עדכוני יום ולילה – מדרחוב שוק לוינסקי

שוב עבר זמן רב בלי פוסטים חדשים בגלל גשם, סיורי ברים ובירות ודברים אחרים

במקום זאת קבלו שוב פוסט עדכונים קצרצר ממתחם שוק לוינסקי שהפך למדרחוב מגניב לפני חודשיים:

VGF – בית קפה טבעוני ונטול גלוטן (Vegan Gluten Free), משהו שבהחלט היה חסר בשוק, שנפתח החודש על נחלת בנימין (86). עוגיות שוקולד צ'יפס, מוסים שונים, עוגות ועוד דברים מושחתים ומתוקים (וגם מלוחים ואוכל יותר רציני), טעמתי כמה דברים וכולם היו מוצלחים

פיצה LILA – המקום בסמטת השוק שעמוס כל ערב החליט שהגיע הזמן להתרחב ופתח השבוע חלל נוסף בסמוך שמסתמן יותר כמו בר לילי (מהחבית יש עדיין סן מיגל וגם סן מיגל סלקטה) – ננסה בקרוב

מעדני עופר – זוכרים שארומה לוינסקי נסגר? במקומו נפתח סניף של מעדני עופר משוק התקווה, עוד לא יצא לי לתהות על קנקנו

ביר בזאר לוינסקי – הסניף נסגר לשיפוצים בתחילת פברואר, אמור להיפתח מחדש בתחילת מרץ, נעקוב מקרוב ונדווח

פורים 2020 – חנויות הצעצועים ברחוב מטלון עמוסות בתחפושות ואביזרים לפורים. יכול להיות מגניב אם יהיה בזאר או עדלאידע במדרחוב, מה שבטוח עכברוש העיר יערוך סיורי ברים מיוחדים

מדרחוב שוק לוינסקי

פיצה, שוקולד וקרפ – סגירת מעגל

זמן: יום חמישי בלילה, ספטמבר 2019

מיקום: שוק לוינסקי / פלורנטין, תל אביב

הסיפור: בשבועות האחרונים יצא לי לבלות כמעט כל שבוע לפחות פעם אחת אם לא פעמיים באזור שוק לוינסקי והסביבה. בשעות הלילה בסיורי הברים ובירות הבוטיק, סקירה של מקומות חדשים שנפתחו, או מקומות שכבר נהפכו לשם דבר באם הם ותיקים או חדשים יחסית, וגם להסתובב בשעות היום ולקנות דברים הביתה.

תכננתי לסיים את הסבב האזורי בתחילת השבוע עם העכברושית ומיס מוואה, אך עקב אילוצי תפריט, הסתפקנו בסוף בטוני ואסתר שם לא ישבנו בערב כבר שנים.

לשמחתנו קבענו גם עם נערי הפרחים באותו השבוע, ולמרות שיום חמישי בד"כ עמוס מדי, החלטתי שננסה בכל זאת את התכנון המקורי – פיצה ב LILA בתור התחלה, ומשם להמשיך לבירה ומתוקים במקומות נוספים (קצת מזכיר את הסיבוב שעשיתי באבן גבירול לפני 3 שנים)

העכברושית ואני הגענו ככוח חלוץ אל ה LILA קצת אחרי 21:00, כשנערי הפרחים היו אמורים להצטרף בהמשך. יחסית לימי חמישי ולשעה, לא היה עומס רב מדי, ואנחנו נרשמנו ברשימת ההמתנה. אחת המלצריות שאלה אם כבר הייתי שם היום לפני כן, כנראה שזה בגלל שיצא לי להיות שם באזור הרבה לאחרונה.

תוך 10 דקות התפנה לנו שולחן בסמטא שבצד, בו התיישבנו. עיינו בתפריט הפיצות, והתחלנו בהתייעצות טלפוניות לגבי הרכבת קואליציית פיצות שתתאים לכולנו – לטבעונים ולאלו שלא.

