אברהם (הוסטל) בר – לא לתיירים בלבד

זמן: מוצ"ש, אוקטובר 2018

מיקום: לבונטין 21 (מפגש עם רחוב הרכבת), תל אביב

רקע היסטורי: הסניף התל אביבי הענק של רשת האכסניות אברהם הוסטל נפתח לפני כשנתיים וחצי, בצומת מרכזית בעיר, ממש מעל עבודות הרכבת הקלה. כשבין היתר, יש בו גם בר.

הסיפור: הבר של אברהם הוסטל לא ממש היה בתוכניות שלי עד ששמעתי מאחד הקוראים הנאמנים שמציעים בו 5 סוגי שפירא מהחבית, אז הוספתי אותו לרשימה.

מגלישה מקדימה באתר של המקום למדתי שיש בו גם כל מיני אירועים מיוחדים – כגון חגיגות אוקטוברפסט, ערב הודי, הקרנות של משחקים וסרטים על הגג ואחרים, כמו בהוסטלים קצת יותר רחוקים.

הראשוני הציע שנצא לבירה, קראתי גם לנטול הכינוי (לפטי "העסוק" לא יכל להצטרף), ושמנו פעמינו אל האברהם הוסטל. נכנסנו אל ההוסטל הענק והצבעוני בסביבות 21:15 ועלינו אל הקומה הראשונה שם נמצא הבר. למרות שבאתר לא קראתי על איזו פעילות מיוחדת קודם לכן, היה המקום מלא מפה לפה. הסתבר שהיה זה ערב של FluenTLV, בו יושבים בקבוצות מסביב לשולחנות ומתרגלים שיחה שוטפת בשפות שונות (כגון: ספרדית, עברית, פורטוגזית, גרמנית, ערבית, הולנדית, יידיש ומה לא).

לצערנו לא היה לנו למה להצטרף לתרגול שפות (לא יודעים מספיק), אבל לשמחתנו היה מקום פנוי על הבר, ממש מול הברזים של הבירות – 5 ברזי שפירא כאמור + נציגי טמפו (גולדסטאר, מכבי, פאולנר וכו'), כשיש גם מבחר יפה בבקבוקים.

אני בחרתי להזמין חצי שפירא אואטמיל סטאוט (31 ש"ח), בעוד שנטול הכינוי טעם את השפירא חיטה מול הפאולנר והזמין בסוף חצי מהראשונה (31). תפריט האוכל מגוון ומזמין אף הוא, אך מכיוון שלא הייתי רעב הזמנתי רק צ'יפס בטטה (21) לנשנוש (ללא הפרמזן).

הבירה היתה צוננת וטובה, והצ'יפס היה פריך וטעים. הראשוני הצטרף אלינו טעם גם הוא מהשפירא חיטה והפאולנר, כשהוא העדיף דווקא את השנייה (31).

שתינו לאיטנו על הבר, כשהפעם רוב השיחה נסבה סביב נדל"ן, ומסביבנו המקום מאנשים ובליל שפות שונות המה.

סיימנו קצת אחרי 22:30, בדרך החוצה עברנו בשירותים המשותפים, כשמהתא שהתפנה יצאו יחדיו שני בחורים, אז הלכתי במקום לשירותים הנכים (בו משום מה היתה פרסומת ליוגה).

לפני שהלכנו עלינו אל הגג הגדול, בו מקרינים כאמור משחקים וסרטים, שהיה מלא במתאכסנים מסתלבטים, כשממנו השקפנו קצת על עבודות הרכבת הקלה והמגדלים.

לסיכום: גם אם אתם מקומיים, הבר באברהם הוסטל הוא מקום בילוי מזמין, עם מגוון אוכל ובירות במחירים סבירים, שלל אירועים, כשעל הדרך אפשר גם להכיר ולשוחח עם תיירים בגילאים שונים שבמקום מתאכסנים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

מודעות פרסומת

מה-Nature Boys ללבונטין 7, בגלל הטבע

זמן: יום רביעי בערב, דצמבר 2017

מיקום: לבונטין 30 (Nature Boys), לבונטין 7, תל אביב

רקע היסטורי: ה-Nature Boys  (נייצ'ר בויס), הינה מסעדה/דיינר טבעוני חדש, שנפתח לפני קצת יותר מחודש מול עבודות הרכבת הקלה. לבונטין 7 הינו בר הופעות ומסיבות שפועל כבר למעלה מעשור.

הסיפור: לפני זמן לא רב הספרותן חזר לארץ ועבר לגור באזור רחוב העליה, אז קבענו לצאת ולבלות כדי שיכיר עוד אופציות בסביבה.

