סיכום העשור של עכברוש העיר – חלק ב' (ראו חלק א' למי שפספס)
נזכרתי במשהו ב-ח'
חו"ל – סצינת המבשלות ובירות הבוטיק פורחת גם שם, וגם המקומות הטבעוניים כמובן (בנגקוק, סן פרנסיסקו, ניו יורק, אזור ניו אינגלנד, מדריד ועוד)
ונמשיך מאיפה שהפסקנו…
כיכרות – עדיין לא כמו בחו"ל, אבל בעשור האחרון התחזקו גם מקומות הבילוי סביב הכיכרות המרכזיים בעיר (הבימה, רבין, דיזנגוף)
לוינסקי – כבר בתחילת העשור היו לא מעט אופציות ליליות מעניינות בשוק לוינסקי (שהפך עכשיו למדרחוב). כשאל אלו מצטרפים כל הזמן עוד שלל מקומות בילוי מגוונים. אך בניגוד לשכונת פלורנטין, רובם לא מרוכזים בשטח מצומצם מדי, מה שלא מעמיס על האזור יותר מדי מבלים, ושומר עדיין על האזור מלהפוך למיינסטרים להמונים (אני באופן אישי מבלה שם אחת לשבוע שבועיים, בבוקר לקניות או בלילה בסיורים)
לילנבלום – בתחילת העשור היה אחד ממוקדי הלילה החמים של תל אביב עם שלל ברים באווירה סליזית (שסק, מישמיש, ננוצ'קה, אברקסס, צוזאמן, לילינבלום 19, לימה לימה ועוד), היום רובם כבר לא שם ומהרחוב נשארו בעיקר זכרונות ומסעדות
מסלולים – ברי המסלולים פרצו אל חיינו בסוף שנת 2011 עם המזג, שהציע דיל די פשוט – תשלום קבוע עבור שתייה ללא הגבלה של משקאות לפי מסלולים, קונספט שמשך אליו המון מבלים צעירים. מהר מאוד נפתחו עוד ברים רבים כאלו כפטריות אחרי הגשם (חלקם של אותם בעלים – ביגי זי, טנג'יר), כשאחרי שנרגעה ההתלהבות שרדו רק חלק. לבר זה בהחלט משתלם (והוא גם מרוויח על האוכל), כי תכלס אם אתם לא שתיינים כבדים, כנראה שזה לא באמת מוזיל את המחירים – בסופו של דבר תשלמו את ה-70 ש"ח בערך ותשתו מקסימום ליטר בירה סטנדרטי / 3 כוסות יין.
מגה ברים ומתחמי בילוי – זוכרים את הקלרה, גוסיפ, אפטאון, גלינה וכו' (ואיתם השאיפה של העירייה להעביר את חיי הלילה לנמל ולארבעה). מתישהו באמצע העשור הם די נעלמו מחיינו (או לפחות כך נראה לי בגלל שהתבגרנו) וטוב שכך. במקומם נכנסו סוג אחר של מתחמי בילוי מרוכזים בהם ניתן למצוא חוויות בילוי מגוונת – כשבית רומנו (התדר, רומנו ואירועי קונספט), סמטת הר סיני ובית הכנסת הגדול (פורט סעיד הפופולרי, התאילנדית בהר סיני, שישקו, סנטה קתרינה ועוד), והכולי עלמא הם הבולטים
נובורישים – מסעדות יוקרתיות ונובורישיות נפתחות ונסגרות. בעשור האחרון צצו להם גם לא מעט ברים לנובורישים/בורגניים (דלידה, צ'יקטי לדוגמא) -לא בדיוק מסעדה, כביכול עם אווירה של בר, כשמה שבטוח שהכל בהחלט די יקר
סיבוב ברים – ריבוי מקומות הבילוי בתל אביב, והעובדה שהעיר לא גדולה והם יחסית מרוכזים, מאפשר לצאת לערב של סיבוב ברים בשילוב אוכל, קונספט, בירות בוטיק, או סתם להראות לתיירים מקומות מעניינים
עישון – בתחילת העשור היתה מלחמה גדולה על העישון בברים, עם פקחים, דוחות, תלונות ועוד. הנושא ירד בינתיים מהכותרות, אבל היום במרבית הברים לא מעשנים בפנים (גם כחלק מתרבות הישיבה על הרחוב), ויש הפרדה כזו או אחרת עמה הרוב יכולים לחיות (תרתי משמע), מה שמאפשר לציבור הלא מעשן לצאת ובלי חשש לבלות
פיק אפ – עוד טרנד חזק שנעלם לאורך העשור עם ברים מוכרים רבים שנסגרו (בעיקר על בן יהודה) – אליעזר וה Friends לדוגמא שהיום יש שם חנות להדפסות (מי היה מאמין). כשעדיין ניתן למצוא בעיר ברי פיק אפ (בעיקר באזור אלנבי)
צ'ינגלה – לפני עשור זה לא היה, אבל היום את ריח הקנאביס אפשר להריח בלילות כמעט ליד כל מקום כשמסתובבים ברחובות
קוקטיילים – בתחילת העשור היה בעיר את ה-223 ששם את הקוקטיילים על המפה. השותפים שיצאו ממנו התפצלו ופתחו עוד ברי קוקטיילים מוצלחים ברחבי העיר (בל בוי, ספייסהאוס ואחרים), האימפריה של האימפריאל שהתפשטה (לה אוטרה, בושוויק, פונטנה), האחים אבידן (עם קונסיירז' ועוד) ואחרים (ג'אספר ג'ונס, דאבל סטנדרט) שנכנסנו לתחום. כשהיום אפשר למצוא בעיר ברי קוקטיילים למכביר, וכל הזמן נפתחים גם חדשים (בולטים בשנה האחרונה – קאנטרי קלאב, הונולולו ופנטסטיק)
רשתות – זוכרים את האוטו 76 על שלושת סניפיו בתל אביב? ה MASH שהפך לרשת אף הוא? דרינק פוינט? האירוניה היא שהיום ניתן למצוא עדיין סניפים של האוטו בפרברים אך בעיר כבר לא
שוק הכרמל והאזור – לצד המקומות הותיקים (המנזר, נורמן, פראג הקטנה, סלון ברלין), נפתחו עוד הרבה מקומות בילוי ליליים בכל האזור שמסביב – בכרם, בסמטאות השוק ובאזור מדרחוב נחלת בנימין (גוגיס, הנסיך, ביר בזאר, מוניס בכרם ורבים אחרים)
תל אביב – כי גם עם כל החסרונות והבעיות, אין על העיר הזאת! מקווה שהעשור הקרוב יביא איתו הרבה טוב