LILA – תפריט אוכל

LILA – תפריט שתייה

נערת הפרחים ואני סיכמנו על בצלים וקונפי שום עם גבינת קשיו טבעונית (65 ש"ח). הלא טבעונים לא הגיעו להסכמה טלפונית והעכברושית החליטה בסוף להזמין את הפיצת ארטישוק (55) וללוות אותה בסיידר מאגנרס בבקבוק (28), כשאני החלטתי לוותר על הבירה שם בגלל היחס בין המחיר לכמות.

המאגנרס הגיע במהרה וגם נערי הפרחים הגיעו לבסוף, אך הפיצות בוששו מלבוא. נער הפרחים הזמין סן מיגל (22) מהחבית וגם הוא התפלא על הכמות הקטנה, כשנערת הפרחים חלקה בינתיים את הסיידר עם העכברושית.

הפיצה הטבעונית הגיעה ראשונה והיתה טובה מאוד עם בצק דק, פריך וחזק, שהחזיק היטב את רוטב העגבניות, הגבינת הטבעונית והתוספות. כשאיתה הגיעו בצד גם זיתים ורוטב הפסטו הטעים.

חלפו כ-10 דקות עד שגם הפיצת ארטישוק הגיעה. מרוב רעב נער הפרחים לא יכל היה לחכות שהפיצה תתקרר ושילם על כך. כשגם הם נהנו מהפיצה שלהם, שהשביעה אותם.

סיימנו את הפיצות, כשהשעה עדיין לא היתה 22:30. שילמנו את החשבון והמשכנו ליעד הבא.

מכיוון שהיינו בסה"כ לא מעט זמן ב-LILA, החלטתי שנוותר הפעם על הבירה ונמשיך היישר לסוף המסלול – שדרות וושינגטון בפלורנטין, שם נוכל לאכול משהו מתוק וטעים.

בדרכינו חלפנו ליד מה שהיה הביר סטיישן ועכשיו זה משהו של בשרים. מבחר ברזי הבירה עדיין שם על הקיר, מעניין מה מהן הם מציעים.

הגענו אל שדרות וושינגטון והחלטנו לוותר על המלבי וללכת על קרפ בברטון (Bretonne), הסניף הצעיר והפחות עמוס של זה מאבן גבירול. אני ונערת הפרחים הזמנו קרפ טבעוני עם שילוב של הברטונלה וקרם ערמונים, והם הזמינו קרפ עם נוטלה ובננות.

בזמן ההמתנה לקרפים, קפצנו אל ה-Coco במורד השדרה, שם זללנו כמה טראפלס טבעוניים, כשחזרנו בדיוק בזמן לקרפים שלא אכזבו.

החלטנו לסיים את הערב בזה הפעם, כשלפני שנפרדנו הסתובבנו עוד קצת ברחובות פלורנטין ושוק לוינסקי, שהיו רגועים יחסית לליל חמישי.

לסיכום: עם מבחר שכזה של מקומות באזור שוק לוינסקי ופלורנטין, כל אחד יכול למצוא וליהנות ממה שמתאים לו. ה-LILA מומלצת לחובבי הפיצה, אם כי כדאי להגיע בלילות אחרים בשבוע או בשעה מוקדמת יותר. כשהברטון הוא אופציה טובה לקינוח מתוק (אבל לא רק) אם אתם באזור.
מומלץ לבקר באזור שוק לוינסקי בלילות (כבר ציינתי את זה נדמה לי פעם או פעמיים). אם אתם לא מכירים את האזור מספיק טוב אתם מוזמנים להרשם לסיור הברים של עכברוש העיר, כשיש גם סיור מיוחד לכבוד החגים.

