2018 – סיכום השנה של עכברוש העיר

השנה עוד לא נגמרה, אך בכל זאת הנה סיכום קצר של מה שהיה לנו בעכברוש העיר במהלכה – רשומות נצפות, טרנדים, מקומות וברים נבחרים ומאכזבים, שעות שמחות ועוד.

השנה עכברוש העיר חגג עשור לפעילותו – בלוג הברים הותיק בעיר. סה"כ פורסמו עד כה קצת יותר מ-30 רשומות, כשהנצפות ביותר (גם כאלו שלא פורסמו השנה) היו:

פורט סעיד – שווה לחכות בתור?

בגזרת הבירות אמנם לא נפתחו יותר מדי ברי בירות חדשים חוץ מהלאגר אנד אייל והחדש של הביר בזאר בפשפשים (שזה עדיין יפה), אבל גם באלו והותיקים יותר עשינו כמה וכמה וכמה סיבובים (ועוד כמה נוספים).

ביר בזאר – שוק הפשפשים

האוכל הטבעוני הוא כבר מזמן לא טרנד. ננוצ'קה אמנם נסגרה אבל בילינו יפה בבאנה (כמו תמיד), Opa, טנאת ומקומות טובים נוספים שלא כתבתי עליהם (אנסטסיה, הרצוג, אלגריה), כשרק סולטנה לדעתי לא הצדיקה את ההייפ.

Opa

לא היינו יותר מדי בברי קוקטיילים השנה, אבל גם כאן זו לא רק מגמה. רוב הברים הותיקים והטובים שורדים כיש גם קצת תחלופה.

בילינו בשני מוסדות מהותיקים בעיר – עמירם והנורמה ג'ין, כשסקרנו גם כמה מקומות צעירים ופופולרים – דיזי פרישדון (שם הרגשנו פחות שייכים), והספיק איזי וסורה מארה (באדיבות טל The_mark), וניצלנו את השעות השמחות בין היתר בשם טוב ובאבני (למרות ששם הם כבר פחות).

גינס בעמירם למבוגרים

דיזי פרישדון – לצעירים

המקום החדש המוצלחהטחינייה. אווירה וקהל מעורב, אוכל טעים, שירות מזמין, כששדרוג קטן בגזרת הבירה היה יכול להיות מדהים.

קהל מעורב בטחינייה

הבר המאכזבהארגז. איך יכול להיות שהבירות נגמרות בתקופת המונדיאל?

הארגז – חם, ואין בירות להתקרר

המקום המענייןאברהם (הוסטל) בר.  5 סוגי שפירא מהחבית, תפריט אוכל מגוון והרבה אירועים ותיירים מכל העולם.

שפירא באברהם הוסטל בר

אין ספק שלתל אביב יש הרבה מה להציע (כשאפילו לנתניה יש)

 

 

 

מודעות פרסומת

לשתות בניו יורק – כי איך אפשר שלא?

אז אחרי הפוסט הקודם על סן פרנסיסקו ואזור המפרץ אדלג לרגע על האוכל הטבעוני שם ואעבור ישר לשתייה בניו יורק שם התארחתי אצל המתאמן הלוגם (לשעבר האצן הלוגם). זה לקח אותי לברים בהם הוא אוהב לשתות, לא שחסרים ברים טובים בעיר בהם אפשר לבלות.

אגב בארה"ב יש יותר מ-4000 מבשלות! מה שמבטיח שבכמעט כל בר או פאב תמצאו בירות שונות ואיכותיות.

 

Blind Tiger Ale House

אחרי סיבוב רגלי ארוך בצ'לסי מרקט, ההיי ליין ויוניון סקוור, הגענו אל אזור הוושינגטון סקוור בואכה הווילאג', שם הלכנו אל המקום שאהוב על הלוגם, ובמקרה (או שלא) גם מדורג מספר 1 בעיר ב RateBeer.

היתה זאת שעת אחה"צ ביום ראשון והפאב הקלאסי, בו יש 30 ברזים של בירות קראפט איכותיות, היה מלא (גם באמצע השבוע בשעת צהריים היו בו לא מעט אנשים).

