זמן: יום חמישי בלילה, דצבמבר 2018
מיקום: לילינבלום 39, תל אביב
רקע היסטורי: אבוקדה Avocada הינה מסעדה שמוקדשת לאבוקדו, כמוה יש כבר כמה בעולם (טוקיו, אמסטרדם, ניו יורק ועוד). המסעדה נפתחה לפני כחודש, כשעל התפריט אחראי השף טל דדון שבעברו זכאים, ננוצ'קה ואנסטסיה, אך הפעם המקום הוא לא טבעוני בלבד.
הסיפור: כשהייתי צעיר יותר ממש לא אהבתי אבוקדו, רק בצורתו כמרכיב בגווקאמולי אולי. אך עם השנים הטעמים משתנים והיום אני דווקא אוהב אותו וכמוני גם העכברושית, לכן כשנפתח האבוקדה היה זה רק טבעי שנצא לשם לדייט זוגי בהקדם.
הלכנו ברחובות ההומים של תל אביב בלילות חמישי, כשהגענו אל המקום לקראת 21:30. המסעדה היתה מלאה (אי אפשר להזמין מקום מראש), אז התיישבנו בינתיים בשולחן קטן בחוץ ועיינו בתפריטים עד שיתפנה לנו מקום על הבר בפנים.
לאבוקדה יש שני תפריטי אוכל – אחד ללא מוצרים מהחי (כלומר טבעוני) ואחד רגיל שכן כולל כאלו לחלשים. כל אחד מהם מכיל שתי מנות ראשונות, שלוש-ארבעה מנות עיקריות וקינוח אחד או שניים. חוץ מזה יש גם תפריט ספיישלים וכמובן גם תפריט משקאות עם יינות, קוקטיילים מעניינים ואפילו כמה בירות מהחבית.
אבוקדה – תפריט ללא מוצרים מהחי
אבוקדה – תפריט
אבוקדה – תפריט ספיישלים
התלבטנו והתייעצנו עם המלצרית מה להזמין (אגב גם לפה הקידמה הגיע בצורת טאבלטים – כבר מקום שלישי בעיר בחודש האחרון שבכך נתקלתי). בסוף בחרנו מהספיישלים את הברוסקטת פטריות (57 ₪) והסביצ'ה (48) ששתיהן טבעוניות. ומהתפריט הרגיל (הטבעוני) את הראשונה (24) וחצי מנה מגי ושרי (34). בדיוק שסיימנו את ההזמנה על הבר מקום התפנה (וטוב שכך, כי היה פחות נעים עם המעשנים בחוץ), אז עברנו פנימה והשלמנו את ההזמנה של המשקאות דרך הברמן – דאקירי אננס (42) לעכברושית, גרין ליף (44) בשבילי.
האווירה בפנים היתה קלילה ונעימה, כשדי הרבה מלצריות יחסית, עם סוודרים די דומים כולן, באו והלכו כל הזמן. הברמנים נראו די דומים עם הזקנים, ודווקא במטבח היה דווקא צוות מגוון לחלוטין.
עברו פחות מ-10 דקות עד שהמנות התחילו להגיע לשולחן. ראשונה הגיעה דווקא מנת הברוסטקת פטריות – כשמה כן היא, ברוסקטה ועליה טחינה, הרבה סוגי פטריות טעימות עשויות היטב וחתיכות אבוקדו כמובן. מנה שממנה העכברושית התלהבה – המוצלחת ביותר לטעמי וטעמה. איתה הגיע גם הדאקירי של העכברושית שהיה מתקתק וחמצמץ בדיוק כמו שהיא אוהבת.
אחריה הגיעה חצי מנת המגי ושרי – מיקס של עגבניות, עם חתיכת אבוקדו גדולה בפנים, שומשום שחור, בצל וקצת עלים, ששחו ברוטב טחינה ומקדמיה דליל. העכברושית לא התלהבה מההמנה, כשהיה אפשר להפחית או לשנות את הרוטב למשהו ע"ב שמן זית, בלסמי, חרדל ולימון שהיה עובד טוב יותר לדעתי.
עוד כמה דקות חלפו וגם הקוקטייל שלי הגיע והיה נחמד, ואיתו גם יתר המנות.
ראשונה – לחם מחמצת ולחם לבן קלוי עם קצף (?) עגבניות וטחינה אבוקדו (העכברושית פחות אהבה), שעליה אין יותר מדי מה לכתוב.
סביצ'ה – קינואה שחורה עם חתיכות אבוקדו, אננס, פפאיה, עלים, ששחו בקרם מקדמיה עם רטבים חמוצים. מנה מתוקה חמוצה ודי טעימה, אך שוב קצת יותר מדי רוטב דליל, שרובו נשאר בצלחת.
לקינוח העכברושית הזמינה את הפנקייק (36), שאינו טבעוני, אך איתו באה גלידה אמריקאית עם אבוקדו שדווקא כן. הגלידה הגיעה די מהר והיתה קלילה, מתוקה וטעימה. הפנקייק התעכב קצת, אך הגיע לבסוף והיה די גדול וחביב – העכברושית כבר אכלה יותר טעימים ומפנקים, כשהרוטב הדרים ורימונים היה לדבריה טעים.
החשבון יצא 280 ₪, לא נורא יחסית.
לסיכום: לאבוקדה יש קונספט מעניין ומרענן, במיוחד למי שאבוקדו אוהב. האווירה והשירות טובים, כשיש מנות יותר מוצלחות, אך יש גם כאלו שקצת פחות מלהיבות.
מכיוון שיש כבר מקום מוצלח לא הרחק משם עם קונספט של טחינה (הטחינייה), אפשר לשלב אותה בצורה קצת פחות דומיננטית בתפריט.
3 כוכבים בסולם עכברוש העיר לאבוקדה – אפשר לבקר, ממליץ לחכות עוד קצת עד שיבשיל לגמרי