 

פיצה LILA – לי, לה וגם לכם

רוצים לגלות ברים אלטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

זמן: יום רביעי בערב, יולי 2019

מיקום: מרחביה 4, פינת סמטת השוק, שוק לוינסקי, תל אביב

רקע היסטורי: פיצה LILA (לילה) נפתחה לפני כשנה וחצי ע"י שני שותפים מהתחום – בוגרי טוני וספה ואייל שני (פורט סעיד, רומנו) באזור שוק לוינסקי השוקק בימים ובלילות, שעדיין לא נכבש ע"י המיינסטרים כמו במרכז פלורנטין הסמוכה.

הסיפור: קבעתי עם לפטי והראשוני באזור שוק לוינסקי, כשנטול הכינוי לא יכל להצטרף הפעם.

הגעתי לנקודת המפגש ב-20:30 אז קבענו, ומכיוון שהם עדיין התעכבו נכנסתי לסמטת השוק בה עברתי לאחרונה כמה פעמים בסיבובי הברים שלי. בסמטא, בנוסף לטוני ואסתר הותיקים, נמצאים בה גם הפיצריה החמה LILA, סניף של האוזן השלישית ובר חדש שרק נפתח – California.

נכנסתי להתרשם מהבר ומהתפריט ולמרות שהמקום נראה מעניין (אפילו שאין מבחר בירות), החלטתי שהפעם ננסה את ה-LILA ונבדוק האם ההייפ מוצדק.

ניגשתי אל המקום כשברקע רעש חזק של אזעקה מאחד מבתי העסק הסמוכים. כשזה השתתק נותר רק הרעש של הביובית שעבדה בסמטה הקטנה ליד המקום שמקשרת לדרך יפו.

למרות כל זאת לא נרתעתי ונרשמתי ברשימת ההמתנה, שהיתה די קצרה באופן מפתיע – תוך שתי דקות התפנה שולחן בפנים ובו התיישבתי.

התפריט מכיל מגוון פיצות מעניינות כשאת גבינת המוצרלה אפשר להחליף בגבינה על בסיס קשיו בתוספת של 7 ש"ח (לא ברור למה).

חוץ מזה יש גם סלטים ועוד כמה מנות נוספות, כשבגזרת השתייה יש סן מיגל מהחבית (לא ברור הגודל), כמה בירות בבקבוקים, קוקטיילים בסיסיים, יינות ועוד.

LILA – תפריט אוכל

LILA – תפריט משקאות

מכיוון שלפטי כבר אכל קודם לכן (למרות שאמרתי לו שלא) וידעתי שהראשוני לא יחלוק איתי פיצה טבעונית, הזמנתי כבר את המרגריטה (44 ש"ח) עם גבינת קשיו (7) וכוס סן מיגל (22).

כעבור כמה דקות הצטרף אליי הראשוני והציע שנעבור אל הבר אז כך עשינו. בעקבותיו הצטרף לבסוף גם לפטי (שהצליח איכשהו למצוא את המקום). הראשוני ניסה לשכנע אותו לחלוק פיצה ואחרי שכנועים הצליח להוציא ממנו התחייבות לשני משולשים של הפיצה הירוקה (55), כששניהם הזמינו גם הם סן מיגל בלית ברירה.

בינתיים הבירה והפיצה שלי כבר הגיעו. הפיצה אמנם היתה שרופה קלות בקצוות של הבצק שהתנפח אך זה לא הפריע לי מכיוון שהשילוב של השאר היה מצוין – עובי הפיצה, הכמות והטעם של רוטב עגבניות, הגבינה הטבעונית, עלי הבזיליקום וגם רוטב הבזיליקום הטעים שהגיע בצד. כוס הבירה היתה די קטנה (250 מ"ל?) ולא הצדיקה את תמחורה, כשהראשוני ביקש מהברמן שהפיצה שלהם לא תצא שרופה.

