הונולולו טיקי בר – עם כוונות טובות

רוצים גם אתם לשתות בירות בוטיק ולגלות מקומות בילוי חדשים ומיוחדים? לחגוג יום הולדת או אירוע מיוחד בבילוי לילי? הרשמו לסיור הברים הייחודי של עכברוש העיר (אפשר גם לפנות במייל לסיורים מותאמים אישית/קבוצתית ולבירורים – cityrat.telaviv@gmail.com)

זמן: רביעי בערב, ספטמבר 2019

מיקום: בן עמי 13, כיכר דיזנגוף, תל אביב

רקע היסטורי: ההונולולו, טיקי בר בהגדרתו העצמית (Honolulu Tiki Bar), נפתח לפני יותר מחצי שנה בכיכר דיזנגוף המחודשת מול קולנוע רב חן (שעדיין איתנו) ע"י הבעלים של הסושיאל קלאב והדאבל סטאנדרט, כשלפני כן שכנו שם בר הדיזי וטראק דה לוקס.

הסיפורעבר זמן רב מאז היציאה האחרונה עם הנותרים מהעבודה הישנה ישנה, והאמת שאחרי כמה נסיונות כושלים לארגן מפגש שכזה כבר החלטתי לוותר. בסופו של דבר הם הרימו את הכפפה וארגנו את המפגש הם הפעם, כשהיעד שבחרתי אני היה ההונולולו טיקי בר בכיכר דיזנגוף, שם יש כמובן גם הפי האוור, בתקווה שהפעם יהיה יותר מוצלח מהבילוי בג'ניה שנמצאת שם ליד.

הגעתי אל הבר קצת אחרי 19:00, שם כבר חיכו שתיים מהבלונדיניות בחבורה, כשהשאר היו אמורים להגיע בהמשך. מכיוון שהייתי רעב וצמא הסתערתי על התפריטים.

הונולולו – תפריט אוכל

הונולולו – תפריט קוקטיילים

תפריט הקוקטיילים כיאה לטיקי בר, מבוסס על הרבה רום ופירות אקזוטיים/טרופיים, כשההפי האוור של 1+1 הוא עד 20:00 (הזמנה של המשקה השני). תפריט האוכל מגוון אף הוא, ידידותי לטבעונים, עם 30% הנחה על המנות בהפי האוור.

הקוקטיילים נראו לי מעניינים והתלבטתי בין כמה אופציות עם המלצרית. לבסוף הזמנתי את זה שנראה לי מיוחד יותר מביניהם – Turmeric Colada, גרסה קצת שונה לפינה קולדה המוכרת, עם כורכום, כשאת הקרם קוקוס החליפו בחלב שיבולת שועל כך אמרה המלצרית (44 ש"ח).

הזמנתי לשולחן צלחת נאצ'וס טבעונית ללא גבינה (42 ש"ח לפני הנחת הפי האוור), ואחרי שהמלצרית חזרה אליי עם תשובות לשאלות גם את קערת הפוקי טופו (54 ש"ח לפני הנחה). גם חברותיי לשולחן הזמינו אוכל ושתייה.

הקוקטיילים הגיעו מהר. הכורכום לא השתלב כל כך בטעם או בצבע, רק כששקע החלק המוקצף והמתוק הקוקטייל שלי היה טעים יותר. זה נגמר מהר, ובעקבותיו הזמנתי את ה Pain Killer במסגרת ההפי האוור (48 במחיר מלא).

בינתיים הצטרפו אלינו נותרים נוספים והזמינו אף הם במהרה, כדי שיספיקו לנצל עד תום את השעה השמחה.

האוכל טפטף לשולחן בקצב לא אחיד. הפוקי טופו היתה מנה טובה ונדיבה יחסית, עם הרבה רכיבים ורוטב טעים. לנאצ'וס לקח משום מה די הרבה זמן להגיע, אך ההמתנה היתה שווה כשהתברר שאלו לא סתם דוריטוס משקית, אלא נאצ'וס איכותיים, בכמות נדיבה גם כן, עם מטבלים (אבוקדו, סלסה) טעימים.

ה- Painkiller הוגש בכוס טיקי הולמת (כמו חלק מהקוקטיילים האחרים שהוגשו לשולחן), והיה מתקתק וטעים. טוויסט מוצלח יותר לפינה קולדה הקלאסית מאשר הקוקטייל הקודם.