הצעתי שנצא לאכול משהו ואז לאיזה בר והוא נענה בשמחה, כשהיעד הראשון היה ה- Nature Boys החדש עליו שמעתי גם מהסטודנט הכוכב וגם בקר שם כבר בילה.

מכל הימים בחודש האחרון נפלנו זה שהיה הכי סוער וקר, למרות זאת הצלחנו להגיע אל היעד הראשון ברשימה. ה-Nature Boys, לא גדול במיוחד אבל נראה מזמין, וכשנכנסנו  היה לפנינו תור של מספר אנשים, כשעד שיגיע תורינו התבוננו בתפריט שעל הקיר והתלבטנו מה להזמין.

הקופאית חיזקה את דעתנו כשהמליצה לנו להזמין את הלאב בורגר (38 ש"ח כ"א), ובנוסף רצינו להזמין גם מיקס של צ'יפסים שונים, אך רק הרגיל היה זמין (13).

בזמן שהזמנו נתפסו כל השולחנות הפנויים, ואנו חיכינו לבורגרים, שתינו בינתיים סודה ומים, וקיווינו שעד שיתפנה משהו עד שהבורגרים יהיו מוכנים.

לשמחתנו בדיוק כשההזמנה היתה מוכנה אחד השולחנות התפנה. אכלנו את הלאב בורגר שהיה עסיסי ומוצלח ביותר והשתלב היטב גם עם הקוליסאו, הירקות והלחמניה, כשהצ'יפס (שאפוי בתנור) הגיע קצת שרוף אך היה לא רע.

התוכנית המקורית היתה להמשיך משם לאחד הברים דרום מערב ומשם, אך עקב הגשם והרוח חיפשנו משהו קרוב ליד. עברנו ליד עבודות הרכבת הקלה בדרך להוסטל 51 שהיה סגור ומסוגר, אז הלכנו לבר הכי קרוב לשם – לבונטין 7.

נכנסו אל קומת הבר (שהיא גם "חדר העישון" של קומת ההופעות שלמטה), שהיתה די די ריקה, שם קיבל את פנינו חתול שישן על הבר ליד הברזים כשאנו התיישבנו על שני כסאות במרכז.

מהאופציות שיש מהחבית (וויינשטפן, גינס, טובורג, סטלה), בחרנו שנינו להזמין גינס – אני חצי (35) והספרותן רק שליש (29). לגמנו לאיטנו את הבירה הקרה והמרירה, כשלשמחתנו אף אחד לא עישן בסביבה. בינתיים הגיעו כמה מבלים שהחליטו ללטף את החתול וזה העיר אותו מהתנומה, אחרי כמה דקות הוא החליט שמספיק לו וחצה את הבר מולנו למקום רגוע יותר וחזר למצב שינה.

סיימנו את הבירה בדיוק בזמן שמישהו שהתיישב לידינו הדליק סיגריה, אז שילמנו את החשבון ויצאנו בחזרה אל הרחוב כשבינתיים מזג האוויר קצת נרגע.

לסיכום: הבורגרים ב- Nature Boys הם מהטבעוניים הטובים בעיר, וגם למי שלא מומלץ לנסות. בלבונטין 7 אולי יש הופעות טובות, אבל עם מחירים לא זולים וחשש לעשן סיגריות זה לא מהמקומות המומלצים לבוא בהם סתם ככה לשתות (עדיף במקום לשבת לפיצה בחתול הירוק).

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר ל Nature Boys – כדאי לבקר

2.5 כוכבים ללבונטין 7 – אפשר לוותר

הירו – מה שעובד בשרונה יתפוס גם בלבונטין?

זמן: יום שני בערב, אפריל 2017

מיקום: לבונטין 19, תל אביב

רקע היסטורי: הירו סאקה בר לבונטין, מסעדת ראמן חדשה של השף-סלב ישראל אהרוני, נפתחה לפני קצת יותר מחודש, בעקבות ההצלחה של דוכן הראמן שעובד בשרונה מרקט בשנה וחצי האחרונות.

הסיפור: בד"כ איני מחבב מקומות של סלבס או שפים שהם כאלו, אבל מכיוון שאטריות במרק אני כן אוהב, החלטתי שננסה הפעם את המקום החדש של אהרוני, אצלו אף פעם לא יצא לי לאכול עדיין, ונמצא במיקום קצת יותר עירוני ופחות מלאכותי ממתחם שרונה.

