קן הקוקייה – שאלה של זמן ומיקום

זמן: חמישי בלילה, אפריל 2019

מיקום: נועם 3, שוק הפשפשים, יפו – תל אביב

רקע היסטורי: הבר קן הקוקייה Cuckoo’s Nest נפתח בקיץ 2017 ע"י קבוצה הנסיך והסורא מארה במבנה יפואי סמוך לשוק הפשפשים שמשמש כחנות עתיקות במשך היום. בנוסף המקום משמש גם כגלריה ומקום לאומנות – הופעות, תערוכות, מיצגים ועוד.

הסיפור: אחרי הבילוי המוצלח שלנו בחודש פברואר בקן הקוקייה, קבעה שם העכברושית עם חברותיה הכפר סבתאיות למפגש של חבורת השבת. בסופו של דבר בגלל המיקום, השעה או הגיל הן ויתרו על המפגש, אך מכיוון שהעכברושית הזמינה שם כבר מקום, בדקנו עם חברינו, נערי הפרחים (דמויות חדשות בבלוג), אם ירצו להצטרף אלינו לדאבל דייט שם והם נענו בשמחה.

הגענו ארבעתנו אל הבר ב-21:15, בחוץ כבר שאפנו פסיבית ניחוח ירוק (לא לריאות), ואחת המארחות הובילה אותנו אל השולחן שנשמר לנו בחדר הפנימי בצד ליד הבר.

לא השתנה משהו מיוחד בתפריטים בחודשיים מאז שהיינו שם. בחרנו לחלוק כמה מנות לטבעוניים ולאלו שלא מבינינו – ירקות מהפלטה החמה (44 ₪), סלט כרובית (46), סלט קיץ עם הגבינה בצד (44), כדורי לאבנה (45) וכנאפה דג (59).

קן הקוקייה – תפריט אוכל

קן הקוקייה – תפריט קוקטיילים

בגזרת השתיה דווקא התעוררו קצת בעיות, כשנערי הפרחים חששו קצת מרכיבי התבלינים בקוקטיילים ולכן הזמינה נערת הפרחים כוס גוורצטרמינר (44) וכמוה עשתה גם העכברושית. בהעדר בירות אחרות חוץ ממכבי מהחבית נער הפרחים הזמין בלית ברירה בקבוק גולדסטאר (25), כשאני החלטתי לנסות קוקטייל אחר הפעם – מיס אניס (47).

המקום התמלא שוב במהירות בשלל מבלים, כשהמוסיקה היתה אוריינטלית קצבית ורועשת. במיוחד כשישבנו מתחת לאחד הרמקולים ולא יכולנו לשמוע כמעט אחד את השני.

בקבוק הגולדסטאר וכוסות הגוורצט הגיעו יחסית מהר, אם כי 44 ₪ לכמות שנמזגה זו קצת שערוריה. הקוקטייל התעכב והתעכב (מזל שלא הזמנתי משהו יותר מורכב), והגיע רק אחרי דקות ארוכות כך שלא יכולנו להשיק לחיים לפני. הקוקטייל עצמו היה הפעם קצת אנמי, לא שילוב מעניין כמו בפעם שעברה, וגם נגמר ממש במהרה (קרח דווקא היה בשפע).

לאוכל גם לקח קצת זמן להגיע. המנות היו טובות כמו בפעם שעברה אם כי גם כאן היחס כמות למחיר הוא די רע.

מכיוון שהיה קשה לנו לשוחח בווליום החזק, וגם כאן אין משום מה קינוח טבעוני בהיצע (לא ברור למה במקומות שדווקא מגישים אופציות טבעוניות טובות מוותרים על כך בשלב הקינוחים), החלטנו לעבור למקום אחר שקט יותר בסביבה – קפה מיכלאנג'לו שנמצא לא הרחק משם והתקרב לשעת הסגירה.

ניסינו לתפוס את אחת המלצריות על מנת לקבל את החשבון. אך למרות שיש רבות כאלו הן לא שמו לב אלינו עד שנאצלנו לגשת אל הבר, מה שגם לא כל כך עזר. לבסוף הצלחנו לקבל את החשבון, אולי היה עדיף שלא, ולשלמו, כשהבנות יצאו בינתיים ככח חלוץ לקפה מיכלאנג'לו (בן תרדיון 2), שתי סמטאות ליד.