המקום מסביבנו היה די נינוח ולא עמוס מדי, אך טוב שהמלצרית שהיתה לבדה במערכה בהתחלה (ביחד עם הטאבלט), קיבלה בהמשך תגבורת ראויה. כשלפני תום השעה השמחה ב-20:00, היא באה לקחת הזמנות ממי שעדיין לא הספיק ורצה לנצל אותה (את השעה, סוטים!).

השעה היתה לקראת 21:00 כשהחלטנו לאחר דיונים רבים להמשיך לקינוח במקום אחר. הבורגנית מהפרובינציה בדיוק הגיעה לאזור ואנו אמרנו לה שכבר תפגוש אותנו באבן גבירול.

החשבון, שהוגש לנו עם צ'ייסרים ע"ח הבית (קוקטייל Dark and Stormy), עמד על 814 ש"ח, מה שנראה לי קצת מוזר בהתחשב בכך שרובנו הזמנו רק שתייה אחת + מאכל במסגרת השעה השמחה.

לאחר כמה בדיקות עם המארחת, שהתנצלה וניסתה לעזור (לדבריה ההנחות לא חושבו טוב במערכת מכיוון שההפי האוור של ה-1+1 הוא חדש), החשבון ירד ל-734 ש"ח – 10% פחות, כשאיתו קיבלנו עוד צ'ייסר כפיצוי על כל העיכוב והטעויות.

ההונולולו עדיין היה מלא רק בחציו, כשעזבנו אותו רגלית לכיוון הברטון באבן גבירול.

הבורגנית מהפרובינציה התייאשה בינתיים מהנהיגה וחיפושי החנייה ופרשה. כשאנו סגרנו את הערב עם קרפים וגלידה מהסיציליאנית הקרובה.

לסיכום: בהונלולו יש בהחלט כוונות טובות. אוכל וקוקטיילים טובים ברורים ומתאימים לטיקי בר, כשבהפי האוור הם גם במחירים משתלמים יחסית. אפשר להרחיב קצת את השעות השמחות (עד 21:00), ולשאוף לקצת יותר אחידות בשירות ופחות טעויות.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר בהפי האוור, אפשר לבקר גם סתם כך

פיצה, שוקולד וקרפ – סגירת מעגל

זמן: יום חמישי בלילה, ספטמבר 2019

מיקום: שוק לוינסקי / פלורנטין, תל אביב

הסיפור: בשבועות האחרונים יצא לי לבלות כמעט כל שבוע לפחות פעם אחת אם לא פעמיים באזור שוק לוינסקי והסביבה. בשעות הלילה בסיורי הברים ובירות הבוטיק, סקירה של מקומות חדשים שנפתחו, או מקומות שכבר נהפכו לשם דבר באם הם ותיקים או חדשים יחסית, וגם להסתובב בשעות היום ולקנות דברים הביתה.

תכננתי לסיים את הסבב האזורי בתחילת השבוע עם העכברושית ומיס מוואה, אך עקב אילוצי תפריט, הסתפקנו בסוף בטוני ואסתר שם לא ישבנו בערב כבר שנים.

לשמחתנו קבענו גם עם נערי הפרחים באותו השבוע, ולמרות שיום חמישי בד"כ עמוס מדי, החלטתי שננסה בכל זאת את התכנון המקורי – פיצה ב LILA בתור התחלה, ומשם להמשיך לבירה ומתוקים במקומות נוספים (קצת מזכיר את הסיבוב שעשיתי באבן גבירול לפני 3 שנים)

העכברושית ואני הגענו ככוח חלוץ אל ה LILA קצת אחרי 21:00, כשנערי הפרחים היו אמורים להצטרף בהמשך. יחסית לימי חמישי ולשעה, לא היה עומס רב מדי, ואנחנו נרשמנו ברשימת ההמתנה. אחת המלצריות שאלה אם כבר הייתי שם היום לפני כן, כנראה שזה בגלל שיצא לי להיות שם באזור הרבה לאחרונה.

