ברלין בפלורנטין? בוורשה יש דברים יותר מעניינים

הסקר על פלורנטין ממשיך בתחתית הרשומה, בואו גם לקרוא על מקומות מומלצים בפלורנטין

זמן: יום שישי בערב, פורים, מרץ 2017

מיקום:, ידידיה פרנקל 6 פינת ויטל 1, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: בר ברלין (Berlin) בפלורנטין נפתח לפני כשנתיים בערך בויטל פינת ידידיה פרנקל, היכן ששכן  לפני כן הברחוב, ואולי גם אחרים, ועבר תוך כדי לא מעט שינויים.

הסיפור: אחרי זמן רב סוף סוף הזדמן לי לצאת לבירה עם התעשיין – להלן הסטודנט השכיר. לרוב אני משתדל שלא לצאת בלילות שישי העמוסים, אך בגלל שלא יצא לנו לצאת שוב בשלושה שבועות הקרובים כנראה, החלטנו לצאת, ועוד לפלורנטין, בפורים, בתקווה שלא יהיה מפוצץ ונמצא לנו משהו מעניין.

הגענו אל השכונה לקראת 21:30. מסיבת רחוב לא ממסדית כמו פעם כבר אין כמה שנים, וחוץ ממבלים מחופשים פה ושם, לא נרשמה אווירה פורימית מיוחדת ואפילו לא היה עדיין עמוס מדי כבלילות שישי רגילים.

הצעתי שנלך לברלין בפלורנטין, שם נהנתי בפעם שעברה, למרות שידעתי שהמקום עבר מאז כמה שינויים.

הגענו אל הבר כשחוץ מאיתנו ישבו בחוץ שני הברמנים, שהתחפשו למלצריות שחסרות להם בבר לדבריהם, ועוד חבר, ועישנו אתם כבר בטח מנחשים מה. נכנסנו פנימה לראות מה יש מהחבית. חוץ מהמקשוף שהתחלפה ללופולוס (Lupulus) – בירת מנזרים טריפל בלגית חזקה, והגולדסטאר שהפכה למשהו לא מעניין כל כך גם כן (מרפי'ס אם אני זוכר נכון אוהרה'ס, שהיה בכלל חסר), האחרות נשארו אותו הדבר – עלמה (ספרדית במיתוג ישראלי), פרנסיסקאנר ולוונבראו.

החלטנו להישאר ולשבת בפנים ליד היציאה, אולי נשאף קצת מהאווירה. ביקשנו לטעום את הלופולוס והלוונבראו. הסטודנט השכיר לא כל כך התלהב אז הזמין בסוף חצי פרנסיסקאנר (32 ש"ח). אני רציתי להזמין חצי לופולוס, אך בעצת הברמן החלטתי להסתפק רק בשליש (30) בתור התחלה.

הבירות נמזגו לנו חיש קל. ביקשתי לעיין גם בתפריט האוכל, כשגיליתי שהמקום כבר הספיק להוריד לחלוטין את המנות הטבעוניות המיוחדות שהיו בו, ומציע עכשיו סתם מאכלי בר טיפוסיים ולא מיוחדים.

הבירה שלי היה חזקה וטובה – מעין שילוב של סאן ברנרדוס ומקשוף, אך לא יותר מדי מתוקה. ניהלנו בינינו שיחה מעניינת, בין היתר על חוסר הייחודיות של הברים היום בעיר לעומת מה שהיה לפני כמה שנים – כשהיום כמעט ולא נפתחים כאלו שאפילו מנסים להיות קצת ייחודיים ושונים.

הברמן הזמין אותנו לצ'ייסר, כשאחרי שהוציא בקבוק מהמקפיא, הוא גילה שנפלו לו מהחולצה הבלונים מהתחפושת, לפחות יצא משהו שליש משעשע לכתוב עליו לקוראים.

כשסיימנו את הבירה לא מצאנו סיבה מיוחדת להישאר לעוד אחת. המקום, כמו גם שאר השכונה, לא ממש התמלא במבלים, אולי בגלל השעה המוקדמת יחסית.

