לילי רוז – עיקרון הפשטות

זמן: יום שלישי בלילה, יוני 2017

מיקום: אבן גבירול 146 (מול בזל), תל אביב

רקע היסטורי: לילי רוז (Lily Rose), הבר שנקרא באותו השם כמו של בתו של ג'וני דפ, שהפכה אף היא לשחקנית בינתיים, מותיקי הברים באזור צפון אבן גבירול, חגג לפני כחודש בת מצווה.

הסיפור: אחרי שבניו יורק לא יצאנו לחגוג למשועבד יום הולדת, קבענו במקום זאת לצאת לבירה, כשקבענו להיפגש באזור צפון אבן גבירול בואכה כיכר מילאנו.

בזכות נפלאות התחבורה הציבורית לקח לי שעה להגיע לשם (שלושת רבעי שעה המתנה + רבע שעה נסיעה), כך שנפגשנו רק ב-22:00. הספקתי עוד לחטוף משהו קטן באלגריה – מקום טבעוני קטן מומלץ ליד שדרות נורדאו, כשמשם הלכנו אל הלילי רוז, בו ביליתי פעם אחרונה לפני 8 שנים, ומאז לא ראיתי צורך מיוחד לחזור אליו.

הלילי רוז הוא לא מקום גדול, עם שולחנות מוגבהים על הרחוב, ובר קטן בפנים. .בחוץ היה חם אז נכנסנו פנימה שם התיישבנו בצד ליד הקיר.

תפריט האלכוהול די פשוט – פאולנר וגולדסטאר מהחבית, לא הרבה יותר מזה בבקבוקים והמשקאות האלכוהוליים הרגילים הנוספים ועוד כמה קוקטיילים (יש גם הפי האוור כל המשקאות ב-20 ש"ח עד שמונה ושלושים).

תפריט האוכל גם לא מסובך יותר מדי. מה שיפה בו הוא שאפשר להזמין פיצה מהאוליברי שממול, או את האמפנדס של גלדיס – לא ברור לי למה ברים אחרים, להם אין מטבח מרשים, לא מנצלים מספיק את קרבתם של בתי אוכל מוצלחים.

הזמנתי חצי פאולנר (33 ש"ח), המשועבד הזמין וודקה טוניק (ארבעים ומשהו), וגם מנת אדממה לנשנש (22) בעיקר בשביל החלבון למשועבד (עכשיו גם לזה).

תוך כדי שמנו לב שהברמן במקום הוא לא אחר מאשר גילי מוסינזון, שעם רסטות בשיער, נראה רגוע יותר מהתדמית שלו נוצרה.

לגמנו באיטיות את המשקאות הצוננים, נשנשנו מהאדממה הטעימים, וניהלנו שיחה בנעימים.

לא המשכנו לסיבוב נוסף, שילמנו את החשבון, כשלפחות בדרך חזרה לא הייתי צריך להמתין יותר מדי לתחבורה הציבורית.

לסיכום: הלילי רוז הוא בר שכונתי תל אביבי טיפוסי ששומר על עקרון הפשטות בלי אובר תחכום – גם כאלו צריך שיהיו בעיר. מקום רגוע יחסית למפגש מצומצם עם חבר, חברה, דייט זוגי, הפי .

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, גם בהפי האוור או בסופי שבוע אז הומה יותר