שאטו שועל – חולש על הפינה

ויש גם סקר בסוף הפוסט

זמן: מוצ"ש, אוקטובר 2016

מיקום: מלכי ישראל 19 (פינת בן גוריון), כיכר רבין, תל אביב

רקע היסטורי: בר היין שאטו שועל (Chateoo Shual) נפתח לפני כ-4 וחצי שנים, בפינה ממנה הכל התחיל, ע"י קבוצת שותפים מכמה מקומות מוצלחים בעיר בהם הזוריק, המעוז ואל וסינו (שהיה פעם השכן לאלו מכם שעוד זוכרים).

הסיפור: עבר זמן מאז שהעכברושית היינו בדייט זוגי, אז קבענו לצאת לכבוד מאורע חגיגי. השאטו שועל, בו לא היינו כבר כשנה וחצי נראה לי מתאים, כשהזמנו מקום ליתר ביטחון לשעה 21:00 (לאחר מכן לא שומרים).

הגענו לפינה רק לקראת 21:20, ומרחוק היה נראה שיש בחוץ הרבה אנשים, אז כבר חשבנו שאיבדנו את המקום שהזמנו. לשמחתנו גילינו שהשולחן, אותו אחד בו ישבנו גם בפעם שעברה שהיינו, עדיין נשמר לנו.

המקום הנעים והירוק, בו יש מקומות ישיבה מגוונים עם רהיטים שונים, היה מלא במבלים בחוץ וגם בפנים. חיכינו מספר דקות עד שהמארחת שהושיבה אותנו נזכרה להביא לנו את התפריטים.

20161001_212558

התפריט נשאר פחות או יותר אותו הדבר (גם המחירים לא עלו כך נראה) ומחולק לקטגוריות של יינות ומשקאות שונים, מנות ירקות, דגים, גבינות, בשרים ועוד.

בגזרת השתייה הזמנו קרף יין הבית – קברנה פטיט סירה (75 ש"ח), בדיעבד לא בטוח שלא היה משתלם להזמין יותר פשוט שתי כוסות בלבד. בגזרת האוכל התמקדנו בגזרה הצמחונית ולאחר בדיקה עם המלצרית הנאה והנחמדה בחרנו להזמין לחם הבית (19), אגוזי מלך ושקדים קלויים (16), סלט רוקט ועדשים שחורות (32) וחגיגת עגבניות (36) עם הגבינה בצד.

20161001_212737

עם היין הוגש לנו גם שוקולד מריר של ולרונה. בד"כ המריר האיכותי שלהם הוא ללא חלב ולכן מתאים לטבעונים, אך המלצרית לא היתה בטוחה וגם לא הצליחה לברר בכמה אחוזים מדובר כשבדקה עם האחראים.

20161001_213736

נראה שהיה קצת בילבול עם מספרי השולחנות, אך בסוף קיבלנו את המנות. האגוזים/שקדים מאוד טעימים, אך מנה זו מתאימה לקבוצה קצת יותר גדולה משני מבלים. הלחם היה פריך וטעים, כך גם הסלטים המרעננים והלא כבדים.

20161001_215107

כשסיימנו המלצרית שאלה לגבי קינוח. היא המליצה לנו על הסופלה הטבעוני המוצלח, כשבדקתי בביקורת הקודמת על המקום וראיתי שבאמת נהנינו ממנו אז. למרות זאת החלטנו עליו לוותר ולאכול קינוח במקום אחר.

אחרי ששילמנו את החשבון, חצינו את כיכר רבין (ראו סקירה של מקומות הבילוי באזור)  והלכנו דרומה על אבן גבירול עד הברטון קרפרי מקומי, בו אכלתי עם התעשיין שבוע קודם.

20161001_222414

הפעם הזמנו את הקרפ עם ממרח השוקולד והחמאת בוטנים, בלי שברי הבייגלה כדי שיהיה קצת פחות מלוח. הקרפ היה טעים, אך עדיין קצת מלוח (כנראה שמדובר בחמאת בוטנים עם מלח), בפעם הבאה ננסה משהו קצת יותר מתוק.

20161001_225056

לסיכום: השאטו שועל שומר על יציבות מרשימה וחולש על הפינה – בר יין עירוני ולא פלצני שמתאים לכל מפגש או מאורע.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

מודעות פרסומת

ברים מומלצים בתל אביב – כיכר רבין

פוסט שני בסדרה על ברים ופאבים מומלצים בתל אביב לפי אזורי בילוי עיקריים (ההמלצות הם רק על מקומות שביליתי בהם באופן אישי בשנתיים האחרונות) – והפעם כיכר רבין כולל העליה לכיוון כיכר מסריק שנמצאת חצי דקה הליכה משם.

שלא כמו שוק לוינסקי בלילות, את כיכר רבין כולם מכירים, זוהי הכיכר המרכזית בתל אביב (ואפילו במדינה) בה יש כל הזמן אירועים, עצרות, הפגנות והרבה מקומות לבלות – ברים, בתי קפה, מסעדות, מזללות ועוד.

לשמחתנו, ועל מנת לכסות את העלויות הקבועות, מציעים רוב הברים באזור מבצעים משתלמים בהפי האוורס בשעות הערב היחסית מוקדמות (עד 21:00 לרוב).

ויש גם סקר בסוף – אלו מקומות אתם אוהבים באזור הכיכר?

המקומות המומלצים של עכברוש העיר (כולל קישורים לביקורות):

שאטו שועל (מלכי ישראל 19) – בר יין תל אביבי תוסס, עם אוכל טוב שמתאים לכל מפגש חברתי כלשהו.

