מולי בלומס – גם כשעוברות השנים

זמן: יום ראשון בלילה, יולי 2017

מיקום: מנדלי מו"ס 2, פינת הירקון 100, תל אביב

רקע היסטורי: הפאב האירי מולי בלומס (Molly Bloom’s), ע"ש הדמות מהספר "יוליסס", פועל בהצלחה כבר למעלה מ-15 שנה, כשגם האח הקטן ליאו בלומס ברמת החי"ל פעיל כבר שנים רבות, ולמשפחה נוסף יחסית לא מזמן עוד סניף בשרונה.

הסיפור: נטול הכינוי חגג יום הולדת ולכבוד המאורע קבענו לצאת לבירה, כשבניגוד ליציאות אחרות בחודש יולי, חיפשתי מקום חדש או כזה שלא בילינו בו זמן רב, כשפתאום נזכרתי בערגה במולי בלומס, שעברו שנים מאז שביליתי בו לאחרונה.

לפטי, נטול הכינוי ואנוכי הגענו אל המקום קצת לפני השעה 22:00. אמנם היה זה יום ראשון, אך עדיין מדובר בחודש יולי, ולכן הופתענו כשהמקום היה כמעט ריק לגמרי ונטול תיירים.

זה לא הפריע לנו להתיישב בשולחן בפנים, כשמלצרית צעירה חביבה דוברת אנגלית הגישה לנו את התפריטים. כמו המקום, שמעוצב כבר אירי מסורתי,  גם התפריטים לא השתנו ממש בשנים האחרונות. תפריט האלכוהול מכיל את אותן 6 אופציות מהחבית (גינס כמובן, קילקני, וויינשטפן, קרלסברג, טובורג ומגנרס סיידר), 28 ש"ח לשליש ו-33 לחצי. יש גם מבחר יפה של בירות בבקבוקים, וכמו כן סוגי וויסקי שונים, בעוד שתפריט האוכל נרחב ומכיל בעיקר מאכלי פאבים טיפוסיים.

    

הזמנו את אותו דבר שהיינו מזמינים לפני 10 שנים – אני חצי גינס (אפשר לשתות אותה עכשיו כשהיא כבר טבעונית) והם חצאי וויינשטפן. בנוסף לפטי ואני הזמנו לחלוק את ההמבורגר עדשים הטבעוני (49 ש"ח).

הבירות הוגשו לנו די מהר בכוסות הממותגות הטעימות. וגם הבורגר עדשים (מטוגן) לא התעכב יותר מדי, והפתיע לטובה.

  

אלינו הצטרף בשלב זה הראשוני, שהגיע על אופניים חשמליות יוקרתיות, כשהוא הזמין חצי מגנרס.

שתינו ואכלנו לאיטנו, והתחלנו לתכנן טיולים משותפים לשנה הבאה בארה"ב וקנדה, כשבינתיים הכל נשאר בגדר חלום בלבד.

לסיכום: כמו הדמות בספר, גם הבר של המולי בלומס לא השתנה בכלל עם השנים (חוץ מהמחירים שעלו בעשור בכ-20 אחוזים), ושומר על סטנדרט אחיד וטוב, אם כי היה אפשר לגוון לפעמים (למשל ברזי בירה מתחלפים או אורחים).

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, יש שידורי ספורט והופעות וגם הפי האוור בשעות מוקדמות יותר

מודעות פרסומת

בר קיימא – לא רק בגלל האג'נדה

המקום נסגר לצערי

זמן: יום שני בערב, דצמבר 2015

מיקום: המשביר 22, מתחם שוק לוינסקי, פלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: הבר קיימא, פאב – מסעדה – קואופרטיב טבעונינפתח לפני יותר משלוש שנים היכן ששכן לפני כן הסאב קוץ' מילגה. הרעיון נהגה ויצא לפועל בעקבות המחאה החברתית – עסק בבעלות משותפת שבמקום למקסם רווחים, מציע מחירים הוגנים (והנחות לחברי הקואופרטיב) ומקסימום שירות, ומהווה מרחב קהילתי. כשמסתבר שיש שם גם הוסטל לתיירים.

הסיפור: בבר קיימא כבר יצא לנו לבלות כמה פעמים, אם זה בצהרים לעסקית, בערב להופעה עם שתייה וארוחה, או סתם לקינוח טעים אחרי בילוי באחד המקומות האחרים שבסביבה.

שמעתי שהבר קיימא נקלע לקשיים לאחרונה, אז החלטתי שנצא אליו להביע תמיכה (מורלית וכספית). בימי שני יש הופעות בבר קיימא (ללא עלות, מומלץ להתעדכן באירועים בדף הפייסבוק של מקום לשבט), אז הזמנתי לנו מקום ליתר ביטחון לשעה 21:00.

כשהגענו עדיין לא היה מלא, אך המקום שהזמנו היה תפוס (חוסר יעילות בהקצאת השולחנות), אז הסכמנו להתיישב על הבר בינתיים, גם ככה ההופעה לא החלה עדיין.

עיינו בתפריט האוכל שנראה שהצטמצם מאז שהיינו במקום לאחרונה, אך עדיין מכיל מגוון נאה של מנות טבעוניות – ראשונות, סלטים ועיקריות, אפילו שכמה מהן היו הפעם חסרות. תפריט המשקאות נעלם משום מה, אבל יש מיצים, שייקים, משקאות רגילים ואלכוהוליים אחרים כשמהחבית יש מכבי מחוזקת, גולדסטאר ופאולנר בגדלים תקניים ומחירים סבירים.

בר קיימא - תפריט

הזמנו מהברמן את האוכל  – טורטיונים (34 ש"ח) וסלט ירוק (39) לעכברושית, סינייה סויה בשבילי (46). כשבגזרת השתייה הלכתי אני על חצי פאולנר (32) והיא על כוס קברנה (26).

20151207_211539

בעוד אנו מחכים, התפנה לנו השולחן בחלל המרכזי ועברנו אליו. ההופעה כבר עמדה להתחיל, כשקיבלנו את האוכל והמקום היה כבר כמעט מלא בקהל צעיר.

לבמה עלה כנען שבתאי למופע אינדי פולק אקוסטי ביחד עם רונה מאיר. כשהוא עם גיטריה אקוסטית ומפוחית, מנגן, שר, מתופף ועוד. והיא עם אורגן נשיפה (גם לכם היה את זה שהייתם ילדים?), מסתבר שקוראים לזה מלודיקה, או לחלופין גיטרה, מנגנת ואף שרה.

כנען שבתאי ורונה מאיר

בעוד אנו נהנים מההופעה המוצלחת, אכלנו גם את האוכל מהצלחת (מזל שלא ישבנו בשורה הראשונה). הטורטיונים, שהגיעו על מצע עדשים וטחינה, במילוי גבינת הפטה שקדים המצוינת ועוד, היו טעימים ביותר. הסלט היה גדול ומאוד ירוק (תפוח, תרד, מלפפון, עלים ועוד) והיה נחמד אך לא מעבר. הסינייה סויה היתה אף היא ענקית, קצת מתובלת אולי יותר מדי בתיבול מזרחי, אבל נחמדה באופן כללי.

20151207_213552 20151207_213945

ההופעה אגב היא הופעת כובע – כלומר לא עולה כסף, אבל בסיום עוברת בין הצופים תיבה של התפרנסות מאומנות וכל אחד מוזמן להשאיר בה כפי רצונו ויכולתו לאמן שהופיע.

כשההופעה היתה כבר בשלב ההדרנים, כשהזמנו את הקינוח האהוב על העכברושית במקום – הטירמיסו הטבעוני (24). זו אכלה ממנו במהרה, עוד לפני שהספקתי לצלם תמונה טובה.

אחרי שנגמר הקינוח, שילמנו את החשבון שיצא 201 ש"ח, ונפרדנו לשלום מהמקום במטרה שעוד אליו נחזור.

20151207_224052

לסיכום: אמנם יש עוד דברים שצריך לשפר בבר קיימא, אבל בכל זאת אין הרבה מקומות בהם אפשר לקבל את החבילה השלמה (שתייה, אוכל, הופעה), באווירה טובה ולא ביוקר, ועוד עם אג'נדה טובה וחשובה.

3.5 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר החדש – כדאי לבקר גם על מנת שהמקום לא ייסגר, כשאפשר לתרום גם בדרכים אחרות.