תוך 10 דקות התפנה לנו שולחן בסמטא שבצד, בו התיישבנו. עיינו בתפריט הפיצות, והתחלנו בהתייעצות טלפוניות לגבי הרכבת קואליציית פיצות שתתאים לכולנו – לטבעונים ולאלו שלא.

LILA – תפריט אוכל

LILA – תפריט שתייה

נערת הפרחים ואני סיכמנו על בצלים וקונפי שום עם גבינת קשיו טבעונית (65 ש"ח). הלא טבעונים לא הגיעו להסכמה טלפונית והעכברושית החליטה בסוף להזמין את הפיצת ארטישוק (55) וללוות אותה בסיידר מאגנרס בבקבוק (28), כשאני החלטתי לוותר על הבירה שם בגלל היחס בין המחיר לכמות.

המאגנרס הגיע במהרה וגם נערי הפרחים הגיעו לבסוף, אך הפיצות בוששו מלבוא. נער הפרחים הזמין סן מיגל (22) מהחבית וגם הוא התפלא על הכמות הקטנה, כשנערת הפרחים חלקה בינתיים את הסיידר עם העכברושית.

הפיצה הטבעונית הגיעה ראשונה והיתה טובה מאוד עם בצק דק, פריך וחזק, שהחזיק היטב את רוטב העגבניות, הגבינת הטבעונית והתוספות. כשאיתה הגיעו בצד גם זיתים ורוטב הפסטו הטעים.

חלפו כ-10 דקות עד שגם הפיצת ארטישוק הגיעה. מרוב רעב נער הפרחים לא יכל היה לחכות שהפיצה תתקרר ושילם על כך. כשגם הם נהנו מהפיצה שלהם, שהשביעה אותם.

סיימנו את הפיצות, כשהשעה עדיין לא היתה 22:30. שילמנו את החשבון והמשכנו ליעד הבא.

מכיוון שהיינו בסה"כ לא מעט זמן ב-LILA, החלטתי שנוותר הפעם על הבירה ונמשיך היישר לסוף המסלול – שדרות וושינגטון בפלורנטין, שם נוכל לאכול משהו מתוק וטעים.

בדרכינו חלפנו ליד מה שהיה הביר סטיישן ועכשיו זה משהו של בשרים. מבחר ברזי הבירה עדיין שם על הקיר, מעניין מה מהן הם מציעים.

הגענו אל שדרות וושינגטון והחלטנו לוותר על המלבי וללכת על קרפ בברטון (Bretonne), הסניף הצעיר והפחות עמוס של זה מאבן גבירול. אני ונערת הפרחים הזמנו קרפ טבעוני עם שילוב של הברטונלה וקרם ערמונים, והם הזמינו קרפ עם נוטלה ובננות.

בזמן ההמתנה לקרפים, קפצנו אל ה-Coco במורד השדרה, שם זללנו כמה טראפלס טבעוניים, כשחזרנו בדיוק בזמן לקרפים שלא אכזבו.

החלטנו לסיים את הערב בזה הפעם, כשלפני שנפרדנו הסתובבנו עוד קצת ברחובות פלורנטין ושוק לוינסקי, שהיו רגועים יחסית לליל חמישי.

לסיכום: עם מבחר שכזה של מקומות באזור שוק לוינסקי ופלורנטין, כל אחד יכול למצוא וליהנות ממה שמתאים לו. ה-LILA מומלצת לחובבי הפיצה, אם כי כדאי להגיע בלילות אחרים בשבוע או בשעה מוקדמת יותר. כשהברטון הוא אופציה טובה לקינוח מתוק (אבל לא רק) אם אתם באזור.
מומלץ לבקר באזור שוק לוינסקי בלילות (כבר ציינתי את זה נדמה לי פעם או פעמיים). אם אתם לא מכירים את האזור מספיק טוב אתם מוזמנים להרשם לסיור הברים של עכברוש העיר, כשיש גם סיור מיוחד לכבוד החגים.

 

מבירה לבירה – סיבוב בכיוון ההפוך

זמן: יום ראשון בלילה, ספטמבר 2018

מיקום: שוק לוינסקיפלורנטין, תל אביב

רקע היסטורי: ראו ברשומה על הסיבוב הקודם באזור לפני כחודשיים.

הסיפור: הכוכב העולה הציע להיפגש לבירה מאוחרת בדרום העיר, ומכיוון שהדבר קורה לעיתים די נדירות נענתי להצעתו.

