גוגיס אנד ביונד – הפעם לא עושים בושות

רוצים לגלות ברים אלטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

זמן: יום רביעי בלילה, דצבמבר 2018

מיקום: רמב"ם 14, תל אביב

רקע היסטורי: בר הגוגיס Gugys Public House, נפתח לפני כ-4 חודשים במבנה היפה ברחוב רמב"ם, היכן ששכנה בעבר מסעדת כרמלה בנחלה, ע"י גור ירמיהו, האיש והחד קרן, מדריך טיולים בחו"ל ובתל אביב בין היתר, שבעברו גם מסעדת הופונו-פונו.

הסיפור: האורח מחו"ל איתו היה לי עד לא מזמן קשר מקצועי הגיע לביקור בארץ והפעם הציע שניפגש באופן חברי. אחרי הבושות בארגז בפעם שעברה, הצעתי שניפגש בגוגיס בו עדיין לא ביקרתי אמנם, אך ממה שראיתי בתמונות ובפרסומים נראה די מעניין, ואם לא יש באזור שוק הכרמל-נחלת בנימין-אלנבי, אופציות אחרות וראויות גם כן.

הגעתי אל המקום כמה דקות אחרי 21:00 כשהוא כבר חיכה לי על הבר עם חצי אלכסנדר גרין ביד. המקום אכן מעניין לא רק בתמונות – מקום צבעוני עם בובות, רובוטים ועוד, והיצע בירות יפה מאוד מהחבית במחירים משתלמים ביותר (20 ₪ לחצי) ועוד בקבוקים שלא תמצאו בכל מקום אחר.

גוגיס – תפריט בירות

הצטרפתי אליו עם חצי אלכסנדר גרין גם כן (20) והזמנתי מהברמנית את הטורטיה ירקות עם טחינה (32) הטבעונית שיהיה משהו לנשנש.

מסביב המבלים נראו בחלקם תיירים וחלקם מקומיים, כשהבעלים גור הסתובב ביניהם בלבוש ססגוני ועושה שמח -מפריח בועות, מדביק מדבקות ועוד.

התעדכנו אחד עם השני, שתינו את הבירה הקרה והטעימה ונשנשנו מהאוכל הסביר. היה די נחמד, עד שלקראת 22:00 עם השמחה והאווירה הבנו שמאפשרים גם במקום לעשן חופשי בפנים, ולכן אחרי שהאורח סיים את הבירה הנוספת שהזמין, שילמנו את החשבון (יותר נכון הוא שילם) והמשכנו הלאה רגלית.

חלפנו ליד בית העמודים הסמוך, והראתי לו מלמטה גם את הנסיך, כשמשם עלינו במדרחוב לכיוון כיכר מגן דוד וסמטת הלל הזקן, שם בין המנזר לסלון ברלין נעלם לי פתאום בניין כשבמקומו הופיע לו חניון.

החלטתי שנבדוק את הנורמן, ממנו די ברחתי בפעם האחרונה בגלל סיבה דומה. חוץ מזה שנוספו עוד אורות וקצת מקומות בחוץ על הסימטה, לא הרבה השתנה בנורמן – עדיין אותו מקום אינטימי, עם מבחר וויסקי ובירות מרשים, כשמהחבית יש את הבלגיות הקבועות – מרדסו, לה שוף, צ'רי שוף, שימאי, סן ברנרדוס, בל פילס גם ישראלית אחת – מלכה אדמונית.

התיישבנו בפנים על הבר, שהיה ריק חוץ מאיתנו. האורח היה פחות בעניין של הבירות הבלגיות אך כן טעם ואהב את המלכה, שמשום מה מוגדרת על הברז וגם ע"י הברמנית כ Pale Ale, למרות שלדעתנו היא יותר Amber Ale. הזמנו שנינו חצי (36) ושתינו בלי שמישהו מסביבו הפעם יעשן. בהזדמנות זו הוא סיפר לי שהמשפחה של אישתו מפעילה את הבר הותיק בניו יורק (משנת 1854) – McSorley's Old Ale House, בר אירי ליד הוילג', בו מגישים רק שני סוגי בירות (כהה ובהירה), כשאפשר להזמין בירות רק בזוגות ולשלם רק במזומן, ואני אמרתי שאבדוק אותו בביקורי הבא שם.

משם המשכנו ליעד נוסף ואחרון בשוק הכרמל, כשבדרך חלפנו ליד כמה מקומות שעדיין לא יצא לי לבלות בהם – איסטנבול, היום טוב קפה והליבר בר, עד שהגענו אל הביר בזאר, שם ישבנו על הבר. הוא שתה חצי בינדי (29) , בגלל שחוץ מהפרשר דרופ לא היו בירות אחרות מהחבית שהם לא של הביר בזאר, הזמנתי אני את ההולי פרוט של אלכסנדר ומיקלר בבקבוק (26), כשגם הוא אהב את הריח והטעם שלה.