הסתובבנו קצת ברחובות הריקים יחסית, כשבדרך עברנו ליד מקומות שפשוט נסגרו ולא נפתח במקומם כלום וגם ליד מה שהיו פעם הקורדוברו והשטרן1 ועכשיו במקומום יש מקומות בילוי לא ממש מעניינים. הלכנו גם אל שדרות וושינגטון – פוטנציאל מבוזבז, כדי לגלות שבמקום הצ'אנגוס המקסיקני נפתח סתם עוד מקום של שניצל (שגם כך סגור בשבת), לפחות אל הגרפיטי של הומר נוספו גם דמויות נוספות ליד – ליסה, פלנדרז וכמובן מיסטר ברנז.

לפני שחתכנו הביתה הלכנו בחזרה אל רחוב ויטל, שם התעשיין הזמין לו צ'יפס באמסטרדם פרייס, ומכיוון שלא היתה אפשרות להזמין רק משולש פיצה טבעונית יחיד ב Tony’s (שהתפצל לשני מקומות קטנים – פיצריה ובר ליד) הצטרפי אליו. אלו היו טובים בהרבה מהצ'יפס ההולנדי האחרון שניסינו – הצ'יפסטאר.

לסיכום: אחרי שירד לחלוטין מהקטע הטבעוני, הברלין בפלורנטין הוא עוד בר שכונתי, לפחות עוד יש בו כמה בירות קצת פחות שגרתיות ממקומות אחרים. כנראה שצריך עכשיו לנסוע לוורשה כדי למצוא מקומות קצת יותר מיוחדים (הקורא הוותיק ניימן מוזמן להעלות פוסט אורח עם רשמים).

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר

מודעות פרסומת

Tony's – Pizza & Bar האפי האוור כל הערב זה דבר נהדר

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

זמן: יום שני בלילה, אוגוסט 2016

מיקום: ויטל 10, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי:  Tony’s – Pizza & Bar (טוני'ס פיצה ובר) נפתח לפני כשלושה חודשים היכן ששכן הבר של הדאנסינג קאמל (לא הפאב שבמבשלה), שהצליחה להחזיק שם מעמד כמה שנים באופן מפתיע יחסית ליחסי הציבור שלא היו לו כמעט בכלל.

הסיפור: העכברושית ואני יצאנו לדייט ספונטני והתלבטנו לאן, הצעתי שננסה את ה Tony’s בפלורנטין, לידו עברתי כמה פעמים בחודשיים האחרונים ונראה מקום נחמד, במיוחד שהוא מציע כל הערב 1+1.

השעה היתה 21:30 כשהגענו אל המקום. בניגוד לפעמים קודמות שלידו עברתי, הפעם הבר היה די ריק, ולא היתה בו אווירה מסיבתית, אולי זה מכיוון ששודר בו משחק כדורגל על המסך הענק.

בכל זאת רצינו לנסות את הפיצה, זאת גם מכיוון שיש פיצה טבעונית, שאלנו את הבעלים/ברמן אם אפשר רק חצי פיצה לכל אחד להזמין. הבעלים אמר שאי אפשר אך נתן לנו פתרון אחר כשאמר שאפשר לחלק את הפיצה השלמה לשני חלקים – אחד רגיל ואחד טבעוני (עם גבינה טבעונית כמו שאפשר לקנות בסופר), אז החלטנו להישאר ואותה להזמין (49 ש"ח).

עד שהפיצה תהיה מוכנה הזמנו את השתייה. במקום מבחר ברזים לא רע – מב"י הסטנדרטיים (טובורג, סטלה, וויינשטפן וכו') וגם קסטיל רוז', ברבר וטוכר בנוסף, כשהחביות נשמרות בחדר קירור מיוחד שמימי הדאנסינג קאמל נשאר. העכברושית הזמינה בקבוק סיידר תפוחים של סאמרסבי (36), ואני החלטתי להתחיל הפעם עם משהו קצת מתקתק וחזק – שליש קסטיל רוז' (36).