העכברושית ואני הגענו אל המקום קצת אחרי 21:00, כשזה היה כצפוי מלא לגמרי. מכיוון שאי אפשר להזמין מקום מראש נרשמנו ברשימה, כשלפנינו היו יחסית לא הרבה ממתינים.

חיכינו בחוץ באוויר הקריר כ-15 דקות לפחות. אמנם זה לא חובה, אבל אם היו מציעים לנו צ'ייסר או משהו בינתיים, זו היתה מחווה נחמדה.

נכנסנו פנימה אל המקום הגדול והמואר, לראות שלא מפספסים אותנו, כשבסופו של דבר התפנה לנו מקום על הבר.

במהרה נערך לנו המקום וקיבלנו לידינו את התפריטים. תפריט הרצה לאוכל שכולל מנות ראשונות, באן, גיוזה וראמן, עם מנה מיוחדת מכל סוג גם לטבעונים וצמחונים. ותפריט אלכוהול עם סאקה וקוקטיילים.

החלטנו להזמין כל אחד מאיתנו ראמן – אני את הטבעוני עם הטופו (48 ש"ח), והיא את הצמחוני (גם עם ביצה), כשלמנה ראשונה התלבטנו בין גיוזה לבאן, ובסוף בחרנו בגיוזה הטבעונית (28). חוץ מזה הזמנו גם שני קוקטיילים – נינג'ה ספיריטז בשבילה ומיסו מוז בשבילי (32 כ"א).

כעבור רבע שעה קיבלנו את הראמן והקוקטיילים. הקוקטייל שלי היה נחמד, אולי קצת בננתי מדי. הראמן, שאמור להיות גולת הכותרת במקום מין הסתם, היה סביר, אך משהו בתיבול היה חסר, קצת חריפות או משהו אחר.

הגיוזה התעכבה לא מעט, והגיעה בדיוק כשסיימנו את המרק. גם זו לא ממש הרשימה, כשלא ברור אם הטיגון במקרה זה מוסיף או גורע.

מזלנו שפר עלינו (או שלא, תלוי איך מסכלים על זה) קצת יותר מזוג חברים שהתיישב לצידנו על הבר. אלו שהזמינו אף הם גיוזה בערך יחד איתנו, פשוט לא קיבלו אותה עדיין גם אחרי שסיימנו את שלנו, ולבסוף פשוט ביטלו את המנה.

החשבון יצא 188 ש"ח, ואחרי ששילמנו אותו המשכנו לקינוח טבעוני בבייק בייקרי ברחוב זבולון שבלוינסקי. הזמנו פאי אגסים ומאפין חמאת בוטנים. המאפין היה טעים אבל קצת יבש מדי, ואילו הפאי אגסים היה גדול ומתוק מדי. למקום יש אמנם כוונות טובות, אבל עדיין צריך לכוונן קצת את הטעמים.

לסיכום: לפחות על פי חוויה זו, כנראה שלא הפסדתי יותר מדי כשלא יצא לי לאכול במקום של אהרוני עד היום. מנות לא מרשימות בתוספת המתנה בחוץ או בפנים, לא מצדיקים ביקור גם בסניף בלבונטין, אפילו כשיש מנות מיוחדות לטבעונים. למרות זאת לא נראה לי שלשף-סלב תהיה בעיה למשוך גם לשם לא מעט סועדים.

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לוותר

טאקרייה – בתוספת מגניבות

ויש גם סקר בונוס בסוף

זמן: יום רביעי בערב, נובמבר 2015

מיקום: לבונטין 27, פינת מקווה ישראל, תל אביב

רקע היסטורי: טאקרייה (Taqueria), מסעדה-מזללה מקסיקנית, נפתחה לפני כמעט שלוש שנים ע"י האחים ירזין (קפה איטליה, זוזוברה, מוזס ועוד), קצת לפני שהתחיל הגל המקסיקני בעיר.

הסיפור: באחד מביקורנו הקודמים בדרום העיר, עברנו ליד הטאקריה שהיה הומה מבלים. אמנם כבר שמענו עליו קודם, אבל עכשיו עם כל העבודות של הרכבת הקלה באזור הוא פתאום הפך להיות הרבה יותר מרכזי וזמין. מכיוון שאנחנו אוהבים אוכל מקסיקני החלטנו שהגיע הזמן לראות אם גם שם כיף וטעים.

אגב, לידו עומד נטוש סניף של האוטו בר, ששופץ בערך באותה תקופה כמו הטאקרייה, אך למיטב ידיעתי וחיפושי ברחבי הרשת מעולם לא נפתח.