ישבנו על הבר, לפטי היה עסוק ברכילות חברתית של העבודה בווטסאפ, ומולנו הפיצות יצאו מהתנור בקצב של פס נע. כעבור מספר רגעים הפיצה שלהם הגיעה, לא שרופה, ולדבריהם היתה נחמדה אך לא מדהימה, מה שאולי גרם להם לעבור לשיחה מרתקת על נדל"ן ברמת גן.

בשלב מסוים החשמל במקום קפץ, אך אנחנו לא ניצלנו את המצב וחיכינו שיחזור כדי לשלם את החשבון.

כשיצאנו המקום היה מלא, כשלא מעט המתינו בחוץ לפיצה טייקאווי או למקום שיתפנה. אם היו לנו קצת עגילים והיינו טיפה יותר צעירים/היפסטרים היינו משתלבים בהם היטב.

טיילנו קצת באזור של שוק לוינסקי, בביר בזאר היתה הופעה, כשהטחינייה, בה הייתי רק שבועיים לפני כן, היתה סגורה (בבדיקה שלאחר מכן בדף הפייסבוק של המקום התברר שהבעלים ויתרו על הלילות ועובדים רק בשעות היום מ-11 עד 18, חבל).

לסיכום: ה-LILA בהחלט מתאימה לי, לה ולכם. מקום שמשלב אווירה קלילה ומגניבה עם פיצה טובה, גם בירה טובה בצד היתה רק מוסיפה.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

כמו צועני – מיקלר וחברים

רוצים לגלות ברים אלטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

זמן: חמישי בלילה סוף מרץ 2019

מיקום: נחלת יצחק עד פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: מבשלת מיקלר (Mikkeller) הינה אחת ממבשלות בירות הבוטיק המובילות בעולם, כשבמקור היא היתה מבשלה "צוענית", כלומר מבשלת את המתכונים שלה במבשלות אחרות, אך מאז פתחה גם שתי מבשלות בארה"ב. בנוסף מפעילה המבשלה ברים ייחודיים ברחבי העולם, מתוכם בבר בבנגקוק ובסן פרנסיסקו יצא לי לבלות. כמו כן יש למיקלר שיתופי פעולה עם מבשלות אחרות, אפילו בארץ הם הוציאו עם מבשלת אלכסנדר את ה Milk&Honey, Green Gold ו- Holy Fruit, כשמהשתיים האחרונות שתיתי לשמחתי כבר לא מעט גם מבקבוקים וגם מחביות (ניתן למצוא בעיקר בסניפים השונים של ביר בזאר).

הסיפור: הקורא האדוק והבלוגר המכובד בפני עצמו ניימן פרסם שמתחילים לשווק את הבירות של מיקלר בארץ, ואפילו יתקיים אירוע השקה חגיגי לכבוד כך בחנות של הביר אנד ביונד – Beer & Beyond.

למרות שהחנות נמצאת בנחלת יצחק, על גבול גבעתיים, אזור שלא יוצא לי לבלות בו כמעט בכלל, החלטתי ללכת בכל זאת והצעתי למספר חברים להצטרף, כאשר לשמחתי שניים מהם הסכימו – הלריס ומספר הסיפורים.

הגעתי אל שכונת השינה בסביבות 20:30 ונכנסתי למבנה המסחרי ביגאל אלון בו נמצאת החנות שם נערך אירוע ההשקה. במתחם היו בסביבות 30-40 ביר גיקס שבאו לטעום את הבירות של מיקלר – 6 חביות (IPA, PA, Berliner, Pilsner, Seisson ו- Chipotle Porter), כאשר כרטיסיה ל-3 טעימות של 200 מ"ל עלתה 50 ₪ (כולל כוס מתנה).

מכיוון שלא הייתי בטוח שאגיע, לא שילמתי על הכרטיסיה מראש ונאלצתי לעמוד בתור (יש רק קופה אחת, חבל שלא נערכו עם עוד מסופון) כדי לרכוש אחת, כשלשמחתי הצטרף אליי מספר הסיפורים כעבור מספר דקות.

