זמן: שני בלילה, אוגוסט 2020
מיקום: יהודה הלוי – לוינסקי והסביבה
רקע היסטורי: אזור הבילויים האלטרנטיבי של תל אביב שפרח בשנים האחרונות לפני הקורונה
הסיפור: מאז תחילת הקורונה עכברוש העיר כבר לא יוצא כמו פעם. סיורים כבר אין, מקומות אהובים נסגרו, חברים חוששים בחלקם לצאת (או להיכנס לבידוד), אז שותים בירות טובות בבית במקום זאת (ומצייצים עליהן מדי פעם בטוויטר). מסע הברים האחרון היה לפני כחודשיים עם העכברושית, כשביולי יצאנו במקום לבר לדייט לילי על חוף הים. אך למרות הגל השני, החיים כן חוזרים למסלולם, כשגם גרף הכניסות לעכברוש העיר חזר לטפס (למעלה מ-1000 בשבוע).
בתחילת השבוע פנו אליי משתתפים מאחד הסיורים המיוחדים שערכתי לכריסטמס, שרצו לבדוק אופציה לסיור ברים ובירות לבנם שעומד להתגייס. במקביל הציע לי גם הראשוני לצאת לבירה, וגם דיברתי עם נטול הכינוי שנצא לשתות לכבוד יום הולדתו שחל לא מזמן, אז החלטתי לשלב יציאה משותפת עם סיור מכין חלופי למציאות הקורונה.
היעד הראשון היה האברהם הוסטל, שבימים אלו לא הומה מתיירים, אליו הגענו לקראת 21:00. כמו כן הבר הגדול שבתוכו סגור בגלל התקנות, אך במקום זאת הפכו את הזולה על הגג לבר חלופי. בכניסה להוסטל צריך למלא הצהרת בריאות, מה שהרתיע את נטול הכינוי והראשוני, שלא רצו לעלות ולבדוק. עליתי לבדי אל הגג, שהיה אמנם ריק, אך היה נראה מזמין לבילוי קיצי תחת כיפת השמיים, כשמהחבית יש עדיין שני שפירא לפחות.
אברהם הוסטל – הבר על הגג
המשכנו משם מערבה ביהודה הלוי אל מקווה ישראל, כשבדרך חלפנו ליד הכולי עלמא שעדיין סגור. חזרנו אל יהודה הלוי, חצינו את נחלת בנימין והרצל, והתיישבנו בביר שופ, שעובד כרגיל, והיה די מלא (עם מרווחים בהתאם לתקנות). הצוות הגברי במקום הפך להיות נשי, רבעים כבר אין, רק שלישים וחצאים (לפחות חזרו לכוסות הזכוכית), כשהמבחר והמחירים עדיין שווים (כ-20 ש"ח לבירת בוטיק, 25 לחצי).
הזמנתי חצי Blonde Ale של Good Stuff Brewery (מה שהיה Oak and Ash), כשנטול הכינוי הלך על בירת חיטה כהרגלו, והראשוני ניסה הפעם את השטיגל אשכוליות. התיישבנו בשולחן באחד הקצוות, כשלאחר מספר דקות הגיעו הבירות הטריות והקרות. לשם שינוי השיחה לא נסבה הפעם על פנסיות והשקעות, אלא על הרגלים וטעמים נרכשים (אוכלי בשר מול טבעונים), עונשים למפיצי קורונה ביודעין, ושאלונים לאבחון פסיכופטים (האם הייתם דורסים למוות איש אחד שנמצא מולכם או מסיתים את ההגה והורגים 5 אחרים? לתשובות נכונות, מוזמנים לפנות לנטול הכינוי, לו הפתרונים).
משם המשכנו לטייל רגלית לכיוון דרום. עבודות הרכבת הקלה עדיין נמשכות, סמטת בית הבד לא היתה עמוסה מאוד, ואילו התדר פעל כרגיל, רגוע יותר מבדרך כלל.
חצינו את דרך יפו לעבר מדרחוב שוק לוינסקי. עברנו ליד האונסיס, שהיה מפוצץ לפני חודשיים, ועכשיו היה סגור (מסתבר שהם פתוחים רק רביעי עד שבת), משם פנינו שמאלה ללוינסקי. העובדה שהשוק הפך למדרחוב, בשילוב ההתאמה לימי קורונה עם ישיבה בחוץ, בעזרת העירייה, שהציבה אף היא כסאות (ושמשיות בשעות היום) מחייה את האזור גם בלילות. כך ישבו מבלים בחוץ בצ'נטרו, ועוד רבים ליד קפה קאימאק הותיק והטוב.
צ'נטרו לוינסקי
פנינו שוב שמאלה הפעם לרחוב זבולון. שם גיליתי שבמקום הביר בזאר ז"ל, ועוד בתקופת הקורונה, נפתח בר יין/קוקטיילים אפלולי חדש, שלדברי הברמנית נקרא ג'ונז – JONZ. לא מצאתי שום פרסום אודותיו. זהו הבר החדש מבית היוצר של המלגו ומלבר מסתבר, מה גם רונית יודקביץ' ובעלה הנוכחי, בדיוק יצאו מבילוי שם.
הדלידה בכלל הפכה לאימפריה בימי הקורונה, עם שולחנות בחוץ על הרחוב, כשגם מגרש החניה ששימש להקרנות סרטים מדי פעם, הפך לחלק ממנה כך נראה עם שולחן גדול. הפיפיז הקטן, ששוכן אף הוא בזבולון, ותמיד היה סגור בימים ושעות שעברתי שם, היה הפעם פתוח אף הוא עם לא מעט מבלים יחסית בפנים ובחוץ.
רחוב זבולון – דלידה ופיפיז
חזרנו אל דרך יפו, כשה Fat Dog בפינת החלוצים היה סגור. משם הלכנו לרחוב לבונטין. לבונטין 7 נראה סגור, אך הפיצריה הטבעונית של החתול הירוק שלידו פתוחה, אז לא ויתרתי על סלייס לדרך. המשכנו למעלה ברחוב, שהיה די מנומנם. הראשוני עצר לפיצה אף הוא בסופר פיצה (לבונטין 19, מה שהיה לזמן מה מסעדת הראמן של אהרוני – הירו, ממנה לא התלהבתי ואכן היא לא שרדה).
עברנו גם ליד הטאקריה שעבדה כרגיל, וחזרנו אל יהודה הלוי דרך עבודות הרכבת הקלה, מעניין מה יסתיים קודם – הם או תקופת הקורונה.
לסיכום: גם בתקופת הקורונה תל אביב עדיין עיר ללא הפסקה (בניגוד לכתבה שהתפרסמה השבוע על מקומות הברנז'ה). אולי לא כמו פעם, אך עדיין, אם קצת ידע או עזרה, תוכלו למצוא לכם מקום טוב, לא המוני, עמוס ודחוס מדי, לבלות בו בשעות הלילה.
הסיור ברים ובירות המאורגן אמנם בסוף לא יצא, אך אם אתם מחפשים סיור קבוצתי אינטימי שכזה או המלצות, מוזמנים לפנות בשמחה (cityrat.telaviv@gmail.com).
4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אין כמו סיור לילי בתל אביב