קבענו להיפגש בביר בזאר בשוק לוינסקי, שם הוא שתה כמה ימים לפני כן את הבירה החדשה מסוג New England IPA של מיקלר ואלכסנדר – Holy Fruit. נפגשנו במקום ב-22:30, כשבו היו רק כמה מבלים שישבו בחוץ ובפנים היה ריק לגמרי.

התיישבנו על הבר והזמנו שנינו חצי הולי פרוט (29 ש"ח) . התפריטים השתנו מעט כשמחיר הבירות מהחבית עלה בשקל אחד, וגם תפריט האוכל הצטמצם (זמני עד למעבר לתפריט חדש נאמר לי מאוחר יותר).

בנוסף הזמנו לנשנש געלה פיצוחים (15), סלט עלים עם בוטנים קלויים ומלוחים.

הבירה החזקה (8%), שהינה דאבל IPA, הריחה היטב והיתה מצוינת – פירותית, כשותית ולא מרה מדי. לגמנו אותה לאיטנו בהנאה.

אחרי שסיימנו החלטנו להדרים קצת לפלורנטין, הגענו אל שדרות וושינגטון, שם עצרנו בברטון קרפרי, כשהכוכב רצה להשביע את רעבונו. אני חשבתי לקחת מלבי טבעוני מהמלביה, אבל כוס קפה שנפלה לרצפה בגלל גבר שיכור והתיזה עליי, הבריחה אותי בחזרה אל הברטון שם גם אני הזמנתי לי קרפ טבעוני.

משם המשכנו אל הביר סטיישן בשטרן פינת פרנקל. השעה היתה כבר כמעט חצות, ועוד יום ראשון, אז לא ציפינו שיהיו שם יותר מדי נפשות. מה שכן הפתיע זה שהתפריטים גם פה התחדשו – תפריט הבירות המלא הודפס סוף סוף, וגם תפריט האוכל התעדכן (למרות שהוא זמני), ומכיל עכשיו יותר אופציות טבעוניות ראויות.

הכוכב העולה הזמין חצי אלכסנדר גרין (26), כשאני החלטתי הפעם לוותר. ישבנו בחוץ כשלידינו ישב בחור קצת מסטול אבל עם שמיעה די טובה, כשבסוף עזרתי לכוכב עם לגימה או שתיים.

לסיכום: הקסם בביר בזאר פעם היה הבירות המתחלפות מהמבשלות השונות, היום מתוך 10 בירות מהחבית, 8 הן שלהם קבועות. עדיין בשביל בירה איכותית כמו ה Holy Fruit שווה לקפוץ במיוחד.

הביר סטיישן לא חידשו יותר מדי מאז שנפתחו, אולי עכשיו עם תפריט האוכל החדש שייצא בקרוב, יהיה כדאי לבוא שם לקצת יותר מבירה מזדמנת טובה מהמגוון הנרחב.

אין עדכון בסולם עכברוש העיר

השופטים – לשתיינים שמבינים, וגם לאחרים

רוצים לגלות ברים אלטרנטיביים וייחודיים בהם תשתו בירות בוטיק איכותיות ועוד? הרשמו לסבב ברים עם עכברוש העיר בכבודו ובעצמו!

זמן: יום שני לפנות בערב, נובמבר 2016

מיקום: אבן גבירול 39, פינת השופטים, תל אביב

רקע היסטורי: פאב השופטים (Hashoftim) המיתולוגי מציין בימים אלו 35 שנים להיווסדו!

הסיפור: הביקור הקצר בשופטים לפני כשבועיים עשה חשק לביקור מעמיק יותר. לשם כך קבענו את מפגש החברים מהעבודה שם, כמובן בשעות ההפי האוור (עד 20:30, יום שישי עד 21:30).

הגעתי למקום בסביבות 19:00 יחד עם מצטרפת חדשה לחבורה, כשאחד החברים כבר חיכה לנו שם. מכיוון שבאנו בשעה מוקדמת לא חשבתי להזמין מקום מראש. מכיוון שכל הספסלים בחוץ היו תפוסים, התמקמנו בינתיים בשולחן ל-4 בפנים.

ידענו שיקח זמן עד שיגיעו שאר החברים, אז ביקשנו לידינו את התפריטים כדי להחליט מה להזמין.

20161108_224709 20161108_231319

אני החלטתי להתחיל עם חצי פילו (26 ש"ח במקום 34 בהפי האוור) – אייל בלגי בהיר וחזק (8.5%), ועם הבורגר הטבעוני בתוספת אבוקדו (36+5), עליו שמתי עין בפעם הקודמת שהיינו. החברים גם הזמינו לשתות ולאכול, ובנוסף ביקשנו את הארבעס – גרגירי חומוס מתובלים שמוגשים בחינם, אחד מהסמלים של המקום. אלינו הצטרף גם המשתעבד (שקיבל פס מכל המשעבדים), שהזמין אף הוא חצי פילו.

20161121_191025

למרות העומס היחסי לשעה מוקדמת זו, המשקאות הוגשו לנו במהירות וגם האוכל לא התמהמה יותר מדי. הבורגר הטבעוני שלי, ע"ב שעועית שחורה, היה כלל לא רע ועשה את העבודה (אם כי הריינבו עדיף בהרבה, בתנאי שמקבלים אותו בזמן סביר).

20161121_191804

לא עבר זמן רב ואלינו הצטרפו גם שאר החברים, אך בשולחן לא היה מקום ל-9 אנשים. בחוץ עדיין לא התפנה מקום, אז המלצר חיבר לנו כמה שולחנות בצד השני של הבר, מה שלנו התאים. בניגוד לשעות הערב, המוזיקה לא היתה בווליום גבוה במיוחד, כך שיכולנו אחד את השני לשמוע.

הבירה זרמה לשולחן כמים (שגם הגיעו לשולחן בהמשך), והוגשו לנו לשולחן כל מיני מאכלים (חומוס ביתי, חצילים בטחינה, מטוגנים ועוד), וקיבלנו עוד צלוחיות של גרגירי החומוס הטעימים. אני הזמנתי חצי דאנסינג קאמל APA (21 במקום 28 בהפי האוור), שהיתה מצוינת כתמיד, וכולנו נהנינו מהחברה ומהאווירה.

בסביבות 21:00, אחרי שעתיים במקום, ואחרי שניצלנו את ההפי האוור עד תום, החלו החברים אט אט לעזוב, כשהחשבון לכולנו יצא 640 ש"ח בלבד.

למרות שהיינו די מלאים מהאוכל והבירות, המשכנו חלקינו אל הברטון קרפרי שליד, שם חלקנו ביחד קרפ טבעוני אחד. מסביבנו נישא ריח של ירוק באוויר, כמו כל מקום לאחרונה בעיר.

לסיכום: עם מבחר בירות איכותיות וזולות יחסית מהחבית ובבקבוקים, תפריט מגוון ומשביע בלי יותר מדי דברים פלצניים (וגם ידידותי לטבעונים), מוזיקה טובה, ואווירה שהשתרשה עם השנים, אפשר בהחלט להבין למה השופטים כל ערב מלאים ומהווים אחד הפאבים הטובים לשתיינים שמבינים, וגם לאחרים בכל המינים והגילאים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר (בהפי האוור אפילו שווה יותר)

שאטו שועל – חולש על הפינה

ויש גם סקר בסוף הפוסט

זמן: מוצ"ש, אוקטובר 2016

מיקום: מלכי ישראל 19 (פינת בן גוריון), כיכר רבין, תל אביב

רקע היסטורי: בר היין שאטו שועל (Chateoo Shual) נפתח לפני כ-4 וחצי שנים, בפינה ממנה הכל התחיל, ע"י קבוצת שותפים מכמה מקומות מוצלחים בעיר בהם הזוריק, המעוז ואל וסינו (שהיה פעם השכן לאלו מכם שעוד זוכרים).

הסיפור: עבר זמן מאז שהעכברושית היינו בדייט זוגי, אז קבענו לצאת לכבוד מאורע חגיגי. השאטו שועל, בו לא היינו כבר כשנה וחצי נראה לי מתאים, כשהזמנו מקום ליתר ביטחון לשעה 21:00 (לאחר מכן לא שומרים).

הגענו לפינה רק לקראת 21:20, ומרחוק היה נראה שיש בחוץ הרבה אנשים, אז כבר חשבנו שאיבדנו את המקום שהזמנו. לשמחתנו גילינו שהשולחן, אותו אחד בו ישבנו גם בפעם שעברה שהיינו, עדיין נשמר לנו.

המקום הנעים והירוק, בו יש מקומות ישיבה מגוונים עם רהיטים שונים, היה מלא במבלים בחוץ וגם בפנים. חיכינו מספר דקות עד שהמארחת שהושיבה אותנו נזכרה להביא לנו את התפריטים.

20161001_212558

התפריט נשאר פחות או יותר אותו הדבר (גם המחירים לא עלו כך נראה) ומחולק לקטגוריות של יינות ומשקאות שונים, מנות ירקות, דגים, גבינות, בשרים ועוד.

בגזרת השתייה הזמנו קרף יין הבית – קברנה פטיט סירה (75 ש"ח), בדיעבד לא בטוח שלא היה משתלם להזמין יותר פשוט שתי כוסות בלבד. בגזרת האוכל התמקדנו בגזרה הצמחונית ולאחר בדיקה עם המלצרית הנאה והנחמדה בחרנו להזמין לחם הבית (19), אגוזי מלך ושקדים קלויים (16), סלט רוקט ועדשים שחורות (32) וחגיגת עגבניות (36) עם הגבינה בצד.

20161001_212737

עם היין הוגש לנו גם שוקולד מריר של ולרונה. בד"כ המריר האיכותי שלהם הוא ללא חלב ולכן מתאים לטבעונים, אך המלצרית לא היתה בטוחה וגם לא הצליחה לברר בכמה אחוזים מדובר כשבדקה עם האחראים.

20161001_213736

נראה שהיה קצת בילבול עם מספרי השולחנות, אך בסוף קיבלנו את המנות. האגוזים/שקדים מאוד טעימים, אך מנה זו מתאימה לקבוצה קצת יותר גדולה משני מבלים. הלחם היה פריך וטעים, כך גם הסלטים המרעננים והלא כבדים.

20161001_215107

כשסיימנו המלצרית שאלה לגבי קינוח. היא המליצה לנו על הסופלה הטבעוני המוצלח, כשבדקתי בביקורת הקודמת על המקום וראיתי שבאמת נהנינו ממנו אז. למרות זאת החלטנו עליו לוותר ולאכול קינוח במקום אחר.

אחרי ששילמנו את החשבון, חצינו את כיכר רבין (ראו סקירה של מקומות הבילוי באזור)  והלכנו דרומה על אבן גבירול עד הברטון קרפרי מקומי, בו אכלתי עם התעשיין שבוע קודם.

20161001_222414

הפעם הזמנו את הקרפ עם ממרח השוקולד והחמאת בוטנים, בלי שברי הבייגלה כדי שיהיה קצת פחות מלוח. הקרפ היה טעים, אך עדיין קצת מלוח (כנראה שמדובר בחמאת בוטנים עם מלח), בפעם הבאה ננסה משהו קצת יותר מתוק.

20161001_225056

לסיכום: השאטו שועל שומר על יציבות מרשימה וחולש על הפינה – בר יין עירוני ולא פלצני שמתאים לכל מפגש או מאורע.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר

בורגר קרפ ובירה – מסע לילי על אבן גבירול

זמן: יום רביעי בלילה, ספטמבר 2016

מיקום: אבן גבירול, תל אביב

רקע היסטורי: הריינבו (Rainbow) נפתח לפני כ-3 וחצי חודשים באבן גבירול מול העירייה, במקום הבודהה בורגרס ז"ל ששכן שם שנים רבות ונסגר לצערי, ע"י הבעלים של הפיצריה הטבעונית המשובחת החתול הירוק בלבונטין. בהתחלה הוא נפתח כדוכן פיתות טבעוני (בסגנון אייל שני), אך מאז התרחב והוא מציע מנות גם בצלחת, בוריטוס, בורגרים ועוד.

הסיפור: התעשיין (שיש להדגיש אינו טבעוני או אפילו צמחוני רחמנא ליצלן) הציע שנצא ספונטנית לריינבו, לטעום את הבורגר הטבעוני שלהם, עליו הוא שמע דברים טובים ואני כמובן נענתי בשמחה. הוא הציע שנשלב את זה גם עם קרפ בברטון ובירה באגנסמה יכול להיות רע?

הגענו אל המקום (אבן גבירול 86) בסביבות 21:30, כשהיו בו לא מעט אנשים יחסית שישבו בחוץ או חיכו להזמנה. היפסטר (?) לא כל כך חביב, קיבל את פנינו כשבאנו להזמין מהדלפק. בחרנו שנינו להזמין את הריינבורגר הקלאסי (35 ש"ח), שימו לב שהוא מוגש עם חרדל כברירת מחדל, אך אפשר לבקש בלי או עם מעט.

20160921_213551

עד שהריינבורגר יהיה מוכן התיישבנו בחוץ והבאנו לנו לבינתיים לנשנש חמוצים, פרוסות לחם קלוי וטחינה, אותם אפשר לקחת בחינם.

לא עבר זמן רב וקיבלנו את ההזמנה. התעשיין (שכאמור אינו טבעוני או צמחוני), התלהב ממש מהריינבורגר, שהיה עסיסי וממש טעים גם לדעתי – הכי טוב מאלו שאכלתי לאחרונה בעיר.

img_20160921_214614

מסביבנו ישבו לא מעט אנשים שאכלו אף הם בהנאה, חלקם הלא מבוטל ניצל את הקירבה של הצ'יפסטאר, והביא משם צ'יפס כתוספת, אך אנו החלטנו לוותר מכיוון שעוד תכננו להמשיך משם לקרפ ובירה (כמה אפשר בערב אחד?).

שבעים ומרוצים מהבורגר הטעים, עשינו את דרכינו דרומה על אבן גבירול אל הברטון קרפרי מקומי (Bretonne), שנמצא בבלוק שצפוני ללונדון מיניסטור (אבן גבירול 52), ונפתח לפני כמעט 9 חודשים.

20160921_220906

איך שהגענו לברטון, אפילו לא הספקנו לעיין בתפריט, הוגש לנו צ'ייסר מבוסס על אניס ע"ח הבית. התפריט מכיל מגוון נרחב של קרפים מלוחים ומתוקים, בשריים, חלביים וגם לא מעט טבעוניים. החלטנו לחלוק בינינו קרפ צ'אבי האבי (24) מותאם לטבעונים, עם חמאת בוטנים, ממרח שוקולד טבעוני שעושים במקום, ושברי בייגלה מלוחים.

20160921_220646

התיישבנו באחד ממקומות הישיבה שפונים אל הרחוב, ותוך מספר דקות הקרפ היה מוכן והוגש לנו חתוך לחתיכות. הקרפ עצמו היה בהחלט טעים, אם כי אני הייתי מעדיף לקחת אותו בלי הבייגלה המלוח. צפינו בעוברים ובשבים, כשאלו צפו בנו גם כן, ונראו קצת מקנאים. מכיוון שהיינו מלאים מהבורגר מקודם, והקרפ די כבד בפני עצמו, בקושי הצלחנו לסיים אותו, כשלבסוף התעשיין הוא זה שאכל את החתיכה האחרונה (מומלץ להזמין קרפ לחלוקה).

img_20160921_221406

למרות שהיינו ממש מלאים, לא ויתרנו על ה"קינוח" – בירה באגנס (ליד פינת ז'בוטינסקי), כשניצלנו את ההליכה הלא קצרה צפונה על אבן גבירול (קצת יותר מקילומטר) להוריד קצת את האוכל.

האגנס היה די מלא באופן מפתיע לאמצע השבוע (גם בפנים למטה וגם בחוץ), אנו התיישבנו בפנים ליד החלון שפונה אל הרחוב שם נהננו מחצי בירה צוננת "תוצרת הארץ" של מבשלת החלוץ (28 ש"ח).

img_20160921_224606

לסיכום: לא רק במתחמים צפופים (פלורנטין) או עמוסים (דיזנגוף) אפשר לצאת לבילוי משולב ואיכותי. גם באבן גבירול, עם קצת הליכה (זה טוב לבריאות) אפשר לשלב אוכל טבעוני טעים (גם לאלו שלא), קינוח מקורי ובירה ברמה במקומות שונים.

4 כוכבים בסולם עכברוש העיר לריינבו וגם לברטון – מומלץ לבקר