דייגו סאן – אנחנו שוב כאן

ויש כמובן גם את הסקר הרלוונטי בסוף הרשומה (שאותו מישהו כבר להטות ניסה)

זמן: יום ראשון בערב, אוגוסט 2016

מיקום: המשביר 2, פינת דרך יפו, שוק לוינסקי, תל אביב

רקע היסטורי: הדייגו סאן Diego San, סוג של בר אוכל שאמור לשלב אוכל קוריאני ומקסיקני , נפתח לפני כשנה וחצי במתחם שוק לוינסקי.

הסיפור: נפתח בהקדמה. בתל אביב יש די הרבה מקומות בילוי מגוונים ובהם כמובן גם ברים שונים. בשנים האחרונות קשה יותר למצוא ברים ברמה גבוהה (לטעמי). וכשגם שיש כאלו כבר, לצערי הם לאט לאט משקיעים פחות, מפסיקים לחדש ומיישרים קו עם השאר.

וכך כשיצאנו העכברושית ואני לדייט ספונטני, התלבטנו לאן לצאת הפעם. מכיוון שלא היינו סגורים על מקום ספיציפי, החלטנו לצאת לאזור בו יש כמה אפשרויות – שוק לוינסקי.

העכברושית כבר נשנשה משהו בבית, אבל אני הייתי רעב, אז חיפשנו משהו עם אוכל. עברנו ליד האוזריה, שזכתה לאחרונה לכמה כתבות יחצנות מחמיאות, והיתה די מלאה. התבוננתי בתפריט שעל הדלת, אך לא מצאתי אופציות טבעוניות רבות או חדשות, אז המשכנו הלאה.

העכברושית לא רצתה לשבת בקפה קאימק, אז הלכנו אל הדייגו סאן. הבר, בו בילינו בהנאה לפני מספר חודשים (הביקורת הראשונה בעכברוש העיר החדש) והיה תמיד מלא בפעמים קודמות שלידו חלפנו, היה הפעם מלא רק בחציו. נכנסנו פנימה והתיישבנו על הבר, כשהברמנית הגישה לנו את תפריט האוכל והמשקאות.

דייגו סאן - Diego San

התפריט במקום הצבעוני לא השתנה בהרבה מהפעם הקודמת, חוץ מהמחירים שקפצו ב-10 עד 20 אחוזים. זה מכיל 2 בירות סטנדרטיות מהחבית, כמה אסייתיות בבקבוקים, סנגריות וקוקטיילים מעניינים ומאכלים שמחולקים ל-4 קטגוריות –  מנות פתיחה וסלטים, טאקוס, באנס ודברים מיוחדים.

20160807_212940

למרות שלא הופיעה בתפריט, רציתי להזמין את מנת הטאקוס עם הטופו שהיתה זכורה לי לטובה מהפעם שעברה, אך הברמן (שהחליף את הברמנית) בדק ואמר שמנה זו כבר לא זמינה. במקום זאת בחרתי להזמין שני סלטים – סלט קייל (48 ש"ח) וסלט שעועית שחורה (46). לא ויתרנו גם על גזרת השתייה – העכברושית הזמינה פינה קולדה (41) ואני הזמנתי את הביטר סלרי (44).

הברמן החרוץ היה עסוק בהכנת קוקטיילים בקצב מול עינינו בצורה מקצועית, כשכל אחד הוגש עם פלח לימון על הדופן של הכוס ובתוכו מטרייה צבעונית. לאחר כמה דקות קיבלנו גם אנו את שני הקוקטיילים שלנו שהיו מתקתקים וטעימים.

לא עבר זמן רב וגם הסלטים הגיעו לשולחן. שניהם היו מרעננים וקצת פיקנטיים, עשו את העבודה ולא הכבידו יתר על המידה.

20160807_213959

שעועית שחורה

20160807_214231

סלט קייל

התפוסה במקום לא ממש השתנתה, אך עדיין היתה בו אווירה טובה. חבורת בנות צעירות יחסית, חגגה יום הולדת בשולחן ליד הכניסה.

