ביר גארדן – צמוד לכיכר הרוסה ובלי גינה, אבל עדיין מספק את הסחורה?

ראו בתחתית הרשומה גם את סקר הברים של דיזנגוף – את מי מהם (או אחרים שאינם מופיעים) אתם מעדיפים?

זמן: יום שלישי בערב, אוקטובר 2017

מיקום: ריינס 2, פינת כיכר דיזנגוף ז"ל, תל אביב

רקע היסטורי: הביר גארדן (Beer Garden) בריינס – דיזנגוף (להבדיל מזה שבשרונה), נפתח לפני כ-4 שנים היכן ששכנו לפניו פיק אפ ברים ידועים – ההמינגווי, קולנוע אקופק והאוורבוך, למי מכם שבילה בהם בעבר (עכברוש העיר לדוגמא), מכיר וזוכר.

הסיפור: כמדי כמה חודשים הגיע הזמן למפגש בשעה השמחה עם החברים לעבודה. אני העדפתי שנצא לאחד מהמקומות החדשים המוצלחים בדרום העיר, אך הם חיפשו משהו יותר במרכז, אז בחרתי בביר גארדן שזכרתי שיש לו הפי האוור טוב ונמצא באזור המבוקש.

הגעתי אל הבר קצת אחרי 19:00, למרות אזור ההרס/בנייה שמסביב (כיכר דיזנגוף ז"ל כאמור) והשעה המוקדמת, היה המקום כבר די מלא, כשלא מעט שולחנות אף היו מוזמנים. לשמחתי כעבור מספר דקות סידרה לי המארחת ספסל ל-6 בפנים ליד החלון.

למי שלא מכיר את הביר גארדן, הוא לא ממש עונה להגדרה הטיפוסית. אין שם חצר או משהו כזה, אבל כן יש עץ מלאכותי גדול במרכז החלל של הבר, כשמסביב ובחוץ פזורים שולחנות ארוכים עם ספסלים כמו במקור, ותפריט בירות נאה שמגיעות גם בליטר או בקנקן (1.8 ליטר), אוכל שמתאים לקונספט בגדול, והפי האוור משתלם – 50% הנחה עד 20:30 על הכל.

חיכיתי שהחברים יגיעו אך אלו התעכבו (עשו שופינג ב Story הסתבר), אז הזמנתי לי בינתיים חצי ביר גארדן בלונד אייל שמיוצרת ע"י מבשלת "נגב" (34 ש"ח לחצי, 17 ש"ח בהפי האוור) אותה לגמתי בהנאה לאיטי.

לשמחתי ולמזלם לא הספקתי לסיים את הבירה לפני שהם הצטרפו אליי ופתחנו שולחן עם עוד בירות, יין, ואוכל, כשאני חלקתי את המנה של הבטטה (34 שהפך ל-17) עם אחת החברות וחוץ מזה הזמנתי גם את הסינייה כרובית (42 שהפך ל-21).

המקום היה מלא לגמרי, בקהל תל אביבי טיפוסי ברובו אך לא רק, כשאנו נהנינו מהשתייה, מהאוכל, מהחברה ומהאווירה התוססת שמסביב. אלינו הצטרף גם אורח בהפתעה שפעם היה חבר קבוע בפורום, כשאת החברים בשולחן (בתוספת הפתעה נוספת) זה הלהיב.

המשכתי לסיבוב נוסף, הפעם מר יותר – חצי גינס (36 שהפך ל-18), שלא נמזגה לגמרי כמו שצריך אבל עדיין הרוותה את צמאוני.

התחלנו מוקדם אז גם סיימנו מוקדם יחסית, כשלקראת 21:30 שילמנו את החשבון (312 ש"ח לכולנו), וקפצנו לקינוח בקוקיז.

לסיכום: השם אולי קצת פחות קשור, אבל הביר גארדן מספק את הסחורה באוכל, בשתייה ובאווירה, וגם במחיר בשעה השמחה.

3.5-4 כוכבים בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר בשעות ההפי האוור, כדאי גם אחרי (רצוי להזמין מקום מראש)

 

מודעות פרסומת

מבשלת שריגים – ככה נראה ביר גארדן ישראלי

עכברוש העיר יוצא לטיול.