הולי פרוט – אלכסנדר מיקלר

לסיכום: הגוגיס הוא מקום שונה, צבעוני ומעניין, כשמגוון הבירות הנאה ומחירים מהזולים בעיר רק מוסיפים. חבל רק שעשן הסיגריות נכפה על כל המבלים.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר לגוגיס – אפשר לבקר, אם מתחילים לעשן בפנים אפשר לעבור לשבת בחוץ או לחתוך למקום אחר

3 כוכבים גם לנורמן – אפשר לבקר, עשן אמנם אין, אבל את מחירי הבירות, בהתחשב בהיצע שבסביבה כדאי קצת למטה לעדכן

3.5 כוכבים לביר בזאר – כדאי לבקר, כשכדאי גם שההיצע מהחבית יכלול עוד בירות של מבשלות אחרות (כמו בסניף החדש בשוק הפשפשים) אחרת יש בסביבה עוד אופציות

מודעות פרסומת

נורמן – הגיע הזמן להתאוורר

ויש גם סקר בסוף הרשומה

זמן: יום חמישי בלילה, סוף מרץ 2016

מיקום:, הלל הזקן 8, שוק הכרמל, תל אביב

רקע היסטורי: בר הנורמן (Norman) נפתח כבר לפני יותר מ-10 שנים ע"י חבורת הנורמנים (נורמה ג'יןפורטר אנד סאנס, נורמן פרימיום), כשלפני כמה שנים הם מכרו את הבר הקטן למישהו אחר שאותו מפעיל מאז.

הסיפור: אחרי זמן רב שלא התראינו קבעתי לצאת עם הג'ינג'י העצבני שהגיע במיוחד מהפרבר המרוחק, לאזור שוק הכרמל ונחלת בנימין שם יש כמה ברים מעניינים.

השעה היתה כמעט 22:00 כשנפגשנו ליד הנורמן, לו תמיד היתה לי פינה חמה בלב, אך הג'ינג'י חיפש מקום עם קצת יותר אקשן, אז החלטנו קצת באזור להסתובב. הלכנו דרך הרחוב הקטן בו היו רוב המקומות (המנזר, ברלין ועוד) די מלאים, לכיוון הנחלה, כשבדרך חלפנו ליד החנות של אומנות הגלידה, שם היתה הופעה בחוץ – מה שרק הראה את הפוטנציאל המבוזבז של המדרחוב בלילות, עד שהגענו לבנין בו נמצא על הנסיך על הגג.

20160331_220414

20160331_220719

המקום דווקא מצא חן בעיני הג'ינג'י, אך היה עמוס במבלים (לא מפתיע כשמדובר בחמישי), כולל רשימת ממתינים, אז הלכנו אל עבר בית העמודים, שעקב הופעת הג'ז שהיתה בו היה אף הוא מלא במבלים בפנים.

בלית ברירה, חזרנו אל הנורמן, שם קיבלה את פנינו שוב המלצרית. חשבנו לשבת על הבר בהתחלה, אך נרתענו מהברמן שעישן סיגריה (מזל שלא עשו כך גם שאר המבלים), והתיישבנו באחד מהשולחנות הקטנים.

20160331_221559

חוץ מזה שלצערי הרב מאפשרים לעשן שם בפנים (כפי שדיווח גם הצבר), לא הרבה השתנה בנורמן מביקורים קודמים. מהחבית ניתן עדיין למצוא את אותן 6 בירות פרימיום, מבחר גדול של וויסקי ובקבוקים, ונישנושים.

הזמנו שנינו מרדסו מהחבית – הוא חצי (36 ש"ח ) ואני שליש (32 ש"ח), שהוגשו לנו בכוסות תקניות וממותגות. חוץ מזה הזמנו גם לנשנש אדממה, שהגיע בצלוחית קטנה עד מאוד ואולי לכן שכחה בסוף המלצרית גם לחייב אותנו עליו.

ברקע התנגנה מוזיקת רוק משנות ה-80 וה-90 כמו שמתנגנת שם בד"כ, והבר התמלא כמעט לגמרי במבלים, חלקם תיירים כשרובם לא צעירים. אנו תכננו להמשיך הלאה למקום אחר, וכשעוד אחת מהמבלות הדליקה סיגריה, החלטנו לעשות זאת מהר.

משם לקחתי את הג'ינג'י אל הביר בזאר, אותו הוא לא הכיר. היה די מלא אך בכל זאת היה מקום על הבר שם התיישבנו. הוא הזמין חצי דודה'שך מהחבית (28) ואני שליש שפירא סטאוט (23), והסכים לזרום איתי גם עם הפיצה לחוח הטבעונית (29).

20160331_235332  20160331_232246

כשסיימנו החלטנו להמשיך הלאה במסלול שכבר עשיתי בעבר, והלכנו אל הפסאג' באלנבי. המאבטח בכניסה לקח את תפקידו ברצינות רבה, בדק לנו תעודות והבהיר שבפנים למטה לא מעשנים. ירדנו אל הבר, כשבניגוד לביקוריי הקודמים, הפעם היתה בו הופעה של מוסיקה בסגנון יווני והבר היה מלא במבלים. למרות האטרקטיביות של מכונות הוידאו הנוסטלגיות החלטנו לא להישאר, הסתובבנו עוד קצת ברחובות עד שנפרדנו לשלום איש איש לביתו.

20160401_000321

לסיכום: הנורמן אמנם שומר על יציבות מרשימה לאורך השנים, אך נראה שגם הוא צריך קצת להתאוורר, תרתי משמע. זה אומר להוסיף עוד בירה מתחלפת מהחבית, ולא לאפשר ולעודד את המנהג המגונה של עישון בפנים.

3 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, אם מעשנים בפנים אפשר למצוא בסביבה אופציות טובות יותר