הירו – מה שעובד בשרונה יתפוס גם בלבונטין?

זמן: יום שני בערב, אפריל 2017

מיקום: לבונטין 19, תל אביב

רקע היסטורי: הירו סאקה בר לבונטין, מסעדת ראמן חדשה של השף-סלב ישראל אהרוני, נפתחה לפני קצת יותר מחודש, בעקבות ההצלחה של דוכן הראמן שעובד בשרונה מרקט בשנה וחצי האחרונות.

הסיפור: בד"כ איני מחבב מקומות של סלבס או שפים שהם כאלו, אבל מכיוון שאטריות במרק אני כן אוהב, החלטתי שננסה הפעם את המקום החדש של אהרוני, אצלו אף פעם לא יצא לי לאכול עדיין, ונמצא במיקום קצת יותר עירוני ופחות מלאכותי ממתחם שרונה.

העכברושית ואני הגענו אל המקום קצת אחרי 21:00, כשזה היה כצפוי מלא לגמרי. מכיוון שאי אפשר להזמין מקום מראש נרשמנו ברשימה, כשלפנינו היו יחסית לא הרבה ממתינים.

חיכינו בחוץ באוויר הקריר כ-15 דקות לפחות. אמנם זה לא חובה, אבל אם היו מציעים לנו צ'ייסר או משהו בינתיים, זו היתה מחווה נחמדה.

נכנסנו פנימה אל המקום הגדול והמואר, לראות שלא מפספסים אותנו, כשבסופו של דבר התפנה לנו מקום על הבר.

במהרה נערך לנו המקום וקיבלנו לידינו את התפריטים. תפריט הרצה לאוכל שכולל מנות ראשונות, באן, גיוזה וראמן, עם מנה מיוחדת מכל סוג גם לטבעונים וצמחונים. ותפריט אלכוהול עם סאקה וקוקטיילים.

החלטנו להזמין כל אחד מאיתנו ראמן – אני את הטבעוני עם הטופו (48 ש"ח), והיא את הצמחוני (גם עם ביצה), כשלמנה ראשונה התלבטנו בין גיוזה לבאן, ובסוף בחרנו בגיוזה הטבעונית (28). חוץ מזה הזמנו גם שני קוקטיילים – נינג'ה ספיריטז בשבילה ומיסו מוז בשבילי (32 כ"א).

כעבור רבע שעה קיבלנו את הראמן והקוקטיילים. הקוקטייל שלי היה נחמד, אולי קצת בננתי מדי. הראמן, שאמור להיות גולת הכותרת במקום מין הסתם, היה סביר, אך משהו בתיבול היה חסר, קצת חריפות או משהו אחר.

הגיוזה התעכבה לא מעט, והגיעה בדיוק כשסיימנו את המרק. גם זו לא ממש הרשימה, כשלא ברור אם הטיגון במקרה זה מוסיף או גורע.

מזלנו שפר עלינו (או שלא, תלוי איך מסכלים על זה) קצת יותר מזוג חברים שהתיישב לצידנו על הבר. אלו שהזמינו אף הם גיוזה בערך יחד איתנו, פשוט לא קיבלו אותה עדיין גם אחרי שסיימנו את שלנו, ולבסוף פשוט ביטלו את המנה.

החשבון יצא 188 ש"ח, ואחרי ששילמנו אותו המשכנו לקינוח טבעוני בבייק בייקרי ברחוב זבולון שבלוינסקי. הזמנו פאי אגסים ומאפין חמאת בוטנים. המאפין היה טעים אבל קצת יבש מדי, ואילו הפאי אגסים היה גדול ומתוק מדי. למקום יש אמנם כוונות טובות, אבל עדיין צריך לכוונן קצת את הטעמים.

לסיכום: לפחות על פי חוויה זו, כנראה שלא הפסדתי יותר מדי כשלא יצא לי לאכול במקום של אהרוני עד היום. מנות לא מרשימות בתוספת המתנה בחוץ או בפנים, לא מצדיקים ביקור גם בסניף בלבונטין, אפילו כשיש מנות מיוחדות לטבעונים. למרות זאת לא נראה לי שלשף-סלב תהיה בעיה למשוך גם לשם לא מעט סועדים.

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לוותר

מודעות פרסומת

ביר בזאר – מה שטוב לשוק הכרמל טוב גם ללוינסקי

יש גם סקר על מקומות בילוי בשוק לוינסקי בסוף הרשומה כמובן…

והאם הביר בזאר מתברג במקומות המומלצים בשוק לוינסקי?