כבר הרבה זמן שרציתי לשלב טיול באזור הרי ירושלים – עמק האלה עם ביקור במבשלת שריגים שם אפשר לשבת בביר גארדן ולטעום ממבחר הבירות של מבשלת הבוטיק – רונן ועמק האלה (ולהיזכר במבשלות בפורטלנד, מיין, בערגה).

לבסוף זה גם קרה בשבת לפני שבועיים כשהגענו לשם בשעת צהרים, ובניגוד לפעם הקודמת שניסינו (לפני כחודשיים), היו הפעם מקומות ישיבה.

המקום שממוקם בכניסה למושב, לא גדול מדי, ונראה מבחוץ באמת דומה לביר גארדן עם שולחנות ארוכים וספסלים תחת שמשיות, כשבפנים פזורים הרבה בקבוקים במארזים וחביות.

התפריט כולל 7 בירות של המבשלה, ברז אורח, ואוכל בהתאם (נקניקיות, פחמימות ומטוגנים), כשיש גם חומוסיה ליד ממנה אפשר להביא אוכל קצת יותר מגוון. הבירה מהחבית יחסית לא יקרה (20 ש"ח לשליש, 25 לחצי), יש גם מגש טעימות (7 בירות של 150 מ"ל ב-55), אך דווקא הבקבוקים יקרים יחסית – 15 ש"ח, כשבחנויות אלכוהול ובביר בזאר אפשר למצוא אותן במחיר זהה או אפילו פחות מזה, כשאפשר היה לצפות שיהיו זולים יותר במבשלה.

במקום עובדות מספר מלצריות צעירות מהסביבה, אך למרות שלא היו הרבה אנשים, היה קשה קצת לקבל מהם יחס, או לבצע הזמנה.

כשהצלחנו לעשות זאת, הזמנו מגש טעימות, כשבמקום אחת הבירות שהיתה חסרה, ביקשנו את הפושקין (ברז אורח). בנוסף הזמנו גם את הצ'יפס הרגיל והצ'יפס בטטה, והבאנו גם חומוס מליד.

הבירות הגיעו במגש עם שמות הבירות ליד כל כוס. אלו היו צוננות וטעימות אך לא עזרו מספיק עם החום שבמקום שרר. צ'יפס הבטטה היה מטוגן ומלוח מדי, כשהצ'יפס הרגיל פשוט לא הגיע ונאלצנו להזמין אותו שוב (וגם את הרטבים שלא הגיעו).

בשורה התחתונה: ככה נראה ביר גארדן ישראלי – שירות חובבני (בלי מנהלת או מנהל אחראי), חוסר ארגון (שלא נדבר על השירותים) ואבזור הולם (אפשר היה למקם כמה מאווררים). נראה באמת יותר כמו דוכן בירה בבריכה של המושב (שממוקמת ליד ואותה הוא משרת גם) ולא כמו מקום שאמור למשוך אליו חובבי בירה (אפשר לקוות שבאמצע השבוע התמונה אולי קצת שונה).

ביצ'יקלטה – ממשיכים לפדל

ויש גם סקר בסוף

זמן: יום שני בערב, מרץ 2016

מיקום: נחלת בנימין 29, תל אביב

רקע היסטורי: הביצ'יקלטה (Bicicletta), בר גינה, נפתח לפני כמעט שנתיים וחצי, ע"י הבעלים של הויינברג, בבניין לשימור בנחלת בנימין, היכן ששכנה לפני כן מסעדת 44.

הסיפור: שוב עבר זמן רב מדי מאז שהעכברושית ואני יצאנו לדייט, אז קבענו לצאת. אמנם לאחרונה לא שמעתי על הרבה מקומות אטרקטיביים חדשים שנפתחו בעיר, אך לשמחתי יש מספיק אופציות טובות וותיקות שאני כבר מכיר.

התלבטתי ביחד עם העכברושית לאן כדאי לצאת, כשהבחירה נפלה בסוף על הביצ'יקלטה, בו בילינו בהנאה כבר מספר פעמים, חגגנו יום הולדת 6 לעכברוש לפני שנתיים עם כל החברים, כשתוך כדי יצא לי גם להכיר באופן אישי את הבעלים (אל דאגה, ללא שום טובות הנאה, תקבולים אחרים, או אינטרסים זרים).