20160815_213811

היינו קצת רעבים, וראינו לידינו שמבלים עם צ'יפס מהאמסטרדם פרייס הסמוך אל המקום נכנסים, אז שאלנו את הברמן אם זה בסדר מבחינתו שגם אנחנו נביא, ולו לא היתה עם כך בעיה. הזמנתי מנה קטנה עם 3 רטבים (16 ש"ח) – מקסיקני, קטשופ ומיונז (בשביל העכברושית), כשהצ'יפס היה פריך וטעים.

20160815_214347

בדיוק כשסיימנו את הצ'יפס, הגיעה אלינו הפיצה. זאת היתה נחמדה בלבד, כשרוטב העגבניות לא הורגש בה מספיק (וכך אמרנו בסוף גם לבעלים). תוך כדי המשכתי לסיבוב שני במסגרת ה-1+1, הפעם משהו יחסית קליל – שליש סטלה.

20160815_215558

סיימנו ושילמנו את החשבון, כשהפעם החלטנו לוותר על קינוח במקום אחר.

20160815_222446

לסיכום: הטוני'ס הוא מקום נחמד להעביר בו ערב של פיצה ובירה משתלמת במסגרת המבצע, רק צריך לשים לב מה האווירה. אם זו לא מתאימה לכם לאותו רגע יש מספיק אופציות טובות אחרות בסביבה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר

לני'ס – אין סיבה לדאגה

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

זמן: יום רביעי בלילה, אוגוסט 2016

מיקום: ויטל 7, פינת קורדוברו, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: בר הלני'ס Lenny’s Bar נפתח לפני כ-15 שנה בלב השכונה כשעוד לא היתה מתחם לילי.

הסיפור: חבר הילדות עבר לגור בפלורנטין לפני כמה חודשים ואנו סוף סוף קפצנו לביקור, כשבדרך אל הדירה חלפנו על פני כמה מקומות חדשים שרצינו לנסות. אצל החבר היו כבר שתי ידידות, ולאחר כמה דקות החלטנו כולנו לצאת לאכול ולשתות.

חבר הילדות הציע את ה-Lenny’s – אותו הוא כבר מחבב במיוחד, ואנו הסכמנו אחרי שלא בילינו שם מאז הקיץ המר.

המקום עצמו די מרווח יחסית לברים בשכונת פלורנטין ומחולק לשני חלקים. המעשנים זכו לקבל את החלל של הבר, בעוד שבחדר השני יש כמה שולחנות מוגבהים ושולחן סנוקר והוא מוקצה לטובת אלו שבאוויר נקי חפצים (קיר זכוכית מפריד בין החדרים).

20160810_220138

20160810_220046

התיישבנו ליד שולחן עגול מוגבה בחדר הנקי, כשמלצרית צעירה הגישה לנו את התפריטים. מה שטוב בלני'ס הוא שבנוסף לתפריט האוכל הרגיל, יש גם תפריט טבעוני עשיר.

20160810_215424 20160810_215507 20160810_215629

התלבטתי בין השווארמה להמבורגר הטבעוני. המלצרית המליצה על השווארמה אך העכברושית אמרה שאקח דווקא את ההמבורגר, כשגם חבר הילדות המליץ, אז כך עשיתי (49). לצד ההמבורגר הזמנתי פאולנר מהחבית (28 ל-400 מ"ל לדברי המלצרית).

העכברושית הזמינה לניס רויאל – קאווה בטעמים (33), חבר הילדות הזמין ג'ין אנד טוניק אופנתי, ושניהם הזמינו גם קלאמרי מטוגן (35) לצערי.

הבירה היתה קרה וטובה, וההמבורגר הטבעוני היה טעים ומשביע. הידידות (שהזמינו רק שתייה קלה) נטשו די מהר יחסית, ואנו נשארנו עם חבר הילדות כשברקע התנגן פסקול קצת מוזר של מוזיקה משנות ה-90 – מצד אחד שירים טובים של RATM, פרל ג'אם, נירוונה וגארבג' ומצד שני מקרנה ואחרים.