זמן: יום שני בערב, מוצאי פורים, מרץ 2017

מיקום:, זבולון 13, שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הביר בזאר (Beer Bazaar) החדש בלוינסקי נפתח לפני כ-3 שבועות כחלק ממגמת ההתרחבות של המותג שמציע מגוון בירות בוטיק ישראליות מהחבית ובבקבוקים. זה התחיל מדוכן בשוק הכרמל אליו נוספו בר בשוק הכרמל, בשוק מחנה יהודה, מבשלה בקרית גת (מה שהיה פעם מבשלת נגב) שמארחת שם גם יצרנים אחרים, ופופ אפ בר ברוטשילד מול קובימה שפעל בשנה שעברה וחוזר לסיבוב נוסף ממש בימים אלו.

הסיפור: לפני כחודשיים גיליתי לצערי שאחד המקומות שאהבתי באזור שוק לוינסקי – הברמצווה, נסגר לאחר שנתיים פעילות. תהיתי מדוע וקיוויתי שלא ייפתח עוד בר סתמי במקומו. מה רבה היתה שמחתי כשגיליתי שבמקומו עומד להיפתח בר נוסף של הביר בזאר משוק הכרמל, מקום בו אני אוהב לבלות רבות.

עברתי ליד הביר בזאר החדש, שנפתח כבר בשעות הבוקר המאוחרות כל יום (אך סגור מכניסה ועד צאת השבת), כבר כמה פעמים, אך לא יצא לי לשבת בו עדיין בערב. לכן היה זה רק טבעי לצאת לשם בהזדמנות הראשונה לדייט עם העכברושית.

הגענו אל המקום בסביבות 21:30, כשזה באופן מפתיע היה די ריק יחסית למה שציפיתי, כשרק חלק קטן מהשולחנות היו תפוסים ועל הבר היו הרבה מקומות פנויים. המקום לא עבר שינוי עיצובי גדול מדי מהברמצווה שהיה שם לפניו – חלל גדול עם תקרה גבוהה, שולחנות פזורים במרווח, עם סטנד גדול של בקבוקי בירה במרכז, בר מפותל כשמאחוריו המטבח ומבחר ברזי בירות בוטיק ישראליות מהחבית.

התיישבנו על הבר מול המטבח, שם היתה רק טבחית אחת (נקווה שבימים עמוסים יותר המטבח מתוגבר שלא יווצר צוואר בקבוק כמו שקורה לעיתים בשוק הכרמל). תפריט הבירות מהחבית (10 בירות בוטיק ישראליות) מופיע על הקיר, המחירים סבירים, ויש גם מסלולי טעימות, קנקנים, בקבוקים ועוד. בנוסף עיינו גם בתפריט האוכל מכיוון שהיינו רעבים.

הזמנתי לעכברושית שליש באסטרס (23 ש"ח) מהחבית שאהובה עליה ואילו לי הזמנתי חצי דארק מאטר (29). הסנדוויץ' שוק נראה לי מעניין אך לא הייתי בטוח אם הוא טבעוני אז ביקשתי מהאחראי לברר לגבי הלחם. בינתיים הזמנו את החצי כרובית בתנור עם היוגורט בצד (40) והעכברושית הזמינה את הפיצה (36), שאינה עשויה על גבי לחוח כמו בשוק הכרמל.

העכברושית קיבלה את הסיידר שלה די מהר ואני חיכיתי קצת שיחליפו חבית עד שקיבלתי את הדארק מאטר. כשקיבלנו גם גרגירי חומוס מתובלים לנשנש. נהנינו מהבירות כשבינתיים הגיעה גם הכרובית שהיתה מוצלחת (קשה להרוס כרובית בתנור), לא היה מזיק עוד קצת טחינה גולמית.

העכברושית קיבלה גם את הפיצה שלה, כשהאחראי קיבל תשובה לגבי הסנדוויץ' שלא היתה 100% ודאית, אז במקום זאת הזמנתי את הסלט עדשים שחורות (28).

לידינו התיישב זוג על הבר, כשהבחור הכיר את המלצרית הצעירה, וקטעים משיחתם שהגיעו לאוזנינו היו די משעשעים.