לעכברושית, שלא ממש אכלה את הסלטים, התחשק קינוח. בהמלצת הברמן היא הזמינה את הפונדנט שוקולד (38), אותו חיסלה במהרה ובהנאה.

אחרי ששילמנו את החשבון, המשכנו לטייל באזור ואני השלמתי את הקינוח עם טראפלס שוקולד טבעוניים, טעימים וזולים בברמצווה.

20160807_222731

לסיכום: הדייגו סאן הוא עדיין מקום נחמד ומעניין לבלות בו. חבל רק שבמקום לחדש ולשפר, הוא סתם נהיה יקר יותר.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר

מודעות פרסומת

בר קיימא – לא רק בגלל האג'נדה

המקום נסגר לצערי

זמן: יום שני בערב, דצמבר 2015

מיקום: המשביר 22, מתחם שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הבר קיימא, פאב – מסעדה – קואופרטיב טבעונינפתח לפני יותר משלוש שנים היכן ששכן לפני כן הסאב קוץ' מילגה. הרעיון נהגה ויצא לפועל בעקבות המחאה החברתית – עסק בבעלות משותפת שבמקום למקסם רווחים, מציע מחירים הוגנים (והנחות לחברי הקואופרטיב) ומקסימום שירות, ומהווה מרחב קהילתי. כשמסתבר שיש שם גם הוסטל לתיירים.

הסיפור: בבר קיימא כבר יצא לנו לבלות כמה פעמים, אם זה בצהרים לעסקית, בערב להופעה עם שתייה וארוחה, או סתם לקינוח טעים אחרי בילוי באחד המקומות האחרים שבסביבה.

שמעתי שהבר קיימא נקלע לקשיים לאחרונה, אז החלטתי שנצא אליו להביע תמיכה (מורלית וכספית). בימי שני יש הופעות בבר קיימא (ללא עלות, מומלץ להתעדכן באירועים בדף הפייסבוק של מקום לשבט), אז הזמנתי לנו מקום ליתר ביטחון לשעה 21:00.

כשהגענו עדיין לא היה מלא, אך המקום שהזמנו היה תפוס (חוסר יעילות בהקצאת השולחנות), אז הסכמנו להתיישב על הבר בינתיים, גם ככה ההופעה לא החלה עדיין.

עיינו בתפריט האוכל שנראה שהצטמצם מאז שהיינו במקום לאחרונה, אך עדיין מכיל מגוון נאה של מנות טבעוניות – ראשונות, סלטים ועיקריות, אפילו שכמה מהן היו הפעם חסרות. תפריט המשקאות נעלם משום מה, אבל יש מיצים, שייקים, משקאות רגילים ואלכוהוליים אחרים כשמהחבית יש מכבי מחוזקת, גולדסטאר ופאולנר בגדלים תקניים ומחירים סבירים.

בר קיימא - תפריט

הזמנו מהברמן את האוכל  – טורטיונים (34 ש"ח) וסלט ירוק (39) לעכברושית, סינייה סויה בשבילי (46). כשבגזרת השתייה הלכתי אני על חצי פאולנר (32) והיא על כוס קברנה (26).

20151207_211539

בעוד אנו מחכים, התפנה לנו השולחן בחלל המרכזי ועברנו אליו. ההופעה כבר עמדה להתחיל, כשקיבלנו את האוכל והמקום היה כבר כמעט מלא בקהל צעיר.

לבמה עלה כנען שבתאי למופע אינדי פולק אקוסטי ביחד עם רונה מאיר. כשהוא עם גיטריה אקוסטית ומפוחית, מנגן, שר, מתופף ועוד. והיא עם אורגן נשיפה (גם לכם היה את זה שהייתם ילדים?), מסתבר שקוראים לזה מלודיקה, או לחלופין גיטרה, מנגנת ואף שרה.