כשהגיע תורנו רכשנו 3 כרטיסיות,  כשבדיוק אז הצטרף אלינו גם הלריס, ויכולנו להתחיל סוף סוף בטעימות. את הסיבוב הראשון שתינו בחוץ, כשמספר הסיפורים פינק אותנו בתפוצ'יפס מהסופר הסמוך של הקופיקס. אני התחלתי עם ה-IPA, שהיתה טובה אבל לא מיוחדת מדי.

לסיבוב השני לקחתי את הצ'יפוטלה פורטר – בירה כהה, כשהטוויסט החריף הורגש בה במידה ראויה, בירה מיוחדת וטעימה. לקינוח לקחתי את הברלינר – בירה חמוצה עם פסיפלורה, מרגישה יותר כמו יין/סיידר חמוץ מאשר בירה, מומלצת רק למי שאוהב/מכיר את הז'אנר. בין לבין דיברתי גם עם מנהל המותג של מיקלר בארץ, שסיפר שבינתיים, חוץ ממכירה בבקבוקים בחנויות, יהיו בירות מהחבית רק בפורטר אנד סאנס ובבר ידוע ששכחתי את שמו בירושלים, עד שיראו איך זה יתפוס, בכל זאת מדובר בבירות לא זולות.

הערב היה עוד צעיר, החלטנו לחצות את איילון מערבה ולנדוד לכיוון שוק הכרמל/דרום העיר, בלי יעד מוגדר עד שהגענו לפלורנטין בסופו של דבר.

החברה היו רעבים אז הלכנו לפיצה המפורסמת של ג'וזפה, שם התברר לי שיש גם אפשרות טבעונית כולל לפצל פיצה לרבעים. לקחנו מגש גדול ממנו רבע טבעוני (גבינה של משומשו) עם פטריות וברוקולי. אכלנו בחוץ על הרחוב כשהפיצה היתה נחמדה בלבד לטעמי – רוטב העגבניות פשוט לא הורגש מספיק.

המשכנו לנדוד כמו צוענים ברחובות פלורנטין, כשבדרך המספר מפליא בסיפורים, עד שהגענו לשדרות וושינגטון שם נכנסנו לחנות השוקולד הטבעונית – Coco. קנינו קצת לאכול במקום ממגוון השוקולדים המפתים, ולקחתי גם הביתה מארז טעים לעכברושית.

חיפשנו עוד מקום חי והומה לבירה, כשהשאפל היה בדיוק ליד. התיישבנו על הבר, שתינו בירות, שמענו עוד סיפורים מהמספר, שיחקנו באפליקציה Think Fast עם בנות שישבו על הבר לידינו, וגם קצת טאקי בינינו. השעה היתה מתישהו אחרי חצות כשסיימנו את הערב (ככה זה כשיש שעה פחות לישון בעקבות המעבר לשעון קיץ) והמשכנו את הנדודים בחזרה הביתה.

מהגברת הזקנה למשרת הנודע – אין כמו יפו בלילות

אין כמו יפו בלילות
אין כמו יפו בעולם
כשעוברות החתיכות
עם שפתיים צבע דם. ……

…..בוא נשתה חביבי בירה
כל אחד יגמור עשרים
ונראה אצל אלוירה
מה עושים החברים….

מתוך "אין כמו יפו בלילות" (חיים חפר)

זמן: יום שני בלילה, יולי 2018

מיקום: סמטת רבי חנינא, שוק הפשפשים, יפו-תל אביב

רקע היסטורי: הגברת הזקנה The Old Lady הינו בית אוכל / בר פיצה שנפתח לפני יותר מחצי שנה בפינת מרכזית בשוק הפשפשים היכן ששכן פעם בר הג'יבריש ואחרים. הפספטרו Paspartu (משרתו של פיליאס פוג מהספר "מסביב לעולם ב-80 יום") נמצא בהמשך אותה סמטה ולו יש כבר ותק של כ-5 שנים.