סלט העדשים השחורות היה טעים ומרענן, כשליוויתי אותו עם שליש מלכה אדמונית מהחבית (23), אחרי שטעמתי את עמק האלה טריפל שהיתה לי מתוקה מדי.

במקום יש גם שני קינוחים, אחד מהם הוא מוס שוקולד טבעוני (26), שאותו החלטנו להזמין והיה אף הוא די טעים, אך בדיעבד כבד מדי עם כל האוכל והשתייה.

הסטודנט השכיר ביקש שאביא לו בקבוק בינדי או שניים של הביר בזאר, אז רציתי לקחת שישיית ביר בזאר הביתה. אחרי התלבטויות הזמנתי  2 בינדי, 2 ספיישל לוינסקי, אחד דודש'ך ואחד חתול שמן. אך לצערי ולצערו הרבה יותר של הסטודנט, דווקא הבינדי לא היתה בנמצא אז ויתרתי על השישייה.

שילמנו את החשבון שיצא 205 ש"ח ונפרדנו לשלום מהצוות הידידותי והשירותי של המקום.

בדרך חזרה דרך לוינסקי עברנו ליד ג'לה – הגלידרייה הטבעונית המצוינת על פינת נחלת בנימין, שהיתה עדיין פתוחה למרות השעה המאוחרת (פעם הבאה ניקח שם קינוח), ומה רבה היתה השמחה ההדדית כשהעכברושית פגשה שם את מדריכת הפילאטיס המעולה שלה, ששומרת על דירה בפלורנטין ושמחה לגלות שיש בסביבה מלא אופציות טבעוניות.

לסיכום: לביר בזאר יש נוסחה מנצחת. וגם בשוק לוינסקי הם מיישמים את הקונספט המוצלח כמו בשוק הכרמל – בר/פאב עם מגוון בירות בוטיק ישראליות מרשים שאי אפשר למצוא כמעט בשום מקום (חוץ מהביר בזאר במקומות אחרים) במחירים טובים, אוכל פשוט וטעים ואווירה אינטימית ולא מיינסטרימית המונית (בניגוד לפופ אפ ברוטשילד).

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר, מקווה שאחרי שירוץ קצת אפילו ישתפר עם תפריט אוכל מגוון יותר ואיזה הפי האוור

קומיקס בר – צריך גם כאלו

הסקר על לוינסקי ממשיך בתחתית

זמן: יום שלישי בלילה, מאי 2016

מיקום: זבולון 30, שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הקומיקס בר (Comics bar) נפתח בתחילת 2015 במתחם שוק לוינסקי הפורח בלילות.

הסיפור: ידידנו היקר, הלו הוא ניימן הידוע, הגיע לארץ לביקור מולדת. אמנם נפגשנו כבר בחגיגות המסיברוש, אך קבענו גם לצאת לשתות משהו רק שנינו בלי קשר.

אחרי דו שיח לא קצר, הצלחתי לשכנע אותו שבמקום להיפגש באיזה מקום נידח בגבעתיים, ניפגש בשוק לוינסקי ונמצא שם כבר משהו מתאים.

נפגשנו לקראת 22:00 בנחלת בנימין פינת מטלון. בר קטן על מטלון נראה בהתחלה מקום מעניין, אך האוכולוסיה שם לא בדיוק היתה לטעמנו, אז החלטנו לחפש מקום אחר.

הלכנו אל הבר קיימא – הפאב קואופרטיב החברתי והטבעוני שנפתח בעקבות המחאה החברתית, בו ביליתי בהנאה בעבר כמה פעמים, אך עומד לצערי להיסגר בימים הקרובים עקב קשיים כלכליים.

נכנסנו אל המקום, בו היו דווקא יחסית לא מעט מבלים (חלק מהם חברי הקואופרטיב), והתיישבנו על הבר. ניימן הזמין חצי גולדסטאר ואני שליש פאולנר עם סלט פריקי וירקות שהיה מרענן ונהדר.

20160503_215835

20160503_220353

שתינו לאיטנו, ושוחחנו על מגוון נושאים מעניינים, מפלייאוף ה NBA ועד סטארט אפ למסחר בביטקוינים.

בחשבון גילינו שחצי גולדסטאר (25 ש"ח) יותר זולה משליש פאולנר (27), ובלי קשר חבל שכנראה לא נוכל לחזור אל המקום יותר.