20160810_221009

למרות שהיה לנו כיף, נאלצנו בסביבות 23:00 את הערב לסיים. החשבון לכולנו יצא 301 ש"ח, כשהמלצרית לא הבינה את הבדיחה וחייבה רק 300 באשראי.

20160810_225825

לסיכום: הלני'ס, כמו כמה ברים אחרים בשכונה, שומר על יציבות מרשימה. עם תפריט עשיר, מגוון אלכוהול ובירות יותר מסביר, ולמרות המוזיקה הלא אחידה, אין סיבה לדאגה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, בימי ראשון כשיש 1+1 כל הערב (בשאר השבוע מ-7 עד 9) שווה יותר

סאצ'מו – חוזרים להרגלים ישנים

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים בשכונה?

זמן: יום שלישי בלילה, אוגוסט 2016

מיקום: ויטל 2, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הסאצ'מו בר (Satchmo Bar), הנקרא על שם כינויו של לואי ארמסטרונג, הינו מותיקי הברים בפלורנטין. אחרי 14 שנים במשכנו הקודם בויטל 6, החליטו הבעלים לפני כשנתיים להתרחב ולעבור לחלל גדול יותר ומשופץ  ממש ליד (היכן ששכנו הצ'ייסר והבארסה).

הסיפור: לכבוד יום הולדתו של נטול הכינוי, קבענו איתו לפטי ואני לצאת לבילוי. בחרנו לצאת לאזור פלורנטין, שם לא יצא לנו הרבה בחודשים האחרונים.

הגענו אל רחוב ויטל ב-22:00 בדיוק. עברנו ליד הבר החדש, שנפתח במקום הדאנסינג קאמל, שנקרא Tony’s Pizza & Bar, והיה נראה בניגוד לקודמו שם דווקא שוקק חיים. למרות שיש היצע בירות סביר, בחרנו להתקדם וחצינו את רחוב פלורנטין.

עברנו גם ליד ה Night Shift, בו עוד לא יצא לנו לבלות. השעה היתה כמה דקות אחרי 22:00 כבר, אבל שאלנו את המארחת הנאה אם יש עדיין הפי האוור. היא דווקא הסכימה שנוכל זאת עדיין לנצל, אך עקב מבחר הבירות הדליל שם החלטנו גם עליו לוותר.

הגענו אל הסאצ'מו, בו בילינו לאחרונה לפני שנתיים לאחר שעבר, שהיה מלא בחציו. החלטנו להתיישב שם והמלצרית הגישה לנו את התפריטים שמכילים מגוון סביר של בירות די סטנדרטיות יחסית (חוץ מהקילקני), וויסקי, קוקטיילים ומשקאות אחרים. כשבגזרת האוכל יש גם כל מיני נשנושים.

20160802_221020  20160802_221051

נטול הכינוי ולפטי לא התלבטו והזמינו שניהם חצי וויינשטפן (33 ש"ח). אני התעכבתי קצת עד שהזמנתי חצי מרדסו (37).

הייתי גם קצת רעב אז הזמנתי אמפנדס טבעוני (28), כשלפטי רצה אף הוא משהו לנשנש אז הזמנו ביחד גם נאצ'וס עם רוטב סלסה (20).

הבירות הוגשו לנו די מהר בכוסות בגודל המתאים. המקום עצמו היה די חשוך, ברקע התנגנה לה מוזיקת רוק אלטרנטיבי טובה, כשעל הקיר שמאחורינו זיהינו את מרבית אושיות הרוק (אריק איינשטיין, שלום חנוך, הנדריקס, ניל יאנג, זאפה ועוד).

20160802_221545

הסאצ'מו כאמור מופרד לשני חדרים. אנו התמקמנו, כך חשבנו, בזה שמוקצה לאלו שלא מעשנים. לצערינו, כמו שהיה בסאצ'מו הישן, גם כאן נהיה המקום (בשני החדרים) מעושן. מזל שהיינו באמצע השבוע ולא היה מלא יחסית.