הסיפור: מפגש בירה עם החבורה מהעבודה הקודמת זו כבר מסורת. עם החברים מהעבודה הנוכחית זה היה יותר בעייתי לארגן מפגש שכזה, אבל בסוף זה הצליח. אחרי שחלק ניסו למשוך לראשון (?) התפשרנו על יפו, כשהבשלן העולה הציע את הגברת הזקנה שם הוא כבר בילה ונהנה.

הגענו אל המקום בטפטופים קצת אחרי 21:00, המקומות הרבים במתחם השוק היו מלאים בחלקם, כשהגברת הזקנה היתה יחסית די ריקה ולא היינו בטוחים אם נשב שם. בסופו של דבר כשהגיעו כולם החלטנו להישאר והתיישבנו בשולחן מוגבה בחוץ.

התפריט של המקום מכיל מבחר פיצות מעניינות, כשבגזרת השתייה יש מהחבית את נציגי טמפו הפשוטים – פאולנר, מכבי, גולדסטאר ו"לא מסוננת".

החברים הזמינו ביניהם כמה פיצות לחלוק, חוץ מ"שומר הכשרות והחדשנות המודרני" שלא הזמין מכיוון שיש שם פיצות שמערבבות בשר וחלב. הוא אפילו לא היה מוכן לאכול מהפיצה הטבעונית שהרכבתי לי (57 ש"ח כולל תוספת), כשבנוסף הזמנו גם כמה קנקני בירה לחלוק בהם מכבי (50) ופאולנר (70).

הפיצה הטבעונית היתה טעימה כשחיסלתי לבד את המגש הלא קטן, וגם החברים נהנו מהפיצות שלהם, כשהמקום והשוק מסביבנו המשיך להתמלא, אך לא הגיע למצב צבירה עמוס מדי.

הזמן חלף בלי ששמנו לב, כשהשעה היתה כבר 22:45 כשהחלטנו להמשיך ליעד אחר באזור ולכן שילמנו את החשבון.

עברנו בסמטה המקבילה להגיד לחבר אחר מזל טוב, כשחלפנו ליד האקבר והשאפה שהיו מפוצצים כפי שהם לרוב. הגענו אל הפספרטו שנמצא בקצהו של המתחם, זה לא היה מלא במיוחד ואנו התיישבנו שוב בחוץ בשולחן מוגבה.

שמחתי לגלות שתפריט הבירות מהחבית עבר שדרוג מאז הפעם האחרונה שהייתי במקום, כשחוץ מזה יש מגוון מרשים של בירות בוטיק שונות בבקבוקים, כולל ישראליות שעדיין לא יצא לי להכיר.

בעוד החברים הזמינו בירות יחסית סטנדרטיות בחרתי אני בירת שיטה סטאוט בבקבוק (32) של מבשלת שיטה מערד. זו היתה טובה =  מרירה כמו סטאוט, אך לא כמו גינס, עם טעמי קלייה.

תוך כדי ניגשה אלינו אשת מכירות צעירה וניסתה לעניין אותנו להתקין אפליקציה חדשה של Glassify – סורקים את תחתית כוס הבירה ומקבלים הטבות כלשהן בהמשך לפי כמויות השתיה. זה הסביר את המדבקות בתחתית הכוסות, אך לא את המודל העסקי של האפליקציה, שאותה להסביר לנו לא ידעה.

השוק מסביבנו נשאר די שוקק יחסית לאמצע השבוע ושעה שכזאת, ואנו שתינו לאיטנו בהנאה עד קצת לפני חצות.