בקפה מיכלאנג'לו הטבעוני הזמנו שני קינוחים – מוס שוקולד (38), וכדורי טחינה בשוקולד (28) עם בננה מקורמלת מעל שהיו שניהם טעימים ומוצלחים, וגם יכולנו לדבר בינינו בנעימים.

לסיכום: גם אחרי ביקור שני קן הקוקייה הוא עדיין מקום שכדאי לבקר בו לפחות פעם אחת בזוג, דאבל דייט או חבורה בשביל האווירה. קחו בחשבון שהזמן שבו תגיעו והמיקום שבו תשבו עלול להשפיע לחיוב או לשלילה על החוויה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר

מודעות פרסומת

בושוויק – פס ייצור

זמן: יום רביעי בערב, אפריל 2019

מיקום: נחלת בנימין 28, תל אביב

רקע היסטורי: בר הבושוויק Bushwick, נפתח בקיץ 2018 כשיתוף פעולה בין רשת המלונות אטלס לה מלון בוטיק צמוד – Fabric – וקבוצת האימפריאל. המקום פועל במהלך שעות היום כבית קפה ובלילה כבר קוקטיילים כמובן.

הסיפור: הבושוויק היה ברשימה שלי עוד לפני שנפתח רשמית (גם בגלל ההמלצות על המנות הטבעוניות שלו). מאז חלפתי ליד מספר פעמים אך לא יצא לי לבלות בו.

הבחירות כבר עברו ומכיוון שהעכברושית ואני לא יצאנו זמן רב לבר קוקטיילים, החלטתי שננסה את הבושוויק שם לשמחתי היה הפעם מקום פנוי בשעה נוחה.

הגענו אל המלון/בר בשעה היעודה – קצת לפני 21:00, כשהמארחת הובילה אותנו לשולחן שנשמר לנו. המקום מואר בתאורה עמומה וצבעונית, שמתאימה לבר של בית מלון עם ניחוחות מחו"ל. קהל המבלים היה מבוגר ברובו, כשמהדלת שפתוחה אל החצר האחורית הגיעו אלינו ניחוחות עשן ודברים אחרים.

מלצר צעיר הביא לנו את התפריטים. בגזרת המשקאות אפשר למצוא 2 בירות סטנדרטיות מהחבית, עוד 3 בבקבוקים, יינות ומגוון קוקטיילים כמובן – של הבושוויק, האימפריאל וקוקטיילים קלאסיים (טווח מחירים של 48 עד 58 ₪). בגזרת האוכל יש 13 מנות, עם ייצוג יפה לצמחוניות וטבעוניות, כשגם כאן רובן באזור ה-50 ₪ למנה.

בושוויק – תפריט קוקטיילים

בושוויק – תפריט קוקטיילים

בושוויק – תפריט אוכל

ניסינו להתייעץ עם המלצר לגבי הקוקטיילים, אך זה לא עזר לנו יותר מדי. העכברושית בחרה להזמין את ה Sweet Caroline – מורכב ומתקתק בדיוק כמוה (54), בעוד שאני הזמנתי את ה Junk Shop – פירותי חמצמץ ומעושן כמעט כמוני (48).

באנו רעבים אז הזמנו את כל המנות הטבעוניות – ברוסקטת "חלומי" טבעונית (36), סלט עלי חסה ואנדיב (48), קטניות מונבטות עם "לבנה טבעונית" (48), פפרדלה עם קרם קשיו וירוקים (54) וגם לחם לעכברושית (14).

העכברושית בקושי הספיקה ללכת לשירותים ולחזור וכבר קיבלנו במהירות שתי מנות לשולחן, עוד לפני הקוקטיילים משום מה. הברוסטקת "חלומי" שהיתה מצוינת עם שילוב טעמים של מתוק, מלוח וקצת ספייסי, ומנת הפפרדלה שהיתה אף היא טובה מאוד – פסטה טובה, קרם קשיו טעים והרבה ירוקים פריכים ועסיסיים שהשתלבו היטב.