כנען שבתאי ורונה מאיר

בעוד אנו נהנים מההופעה המוצלחת, אכלנו גם את האוכל מהצלחת (מזל שלא ישבנו בשורה הראשונה). הטורטיונים, שהגיעו על מצע עדשים וטחינה, במילוי גבינת הפטה שקדים המצוינת ועוד, היו טעימים ביותר. הסלט היה גדול ומאוד ירוק (תפוח, תרד, מלפפון, עלים ועוד) והיה נחמד אך לא מעבר. הסינייה סויה היתה אף היא ענקית, קצת מתובלת אולי יותר מדי בתיבול מזרחי, אבל נחמדה באופן כללי.

20151207_213552 20151207_213945

ההופעה אגב היא הופעת כובע – כלומר לא עולה כסף, אבל בסיום עוברת בין הצופים תיבה של התפרנסות מאומנות וכל אחד מוזמן להשאיר בה כפי רצונו ויכולתו לאמן שהופיע.

כשההופעה היתה כבר בשלב ההדרנים, כשהזמנו את הקינוח האהוב על העכברושית במקום – הטירמיסו הטבעוני (24). זו אכלה ממנו במהרה, עוד לפני שהספקתי לצלם תמונה טובה.

אחרי שנגמר הקינוח, שילמנו את החשבון שיצא 201 ש"ח, ונפרדנו לשלום מהמקום במטרה שעוד אליו נחזור.

20151207_224052

לסיכום: אמנם יש עוד דברים שצריך לשפר בבר קיימא, אבל בכל זאת אין הרבה מקומות בהם אפשר לקבל את החבילה השלמה (שתייה, אוכל, הופעה), באווירה טובה ולא ביוקר, ועוד עם אג'נדה טובה וחשובה.

3.5 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר החדש – כדאי לבקר גם על מנת שהמקום לא ייסגר, כשאפשר לתרום גם בדרכים אחרות.

דייגו סאן – מרענן

זמן: יום רביעי בערב, סוף ספטמבר 2015

מיקום: המשביר 2  (ליד דרך יפו), מתחם שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הדייגו סאן Diego San, סוג של בר אוכל שאמור לשלב אוכל קוריאני ומקסיקני , נפתח לפני כ-8 חודשים במתחם שוק לוינסקי, ע"י קבוצת שותפים (קזינו סן רמו), אליהם חבר השף אסף דוקטור (קרפצ'יו בר, האחים).

הסיפור: במקום להתארח בסוכה, החלטנו לצאת לדייט לאיזה בר, באזור שוק לוינסקי, בו כל הזמן דברים מתחדשים, אליו לא יצאנו כבר כמה חודשים.

הגענו אל אזור השוק קצת אחרי 9 בערב, עברנו ליד האוזריה והפימפינלה שהיו די מלאים, בדרכנו אל הסאלוף ובניו, עליו שמעתי דברים טובים. בחוץ עלו ניחוחות מעניינים, ובפנים היתה מעין חפלה כשרק על הבר היו שני מקומות פנויים, אז החלטנו לעשות סיבוב ולבדוק מקומות נוספים.

הלכנו אל הדייגו סאן ברחוב המשביר בו כבר ניסינו לשבת כמה פעמים, אך תמיד כשהגענו היה מלא ועוד לפנינו היו לא מעט ממתינים. גם הפעם היה די מלא, אך בכל זאת היו כמה מקומות פנויים – ויתרנו על החצר הפנימית שם מעשנים, והתיישבנו על הבר הקטן בצמוד לחלון שבפנים.

מלצר צעיר נחמד ומזוקן (כולם היום עם זקנים בעיר, הייתי מתגלח אבל אין לי כח לזה) הגיש לנו במהרה את התפריטים ונתן לנו את ההסברים הנדרשים.

התפריט נראה נחמד ודי מגוון, יש כמה סלטים מעניינים, מנות טאקו, באן במילויים שונים ומנות מיוחדות נוספות. בחרנו להזמין לפתיחה שני סלטים – קייל (41 ש"ח) ואטריות סובה (36) ולאחר מכן הזמנו גם מנות טאקוס – טופו טנדורי בשבילי (36), וצ'ילי קון קארנה (36) לעכברושית.