מתתיהו – בר שכונתי תל אביבי עם אוכל מגוון והפי האוור משתלם, כשעם מקשוף ולה-שוף מהחבית המקום משתדרג.

פולהאוס (מלכי ישראל 4) – בר קוקטיילים אינטימי ואיכותי. כשבאים צריך רק לוודא שהוא לא משמש עדיין כחדר העישון של הלואי.

 

אפשר גם:

לואי (מלכי ישראל 4) – בר שכונתי עירוני עמוס עם היצע בירות נרחב ביותר, אבל יקר ולא משתלם שלא בהפי האוור.

שם טוב – עוד בר שכונתי טיפוסי עם מבצע משתלם על האוכל והאלכוהול בהפי האוור – 50% על הכל, מה שלא מכריח אתכם להזמין יותר אם לא בא לכם.

לבובסקי (מלכי ישראל 11) – בר/מסעדה סולידי ורגוע יחסית מול הכיכר, שמציע אוכל מגוון, ומחירי בירה שפויים גם לא במבצע.

לילוש – אמנם לא בר אלא ביסטרו שכונתי, אבל אוכל מצוין, אלכוהול זול, ואווירה נעימה וידידותית.

בר לבובסקי – טיפוס סולידי

זמן: יום רביעי בערב, ינואר 2016

מיקום: מלכי ישראל 11, כיכר רבין, תל אביב

רקע היסטורי: הבר לבובסקי (Bar Lebowski), על שם כוכב הסרט של האחים כהן, נפתח לפני כחצי שנה ע"י קבוצת שותפים מבעלי הג'יבריש, פלורנטין 10 ועוד, היכן ששכן לפני כן קפה העירייה.

הסיפור: אחרי זמן רב שלא יצאנו יחדיו, קבעתי עם לפטי, הראשוני ונטול הכינוי לבירה. מכיוון שקבענו בשעה מוקדמת יחסית, החלטנו לצאת לאזור כיכר רבין/מסריק לנצל את השעות השמחות הארוכות יחסית (עד 21:00) באחד הברים שבאזור.

רוב הברים היו מלאים, ואנו הלכנו אל הבר לבובסקי, שדווקא היה די ריק יחסית. המקום לא גדול יחסית, בפנים בר קטן כשמעליו ציור קיר שמתאים לשם (ראו תמונה גם בהמשך), ועל הרחוב אזור מקורה ובו שולחנות ישיבה.

בר לבובסקי

השעה היתה כמה דקות אחרי 21:00 כשהתיישבנו על הבר. למרות זאת הסכים הברמן להכיל עלינו את מבצע ההפי האוור של ה- 1+1. מהחבית אפשר למצוא במקום את הבירות הסטנדרטיות של טמפו (גולדסטאר, פאולנר, הייניקן ומרפיס), לפחות גם בכוסות סטנדרטיות ובמחירים סבירים (26 לחצי גולדסטאר, 29 לשאר), כשיש גם יינות, בקבוקים, קוקטיילים ועוד.

בר לבובסקי - תפריט

לבובסקי – תפריט אלכוהול

נטול הכינוי (ששכח את הארנק בבית – כמה נוח) הזמין חצי פאולנר (29 ש"ח), לפטי שנהג ואני שהייתי קצת מצונן הזמנו שנינו רק שליש פאולנר (24) בידיעה שנקבל גם שליש נוסף במסגרת המבצע, והראשוני הזמין כמובן קוקטייל – אייריש מלון סאוור (42).

תפריט האוכל במקום מגוון ומכיל ארוחות בוקר, כריכים, סלטים, פסטות, מנות קטנות וגם עיקריות – זאת מכיוון שהמקום פתוח משעות הבוקר, כשבמשך היום הוא בעצם סוג של מסעדה.

לפטי הרעב הזמין בוקר צרפתי (27) – ביצת עין עם גבינה צהובה וירקות בקרואסון כמובן, ואני הזמנתי כרובית בטמפורה (23) בגרסה טבעונית.

הברמן מזג לנו במהירות את הבירות בכוסות הממתוגות, ואנו התחלנו לשמוע את חוויותיו של הראשוני מהמרתון / צליחת הכינרת הראשון שלו.

20160113_211016

מנת הכרובית הוגשה על גבי רוטב צ'ילי (ללא החמאה), והיתה די גדולה ונדיבה (גם בכמות וגם בטיגון), כדאי לחכות שהיא תתקרר קצת כדי לא לקבל בחיך כוויה.

20160113_212026

אחרי שסיימנו את המשקאות המשכנו כולנו לסיבוב בירות נוסף במסגרת המבצע, כשהראשוני הזמין הפעם קוקטייל White Russian ממנו הוא נהנה.

האווירה במקום נשארה די רגועה, כשלכך תרמה גם מוזיקת הבלוז-רוק שברקע התנגנה.

לפטי נאלץ לנטוש מוקדם יחסית, אך שלושתנו נשארנו עד לקראת 23:00, אז שילמנו את החשבון שיצא 169 ש"ח לארבעתנו ונפרדנו לשלום.

לסיכום: הלבובסקי, שלא כמו הבחור שעליו הוא נקרא, הוא בר-מסעדה סולידי למדי. מתאים למפגש עם אוכל ואלכוהול לא יקר (גם לא בהפי האוור) באזור הכיכר.

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, רצוי להגיע לפני 21:00 כשההפי האוור עוד תקף