הגענו לקראת 21:00 בערב. המקום הצבעוני היה כבר מלא כמובן בקהל צעיר, שנראה מקומי ואופנתי. הפעם לא היו עדיין יותר מדי ממתינים, ואנו נרשמנו אצל המארחת בפנים, כשלפנינו רק שני זוגות מחכים. התחלופה היתה יחסית סבירה, אבל בכל זאת המתנו כ-20 דקות עד ששולחן בשבילנו התפנה, אולי מפני שביקשנו שולחן לארבעה (היה נחמד אם בזמן ההמתנה הלא קצרה בה נכנס פנימה מבחוץ גם עשן הסיגריות, היו לפחות מציעים לנו איזושהי שתייה).

טאקרייה

בתפריט עיינו כבר בזמן ההמתנה. זה מכיל את המנות המקסיקניות המוכרות בגרסאות שונות – נאצ'וס, קאסדייה, טאקו ובוריטו, ולנו רק נשאר לנו לשאול את המלצרית כמה דברים להבהרה. העכברושית הזמינה את הקאסדיה קלאסיקו (28 ש"ח) וגם את מנת הנאצוס הגדולה עם הגבינה המותכת עליה והמטבלים השונים, בידיעה שגם הפלפלית והראשוני שאלינו עמדו להצטרף יעזרו לה במקומי. אני הזמנתי את הבוריטו הטבעוני (38) וגם מנת נאצ'וס קטנה ללא גבינה (18). בגזרת השתייה יש בין היתר אלכסנדר וגולדסטאר מהחבית, הרבה סוגי טקילה כמובן, וכמה מרגריטות – קלאסית וקפואות בטעמים. העכברושית הזמינה את המרגריטה ליים (30), ואני את המרגריטה קוקוס (32).

טאקרייה - תפריט אוכל  טאקרייה - תפריט שתייה

בדיוק שסיימנו את ההזמנה, הגיעו הפלפלית והראשוני והצטרפו אלינו לשולחן (ללא המתנה כמובן). אחרי עיון בתפריט הם הזמינו גם כן – טאקו ובוריטו עוף (38 כ"א).

הם בקושי סיימו להזמין ואנו קיבלנו את המנות שלנו. הנאצ'וס היו לא יותר מסבירים (משקית כך נראה), כשהסלסה עגבניות שהגיעה עם המנה שלי לא נתנה מספיק ערך מוסף, אז נאלצתי בשלב מסוים להזמין גם תוספת גווקאמולי (4). העכברושית והפלפלית נהנו לפחות מכל מה שהגיעה עם מנת הנאצ'וס הגדולה.

נאצ'וס וקאסדייה בטאקרייה

הבוריטו היה יחסית די קטן למחיר, קצת אנמי לטעמי, אכלתי טובים ממנו בעיר, כשהקאסדייה היתה נחמדה לדברי העכברושית. המרגריטות הקפואות היו חזקות, כדי למנוע brain freeze כדי לא לשתות אותן במהירות.

בוריטו טבעוני, נאצ'וס ומרגריטה קפואה

גם חברינו לשולחן קיבלו וסיימו את המנות שלהם די מהר יחסית. כך שלא עבר זמן רב מדי והגענו לשלב הקינוחים – צ'ורוס עם ריבת חלב לנשים (18), ולגברים שני פאלטס (14 כ"א) –  קרטיבים טבעיים בעבודת יד, בטעם בננה וחמאת בוטנים (ע"ב חלב סויה – כלומר טבעוני). אלו הגיעו קצת יותר מדי קפואים, אך כשטיפה הפשירו בהחלט היו טעימים.

השעה היתה 22:30, כששילמנו את החשבון שיצא 300 ש"ח בדיוק. בחוץ כבר התגודדו לא מעט ממתינים ואנו נפרדנו מהראשוני והפלפלית לשלום בנעימים.

טאקרייה - חשבון

טאקרייה מבחוץ

לסיכום: הטאקרייה הוא מקום מקסיקני תוסס וחביב. אך בעיר יש היום מספיק מקומות מקסיקנים שהם יותר זולים, משביעים או נאמנים לטעמי המקור, כשבהם לרוב אפילו לא צריך לחכות בתור (מסקל, צ'אנגוס, Mex & Co. למשל כל אחד בתחומו).

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר החדש – אפשר לבקר במיוחד אם לא אכפת לכם לשלם יותר על תוספת מגניבות.

סקר בונוס – מה המקום המקסיקני שלכם בתל אביב?