הגענו אל המקום קצת אחרי 21:00, כשנכנסנו דרך המבנה, בו נמצאים המטבח וגם פאב/בר בקומת הגלריה, ממנו יצאנו אל החצר האחורית מתחת לעצים שם יש מקומות ישיבה רבים, כשבערך חציים כבר היו תפוסים.

מכיוון שאנחנו עדיין בעונת החורף (לפחות לפי לוח השנה), החצר האחורית כולה מקורה. למרות שמדובר בחלק הפתוח של המקום ומסביב הצדדים פתוחים, עדיין יפה לראות שיש חציצה מבנית גם בחוץ בין אלו שמעדיפים אוויר נקי למעשנים.

20160314_210901

בגלל שמדובר במקום לא קטן, לקחו כמה דקות עד ששמו לב אלינו והביאו לנו את התפריטים. תפריט האוכל מעניין ומגוון, כל אחד ימצא בו לפחות מנה אחת שמתאימה, גם הטבעונים. תפריט הקוקטיילים מכיל 9 קוקטיילים שונים, כשתפריט האלכוהול די סטנדרטי ומקיף, בו אפשר אולי לחזק את המגוון מהחבית (מכבי, גולדסטאר, שפירא פייל אייל).

ביצ'יקלטה - תפריט אוכל

ביצ'יקלטה – תפריט אוכל

ביצ'יקלטה - תפריט אלכוהול

ביצ'יקלטה – תפריט אלכוהול

ביצ'יקלטה - תפריט קוקטיילים

ביצ'יקלטה – תפריט קוקטיילים

מהמטבח בחרה העכברושית להזמין את הבטטה המעושנת עם חמאה, מרווה ואגוזים קלויים (28 ש"ח), הזמנו כמובן את קרם החצילים המפורסם שמגיע עם פוקצ'ה (42), וגם את סלט הלוביה ורימונים עם סלרי ושקדים (34).

בגזרת השתייה החלטנו ללכת שנינו על קוקטיילים – היא על מידורי סאוור (42) ואני על סאוור ריינג'רס (44) שנראה מעניין.

ראשונה הגיעה מנת הבטטה לשולחן עם האגוזים (לא טעמתי), כשהמשקאות התעכבו מספר דקות (ברמן חדש לדברי המלצרית), בינתיים הסתפקנו במים הקרים. הקוקטייל שלי היה טוב למדי, מרענן, וקצת מעקצץ. הסלט לוביה עם הרימונים היה טעים לדעתי (פחות לעכברושית), עוד קצת תיבול חמצמץ מתקתק היה מוסיף.

בטטה מהמעשנת

בטטה מהמעשנת

סלט לוביה עם רימונים ושקדים

סלט לוביה עם רימונים ושקדים

קוקטיילים

קוקטיילים

קצת אחריהם הגיעה מנת הדגל של המקום (לטעמי) – קרם החצילים החם עם הפוקצ'ה הטרייה, ממנה נהננו מאוד, כמו גם מהאווירה התל אביבית הנינוחה של המקום, כשהמוזיקה ברקע לכך תרמה (התמונות יצאו קצת כתומות מכיוון שישבנו מתחת ל"תאורה" של תנור חימום).

קרם חצילים עם פוקצ'ה

קרם חצילים עם פוקצ'ה

לקינוח הלכנו על האופציה הטבעונית – חמאת בוטנים עם שוקולד קראנץ' (34), שתי חתיכות טעימות שהגיעו עם אגוזים קלויים ומלוחים.

20160314_220515

החשבון יצא 224 ש"ח, ואנחנו סיכמנו שהיה ערב מוצלח.

20160314_221518

לסיכום: בביצ'יקלטה ממשיכים לפדל ולשמור על הרמה – עם אוכל מגוון וטעים, שירות ידידותי, ואווירה נעימה, כל זה מתחת לעצים בחצר היפה.

יש גם הפי האוור משתלם של 1+1 בימות השבוע על האלכוהול עד 20:00, מתאים במיוחד למזג האוויר חודשי האביב שבאים עלינו לטובה.

4 כוכבים (מתוך חמישה) בסולם עכברוש העיר – מומלץ לבקר