דייגו סאן - תפריט אוכל

בגזרת האלכוהול אין דברים מעניינים מהחבית (מכבי, גולדסטאר), אז התמקדנו בקוקטיילים. העכברושית הזמינה בהמלצת המלצר את הסנטה רוזה (36), ואני הזמנתי את הפינה קולדה (36) אחרי שקיבלתי אישור שזה עם חלב קוקוס ולא חלב רגיל בטעות.

דייגו סאן - תפריט קוקטיילים

מסביבנו היה המקום מלא בקהל עירוני בגילאי ה-30 פלוס מינוס ברובו, ה DJ במקום ניגן מוזיקה אלקטרונית משתנה – דאב, צ'יל אאוט וכדומה, שהיתה נעימה לאוזן ותרמה לאווירה. העיצוב הצבעוני של המקום, בשילוב כל מיני פסלונים מסורתיים, גולגלות ושלטי נאון, עושה גם הוא את העבודה.Diego Sanדייגו סאן

דייגו סאן

קיבלנו את הקוקטיילים במהרה. העכברושית פחות התלהבה מזה שלה שלא היה מתקתק כמו שחשבה. הפינה קולדה שלי היתה מצוינת לדעתי – עם שילוב הטעמים של הרום הקוקוס והאננס כמובן (געגועי לשייקים בתאילנד).

פינה קולדה

גם הסלטים הגיעו די מהר. סלט הקייל הכיל בתוכו כל מיני תוספות (אבוקדו, שרי, תירס, קראנץ' תירס) והיה מוצלח מאוד למרות שתובל קצת יתר על המידה במלח ולימון, כשסלט אטריות הסובה, שהגיע עם שעועית ירוקה, עלים ועוד, היה קצת סתמי לעומתו.

סלטים

לא הספקנו לסיים את הסלטים כשגם מנות הטאקו הגיעו. בכל מנה היו שני טאקו עמוסים. בשלי היתה טופו מתובל טוב וגם בכמות יפה מאוד יחסית, גווקאמולי טעים, שעועית שחורה ומעט צ'ילי חריף – בסגנון מקסיקני בדיוק לטעמי. לעכברושית היתה זו פעם ראשונה לדבריה, שהיא אוכלת צ'ילי קון קארנה, ולמרות שהוציאה את הצ'ילי החריף מהמנה, היא היתה לטעמה.

טאקו טופו

התלבטנו לגבי הקינוחים. אני החלטתי לוותר ולהזמין אולי במקום אחר. אך העכברושית החליטה, בהמלצת המלצר, להזמין את הדיי סאן (34) – מנה בהשראת גלידת סאנדיי הכוללת סורבה קוקוס עם פקאנים מסוכרים, בננות מקורמלות, קצפת (אפשר להפריד) ורוטב שוקולד. מנה קצת דלילה לדעתי, במיוחד בהתחשב בתמחור.

השעה היתה בסביבות 22:30 כשסיימנו ושילמנו את החשבון שיצא 257 ש"ח – לא נורא בהתחשב במה שהזמנו, אבל לא זול יחסית לאזור.

אני החלטתי לנסות את מזלי עם קינוח טבעוני בבר קיימא, שהיה כמעט ריק לגמרי באופן מפתיע. ברמן חביב המליץ לנו על הטירמיסו הטבעוני שמכינים במקום (21) ואכן המנה היתה מצוינת גם לדעת העכברושית שטירמיסו רגיל היא ממש אוהבת. בנוסף הזמנתי טראפל מריר קטן, אותו הברמן הביא לי על חשבון הבית – מצוין.

לסיכום: הדייגו סאן הוא עוד מקום מרענן במתחם לוינסקי המגוון והמעניין. נכון שהשילוב של מקסיקני קוריאני קצת מוזר על הנייר, אבל בסה"כ מדובר במקום נחמד שאליו עדיין שווה להגיע לביקור בלי קשר להייפ המוגזם שהיה או לביקורת של שגיא כהן שקטלה.

3.5 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר החדש – שווה ביקור