הנאצ'וס והאמפנדס הגיעו לשולחן. דבר שנתקלתי בו בברים רבים הוא היחס הלא פרופורציונלי בין כמות הנאצו'ס לרטבים המצורפים. כך היה גם כאן, כשהגיע מנה ענקית של נאצ'וס (משקית), ושתי צלוחיות קטנות של רוטב סלסה טעים, שכמובן לא הספיקו לכל הכמות.

לשמחתנו, גם הרוטב (על בסיס אורגנו) שהגיע עם האמפנדס, שהיו כשלעצמם טובים, לנאצ'וס התאים, אך גם זה לא הספיק. ביקשנו תוספת סלסה, אך זו הגיעה כשכבר כמעט לא נשארו בכלל נאצ'וס בסלסלה.

מכיוון שלא רצינו לחזור הביתה שיכורים ומסריחים, ויתרנו על סיבוב שני, שילמנו את החשבון שיצא 151 ש"ח, ויצאנו אל הרחוב החם והלח.

20160802_225546

לסיכום: בסאצ'מו חזרו להרגלים הישנים, כאילו אנחנו עדיין בשנות ה-90. אמנם יש מוזיקה טובה ובירות במחיר סביר, אבל היום זה לא מספיק כשמסביב יש היצע גדול ובסאצ'מו עצמו אין אוויר.

2.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר  – אפשר לוותר, יש מספיק מקומות מסביב בהם נחמד ומאוורר יותר

מסקל – בחזרה למקורות

Mezcal

מקסיקני בשבוע – שימו לב לסקר בסוף הפוסט

זמן: יום חמישי בערב, נובמבר 2015

מיקום: ויטל 2, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: המסקל (Mezcal), טקילה בר מקסיקני (ע"ש המשקה המפורסם עם התולעת), נפתח לפני כמעט 8 שנים שנים במתחם הלילי בפלורנטין (רחוב ויטל וסביבתו) ע"י זוג שמקורו במרכז/דרום אמריקה (גילוי נאות – אותם יצא לי להכיר אישית). בעקבות ההצלחה, החליטו הבעלים לפני  כמה שנים להרחיב את הבר הקטן כשעכשיו הוא יותר מכפליים מגודלו המקורי.

הסיפור: קבענו לצאת עם הלולן ואוהבת החיות, התלבטנו לאן, ולהם התחשק מקסיקני. אחרי שמהטאקרייה בשבוע שעבר לא התלהבנו יותר מדי, הצענו את המסקל, בו פעם היינו מבלים אחת לחודש-חודשיים, ועכשיו יוצא לנו לפקוד אותו אחת לכמה חודשים עדיין. מכיוון שמדובר במתחם פלורנטין, שבד"כ עמוס בערבי חמישי, דאגנו להזמין מקום מראש.

הגענו אל השכונה בסביבות השעה 21:00, כשבדרך למסקל ראינו שהגרין שאק בידידיה פרנקל נסגר, ואילו הברחוב שלידו שבפינה הוא עכשיו ברלין בפלורנטין, נראה שלא מעט מקומות נסגרו או התחלפו לאחרונה בפלורנטין (גם המקום בו היה השטרן1 ז"ל עדיין עומד ריק).

פנינו לרחוב ויטל, שהיה כבר די הומה, עד שהגענו אל המסקל. מארחת/מלצרית חביבה הובילה אותנו אל השולחן שנשמר לנו ליד החלון שהיה פתוח. חששנו מעשן הסיגריות של השולחנות בחוץ, אך המארחת שאלה אם אנו רוצים לסגור את החלונות ועשתה זאת לשמחתנו בזריזות.

הפלייסמנט על השולחן הוא התפריט. מכיוון שזה לא השתנה הרבה בשנים האחרונות, הזמנו מיד שתי מנות נאצ'וס שמכינים במקום – אחד רגיל עם סלסה עגבניות, ואחד עם עוד כל מיני תוספות (פריחולס, גווקאמולי, גבינה ושמנת).