עם מבחר שכזה שוב התלבטתי מה להזמין עד שהחלטתי על ה- Back in Black (בירת Black IPA) של מבשלת 21st Amendment (שהיא דווקא מסן פרנסיסקו), והלוגם הזמין American Wheat. לגמנו את הבירות הטובות באיטיות במושב מאולתר על אדן האח (ללא אש כמובן) והמשכנו להסתובב בעיר.

20160529_154259 20160529_153853

 

George Keeley

חיפשתי איזה בר שכונתי טוב באזור של האצן (Upper West) לראות את משחק מספר 6 של גמר המערב והוא המליץ שנלך לג'ורג' קילי, שם אפשר גם למצוא בירות טובות לשתות תוך כדי.

הגענו אל הבר כמה דקות לפני המשחק אחרי ארוחה טבעונית זריזה וטובה לא רחוק משם והתיישבנו על הבר. מאחורי הבר יש מסך דיגיטלי עליו מוצגות הבירות הזמינות ב-23 הברזים שבמקום, כולל מצב הבירה בחביות. חוץ מזה פזורים מסביב לפחות 7 מסכים בהם מוקרנים משדרי ספורט שונים (בייסבול, הוקי וכדורסל), כשברקע מתנגנת מוזיקה, כך שלא שומעים את השדרים והפסקול.

ביקשנו כמה טעימות עד שהחלטנו להזמין. הלוגם לקח בהמלצתי את ה No Hero, בירת Oatmeal Stout של מבשלת Evil Twin (התאום הזהה הרשע של מיקקלר מהפוסט הקודם על סן פרנסיסקו, סיפור לפוסט אחר וארוך בפני עצמו). ואני לקחתי APA – Smells like a safety meeting של מבשלת Dark Horse, למיטב זכרוני.

הבירות היו טובות וכך גם המשחק, כולל הערות הביניים המשעשעות או המעצבנות של האמריקאים שישבו בבר. במחצית השנייה של המשחק הזמנו סיבוב נוסף, אני הלכתי הפעם על ה- No Hero, ואילו הלוגם הזמין סיידר חזק ומלא (Hard Cider) של מבשלת Hard Sin מניו יורק – מומלץ!

כשהתחיל הרבע הרביעי, הברמנים כיבו את המוזיקה ושידרו גם את הפסקול של המשחק, כשכל הנוכחים בבר צפו בו בעניין והריעו לקבוצתם – הרוב היו לטובת גולדן סטייט, שלבסוף גם ניצחה, כנראה בגלל שבאתי עם החולצה הצהובה.

20160530_204321 20160530_204313 20160530_205705

 

Surf Bar

אי אפשר להגיע לניו יורק ולא לקפוץ גם לשכונה המגניבה העכשווית – וויליאמסבורג שבברוקלין, שם נפגשנו לפטי, בת זוגו הבלתי נראית ואני עם הלוגם.

אחרי בירה זריזה בפאב שכונתי סטנדרטי חביב, לקח אותנו האצן אל ה Surf Bar, סוג של בר גלישה/פיראטים בו על הרצפה יש חול ים, ועל התקרה גלשנים גם.

התיישבנו בחצר הנעימה שמקושטת באורות צבעוניים, כמובן שלידינו ישבו ישראלים-מקומיים, והתלבטנו בין קוקטיילי הטיקי השונים, כשהאצן סיפר לנו שבזה הם מתמחים. לקח לנו קצת זמן, והמלצרית קצת התרגזה אבל בסוף הגענו להחלטה.

הלוגם ואני הזמנו את אותו הדבר – RumRunner, ע"ב רום שחור עם אננס, תפוזים ועוד. כשהבלתי נראית הזמינה קוקטייל אחר, ואילו בת זוגה לפטי, שוב לא שתתה.

הקוקטיילים הוגשו לנו בכוסות פלסטיק עם קש ומטרייה, והיו נחמדים, אך לא מוקפדים כמו בברי קוקטיילים נחשבים. בכל מקרה היתה בחצר היתה אווירה טובה, אפילו אחרי שהאורות נכבו שם משום מה וישבנו בחשכה.

20160531_222624 20160531_223556

20160531_225301 20160531_233338