שכנעתי את ניימן להמשיך איתי למקום נוסף באזור, הסתובבנו קצת ברחובות בין הברים המוכרים יותר או פחות, עד שפתאום בחלק החשוך של רחוב זבולון, ראיתי מקום עם אורות שלא הייתי בו עוד. כשהתקרבנו גילינו שזה הקומיקס בר, ולמרות שהיה ריק למעט כמה חברים של הברמנית בחוץ, החלטנו אותו לנסות.

בפנים המקום דווקא לא כזה קטן, עם כל מיני ציורי קומיקס על הקירות. אנו התיישבנו על הבר, כשהברמנית לבשה גופיה די מינימליסטית ומתחתיה שום דבר. המבחר של הבירות מהחבית די דל – מתוך 3 ברזים (מכבי, גולדסטאר והייניקן), כשרק שניים באמת היו פעילים (המכבי לא). כבר הייתי מוכן להתפשר על הגולדסטאר אבל החבית נגמרה והברמנית לא ידעה אם יש חבית להחלפה ואמרה שתבדוק זאת עם הבעלים שיגיעו עוד מעט.

20160503_224739

בלית ברירה הזמין ניימן גולדסטאר בבקבוק (15), ואני לא הייתי מוכן לרדת עד כדי כך נמוך, אז הזמנתי עראק עם לימונדה (26). הברמנית גם הגישה לנו צלוחיות עם נשנושים ע"ח הבית – בייגלה, בוטנים קלויים מלוחים וזיתים.

20160503_230052

בעוד אנו שותים נכנסה אל הבר בחורה די צעירה (25 בערך), והסתבר שהיא הבעלים כשהיא החליפה את החבית. בהמשך כבר לא הייינו בטוחים בכך, כשאמא שלה, שאף היא נראה יחסית צעירה (45-50 להערכתי), הצטרפה אף היא.

ניימן שם לב שבמקום יש בקבוק של Y – ליקר צ'ילי ישראלי מאוד חריף לדבריו, והציע שנשתה צ'ייסר כאתגר. למרות שלא ידעתי בכמה חריף מדובר, הסכמתי לאתגר. הצ'ייסר (15) היה במקום, עקצץ קצת בלשון ובגרון, אך היה בהחלט נסבל.

לקראת חצות כשסיימנו לשתות לא המשכנו לסיבוב נוסף בבר, שילמנו את החשבון והסתובבנו קצת ברחובות באזור שכבר היו יחסית די שוממים.

20160503_234759

לסיכום: הקומיקס בר הוא לא מקום יומרני או עם אג'נדה כלשהי כמו במקרה של הבר קיימא למשל. אך עדיין סוג של מקום ייחודי שטוב שיש גם כמוהו בסביבה, למי שסתם מחפש שכונתי פשוט לשבת לאיזו בירה קרה ולא יקרה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר

ברמצווה – לכל מאורע

ינואר 2017 – המקום לצערי נסגר אך במקומו נפתח סניף חדש לביר בזאר

עכברוש העיר קורא ומיישם את ההמלצות שלו עצמו לשנה החדשה

ויש גם סקר רץ בסוף הרשומה

זמן: יום חמישי בלילה, ינואר 2016

מיקום: זבולון 13, שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הברמצווה (BarMitzva) נפתח לפני קצת יותר משנה ע"י חבורת קפה קאימק שבלוינסקי, ברחוב זבולון הסמוך אליו, בקונספט די דומה רק בעל מאפיינים יותר של פאב/בר בעיקר בשעות הערב והלילה, כולל הופעות, DJs אורחים ועוד.

הסיפור: דצמבר כבר נגמר, אבל חלק מהמבקרים עדיין כאן, כשהפעם הגיע הזמן להיפגש עם הספרותן. כשהוא הסכים בשמחה להצעתי ללכת לאזור שוק לוינסקי המגוון.

הגענו אל אזור השוק בסביבות 21:30, כשרוב המקומות היו הומים. עברנו בין היתר ליד הברמצווה, והספרותן ששמע עליו גם, הציע שנשב שם, ואני כמובן הסכמתי מכיוון שכבר ביליתי בו בעבר לא פעם אחת בהנאה.

החלל הגדול של הברמצווה היה מלא לגמרי בקהל מעורב – צעיר ומבוגר, אך נמצא לנו מקום בדוחק (תרתי משמע) על הבר. הברמנית הצעירה הגישה לנו את התפריטים, וחזרה למזיגת משקאות, אותם הניחה על משטח הגומי לידינו, כשאנו קיווינו שכלום לא יישפך עלינו.