לא עבר זמן רב וקיבלנו את הנאצ'וס אל השולחן, בדיוק כשהגיעו אוהבת החיות והלולן. אלו היו מצוינים כתמיד, כשהסלסת עגבניות היה פיקטנית כפי שצריך, וגם הפריחולס (אותו ביקשה העכברושית בצד) היה מאוד טעים.

נאצ'וס אמיתיים

כשכולנו שם והנאצ'וס כבר על השולחן, התלבטנו מה להזמין בנוסף. התפריט כפי שניתן לראות מכיל מאכלים קלאסיים בואריציות שונות – טאקוס, בוריטו, קאסדייה, טוסטאדס, צ'ימיצ'נגה, אנצ'לדס ועוד.

Mezcal - תפריט

העכברושית התלבטה, ובעצת המלצרית הזמינה לבסוף את מנת הצ'ימיצ'נגה הקטנה (32) בגרסה הצמחונית. אני החלטתי הפעם לוותר על הבוריטו ולהזמין גם צ'ימיצ'נגה, אבל את המנה הגדולה (48) בגרסה הטבעונית. הלולן ואוהבת החיות תיאמו גם הם ביניהם, והזמינו בוריטו שניהם – הוא עם עוף (34) והיא את הטבעוני עם הפטריות (34).

בגזרת השתייה ויתרנו על היצע הטקילות הגדול. הלולן ואני הזמנו חצי סן מיגל מהחבית (29), העכברושית הלכה על מרגריטת ליים קפואה (34), ואוהבת החיות על יין אדום (34).

המקום היה מלא כמעט לגמרי, גם השולחנות וגם הבר, כשהקהל ברובו נראה יחסית לאזור קצת יותר מבוגר (30 ומעלה). ברקע התנגנה מוזיקת לטינית קצבית בווליום גבוה, אבל לא יותר מדי. שמחתי לראות שאת נורות הליבון החשופות, החליפו בצבעוניות, כך שבמקום יש פחות אווירה מסעדתית ויותר של בר (כפי שהמלצתי לעשות אחרי היינו שם בפעם שעברה).

Mezcal

את הנאצ'וס חיסלנו די מהר בהנאה, ולא עבר זמן רב וקיבלנו גם את האוכל לשולחן. הבוריטוס של אוהבת החיות והלולן נעלמו חיש קל. וגם למנות הצ'ימיצ'נגה הטעימות של העכברושית ושלי, לא לקח הרבה זמן ללכת בעקבותם, למרות שהיו חמות למדי.

צ'ימיצ'נגה טבעוני

נהנינו מהערב, והחלטנו לא לותר על קינוח במקום. בגזרה זו יש פלאן, צ'ורוס או פאלטוס (קרטיבים בעבודת יד) שהשתלטו על העיר. הזמנו לשולחן מנת צ'ורוס (24), שהגיעו מסוכרים משום מה, ולטעמינו היו מתוקים יתר על המידה. אני החלטתי לנסות גם את הפאלטה אבוקדו (14) – נשמע ומרגיש מוזר בביס הראשון, אבל לטעמי האישי די נחמד אחרי שמתרגלים.

מתאים גם לטבעונים

טעים?

החשבון לארבעתינו יצא 378 ש"ח. פחות מ-100 ש"ח לאדם, אבל לא כזה זול. לא אכפת לנו לשלם קצת יותר כשאנחנו נהנים, בניגוד למקרים אחרים.

לסיכום: המסקל הוא לא בר קטן וחצי מחתרתי כמו פעם, וגם פלורנטין זה היום מתחם מיינסטרימי (במיוחד בסופי שבוע). אך טוב לראות שעדיין שומרים בו על רמה גבוהה ונאמנות למקור. תמיד כיף לבלות שם, אין ספק שעוד נחזור.

3.5 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר החדש – כדאי לבקר