הקוקטיילים הגיעו רק עם המנות הבאות והיו מדויקים ונחמדים אך לא השאירו רושם מיוחד.

מנת הקטניות המונבטות היתה סבירה בלבד, כשהלבנה הטבעונית לא הורגשה יחסית. גם סלט החסה ואנדיב היה די רגיל ולא מלהיב. בדיעבד שתי המנות הנ"ל היו מיותרות, במיוחד שהן יקרות.

למרות שהמקום באמת ידידותי לטבעונים, באופן מפתיע דווקא אין משהו מתאים בגזרת הקינוחים. מכיוון שסיימנו שם די מהר (בקושי שעה), החלטנו ללכת לקינוח במקום אחר. שילמנו את החשבון שיצא לא זול כלל (299 ₪) וצעדנו משם אל נווה צדק למשק ברזילי.

התיישבנו בשולחן קטן בחוץ והתלבטנו בין הקינוחים הטבעונים השונים. חיפשנו משהו שוקולדי ובהמלצת המלצרית הזמנו עינוגי שוקולד (42), מנה שבעצם הורכבה מ-3 קינוחים שוקולדים (לא היה ברור כך מהתפריט) – שניים מתוכם מאוד מוצלחים ואחד, סוג של עוגת שוקולד, פחות מלהיב.

לסיכום: הבושוויק הוא עוד בר קוקטיילים מקצועי ומהוקצע כצפוי מחבורת האימפריאל. בסך הכל אפילו שמדובר במקום טוב אם כי לא זול, המהירות וחוסר היחס האישי גורמים קצת לתחושה של בילוי בסוג של פס ייצור ולא של מקום מגניב עם אווירה (כמתבקש מהשם של השכונה).

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, יש גם הפי האוור עד 20:00 אם זכרוני אינו מטעני לבילוי זול יותר

אנסנטסיה – בסוף יהיה טוב

ביקורת אחרונה משנת 2018 שחלפה לה, מאחל לכולנו ששנת 2019 תהיה מוצלחת בכל התחומים

זמן: יום שלישי בערב, דצמבר 2018

מיקום: פרישמן 54 פינת ריינס, תל אביב

רקע היסטורי: אנסטסיה נפתחה לפני יותר מ-4 וחצי שנים כבית הקפה הטבעוני הראשון בעיר ואחת מחלוצי המקומות הטבעונים בעיר באופן כללי.

הסיפור: כטבעוני זה כמעט 7 שנים יוצא לי לא מעט לאכול במקומות טבעוניים איכותיים ביניהם האנסטסיה, אלגריה, הרצוג, באנה, משק ברזילי ואחרים, אך לרוב אני לא רושם עליהם אלא אם הם חדשים, מחדשים או שזה כחלק מבילוי לילי.

כשהגיע הזמן לגבות את התשלום מהבורגנית מהפרובניציה על ההתערבות שלנו והיא הציעה שנלך לאנסטסיה, בה יצא לי כבר להיות מספר פעמים בשעות הבוקר והצהרים אך לא בערב, הסכמתי בשמחה.

הגענו אל המקום הפינתי בסביבות 20:00. למרות שהיו כמה שולחנות פנויים, התברר שאלו מוזמנים ושיש רשימת המתנה. מכיוון שלא הזמנו מקום מראש החלטנו לחכות בסבלנות. ההמתנה היתה לא קצרה, כשבינתיים השולחנות הפנויים פשוט חיכו ריקים לשעת ההזמנה ואליהם הצטרפו גם נוספים, אם תשאלו אותי מדובר בבעיה תכנונית/תפעולית. היה אפשר להציע איזה משקה קטן או משהו לממתינים.

לבסוף כעבור כמעט חצי שעה, הגיע תורנו כשהתפנה שולחן במרפסת העישון הפתוחה. המארח אמר שלא מעשנים שם ושכדאי לנו לקחת את ההצעה, וכך עשינו.

מכיוון שניצלנו את ההמתנה הממושכת לעיין בתפריט, לא התלבטנו יותר מדי והזמנו כמה מנות במהירות – שקית ירוקים (41 ש"ח), סלט לוביה מונבטת על בטטה צלויה (52), פאייה דלועים (64) ופאי חקלאים (62). על השייקים המשובחים של המקום ואלכוהול ויתרנו כדי להשאיר יותר מקום לאוכל.