ברמצווה

עיינו בתפריטי האוכל והמשקאות. הראשון מכיל מגוון מאכלים צמחוניים וטבעוניים שכולם נראים מעניינים, בעוד תפריט המשקאות מכיל לצערי רק גולדסטאר ומכבי (כולל מחוזקת) מהחבית, שפירא בבקבוק, קוקטיילים ועוד.

ברמצווה - תפריט אוכל

ברמצווה – תפריט אוכל

ברמצווה - תפריט משקאות

ברמצווה – תפריט משקאות

התלבטנו מול האופציות השונות, כשהברמנית גם עזרה לנו בהתלבטויות. בסופו של דבר החלטנו להזמין כמה מנות – צלוחית פיצוחים מהשוק (10 ש"ח) וסלט עדשי קוויאר (28) לחלוק. הספרותן הזמין גם ברוסקטה תפו"א וביצה (28) ואילו אני הזמנתי מסבחה לימה (26).

חזרנו לבעיית הבירה. מכיוון שבפעם שעברה שהייתי ניסיתי את המכבי החזקה ולא ממש התלהבתי, החלטתי לוותר על בירה מהחבית ולהזמין הפעם עראק אננס (31). הספרותן המתוחכם שהגיע לביקור מיונייטד סטייסס אוף אמריקה הלך על משקה מתאים – ג'ין וטוניק (34).

הפיצוחים הטריים הוגשו לנו מיד בצלוחית נדיבה. בעוד אנו מנשנשים שאלה אותנו הברמנית איזה צ'ייסר אנחנו שותים על חשבונה (אני המשכתי עם העראק והוא הלך על וויסקי) – ברוב המקומות זה מגיע אם בכלל, לקראת סוף הארוחה ולא בהתחלה.

בעוד אנו משלימים פערים, נהנים מהפיצוחים והשתייה (שימו לב למלפפון שהודבק לכוס הג'ין אנד טוניק בצורה עגולה) ומהאווירה התוססת במקום, הוגש לנו גם סלט עדשי הקוויאר (עדשים שחורות) שמגיע על גבי קרם חציל ומכיל בצל סגול, פטרוזיליה וירקות – גם כן טרי, מרענן וטעים מאוד.

20160107_214339

קוואיר עדשים

כעבור זמן מה קיבלנו את המנות הנוספות שהזמנו. הספרותן אהב מאוד את הברוסקטה שלו. גם אני נהנתי ממסבחה הלימה שלי, שעשויה מהשעועית הלבנה הגדולה עם לימון ועוד תוספות, הגיעה עם פיתה חמה, ודמתה במרקמה אולי קצת יותר לפירה מאשר למסבחה.

מסבחה לימה

כשסיימנו לאכול התלבטנו לגבי הקינוח בין המלבי לטראפלס הטבעוני. בחרנו בסוף את השני (12), זה הגיע ב-4 חתיכות מצופות בקקאו והיה מריר וטעים.

השעה היתה לקראת 23:00, המקום היה מלא כבהתחלת הערב, ואנו ביקשנו ושילמנו את החשבון שיצא 169 ש"ח בלבד לשנינו.

20160107_225515

יצאנו מהברמצווה והלכנו אל עבר הבר החדש של הדלידה שנמצא ממש מולה (זבולון 8). המקום החשוך היה מלא ונראה אכן כמו בר, מה זה אומר לגבי הדלידה שאמורה להיות חמארה? לא יודע, תשאלו אותם. לאחר עיון בתפריט ובירור עם המלצרית שאמרה לנו  שההפי האוור הלילי של הדלידה גם ככה לא תקף בבר (??), החלטנו שלא להישאר שם.

בדרך חזרה עצרתי לרגע בקפה קאימק שם לקחתי טרפאלס טבעוני טייקאווי לעכברושית שנשארה הפעם בבית.

לסיכום: עם מוזיקה טובה ואווירה שמחה, אוכל מגוון טרי טעים ולא יקר, כך גם השתייה, הברמצווה מתאים לכל מאורע – דייט רגיל או כפול, מפגש זוגי או בחבורה, וגם אפילו לחגיגות ברמצווה כפול שתיים, שלוש, ארבע והלאה. עוד בירות מהחבית שהן לא גולדסטאר או מכבי יתקבלו בברכה.

4 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר