמי הזמין חצי נגב אואזיס (33), והחולוני שליש בלבד (29). אני כבר אכלתי לפני כן, אבל הם הזמינו המבורגרים שונים.

נהננו מהבירות הקרות והטעימות, מהחברה ומהמוזיקה (רוק-בלוז) שברקע התנגנה, כשבינתיים המקום במבלים טיפה התמלא.

  

בזמן שהם אכלו את ההמבורגרים שלהם, הזמנתי לי סיבוב נוסף – חצי אלכסנדר אמברה (32), גם בחירה טובה.

לקראת 23:00 החלטנו לסיים להפעם, שילמנו את החשבון, כשלפני שיצאנו גילינו שיש בפנים עוד חלל עם יותר מקום, אם אתם לא רוצים שיגיע אליכם עשן מעבר לחלון.

לסיכום: באגנס החדש משכפלים את הנוסחא שהצליחה להם עד כה – מבחר בירות מגוונות ואיכותיות עם אוכל ברים מתאים ואווירה שכונתית אינטימית ורגועה. תוספת טובה לסצינת חיי הלילה בסביבה.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר, כשאפשר גם לעשות סבב ברי בירות מגניב בשילוב הביר בזאר

 

פלורנטין 10 – טעם של פעם

אלו מקומות מומלצים בפלורנטין? מוזמנים להשתתף בסקר למטה ולהצביע למקומות שעליכם אהובים

זמן: יום חמישי בלילה, מרץ 2017

מיקום:, פלורנטין 10 פינת ויטל, תל אביב

רקע היסטורי: פלורנטין 10,  בית קפה ביום, פאב/בר שכונתי בלילה, נפתח לפני כ-10 שנים במיקום מרכזי בשכונת פלורנטין.

הסיפור: העכברושית ואני יצאנו לדייט, רק שלא ידענו בדיוק לאן. החלטנו לבסוף לצאת לפלורנטין, בטוח נמצא כבר משהו שם.

הגענו לשכונה לקראת השעה עשר, כמובן שביום חמישי היה עמוס יחסית לאמצע השבוע ורוב המקומות היו מלאים. העכברושית היתה רעבה אז הלכנו ללני'ס, אך שם היה מקום רק בחלק של הבר בו מעשנים אז ויתרנו. במקום זאת הצעתי שנבדוק את פלורנטין 10, בכל זאת עברו כמה שנים.

בחלק המקורה בחוץ עישנו והיתה אווירת בית קפה, אז נכנסנו פנימה אל הבר שם קיבלה את פנינו מוזיקה טובה (נצ'י נצ) ואווירה קצת יותר מלהיבה.

המלצרית דאגה לנו לשני מקומות על הבר, ואנו עיינו בתפריט וחיפשנו מה לאכול לפני שכבר יהיה ממש מאוחר. התפריט מכיל הרבה מנות – ארוחות בוקר כל היום, סלטים, כריכים, פסטות ועוד, כמו גם מבחר נאה של מנות טבעוניות. אני החלטתי לנסות את הבורגר הטבעוני (49 ש"ח) עם תוספת של שעועית ירוקה. העכברושית החליטה לאחר התייעצות עם הברמנית החביבה על פסטה פונגי – שמנת ופטריות (49) בהמלצתה.

מהחבית יש את כל נציגי טמפו הקבועים פלוס קסטיל רוז' במחירים די סבירים. הלכתי על האופציה הכי טובה מביניהם – חצי פאולנר (34), כשהעכברושית הלכה על בקבוק סטרונגבו – סיידר אלכוהלי (24).

השתייה הוגשה לנו במהרה, כשברקע נצ'י נצ המשיך עם הסוואגה. הבר לא היה מלא כשהקהל הלא צעיר במיוחד הורכב ברובות מזוגות בדייט או סתם חברים.

גם האוכל לא התעכב יותר מדי. הבורגר הטבעוני היה סביר, יש טובים ממנו בעיר. השעועית הירוקה היתה כנראה משקית, הגיעה קרה בחלקה וממש לא טעימה אז ביקשתי במקום את הצ'יפס תפוחי אדמה. המנה של העכברושית לעומת זו היתה לטעמה.

בעוד אנו שותים ואוכלים התחלף הפסקול במקום לשירים מזרחיים ויווניים קלאסים משנות ה-80 (רונה), שהעלו בעכברושית זכרונות נוסטלגיים.

לאחר שסיימנו החלטנו בעקבות המלצת הברמנית להזמין גם את הקינוח הטבעוני המיוחד – סוג של בר שוקולד עם מוס עליו ובננות מסוכרות בצד (38).

זה  היה סתמי ומאכזב – משהו בסגנון ממרח שוקולד פרווה על תערובת עוגיות פתי בר, עם בננות קרות עם סוכר שרוף עליהם  – לא נראה שהשקיעו בהכנתו יותר מדי.

לשמחתי יש היום הרבה מקומות שמציעים מבחר מנות טבעוניות או אפילו 100% טבעוניים, אבל לצערי לא מעט מהם פשוט לא מספיק טובים ומשקיעים (כמו מקומות רגילים)

לקראת סיום הפסקול התחלף בחזרה לנצ'י נצ, כשלידינו היו עסוקים שלושה זוגות בלהתנשק ולהתמזמז.

שילמנו את החשבון שיצא 194 ש"ח – לא יקר יחסית, אבל גם לא זול יחסית לתמורה. כשבחוץ כמו בכל מקום בעיר, הריח הירוק היה באוויר.

לסיכום: פלורנטין 10 אולי היה פעם מקום מגניב בשכונה. היום הוא עוד בית קפה-פאב-בר סביר עם טעם של פעם, בו תמצאו אולי הכל מהכל אבל שום דבר מיוחד.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר אם לא מצאתם בסביבה מקום טוב יותר

Cocktails & Dreams – לא צריך רק לחלום

את סקר ברי הקוקטיילים אפשר למצוא ברשומה הקודמת, הפעם ראו את הסקר על מקומות אהובים בפלורנטין בתחתית

זמן: יום רביעי בלילה, ינואר 2017

מיקום: ידידה פרנקל 4 (ליד פינת ויטל), פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: בר הקוקטיילס אנד דרימס (Cocktails & Dreams), נפתח בפלורנטין לפני כשנתיים. המקום נקרא על שם בר הקוקטיילים הניו יורקי האולטימטיבי שרצה לפתוח דאג בסרט הקלאסי "קוקטייל" מסוף שנות ה-80 בכיכובו של טום קרוז הצעיר (לא אספר מה קרה בסוף למי שלא ראה).

הסיפור: העכברושית הציעה שנצא לדייט ספונטני ואני הסכמתי בשמחה. חיפשתי מקום איכותי אבל קליל יחסית, והקוקטיילס אנד דרימס, בו לא בילינו כבר זמן רב, התאים להגדרה.

הגענו אל השכונה קצת אחרי 21:00, כשמעל הבר ראינו במפתיע את השלט Benz Cocktails, מה שגרם לי לחשש שהדיינר הדרום אמריקאי Benz הסמוך השתלט על המקום. בדיקה זריזה ברשת העלתה שהבר עדיין קיים, אז נכנסנו פנימה לברר את פשר העניין.

המלצר החביב שקיבל את פנינו הסביר לנו שדווקא ההיפך קרה – הקוקטיילס אנד דרימס התרחב אל ה- Benz, אך מכיוון שהרבה מבלים אוהבים לאכול שם, הוא שמר על השם, כשהקוקטיילס אנד דרימס הוא מעין ספיק איזי בתוכו עכשיו.

20170111_211119

היה די צפוף על הבר אז התיישבנו בשולחן בצד, כשהמלצר הגיש לנו את התפריטים. תפריט הקוקטיילים כולל 12 קוקטיילים מגוונים ומעניינים (במיוחד השמות) במחיר אחיד (45 ש"ח), כשתפריט האוכל עבר שדרוג וכולל יותר אופציות כתוצאה מההרחבה של המקום.

20170111_211547 20170111_211528

העכברושית הלכה כמובן על קוקטייל פירותי ומתקתק בהמלצת המלצר – Redemption, ואני כמובן התלבטתי ארוכות עד שהחלטתי ללכת על ה- Terminator, טוויסט למנהטן לדברי המלצר. על האוכל ויתרתי הפעם כי אכלתי לפני, כשהעכברושית הזמינה לצערי המבורגר (41).

שני החדרים של המקום המאוחד היו די מלאים במבלים, כשברקע התנגנה מוזיקת רוק-בלוז טובה, בסאונד ווליום מתאימים.

תוך מספר דקות קיבלה העכברושית את הקוקטייל שלה, שהיה ע"ב רום, שקדים ובננות, והיה כמו שייק טעים, כשהאלכוהול לא הורגש יחסית. גם אני קיבלתי את הקוקטייל שלי שהיה לעניין – מעושן וחזק עם טיפה מתקתקות, אולי בגלל קליפת התפוז.

20170111_212451-copy-600x800 20170111_212446-copy-600x800 20170111_212448-copy-600x800 20170111_212450-copy-600x800

20170111_212816

בינתיים העכברושית קיבלה גם את ההמבורגר שלה (לא כזה מלהיב לדעתה, עדיף היה להזמין את הפורטובלו הטבעוני כנראה) שהגיע עם צ'יפס בטטה טעים לפי בחירתה.

נהנינו מהקוקטיילים ומהאווירה השכונתית במקום, וכיוון שהערב היה עוד צעיר יחסית החלטנו להזמין עוד קוקטייל – Hillary, לחלוק.

בעוד אנו שותים את הקוקטייל הטעים ע"ב אוזו, קינמון ותפוח מקורמל, הצטרף אלינו גם חבר הילדות שגר ליד ובדיוק הביתה מהלימודים חזר. הוא הזמין דווקא בקבוק בירה (25), והעברנו יחדיו את הזמן בכיף.

20170111_214544

ויתרנו על קינוח הפעם ולקראת 23:00, החלטנו שהגיע הזמן לסיים, שילמנו את החשבון ונפרדנו מהחבר לשלום, כשבפעם הבאה לא נחכה זמן רב כל כך עד שנחזור.

20170111_223754

לסיכום: קוקטיילים איכותיים ולא יקרים, מוזיקה טובה, אווירה שכונתית אינטימית, ועכשיו גם תפריט אוכל רחב יותר. לא צריך רק לחלום על זה, אפשר פשוט לבוא וליהנות מזה.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

ברים מומלצים בתל אביב – פלורנטין

פוסט חמישי בסדרה על ברים ופאבים מומלצים בתל אביב לפי אזורי בילוי עיקריים (ההמלצות הם רק על מקומות שביליתי בהם באופן אישי בשנתיים האחרונות) – והפעם שכונת פלורנטין.

פלורנטין, להלן השכונה, שהיתה מתחם בילוי לילי יחסית די סודי/נידח עד לפני עשור לערך, הפכה מאז למשהו שכל אחד מכיר בעיר ומחוצה לה. ריכוז וצפיפות מקומות הבילוי (במיוחד ברחוב ויטל) הינם ללא ספק הגבוהים בעיר. פעם זה הזכיר לי את אזור הוילאג' בניו יורק, אך מאז שהשכונה הפכה למתחם בילוי מיינסטרימי היא גם עמוסה מדי במבלים (מה שלא כיף לחלק מהתושבים) – במיוחד בלילות חמישי ושישי, או במסיבות רחוב שפעם היו שם נחגגות, מה שלי באופן אישי גורם בלילות אלו ממנה דווקא להתרחק.

ריבוי מקומות הבילוי (שהינם בד"כ גם יחסית די זולים לשאר העיר) מבטיח שכמעט כל אחד ימצא שם משהו שיתאים לו. אמנם בשנים האחרונות נסגרו כמה מקומות ייחודיים שהיו עליי אהובים (שטרן1, קורדוברו), אך מצד שני נפתחו גם מקומות אחרים לא פחות טובים.

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

המקומות המומלצים של עכברוש העיר (כולל קישורים לביקורות):

שאפל בר (פלורנטין 19) – מציע את החבילה השלמה: מבחר בירות, אוכל מגוון (כולל הרבה אופציות טבעוניות), שירות מצוין, הפי האוור עד 21:00 (אוכל ואלכוהול), מבצעים משתלמים משתנים בכל ערב, שידורי ספורט, ומשחקי חברה של פעם שמוסיפים להנאה.

קוקטיילס אנד דרימס (ידידיה פרנקל 4) – בר קוקטיליים אינטימי ואיכותי, בלי יותר מדי שואו וגימיקים, במחירים יחסית לא יקרים.

מסקל (ויטל 2) – טקילה בר-מסעדה מקסיקנית עם אוכל אותנטי ואיכותי, ששומר על יציבות מרשימה לאורך השנים ובו תמיד כיף לשבת לאכול ולשתות בערבים.

נורמה ג'ין (אליפלט 23) – אמנם הוא לא במרכז השכונה, אך הביסטרו בר/פאב, שמציע מבחר מרשים של בירות פרימיום וויסקי מכל העולם, כבר הפך למוסד.

ברלין בפלורנטין (ויטל 1 פינת ידידיה פרנקל 6) – בר שכונתי בהגדרה, שעבר שדרוג לאחרונה, ומציע כמה בירות איכותיות (וגם רגילות), ג'אנק טבעוני טעים ומוזיקה טובה. ירד לקטגוריה של "אפשר גם" בעקבות השינויים

 

אפשר גם:

כאמור לא חסרים מקומות בילוי אחרים בשכונה, ותיקים או חדשים (Lenny's, הודנא, פרלה, פלורנטין 10, מייט, נייט שיפט, ברלין בפלורנטיןסאצ'מו, Tony's Pizza & Bar ועוד), תלוי מה מחפשים. כדאי פשוט להסתובב, לחפש מבצעים או דברים אחרים ולהישאר במקום שאליו מתחברים.