אנסטסיה – תפריט אוכל

אנסטסיה – תפריט בוקר, כריכים וסלטים

למרות שבשולחן אחד התחילו לעשן, בגלל שהמרפסת פתוחה, האוויר נשאר נקי יחסית. אבל מכיוון שהיה לנו קר ביקשנו שיעבירו אותנו פנימה אם זה אפשרי. בינתיים חלק מהשולחנות המוזמנים סוף סוף אוישו, לשמחתנו נשאר שולחן אחד פנוי בשבילנו ואליו עברנו.

רק אחרי כחצי שעה התחילו המנות לזרום לשולחן. ראשונה הגיעה מנת הירוקים – ירקות טריים ועסיסיים צלויים ובהם ברוקוליני, קייל, אספרגוס, באקצ'וי, תירס (שהיה קצת מיותר דווקא) ועוד. מנה מצוינת, ירקות טובים קשה להרוס.

בעקבותיה הגיעה המנה של שעועית הלוביה – סלט ענקי של לוביה מונבטת, המון ירוקים והפתעות, בשילוב בטטה צלויה מתוקה (משהו שרץ חזק בעיר) – מנה נהדרת גם כן לכל הדעות.

בעוד אנו מנסים לסיים את המנות הראשונות הגיעו גם המנות העיקריות. הפאייה דלויים עם האורז והארטישוק היתה מנה ענקית וטעימה.

הפאי חקלאים – תבשיל עדשים שחורים עם גריסי פנינה ועוד, היה נחמד ותו לו (בדיעבד היה אפשר לוותר עליו בהתחשב בגודל המנות האחרות).

לא הצלחנו לסיים את הכל מהצלחות, אך לא ויתרנו על הקינוחים, כששמנו את עינינו על קינוחי ה- Raw. בעקבות המלצת המלצרית ויתרתי הפעם על הטירמיסו הטבעוני, כשהזמנו את השוקולד פיסטוק (38) והוניל אוכמניות כחולות (39) – שתי מנות מצוינות.

מפוצצים ובסופו של דבר מרוצים הזמנו את החשבון שאפילו יצא יחסית סביר (296 ₪) לכמות ואיכות האוכל שקיבלנו, אותו זכתה הבורגנית מהפרובניציה לשלם – היה שווה לנצח בהתערבות.

כשהלכנו משם על דיזנגוף עברנו ליד ה Cookeez שנראה היה סגור לצמיתות.

לסיכום: בשורה התחתונה באנסטסיה יש אוכל מצוין (אותו יאהבו גם הלא טבעונים לדעתי), כשמספיק אפילו להגיע רק בשביל הקינוחים. חבל רק שהתכנון והתפעול (שולחנות, זמן הגשה) לא מספיק תומכים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, בשעות לא עמוסות מומלץ יותר

 

טנאת – כמו ביבשת אחרת

זמן: יום חמישי בלילה, יוני 2018

מיקום: צ'לנוב 27, תל אביב

רקע היסטורי: טנאת (Tenat) הינה בית אוכל / מסעדה טבעונית, שנפתחה לפני כ-5 שנים ע"י יצחק חזקיהו, שבחר לקרוא למסעדה בשם זה שבאתיופית הוא שילוב של המילים בריאות ואמא.

הסיפור: בטח שמתם לב שבחודשים האחרונים התמעטו קצת הביקורות על ברים בעיר. אמנם יש נסיבות אישיות שמצדיקות זאת, אך סיבה נוספת היא החברים מסביב שמזדקנים ואיתם כבר קשה לתאם לעיתים קרובות.

והנה הגיע תורו של הספרותן להחליף קידומת, אז קבענו שנצא לחגוג אני הוא והעכברושית, אל טנאת, שנמצאת לידו, וכבר סיכמנו לפני חצי שנה כבר שנלך לשם אך עדיין לא עשינו זאת.

כאמור עדיין לא הייתי שם לפני כן, ומכיוון שהמסעדה ממוקמת גם סמוך לתחנה המרכזית (אך גם ממש קרוב לשוק לוינסקי), לא ידעתי למה לצפות, וליתר ביטחון הכנתי נפשית את העכברושית לאזור ולמקום אותנטי. כשהגענו למסעדה בסביבות  21:30, שם כבר חיכה לנו הספרותן, חששותיי התבדו, מדובר במקום לא גדול אבל אסתטי (עם מראות ליד השולחנות), בו נעים לשבת, כשחוץ מאיתנו כמעט ולא היו בו סועדים בשעה הזאת.

התפריט כולו בסימן שלוש – 3 מנות ראשונות, עיקריות וקינוחים של מנות אתיופיות אותנטיות במחירים משתלמים. החלטנו לחלוק בינינו כמה מנות, וכשהגיע המלצר (שהתברר שהוא גם הבעלים, טבח וכו') הוא תמך באסטרטגיה שלנו.

מהמנות הראשונות הזמנו את הקיטה (28 ש"ח) והאדיס סלטה (32) – כשעל הגייתה הנכונה קיבלתי שבחים. מהמנות העיקריות הזמנו את הביינתו הזוגי (48) והאינגידי טיבס ליחיד (35). לאחר דיון קצר שכנעתי את העכברושית להזמין את הקוקטייל "ניפגש בג'מייקה", כשליתר ביטחון המארח אמר לה שיחזק אותו במייפל אורגני כדי שיהיה מספיק מתוק, בעוד אני והספרותן הזמנו שנינו את הבירה האתיופית המעלפת.

מכיוון שמדובר במקום קטן, ביתי ולא תעשייתי, בו המנות מוכנות במקום באופן מיידי, לחלקן לוקח יותר זמן מאשר לאחרות.

העכברושית קיבלה ראשונה את הקוקטייל שלה עם דובדבנים, שהיה לטעמה (וגם לטעמי) – תוסס ומתקתק.

קצת פחות מ-10 דקות לאחר מכן קיבלנו 3 מנות לשולחן:

קיטה – לחם אתיופי חתוך לקוביות, מתובל בחמאה טבעונית (גרעיני חמניות), טחינה גולמית וסלסת עגבניות. מנה מצוינת ששלושתינו אהבנו.

ביינתו – מגש גדול של אינג'ירה (לחם אתיופי טעים מקמח טף) ועליו 4 מטבלים מבוססי עלים, חומוס ועדשים, שהיו כולם טעימים ולשמחתנו גם לא חריפים. מנה מומלצת גם כן אותה בקושי סיימנו.

אינגידי טיבס – אינג'ירה מקופלת עם הרבה פטריות יער ורוטוב סלסה, גם כן מנה גדולה (למרות שזה היה ליחיד), מנה חביבה אך אחד התבלינים בה פחות התחבר לנו.

אכלנו לאיטנו בהנאה, כשבינתיים המארח הידידותי שלנו יצא החוצה ונעלם למספר דקות ואנו תהינו האם הוא שכח את המנה הנוספת שהזמנו ואת הבירות.

כעבור רבע שעה הוא חזר לשמחתנו עם ארגז בירות קרות, מהן קיבלנו שתיים במהרה, ובעקבותיהן גם האדיס סלטה – סלט בוקר אתיופי עם ירקות, בננה, מלון אבוקדו ותפוח אדמה מבושל, מרענן וטעים אך זה היה מתאים יותר בתחילת הארוחה ולא אחרי שהתמלאנו כבר מהמנות האחרות.

לקינוח החלטנו להתפנק בשתי מנות – פאנקייק טף מטורף (25), ומעדן טף (25), כשהעכברושית קצת התאכזבה מהפאנקייק (אולי בגלל הפירות יער למעלה, אולי בגלל הציפיות הגבוהות), כשלדעתי הן היו שתיהן נחמדות.

עם כל מה שהזמנו החשבון יצא 257 ש"ח בלבד – משתלם ביותר ביחס לכמות ואיכות התמורה.

לסיכום: החוויה בטנאת היא לא כמו במסעדות אחרות בעיר. יש הרגשה קצת כאילו עברנו ליבשת אחרת, גם מבחינת המיקום, האוכל האותנטי והטעים וגם מהקצב והאווירה ששונים מהרגיל.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר במיוחד לטבעונים וצמחונים, גם לאלו שלא

שאפל בר – מתערבבים

זמן: יום שני בערב, דצמבר 2017

מיקום: פלורנטין 19, תל אביב

רקע היסטורי: השאפל בר (Shuffle bar) נפתח לפני כ-4 שנים ע"י שני חברים שחיפשו פאב פשוט לבלות בו עם אנשים ומגדיר את עצמו כפאב של פעם עם האנשים של היום.

הסיפור: העכברושית ואני יצאנו לדייט, כשהפעם בחרנו לצאת לשאפל בר, מקום שאנחנו אוהבים ועבר כבר זמן מאז שבילינו בו לאחרונה.

הגענו אל המקום קצת לפני 21:00, כשעשינו בחוכמה שהזמנו מקום מכיוון שהיה מלא. המתנו מספר דקות עד שהושבנו בשולחן עגול קטן ליד החלון.

למי שלא יצא לבלות בשאפל מדובר במקום אינטימי יחסית ובו בפנים שני חדרים, בגדול מביניהם יש בר שמאחוריו מוקרנים משחקים ושולחנות מוגבהים, כשבשני הפנימי יותר יש עוד שולחנות ומקומות ישיבה והוא מיועד למעשנים.

המלצרית הגישה לנו את התפריט, בו יש מגוון נאה יחסית של בירות מהחבית, מבחר רב של מנות טבעוניות וגם כאלו שלא, ומבצעים משתלמים – Happy Hour כל יום עד 21:00 על המשקאות (1+1) ועל האוכל (20% הנחה), ומבצעים יומיים משתנים כשיום שני הוא בשביל הטבעוניים עם 30% הנחה על המנות הטבעוניות.

העכברושית הזמינה לה טוסט (36 ש"ח) ואני התלבטתי בין שני הבורגרים ולבסוף בחרתי בבורגר ערמונים ובטטה (45). בנוסף הזמנו גם שתייה, כשאני לקחתי שליש אדלווייס בתור התחלה (28).

השתייה הגיעה יחסית במהירות אבל האוכל התעכב בגלל העומס במקום.

אחד הדברים הנחמדים בשאפל הוא המשחקים של פעם שאפשר לשחק במקום – 4 בשורה, ג'נגה, טאקי ועוד. חוץ מזה הוסיפו עוד משחקי קלפים חדשים, רק שאלו פחות מוכרים ולא ברור בדיוק איך משחקים אותם מכיוון שאין הוראות.

גם האוכל הגיע לבסוף, שהבורגר הטבעוני היה אחד הטובים, וגם העכברושית נהנתה לה מהטוסט. בעוד אנו אוכלים הקו המוזיקלי השתנה פתאום, ממוזיקת היפ הופ וראפ ישראלית למוזיקה אוריינטלית ודאנס. במקביל הזמנתי לי עוד בירה, הפעם שליש ג'מס 8.8 (33).

לקינוח הזמנו בעצת המלצרית את הבראוניז (35), שגם הוא כמו יתר הקינוחים והרטבים במקום טבעוני, שהיה נחמד ותו לא.

החשבון יצא 154.5 ש"ח בלבד אחרי כל ההנחות – טעים ומשתלם לכל הדעות. כשיצאנו אל הרחוב הבנו שלמרות שישבנו בחדר שבו לא מעשנים, תוך כדי הערב הגיע גם אלינו עשן הסיגריות מהחדר השני ונדבק לנו לשיער ולבגדים.

לסיכום: רוב הדברים מתערבבים טוב מאוד בשאפל – האוכל, השתייה, האווירה, המשחקים, המבצעים, אבל זה לא כל כך כיף ואפילו מבאס שגם עשן הסיגריות מתערבב לו בכל המקום ונשאר עם המבלים גם כשהביתה הם הולכים.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, עדיף להתמקם כמה שיותר רחוק מחדר העישון

מה-Nature Boys ללבונטין 7, בגלל הטבע

זמן: יום רביעי בערב, דצמבר 2017

מיקום: לבונטין 30 (Nature Boys), לבונטין 7, תל אביב

רקע היסטורי: ה-Nature Boys  (נייצ'ר בויס), הינה מסעדה/דיינר טבעוני חדש, שנפתח לפני קצת יותר מחודש מול עבודות הרכבת הקלה. לבונטין 7 הינו בר הופעות ומסיבות שפועל כבר למעלה מעשור.