לסיכום: לגברת הזקנה יש פיצה טובה, לפספרטו יש בירות – איכותיות ומגוון, כל אחד בפני עצמו נחמד אך שילוב ביניהם היה יכול להיות מצוין. מכיוון שהם אחד ליד השני (וליד מקומות רבים נוספים), כמה טוב שאפשר פשוט לעבור מכאן לשם.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר למתחם שוק הפשפשים – כדאי לבקר, רק לא בסופי שבוע (חמישי עד שבת) אז עמוס ביותר

Tony's – Pizza & Bar האפי האוור כל הערב זה דבר נהדר

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

זמן: יום שני בלילה, אוגוסט 2016

מיקום: ויטל 10, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי:  Tony’s – Pizza & Bar (טוני'ס פיצה ובר) נפתח לפני כשלושה חודשים היכן ששכן הבר של הדאנסינג קאמל (לא הפאב שבמבשלה), שהצליחה להחזיק שם מעמד כמה שנים באופן מפתיע יחסית ליחסי הציבור שלא היו לו כמעט בכלל.

הסיפור: העכברושית ואני יצאנו לדייט ספונטני והתלבטנו לאן, הצעתי שננסה את ה Tony’s בפלורנטין, לידו עברתי כמה פעמים בחודשיים האחרונים ונראה מקום נחמד, במיוחד שהוא מציע כל הערב 1+1.

השעה היתה 21:30 כשהגענו אל המקום. בניגוד לפעמים קודמות שלידו עברתי, הפעם הבר היה די ריק, ולא היתה בו אווירה מסיבתית, אולי זה מכיוון ששודר בו משחק כדורגל על המסך הענק.

בכל זאת רצינו לנסות את הפיצה, זאת גם מכיוון שיש פיצה טבעונית, שאלנו את הבעלים/ברמן אם אפשר רק חצי פיצה לכל אחד להזמין. הבעלים אמר שאי אפשר אך נתן לנו פתרון אחר כשאמר שאפשר לחלק את הפיצה השלמה לשני חלקים – אחד רגיל ואחד טבעוני (עם גבינה טבעונית כמו שאפשר לקנות בסופר), אז החלטנו להישאר ואותה להזמין (49 ש"ח).

עד שהפיצה תהיה מוכנה הזמנו את השתייה. במקום מבחר ברזים לא רע – מב"י הסטנדרטיים (טובורג, סטלה, וויינשטפן וכו') וגם קסטיל רוז', ברבר וטוכר בנוסף, כשהחביות נשמרות בחדר קירור מיוחד שמימי הדאנסינג קאמל נשאר. העכברושית הזמינה בקבוק סיידר תפוחים של סאמרסבי (36), ואני החלטתי להתחיל הפעם עם משהו קצת מתקתק וחזק – שליש קסטיל רוז' (36).

20160815_213811

היינו קצת רעבים, וראינו לידינו שמבלים עם צ'יפס מהאמסטרדם פרייס הסמוך אל המקום נכנסים, אז שאלנו את הברמן אם זה בסדר מבחינתו שגם אנחנו נביא, ולו לא היתה עם כך בעיה. הזמנתי מנה קטנה עם 3 רטבים (16 ש"ח) – מקסיקני, קטשופ ומיונז (בשביל העכברושית), כשהצ'יפס היה פריך וטעים.

20160815_214347

בדיוק כשסיימנו את הצ'יפס, הגיעה אלינו הפיצה. זאת היתה נחמדה בלבד, כשרוטב העגבניות לא הורגש בה מספיק (וכך אמרנו בסוף גם לבעלים). תוך כדי המשכתי לסיבוב שני במסגרת ה-1+1, הפעם משהו יחסית קליל – שליש סטלה.

20160815_215558

סיימנו ושילמנו את החשבון, כשהפעם החלטנו לוותר על קינוח במקום אחר.

20160815_222446

לסיכום: הטוני'ס הוא מקום נחמד להעביר בו ערב של פיצה ובירה משתלמת במסגרת המבצע, רק צריך לשים לב מה האווירה. אם זו לא מתאימה לכם לאותו רגע יש מספיק אופציות טובות אחרות בסביבה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר