פורט סעיד – סך החלקים

שימו לב לסקר בסוף הרשומה – מהם המקומות האהובים עליכם באזור שוק הכרמל, נחלת בנימין, אלנבי ומתחם הר סיני

זמן: יום שלישי בלילה, סוף דצמבר 2016

מיקום: סמטת הר סיני 5, מול בית הכנסת הגדול באלנבי, תל אביב

רקע היסטורי: פורט סעיד (Port Sa’id), הבר-מסעדה של אייל שני ושחר סגל, נפתח לפני יותר מ-4 שנים, מול בית הכנסת הגדול, היכן שפעל לפני כן התדר במשך כמה עונות.

הסיפור: ליד פורט סעיד עברתי הרבה פעמים, היו אפילו פעמים שחשבתי להיכנס ולשבת שם, אך תמיד היו דברים שגרמו לי לא לעשות זאת – ההייפ המוגזם, השרלטנות של אייל שני, מאפייני אוכלוסיית המבלים שם (היפסטרים/בין תחומי/תיירים) או סתם ההמתנה בחוץ על הברזלים.

בכל זאת כשהאוסטרלי ואשת איכות הסביבה הגיעו לביקור בארץ, חיפשתי מקום מעניין שעדיין לא ביליתי בו לצאת איתם והפורט סעיד נראה לי מתאים – גם בגלל שהם באמת תיירים וגם בגלל שידידה שבילתה שם שבוע לפני כן התלהבה והמליצה לי בכל זאת לנסות.

הגענו אל הפורט סעיד בסביבות 21:30. המקום שבד"כ נמצא ברובו תחת כיפת השמיים מול בית הכנסת הגדול, עבר התאמה לחורף (מה שלא תחת העמודים נמצא בסוג של אוהל פתוח מהצדדים עם תנורי חימום כמובן) והיה מלא כהרגלו. ניגשנו אל המארחת ובדקנו כמה זמן עלינו להמתין, כשזו אמרה שלא הרבה החלטנו להירשם ובינתיים נכנסנו פנימה אל הבר – משקאות להזמין.

בתוך הבר יש מטבח פתוח שם עובדים במרץ כל הטבחים, כמה ברמנים שאף הם עסוקים, ה-DJ שמשתמש בתקליטי ויניל, וריח מרווה ריחנית (או סוג אחר) שולט באוויר.

בתפריט האלכוהול אין יותר מדי יוצא מהרגיל (גולדסטאר והייניקן מהחבית) במחירים די סבירים.

20161227_213913

האוסטרלי ואשת איכות הסביבה הזמינו ג'יימסון עם לימון (36 ש"ח) וקיבלו כל אחד מנה די יפה. העכברושית רצתה משקה אלכוהלי קצת יותר חמים אז הזמינה תה עם ג'ק דניאלס ודבש (30), ואני החלטתי ללכת בכיוון דומה וגם הזמנתי תה מחוזק עם קוניאק (30).

יצאנו עם המשקאות החוצה להמתין, עד שכעבור כמה דקות באמת התפנה לנו שולחן קטן ברחבה לא רחוק מהכניסה.

מלצרית צעירה וחביבה הגישה לנו את תפריט האוכל שכולל מגוון מנות מכל הסוגים המינים, כמובן עם תיאורי אייל שני אופיינים.

תפריט אוכל פורט סעיד

תפריט אוכל פורט סעיד

לאחר התייעצות ושאלות החלטנו להזמין כמה מנות לחלוק: ליבת חציל (26) עם לחם (8), תינוקות ברוקולי (40), שעועית יריחו ירוקה (30), מסאבחה שעועית לימה (28), בטטה לאכילה ביד (25) וסלט לחם (38).

עד שיגיעו המנות, שוחחנו לנו בנינוחות בין הניחוחות (גם כאן היה ירוק). לצערנו את המוזיקה שניגן ה-DJ אי אפשר לשמוע בחוץ אם לא נמצאים ממש לידו.

המנות החלו לזרום בהדרגה לשולחן. אפשר להרגיש שאלו עשויות מרכיבים טריים ואיכותיים. אמנם הן קצת יחסית קטנות למחירן (לדעתי) אך מכיוון שהזמנו לא מעט מהן זה התאים מאוד לחלוקה. גם קצב ההגשה שלהן היה די טוב, כך הצלחנו לפנות את השולחן בכל פעם למנה הבאה.

אני אהבתי במיוחד הברוקולי, הבטטה והשעועית – ירקות שאם עושים אותם כמו שצריך הם חבל על הזמן.

20161227_220906

ליבת חציל

20161227_221319

שעועית ירוקה

20161227_221416

ברוקוליני

20161227_222141

מסאבחה לימה

20161227_222337

בטטה

האוסטרלי היה במצב רוח טוב והתבדח רבות, גם עם המלצריות. יותר מצחיק היה כשמזג בטעות את המים לכוס הוויסקי הנוספת שלו (36) ודילל אותה.

על קינוח ויתרנו, שילמנו את החשבון שיצא 230 ש"ח, לא כולל האלכוהול שהזמנו בהתחלה מהבר, ויצאנו החוצה אל האוויר הקר.

לסיכום: בפורט סעיד התמונה השלמה עולה על סכום החלקים – מגוון מנות פשוטות יחסית מרכיבים טריים ואיכותיים, שירות מתוקתק, ושיווק מוצלח, גורמים לכך שהמקום תמיד מלא באוכלוסיות מבלים שונות שבד"כ לא תמצאו יחדיו באותם המקומות.

3.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר – כדאי לבקר (לפחות פעם אחת בשביל החוויה השונה)

מודעות פרסומת

שישקו – במעמד הר סיני

ויש גם סקר בסוף הרשומה – אלו מקומות אתם אוהבים באזור שוק הכרמל, נחלת בנימין, אלנבי והסביבה?

זמן: יום רביעי בערב, נובמבר 2016

מיקום: סמטת הר סיני 2 (מול בית הכנסת הגדול באלנבי), תל אביב

רקע היסטורי: בר/פאב השישקו (איש שמן בבולגרית), נפתח לפני כשש וחצי שנים, ע"י 3 שותפים מקצועניים ומוכרים בתחום המסעדנות והאלכוהול כחמארה בולגרית. כשמאז הם התרחבו ופתחו גם את הסרווסריה בבוגרשוב בן יהודה.

הסיפור: כבר כמה שבועות לא התפרסמה שום ביקורת חדשה. זה לא שלא יצאנו לבלות, כשבין כל הערבי חג היינו פעמיים בשאפל בר המשובח (בר הבית שלנו לאחרונה), בננוצ'קה, ואפילו בהוביט במדרחוב של זכרון – בר גינה בכלל לא רע.

אבל אחרי החגים כבר כאן, הגיע הזמן לחזור לשגרה, אז קבעתי עם הראשוני לבירה. כשהוא רצה שנלך לאזור סמטת הר סיני שם הוא עדיין לא בילה.

הגענו אל בית הכנסת הגדול לקראת 21:30, כשהפורט סעיד שמולו היה מלא לגמרי (היפסטרים, בני טחונים, תיירים או סתם מתלהבים – מיחקו את המיותר), כולל הכסאות והספסלים בחוץ, שם אפילו לא נשמעת המוזיקה. אני עדיין לא מבין את ההתלהבות המוגזמת לדעתי מהמקום, אולי מתישהו כשלא יהיו גם כאלו שמחכים למקומות שיתפנו נבדוק את העניין.

ראינו שיש איזו התרחשות בפינה הקרובה, כשהתקרבנו גילינו שזו התאילנדית בהר סיני שבדיוק חוגגת לה שנה. התפריט נראה מעניין ויש גם אווירה, נחזור מתישהו לשם כשנהיה רעבים לארוחה.

התאילנדית בהר סיני

התאילנדית בהר סיני

בר האוצר הסמוך היה עדיין ריק, אז הלכנו לבדוק גם את התפריט של סנטה קתרינה (שם אין כמעט אופציות לצמחונים או לטבעוניים) שגם היא היתה די עמוסה, ולבסוף התיישבנו בשולחן בחוץ בשישקו (בו ביליתי לאחרונה יותר משנתיים) שם בחוץ היתה גם כן תפוסה כמעט מלאה עם קהל די מגוון.

מלצרית צעירה הגישה לנו את התפריטים. תפריט האלכוהול יחסית די זול ומכיל כמה משקאות מזרח אירופאים טיפוסיים, פאולנר, מכבי, גולדסטאר וגם אלכסנדר גרין מהחבית, כשחצי עולה מקסימום 28 ש"ח. תפריט האוכל נראה אף הוא לא יקר, ומכיל גם כן כל מיני סלטים ומאכלים טיפוסיים כביכול מהבלקן ומזרח אירופה.

20161102_213328

שישקו – תפריט משקאות

שישקו - תפריט אוכל

שישקו – תפריט אוכל

אני הזמנתי חצי אלכסנדר גרין מהחבית (28), כשהראשוני הלך על סיידר אלכוהולי בבקבוק (26). לנשנש ליד הזמנתי קיופולו – סלט חצילים (21), שמגיע בלי כלום בצד, בעוד שהראשוני שהתלבט הזמין לבסוף פילודניה (38) – סוג של קיגל מלוח למי שתוהה, והזמנו גם טרושיה (14) – חמוצים של בולגרים לא סתם.

אחד הדברים הנחמדים עליהם שומרים בשישקו לאורך השנים זה הפינוקים, כשמדי זמן מה עוברת אחת המלצריות או הבעלים עם מגש ועליו צ'ייסרים קטנים (הפעם זה היה של אוזו, פורט ועוד משהו ששכחתי), אותם הם מחלקים להנאת המבלים.

השתייה הגיע די מהר כשהאלכסנדר גרין (IPA), שאותה אני לא זוכר מתי טעמתי, הפתיעה לטובה. עברו עוד כמה דקות וגם האוכל הוגש לנו לשולחן הקטן. אם חשבתם שהמנות יחסית זולות, זה פשוט בגלל שהם די קטנות (שם כנראה עושים את הרווח). הראשוני די התאכזב מהמנה שלו, וגם אני לא התלהבתי יותר מדי משלי, כשהחמוצים (כרוב, כרובית וגזר) היו יותר רגילים מבולגריים, כשבהמשך הזמנו גם צלוחית בוטנים (12).

20161102_214041

כשסיימנו לשתות ולפצח את הבוטנים החלטנו להסתפק הפעם בזאת. שילמנו את החשבון ויצאנו מהמתחם שהיה שוקק מסביב (וזה עוד בערב של יום רביעי).

20161102_221749

לסיכום: בשישקו זיהו ראשונים כבר לפני שנים את הפוטנציאל של סמטת הר סיני שהפכה למתחם בפני עצמה (חבל רק שהחנייה ברחבה פוגעת בחוויה). למרות שאין שם את ההייפ של פעם או של הפורט סעיד לדוגמא, יודעים שם את העבודה, כשנחמד שם לשבת לסתם משקה או בירה יחסית רגועה.

3 כוכבים בסולם עכברוש העיר – אפשר לבקר, אם זה רק בשביל בירה ומשקאות אפילו כדאי

ברים מומלצים בתל אביב – שוק הכרמל, נחלת בנימין ואלנבי

פוסט רביעי בסדרה על ברים ופאבים מומלצים בתל אביב לפי אזורי בילוי עיקריים (ההמלצות הם רק על מקומות שביליתי בהם באופן אישי בשנתיים האחרונות) – והפעם אזור שוק הכרמל, כולל נחלת בנימין ואלנבי דרומה עד שדרות רוטשילד.

אזור זה שעמוס בימים בשלל מבקרים, מכיל גם מגוון מקומות בילוי ליליים. אבל איכשהו תמיד שאני מסתובב בו, אני מרגיש שיש בו פוטנציאל מבוזבז – במקום שאת הבסטות והחנויות במדרחוב ובסמטאות יחליפו ברים, פאבים וחמארות בלילות, מקומות הבילוי שכן קיימים מאוד מפוזרים והמדרחוב, הרחובות והסמטאות עצמם די שוממים (בניגוד לרחוב דיזנגוף ההומה, בו מקומות הבילוי משתלטים גם על רוב המדרכה עם אישורים, כאילו שם אין גם שכנים).

ויש גם סקר בסוף – מהם הברים שאתם אוהבים באזור?

המקומות המומלצים של עכברוש העיר (כולל קישורים לביקורות):

ביר בזאר (ישכון 36, שוק הכרמל) – המקום שנותן כבוד לבירות בוטיק ישראליות, עם 8 כאלו מהחבית, עוד עשרות בבקבוקים, אוכל טעים וטרי מהשוק, תמחור לא יקר, ואווירה קלילה וידידותית.

פורט סעיד (הר סיני 5) – הבר הטרנדי של אייל שני, שיודע לעשות את העבודה, עם אוכל פשוט יחסית וטרי, אווירה והייפ (מוגזם?), כדאי ללכת עם או כתיירים בשביל החוויה.

 

אפשר גם:

ביצ'יקלטה (נחלת בנימין 29) – בר גינה במבנה לשימור עם אווירה נעימה, מתחת לעצים בחצר היפה. היה ברשימת המומלצים אך בביקור האחרון נראה שמשהו עובר על המקום כשהתפריט והשירות ירדו ברמה.

המנזר (גדרה 19) – המוסד התל אביבי הותיק שמציע אוכל מגוון ומבחר בירות זולות מהחבית, וכמעט תמיד מלא בשלל מבקרים מכל המינים והגילאים.

טיילור מייד (אלנבי 99) – בר תוסס ופופולרי בעיר, בו תמצאו קוקטיילים משובחים, אוכל טוב, הופעה כלשהי מדי פעם ומבלים למכביר.

שישקו (הר סיני 2) – פאב בסגנון בולגרי, בו כל אחד ימצא משהו מתאים, אלכוהול לא יקר, נשנושים ומאכלים טעימים.

הנסיך (נחלת בנימין 18) – אפילו שהפך להיות מקום די מיינסטרימי עם כל המשמעויות הנלוות, המרפסת השווה שצופה על הנחלה, במבנה היפה לשימור, בהחלט מצדיקים ביקור.

פרנץ' 57 (ברנר 2) – בר קוקטיילים מקצועי ומהוקצע בסגנון ניו אורלינס. לא תמצאו בו בירה, אבל מי שאוהב קוקטיילים איכותיים ומוכן לשלם על כך בהחלט את המקום יעריך.

נורמן (הלל הזקן 8) – בבר האינטימי והותיק תוכלו לשמוע מוזיקת רוק איכותית ולשתות בירה פרימיום מהחבית, חבל רק שזה עלול להיות מלווה גם בעשן מחניק.

בית העמודים (רמב"ם 14) – המקום לחובבי הג'אז, שנבחר לאחד ממועדוני הגאז' הטובים בעולם, עם אוכל טוב ואלכוהול כמובן.