הסיפור: לפני זמן לא רב הספרותן חזר לארץ ועבר לגור באזור רחוב העליה, אז קבענו לצאת ולבלות כדי שיכיר עוד אופציות בסביבה.

הצעתי שנצא לאכול משהו ואז לאיזה בר והוא נענה בשמחה, כשהיעד הראשון היה ה- Nature Boys החדש עליו שמעתי גם מהסטודנט הכוכב וגם בקר שם כבר בילה.

מכל הימים בחודש האחרון נפלנו זה שהיה הכי סוער וקר, למרות זאת הצלחנו להגיע אל היעד הראשון ברשימה. ה-Nature Boys, לא גדול במיוחד אבל נראה מזמין, וכשנכנסנו  היה לפנינו תור של מספר אנשים, כשעד שיגיע תורינו התבוננו בתפריט שעל הקיר והתלבטנו מה להזמין.

הקופאית חיזקה את דעתנו כשהמליצה לנו להזמין את הלאב בורגר (38 ש"ח כ"א), ובנוסף רצינו להזמין גם מיקס של צ'יפסים שונים, אך רק הרגיל היה זמין (13).

בזמן שהזמנו נתפסו כל השולחנות הפנויים, ואנו חיכינו לבורגרים, שתינו בינתיים סודה ומים, וקיווינו שעד שיתפנה משהו עד שהבורגרים יהיו מוכנים.

לשמחתנו בדיוק כשההזמנה היתה מוכנה אחד השולחנות התפנה. אכלנו את הלאב בורגר שהיה עסיסי ומוצלח ביותר והשתלב היטב גם עם הקוליסאו, הירקות והלחמניה, כשהצ'יפס (שאפוי בתנור) הגיע קצת שרוף אך היה לא רע.

התוכנית המקורית היתה להמשיך משם לאחד הברים דרום מערב ומשם, אך עקב הגשם והרוח חיפשנו משהו קרוב ליד. עברנו ליד עבודות הרכבת הקלה בדרך להוסטל 51 שהיה סגור ומסוגר, אז הלכנו לבר הכי קרוב לשם – לבונטין 7.

נכנסו אל קומת הבר (שהיא גם "חדר העישון" של קומת ההופעות שלמטה), שהיתה די די ריקה, שם קיבל את פנינו חתול שישן על הבר ליד הברזים כשאנו התיישבנו על שני כסאות במרכז.

מהאופציות שיש מהחבית (וויינשטפן, גינס, טובורג, סטלה), בחרנו שנינו להזמין גינס – אני חצי (35) והספרותן רק שליש (29). לגמנו לאיטנו את הבירה הקרה והמרירה, כשלשמחתנו אף אחד לא עישן בסביבה. בינתיים הגיעו כמה מבלים שהחליטו ללטף את החתול וזה העיר אותו מהתנומה, אחרי כמה דקות הוא החליט שמספיק לו וחצה את הבר מולנו למקום רגוע יותר וחזר למצב שינה.

סיימנו את הבירה בדיוק בזמן שמישהו שהתיישב לידינו הדליק סיגריה, אז שילמנו את החשבון ויצאנו בחזרה אל הרחוב כשבינתיים מזג האוויר קצת נרגע.

לסיכום: הבורגרים ב- Nature Boys הם מהטבעוניים הטובים בעיר, וגם למי שלא מומלץ לנסות. בלבונטין 7 אולי יש הופעות טובות, אבל עם מחירים לא זולים וחשש לעשן סיגריות זה לא מהמקומות המומלצים לבוא בהם סתם ככה לשתות (עדיף במקום לשבת לפיצה בחתול הירוק).

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר ל Nature Boys – כדאי לבקר

2.5 כוכבים ללבונטין 7 – אפשר לוותר

מדריד לטבעונים ועוד – יש הרבה מעבר לחמון

 

אז אחרי בילוי של כמה ימים במדריד (מעין שילוב של ברצלונה ולונדון על שטח מצומצם יחסית) אפשר לסכם ולהגיד שבמדריד לא חסרות אופציות טבעוניות (ומקומות בילוי באופן כללי). להלן כמה מהם שיצא לנו לנסות.

המומלצות:

Viva Burger – מגוון בורגרים טבעוניים מפתים ועוד מגוון מנות, מיצים ועוד. אני ניסיתי אחד שהיה מוצלח ביותר, כשהעכברושית הלכה על פינצ'וס פחות כבד ונהנתה ממנו גם כן. מסעדה מעוצבת שנעים לשבת בה. מומלץ ביותר.

 

Celicioso Barquillo – מסעדה/קונדיטוריה ללא גלוטן שנמצאת בתוך מלון בוטיק מגניב (Only You). לא טבעונית בהגדרה אבל מכילה מגוון מנות וקינוחים טבעוניים, מיצים בריאים ועוד. אנחנו חזרנו 3 פעמים רק בשביל הקינוחים, כשה Vegan Black Velvet היתה מעולה, גם לדעתה של העכברושית. חבל שלא יצא לנו לשבת שם לארוחה עיקרית.

Tiyoweh, la Quietud – המסעדה שנמצאת לא הרחק מהגנים הבוטנים לא טבעונית ב-100% אבל הרוב כן. אנחנו הזמנו שם את הפלטה של היום – מרק, תבשיל, סלט, קטניה ושתייה קרה/חמה – ארוחה מזינה, בריאה וטעימה באווירה נעימה.

B13 bar – סוג של בר טבעוני קטן באחת הסמטאות באחד מאזורי הבילוי שבעיר (האמת שהכל בעיר נראה כמו אזור בילוי), בו אכלתי גם בורגר טבעוני מוצלח ואפילו שתיתי בירה אקולוגית שנקראת Veer (במקום Beer).

VEGA – מקום ביתי חמים עם אווירה אינטימית בו יש אוכל טרי ובריא (מרק גרגירי חומוס לדוגמא), כדאי לא להסתפק בתפריט העסקי ולעיין גם בתפריט הרגיל.

אפשר גם

Sanissimo Malasaña – מקום קטן וקצת היפסטרי, בו יש היצע טבעוני מעניין, אך לא כיף לשבת בו לארוחת ערב, אולי לחטוף משהו על הדרך.
 
Restaurante Yerbabuena – מסעדה צמחונית/טבעונית ממש במרכז, למרות שקשה קצת למצוא את הכניסה. העיצוב לא ממש מזמין, התפריט מגוון ועשיר, אבל מהמנות שניסינו לא כולן היו מוצלחות כל כך.
Hanso Cafe – בית קפה היפסטרי נחמד, אמנם לא טבעוני, אבל העכברושית התלהבה מהקפה והבייגל וגם אני מצאתי שם משהו טעים לאכול (קפרזה עם טופו רך במקום גבינה).
Chocolatería San Ginés‏ – המקום המפורסם של הצ'ורוס, שפתוח 24 שעות ביממה ועובד כמו סרט נע. הצ'ורוס אמנם טבעוניים אבל הרוטב שוקולד שמוגש איתם בצד לא, ובלעדיו אלו סתם בצקים.
שווקים
בשני השווקים העיקריים (San Miguel, San Anton) אין יותר מדי אופציות טבעוניות, וגם אלו שיש כגון: פאייה צמחונית, Padrones – פלפלים ירוקים מטוגנים עם מלח) לא מדהימות בלשון המעטה.  בניגוד לשוק בברצלונה, השווקים מזכירים באופיים את השרונה מרקט או שוק צפון למשל – עיצוב יפה אך קצת מלאכותי ובלי תוכן מיוחד.
בירה
במדריד לא חסרים מקומות לשתות מכל הסוגים והמינים. אחד מהמקומות הטובים שהייתי בהם הוא The Stuyck Co בו יש 12-14 ברזים של בירות בוטיק מעניינות, וגם אווירה ומוזיקה טובה.